רחל כצנלסון-שזר (1885־1975)

<בהכנה>

Rachel Katznelson-Shazar

רחל כצנלסון נולדה בט"ו בחשון תרמ"ו, 24 באוקטובר 1885* בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, למשפחה מסורתית ליברלית. היא בלטה בכשרונותיה האינטלקטואליים וב-1903 סיימה בהצטיינות את הגימנסיה הרוסית. רחל השתלמה בלימודי יהדות: ספרות יידיש, ספרות עברית ותנ"ך. ב-1909 הגיעה רחל לסט. פטרבורג כסטודנטית לספרות ולהיסטוריה באוניברסיטה וכתלמידה באקדמיה ללימודי היהדות. באקדמיה פגשה את זלמן רובשוב ושם נוצר הקשר ביניהם. כעבור אחת-עשרה שנים, בראש חודש אייר תר"פ (1920), נערך טקס נישואיהם בירושלים. רחל כצנלסון פעלה בקרב נשים: קשר התרבות הראשון שלה עם פועלות יהודיות היה בשנת 1905, כאשר הצטרפה לתנועה הציונית סוציאליסטית בעירה והחלה מלמדת ספרות יידיש לחברותיה הפועלות. באוקטובר 1912 עלתה רחל לארץ והצטרפה לפועלי העלייה השנייה בגליל. היא עבדה בתל-עדשים ובכנרת, וב-1915 היתה בין המייסדות של תנועת הפועלות בגליל. מאז, לאורך כל שנותיה כחברה מרכזית בתנועת הפועלות בארץ, ראתה את עיקר תפקידה בעידוד הביטוי העצמי של האישה הפועלת ובקידום השכלתה העברית. מאמציה לדרבן נשים לבטא את עצמן בכתב הניבו בשנת 1930 את הקובץ הראשון של  "דבר הפועלת" בעריכתה. הקובץ תורגם ללשונות רבות והיה בשעתו אחד מספרי היסוד במערכת החינוכית של תנועות הנוער והחלוץ בארץ ובגולה. מהקובץ הזה הוליכה הדרך לירחון הנשים "דבר הפועלת" (1934), שאף אותו יזמה רחל והתמידה בעריכתו במשך עשרים וחמש שנים. פעילותה של רחל לקידום האישה זכתה להכרה לאומית, ובשנת 1958 הוענק לה פרס ישראל "על עבודתה זה קרוב לחמישים שנה בשדה הקליטה החינוכית, התרבותית והספרותית של האישה העובדת בארץ" (מנימוקי חבר השופטים). בנוסף על פעילותה בקרב נשים, עסקה גם בפעולה תרבותית-ציבורית. ראשיתה - בוועדת התרבות הראשונה של פועלי הגליל בכנרת (1916), כאשר חברי הוועדה (רחל כצנלסון, ברל כצנלסון ויצחק טבנקין), היו מלמדים פועלים לאחר יום עבודתם בשיעורי ערב. לאחר מכן, ב-1919 פעלה במשרה מלאה בוועדת התרבות של מפלגת "אחדות העבודה" ודאגה לבתי-ספר לילדים, ולמרצים ולספרים למבוגרים ביישובים ברחבי הארץ. מ-1924 פעלה רחל בוועדת התרבות של ההסתדרות והיתה שותפה להקמת מפעלי התרבות של ההסתדרות ולייסוד זרם העובדים בחינוך. בצד פעולתה האירגונית עסקה רחל גם בהוראה ובהרצאות בחוגי לימוד שונים, וכן בשליחויות חינוכיות לסמינרים תנועתיים בפולין (1938) ובמחנות ניצולי השואה בגרמניה (1947). בצד תפקידיה התרבותיים והחינוכיים, שבהם ראתה את עיקר פעולתה, מילאה רחל גם תפקידים כלל ציבוריים: היא הייתה חברה בוועד-הפועל של ההסתדרות, במרכז מפא"י ובנשיאות הוועד הפועל הציוני. כן היתה נציגה של ההסתדרות של מועצת הפועלות בשליחויות מעבר לים - בקונגרסים ציוניים ובמפגשים של אירגונים בין-לאומיים. עוד בהיותה סטודנטית בסט. פטרבורג, ב-1909, הופיעה רחל כצנלסון לפני ציבור יהודי בהרצאה פומבית על שירת ח"נ ביאליק (יתכן שהיתה זו הרצאה ראשונה על ביאליק מפי אישה). מאמרה העברי הראשון, "נדודי לשון", על יחסי הלשונות יידיש ועברית, פורסם בקובץ "בעבודה" ב-1918. לאחר מכן, במשך שנים, התרכזה רחל בכתיבת מסות על סופרים עבריים אחדים שהיו קרובים לליבה (י"ח ברנר, א"נ גנסין, מ"י ברדיצ'בסקי, ח' הזז, נ' אלתרמן, דבורה בארון ועוד). המסות פורסמו בכתבי עת שונים. את רוב מאמרי הביקורת הספרותית והאומנותית שלה פירסמה רחל בעיתונה "דבר הפועלת" במשך כל שנות קיומו של הירחון. לימים ריכזה רחל כצנלסון את מסותיה הספרותיות ומבחר מרשימותיה בשני ספרים: "מסות ורשימות" 1946, (זכה בפרס ברנר באותה שנה) ו"על אדמת העברית" 1966 . בשנת 1964 יצאה לאור האנתולוגיה "עם פעמי הדור", בעריכתה של רחל כצנלסון-שזר, ובה מבחר הפירסומים שהופיעו ב"דבר הפועלת" בשלושים שנות קיום הירחון. גם לאחר בחירתו של זלמן שזר לנשיא השלישי של המדינה, המשיכה רחל, בצד תפקידיה כרעיית הנשיא, לעסוק בנושאים הקרובים לליבה ואף להרחיבם: היא כיהנה כיו"ר המערכת של "דבר הפועלת" וישיבות המערכת התקיימו בביתה, הרחיבה והעמיקה את קשריה עם אירגוני נשים יהודיות בארץ ובעולם ועם אירגוני נשים בינלאומיים, קירבה סופרים ואומנים לבית הנשיא ואימצה את קשריה עם אירגוני נכים ומוגבלים. רחל שזר נפטרה בירושלים בד' אלול תשל"ה, 11 באוגוסט 1975 ונטמנה בהר הרצל בירושלים ליד בעלה הנשיא זלמן שזר.
[מקורות:קרסל, תדהר, אתר מרכז זלמן שזר, ויקיפדיה, Jewish Women's Archive encyclopedia]
*לפי לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים (ג. קרסל) - נולדה בט"ו בחשון תרמ"ט, 20 באוקטובר 1888.

ספריה:

  • תנועת הפועלות – מפעליה ושאיפותיה (תל אביב : מועצת הפועלות, תש"ב, 1941)
  • מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תש"ו)
  • על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ"ו 1966)
    תוכן הענינים
  • שליווני ואינן (תל אביב : הוצאת תרבות וחינוך בשיתוף עם מחלקת הפרסומים של המרכז לתרבות וחינוך, 1969) <לקט רשימות אודות כמה מחברות העלייה השנייה>
  • אדם כמו שהוא : פרקי יומנים ורשימות (תל-אביב : עם עובד, תש"ן 1989) <בעריכת מיכל הגתי>
  • רודה : מתוך חליפת המכתבים 1921־1963 (ירושלים : י'ת'ד', תשנ"ו) <ההדירה מיכל הגתי כחלק מספר "מכתבי רחל וזלמן שזר" שעומד לצאת לאור>
  • החופים השנים : מכתבים, 1909־1963 (ירושלים : הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשנ"ט) <חליפת מכתבים בין רחל וזלמן שזר ; עריכה ודברי הסבר - מיכל הגתי>
עריכה:
  • וואָס ארבעטאָרינס דערציילן : א ארץ-ישראל בוך / צוזאמענגעשטעלט פון רחל כּצנעלסאָן-רובאשאָוו (New York ; תל אביב : פיאָנערין פרויען אָרגאניזאציע אין אמעריקע ; דפוס אחדות, 1931) <תרגום הקובץ דברי פועלות>
  • עם פעמי הדור : ילקוט מחצית היובל של דבר הפועלת (ירושלים : ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - מועצת הפועלות, תשכ"ד 1964)
על המחברת ויצירתה:

ספרים
  • שכטר, תמר.  רחל כצנלסון שזר : ביוגרפיה של מהפכנות תרבותית (רמת גן, תשס"ד 2004) <דיסרטציה--אוניברסיטת בר אילן, תשס"ד 2004>
  • שכטר, תמר.  לכבוש את הלב : סיפורה של רחל כצנלסון שזר (ירושלים : יד יצחק בן צבי : בית ברל, מרכז רעיוני לחינוך ולמחקר, תשע"ב 2011)
    על הספר:
מאמרים על "אדם כמו שהוא – פרקי יומנים ורשימות"
  • מירון, דן. הלב הכבוש.  הארץ, כ"ט באלול תש"ן, 19 בספטמבר 1990, עמ' ד 4, ד 6; ט' בתשרי תשנ"א, 28 בספטמבר 1990, עמ' ב 9 <חזר ונדפס בספרו אמהות מיַסדות, אחיות חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שניה מורחבת) (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ' 401־423>
קישורים:


עודכן לאחרונה: 23 בנובמבר 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף