אהרן
מגד (גרינברג)
סופר, מחזאי ומסאי, נולד בוולוצלאבק, פולין בכ״ד באב תר״ף, 8 באוגוסט 1920. ב-1926 עלה ארצה עם הוריו, שהתיישבו ברעננה, שם עסק אביו בהוראה. שפת הדיבור בבית היתה עברית. למד בגימנסיה
״הרצליה״ בתל אביב, היה בהכשרה בקיבוץ גבעת ברנר כחבר ״המחנות העולים״ (1937–1938) וחבר קיבוץ שדות ים במשך שתים-עשרה שנים (1939–1950). בתקופה זו עבד בנמל חיפה בסבָּלוּת ובסוורוּת. סיפורו הראשון,
״מטען של שוורים״, מהווי הנמל, נכתב על רקע התקופה ומאבקיה (1939) ופורסם במבפנים באביב 1940. בקיבוץ עצמו עבד בדיג ובחקלאות והכיר מקרוב את חנה סנש, שעליה כתב מחזה (1958). בשנים 1946–1948 היה בשליחות
״החלוץ הצעיר״ בארצות הברית ובקנדה, וכשחזר התגייס לצה״ל.
מ-1950 חי בתל אביב. ממייסדי משא ועורכו במשך חמש-עשרה שנה. בשנים 1969–1971 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. ב-1971 הצטרף למערכת
דבר, תחילה כעורך ספרותי ולאחר מכן כבעל טור קבוע, עד פרישתו ב-1985. כיהן כנשיא פא״ן הישראלי (1980–1987) וכחבר האקדמיה ללשון העברית. שימש סופר-אורח ומרצה באוניברסיטאות בעולם. נשוי לסופרת אידה צורית. ילדיהם הם הסופר
איל מגד וההיסטוריון ד״ר עמוס מגד. אחיו הוא הסופר מתי מגד.
ספרו הראשון לילדים הוא אל הילדים בתימן (ניו יורק, 1946), והראשון למבוגרים:
רוח ימים (הקיבוץ המאוחד, 1950). במשך עשרות שנות פעילותו הספרותית פירסם כארבעים ספרים, רובם רומנים וסיפורים וחלקם ספרי ילדים, מסות, מאמרים ומחזות. מחזותיו הוצגו ב׳הבימה׳, ב׳אהל׳ ובתיאטרונים אחרים. ספריו תורגמו ללשונות רבות. רבים מסיפוריו פורסמו באנתולוגיות ברחבי העולם. פרס אוסישקין על
חדוה ואני (1955) היה הראשון שזכה בו. מאז הוענקו לו פרסים רבים, בהם: פרס ברנר (1957), פרס ביאליק (1974), פרס עגנון (1996), פרס הנשיא (2001), פרס ישראל (2003) ופרסים ברחבי העולם.
כסופר מעורב בענייני חברה ופוליטיקה כתב כל ימיו מסות ומאמרים בעיתונות היומית ובכתבי העת לספרות. בדבריו נתן ביטוי ישיר ואמיץ לעמדותיו, ולא פעם זכה לביקורת זועמת מימין ומשמאל. הוא הקפיד להפריד בין דעותיו הפוליטיות לבין גיבורי יצירותיו הבדויים, וטען שכל אחד מהם אינו מייצג דור או מציאות חברתית אלא את עצמו ואת חייו. יצירתו נטועה בביוגרפיה שלו ומייצגת את השקפת עולמו, ובה בשעה היא מציינת גם את התמורות שחלו במציאות הישראלית בשישים השנה האחרונות. במרכזה עומדת דמותו של האנטי-גיבור, החש עצמו כמי ש״אינו שַייך״, ועם זאת הוא כמֵה להיות
״שַייך״.
יצירתו צעדה בכמה מסלולים, שבראשם המסלול הריאליסטי, ומיעוטה במסלול הסמלני. כתיבתו הריאליסטית מתאפיינת בעלילה מרתקת, בהעמקה פסיכולוגית ובשילוב של בעיות היחיד עם אלה של החברה בכלל והיהודית והישראלית בפרט. הטכניקות המורכבות של דמות המספר מתאפיינות בזוויות ראייה של מספרים בלתי שגרתיים, סיפור בתוך סיפור, רומן מכתבים, וידויים, קטעי יומנים, ובשילוביהן המגוונים. גיבוריו נאבקים לתיקונן של עוולות ממשיות ומדומות שאירעו להם, למשל בספריו
היינץ ובנו והרוח הרעה (1977), עוול (1996) ונקמת יותם (2003). יצירותיו משקפות ברגישות את בעיות זמנן. כמה מהן אף הקדימו את זמנן ושיקפו את מה שעתיד לעלות על סדר היום הציבורי.
שני קובצי סיפוריו הראשונים, רוח ימים (הקיבוץ המאוחד, 1950) וישראל חברים (1956), נכתבו בעיקר על רקע החיים בקיבוץ. הם מעצבים את המתחים בין היחיד הנידח והשולי לבין עריצות החברה; בין ילידי הארץ למי שלא נולדו בה; בין עולם הקיבוץ לעולם שמחוצה לו. הרומן
חדוה ואני (1954), שעוּבּד לתיאטרון ולקולנוע, פירסם את שמו ברבים כמי שנתן ביטוי נוקב, על דרך ההומור, האירוניה והסאטירה, למעבר מהקיבוץ אל העיר, לאכזבה בדרך מיישוב למדינה, להווי החדש והנהנתני ולקלקלות החברתיות שבעקבותיהם. המשך לביקורת זו נמצא במקרה הכסיל (1960) על דרך האלגוריה, ובעקבותיו במסעות סיפורי
הבריחה (1962). הגיבור בסיפורים אלה מנסה לנסוע רחוק ככל האפשר במקום ואף בזמן, ומגלה שהדבר בלתי אפשרי, וכי זהותו היהודית מתחזקת דווקא במרחקים.
דמויות הנשים ביצירותיו הן לא פעם הקורבן העיקרי בשולי הסיפור הגדול, כגון בהחי על המת (1965); או שהן עומדות במרכז העלילה, למשל ביום האור של ענת
(1992), געגועים לאולגה (1994), דודאים מן הארץ הקדושה (1998) ופרספונה זוכרת (2000).
הרומן החי על המת (1965) הוא ספר מפתח ביצירתו. יש בו שילוב של המתח בין העולם החברתי והספרותי ה״ישן״ לבין ה״חדש״, באמצעות התמודדות בין תדמיתו ההרואית של גיבור הדור הקודם לבין דמותו רבת-הפגמים במציאות. אולי לראשונה יש כאן העזה למתוח ביקורת על מוסכמות העבר ולבדוק את תוקפן מחדש, בד בבד עם ביקורת על קלקלות ההווה. המשך לספר זה, העוסק בנושא החיים הספרותיים, נמצא ביצירותיהם של סופרים שבאו אחריו, בעיקר בשאלת היחס בין המציאות לספרות. לנושאים אלה, כמו גם לקודמיהם (מסעות
״הבריחה״), יש המשך, בדרכים שונות ומגוונות, בספרים רבים של מגד, בהם
החיים הקצרים (1972), מחברות אביתר (1973), הגמל המעופף ודבשת הזהב
(1982), עוול (1996), ירחי הדבש של פרופסור לונץ (2004). בין השאר יש בהם ביקורת לעגנית על האינטלקטואלים בעיני עצמם בכלל ועל מבקרי הספרות בפרט. בנוסף למתח הקבוע שבין הסופר למבקר, יש בהם הד לעלבונם של מגד ובני דורו מהמבקרים ה״חדשים״ שפגעו בהם.
זבובים (2008) נכתב על רקע שנות השישים של המאה העשרים. במרכזו הגיבור ה״סורר״, סרבן ההשתלבות בחברה, המבקש להפיק אנרגיה מזבובים. הרומן ממשיך את הטון המשלב אירוניה והזדהות, הומור וביקורת.
יחסו המיוחד של מגד לגולה בא לידי ביטוי ברבות מיצירותיו, החל באחד מסיפוריו הראשונים,
״יָד וָשם״ (1955), שפתח את הוויכוח בנושא הטעון של זיכרון ושִכחה והיחס לעבר ולניצולי השואה, ועד לרומן
פויגלמן (1987), שגם עוּבּד למחזה, תורגם ליידיש והוצג בתיאטרון יידיש (1991). ברומן זה בודק הסופר, כסופרים אחרים בני דורו, את יחסה של ההוויה הישראלית למורשת היהודית, כדי לחזור ולחבר ביניהן. יש ברומן זה שיבה לזהות היהודית באמצעות ניסיונו של המשורר היידי ניצול השואה, אחד מחבורת סופרי יידיש, נציגו של העם היהודי לדורותיו, להיקלט בארץ וליצור קשר עם הפרופסור הישראלי להיסטוריה יהודית. נוסף לאלה ולאחרים, אפשר להזכיר בהקשר זה גם את הספר התיעודי
מסע הילדים אל הארץ המובטחת, פרשת ילדי סלבינו, שהוא סיפורם של ילדים ניצולי שואה (1984).
העלילה המרתקת דרמטית ברבים מספריו גובלת לא פעם בעלילה בלשית, למשל בהעטלף (1975) ובנקמת יותם (2003). בין הספרים שבהם נתן ביטוי לעצבים החשופים של החברה הישראלית, ושהיה לנושאיהם המשך בספריהם של אלה שבאו אחריו, הרומן
מסע באב (1980), שנכתב על רקע שיחות קמפ-דיוויד. במרכז הרומן אב המחפש את בנו שנעלם, לאחר שבנו הבכור נפל בסיני במלחמת יום הכיפורים. הוא מיטלטל בין שניהם ומשחזר את עברו. ב-2010 ראה אור הרומן
עשרת הימים הנוראים, וב-2011 הופיע קובץ המאמרים ארץ אבנים: בשבילי הזמן הישראלי. ספרו האחרון
קבורת התאווה התפרסם ב-2013.
אהרן מגד נפטר בתל אביב בי״ג באדר
ב׳ תשע״ו, 23 במארס 2016 ונטמן בקבוצת כנרת.
אל הילדים בתימן (ניו יורק : וועדת החינוך על יד בתי הכנסת המאוחדים, תש״ח
1948)
רוח-ימים (תל-אביב : הקבוץ המאוחד, תש״י 1950)
הרחק בערבה : מחזה בשלוש מערכות (מרחביה : ספרית פועלים, 1951)
חדוה ואני : פרשת קורותינו בעיר תל-אביב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ד 1954)<תורגם
לאנגלית, לספרדית, לצרפתית ולרוסית>
Hedvah and I : a play in two acts /
translated from the Hebrew by Mrs. M. Benaya (Jerusalem : Youth and Hechalutz
Department of the Zionist Organisation, 1957)
Jedva y yo : novela humoristica / Aarón
Mégued ; traducción, Heriberto Háber (Buenos Aires : Editorial Candelabro, 1962)
Hedva et moi : pièce en deux actes
/ Aharone Mègued ; traduction de Fanny Pinès (Jerusalem : Départment de la Jeunesse
et du Héhalouts de l׳Organisation Sioniste Mondiale, 1962)
Хедва и я : И что с нами приключилось
в городе тель авив / Перевел С Иврита А. Элинсон (Белов) (Тель Авив : Гакибуц
Гамеухад, 1975)
ישראל חברים : ט״ו סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז 1955)
אי לייק מייק = (I like Mike)
: מחזה בשלוש מערכות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז 1956)
חנה סנש : מחזה בשתי מערכות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ח 1958)
<תורגם לספרדית, ליידיש ולאנגלית>
Jana Szenes : drama / Aarón Megued
; traducción de Etty Elkin de Gitrik (Buenos Aires : Editorial Israel, 1961)
חנה סענעש / פון אהרון מעגעד ; רעדאקטירט פון שמחה רובינשטיין
; איבערגעזעצט פון העברעיש מ.ח. (מאנטרעאל : פארלאג יידישע שול, 1969)
Hanna Senesh / by Aharon Megged ; translated
by Michael Taub. Modern International Drama, vol. 27, no. 1 (Fall
1993), pp. 95-134.
ארבעה סיפורים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית
העולמית, תשי״ח) <נבחרו ועובדו לעברית קלה בידי גליה ירדני>
מקרה הכסיל (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ך 1960) <ציורים -
אריה נבון> <תורגם לאנגלית>
Fortunes of a fool / translated from
the Hebrew by Aubrey Hodes ; with a foreword to the English edition by Max Brod
(London : V. Gollancz, 1962)
הבריחה : שלושה מסעות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב 1962)
החי על המת (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ה 1965) <תורגם לאנגלית,
לרומנית ולרוסית>
The living on the dead / translated
by Misha Louvish (London : Cape, 1970)
Eroii mor şi ei / în româneşte de
I. Deneş. (Bucureşti : Univers, 1972)
За счет покойного / Перевел С Иврита
В. Глозман, Редактор А. Гинзай (Иерусалим : Библиотека-Алия, 1977)
מסיפורי היום השני (תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשכ״ו 1965)
<הסיפור ׳גשם נדבות׳ הופיע לראשונה ב׳שנתון דבר׳ 1955 והוא
מופיע כאן בנוסח מתוקן על-ידי המחבר. הסיפורים ׳מעשה בלתי רגיל׳ ו׳יד ושם׳,
כלולים בקובץ הסיפורים ״ישראל חברים״ שמהדורתו הראשונה ראתה-אור בשנת 1956. הם
ניתנים כאן בשינויי-נוסח ...>
העונה הבוערת : מחזה בשתי מערכות (ארבע תמונות) (תל-אביב : עמיקם, 1967)
<עיטר - עודד פלג>
החיים הקצרים : רומן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972)<תורגם
לאנגלית>
The short life : a novel / translated
from the Hebrew by Miriam Arad (New York : Taplinger, 1980)
The Burning bush : a play / translated
by Shoshana Perla (New York : Dept. of Education and Culture, World Zionist
Organization-American section, 1972)
חצות היום : מבחר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973)
מחברות אביתר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1973)
על עצים ואבנים (תל-אביב : עם עובד, תשל״ג 1973) <תורגם לצרפתית>
Derrière la tête : roman / trad. par
Marc Cohen (Paris : Phebus, 1996)
הגמל המעופף ודבשת הזהב (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ב 1982) <תורגם
לאנגלית, לגרמנית ולצרפתית>
Das fliegende Kamel mit dem goldenen
Höcker : roman / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (München : C. Hanser.,
1991)
Le chameau volant à la bosse d׳or :
roman / trad. par Arlette Pierrot (Genève : Métropolis, 1994)
The flying camel and the golden hump
/ translated from the Hebrew by Vivian Eden (New Milford, CT : Toby Press, 2007)
מסע הילדים אל הארץ המובטחת : פרשת ילדי סלבינו (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ד
1984) <תורגם לאנגלית ולאיטלקית>
The story of the Selvino children
: journey to the promised land / translated from the Hebrew by Vivian Eden (London
: Vallentine, Mitchell, 2002)
Il viaggio verso la terra promessa
: la storia dei bambini di Selvino (Milano : Mazzotta, 1997) [translated from
English by Giuseppina Stanzione ; revised by Graziella Danon Falco]
אזור הרעש (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ה 1985)
מעשה מגונה : שלושה סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ו 1986)
בראשית (תל-אביב : אור-עם, תשמ״ט 1989) <תורגם לאנגלית>
Genesis / translated from the Hebrew
by S. Ein-Gad and Miriam Arad (Tel-Aviv, 1962?)
The first sin (Jerusalem : World
Zionist Organization, Department of Education and Culture in the Diaspora, Cultural
Division : Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1974)
חנה סנש (תל-אביב : אור-עם, תשמ״ט 1989)
יום האור של ענת (תל-אביב : עם עובד, תשנ״ב 1992)
געגועים לאולגה (תל-אביב : עם עובד, תשנ״ד 1994)
עוול (תל-אביב : עם עובד, תשנ״ו 1996)
דודאים מן הארץ הקדושה (תל-אביב : עם עובד, תשנ״ח 1998)
Shabbat / traduit de l׳hébreu par Arlette
Pierrot (Genève : Metropolis, 1998)
פרספונה זוכרת (תל-אביב : זמורה, ביתן, תש״ס 2000)
עד הערב (לוד : זמורה-ביתן, תשס״א 2001)<תורגם לצרפתית>
Le poids de l׳innocence / traduit de
l׳hébreu par Laurent Cohen (Paris : Bibliophane-D. Redford, 2003)
מיליזילדה היפה : רומנסה תל-אביבית (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד,
2002) <בחתימת: מאיר גירונדי>
ירחי הדבש של פרופסור לונץ (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס״ה 2005)
שלושה מהם (תל אביב : אחוזת בית, תשס״ו 2006) <׳על עצים ואבנים׳,
׳החי על המת׳, ׳מחברות אביתר׳> <עם דברי הקדמה למהדורה החדשה מאת אהרן מגד ומבוא
מאת אמיר גוטפרוינד>
Le Kibboutz / Rédacteurs, Aryeh Ophir, Moshe Chizik
et Dov Maisel ; Aharon Megged, mise en page; David Perlmutter: choix des photographies
(Tel-Aviv : ״Misaviv Laolam״ Pub. House; diffusion: A. Michel, Paris 1966)
מסכת ההגנה / ליקט וערך - אהרן מגד (תל-אביב : ארגון חברי ההגנה, מחוז תל-אביב,
תשכ״ו)
מהר גריזים עד הר חרמון : קרבות פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / דברי מבוא:
אלוף דוד אלעזר ; רישומי קרב: שמואל כץ ; סיפור המערכה אהרון מגד (תל-אביב : משרד
הבטחון, תשכ״ח 1967)
בהק של חלום : שירים / משה ואלדמן. מסה על המשורר / מאת אהרן מגד ; ערך והביא
לדפוס שלמה אבן שושן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1985)
תרגום:
ארץ החמס / ז׳ורז׳ אמאדו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״א 1951)
תרבות גוועת / כריסטופר קודוול (מרחביה : ספרית פועלים, 1952)
שחאדה, חסיב.הסמיכות הפרודה בכתבים של אהרן מגד : וביחוד ב״החי
על המת״ (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, 1969) 116 עמ׳. <עבודת-גמר בחוג
הלשון העברית, בהדרכת עוזי אורנן>
Eden, Vivian Sohn.An examination of how translation
is like theatre : with an annotated translation from the Hebrew of the novel
״The flying camel and the golden hump״ by Aharon Megged and an introduction
to the novel (1986). 349 leaves <Thesis (Ph.D.)--University of Iowa>
Gegenwart im Licht der Geschichte : Autorentagung
zur israelischen Literatur mit Aharon Megged und David Schütz / Herausgeber,
Karl Ermert (Rehburg-Loccum : Evangelische Akademie Loccum, 1994) 96 p.
מאמרים:
מגד, אהרן. משפחה ומישפוחה : על הגעגועים ליידיש.
מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 5 (ניסן תשמ״ג, אפריל 1983), עמ׳ 10–12.
מגד, אהרן. מטען השוורים. מעריב, י״ז באדר ב׳ תשמ״ו, 28 במארס
1986, עמ׳ 26. <על סיפורו של אהרן מגד ״מטען של שוורים״ שהופיע לראשונה ב״מבפנים״
ב-1940>
מגד, אהרן. חדר עבודה: הספרים מסוככים עליי. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - ספרות, ד׳ באייר תשס״ה, 13 במאי 2005, עמ׳ 29.
מגד, אהרן. הנמל היה לי חלון אל העולם הגדול. הארץ, מוסף ספרים,
גל׳ 660 (י״ד בתשרי תשס״ו, 17 באוקטובר 2005), עמ׳ 36–37.
אביגל, שוש. לא סרתי ימינה. חדשות, מוסף, ט״ו באב תשנ״א, 26
ביולי 1991, עמ׳ 26, 45. <ראיון עם הסופר אהרן מגד>
בלאט, אברהם. מסע החיים והספרות - הטרילוגיה
של אהרון מגד. בספרו: תחומים וחותם
(תל-אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 79–90 <על ״החי על המת״, ״החיים הקצרים״,
״מחברות אביתר״>
בנאי, רפי. ההוויה הפרדוקסלית של העם היהודי (ראיון עם אהרן מגד). בתוך:
מחשבות ישראל : שיחות עם הוגים וסופרים על יהדות, ציונות וישראל / בעריכת
המחלקה לחינוך יהודי-ציוני, הסוכנות היהודית (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי
חמד, 2003), עמ׳ 317–326.
ברגד, זאב. אהרון מגד – והמוסריות שבאמנות. הדואר, שנה 51, גל׳
ז׳ (כ״ט בכסלו תשל״ב, 17 בדצמבר 1971), עמ׳ 103. <דברים שנאמרו בכנס חגיגי במרכז
היהודי בסינסינטי, אוהיו, לרגל ביקורו של הסופר>
גוברין, נורית. ברומו של הזמן.
מקור ראשון, שבת, כ״ח באייר תשס״ח, 30 במאי 2008, עמ׳ 10, 11 <כל ספר חדש של אהרון מגד מאיר באור חדש את המציאות בה אנו חיים>
גוברין, נורית. דיוקנו של סופר כבן להוריו.
מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 1 (ניסן-אייר תשס״ט,
אפריל 2009), עמ׳ 2–7 <דיון, בין היתר ביצירתם של צבי אנקורי, ס. יזהר, חיים גורי,
א״ב יהושע ואהרן מגד>
גוברין, נורית. דיוקנו של בן הארץ כסופר
עברי : אהרן מגד - סיפורים ראשונים (תרצ״ח/1937-תש״י/1950). גג: כתב
עת לספרות, גל׳ 21 (חורף 2009), עמ׳ 97–115.
גולן, ארנה. הסיפור הריאליסטי :
״בכי״ מאת אהרן מגד. בתוך: בין בדיון לממשות : סוגים בסיפור
הישראלי (יחידה 1) (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ״ד 1984), עמ׳ 7–61 <על
הסיפור מתוך הקובץ ״חצות היום״ (תשל״ג 1973)>
גפין, רינה. אהרן מגד: עירובים : על הזיקות בין פרוזה לשירה ביצירת
אהרן מגד. על המשמר, מוסף לחג, א׳ בתשרי תשמ״ה, 27 בספטמבר 1984, עמ׳ 49.
גפין, רינה. בעיית הזולת : על הדמות הסיפורית ורקמת היחסים ביצירות
אהרן מגד. על המשמר, מוסף על המשמר לעצמאות ישראל, ג׳ באייר תשמ״ה, 24 באפריל
1985, עמ׳ 42–43.
גרנות, משה. אהרן מגד: על גיבור שלומיאלי
אחד - ועוד.
מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006),
עמ׳ 38–39.
גרנות, משה. ״האירוניה מציגה את האדם
באורח אמביוולנטי״ : שיחה עם אהרן מגד. בספרו: שיחות עם סופרים (תל-אביב
: קווים, 2007), עמ׳ 149–168.
הדרי-רמג׳, יונה. אף פעם לא הייתי אחד מהחבר׳ה : ראיון עם אהרון מגד.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה׳ באייר תשנ״א, 19 באפריל 1991, עמ׳ 20–21.
חקק, הרצל ובלפור.
ראיון עם אהרן מגד. אפיריון, גל׳ 9 (1988), עמ׳ 10–11.
ירדני, גליה.ט״ז שיחות עם סופרים
(תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ב 1961), עמ׳ 143–153.
כהן, יהושע. תיאורי נוף ויישוב ביצירתו של הסופר אהרון מגד. ארץ
ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך כ״ב (תשנ״א), עמ׳ 95–105.
כהן, ישראל. פרקי אהרון מגד. מאזנים,
כרך מ״א (תשל״ו), עמ׳ 371–383; כרך מ״ב (תשל״ו), עמ׳ 38–49, 91–101, 170–182, 258–270,
385–393. <נדפס גם כמונוגרפיה – ראה לעיל>
לויט, ענת. להביע מה שאבד ואיננו : שיחה עם
אהרן מגד. דבר, ה׳ בחשון תשמ״ז, 7 בנובמבר 1986, עמ׳ 20–21.
מגד, אהרן. אתונו של בלעם. הארץ, כ״א בתשרי תשמ״ו, 6 באוקטובר
1985, עמ׳ 12. <על-פי הרצאה בדיון על ״סיפורת ריאליסטית מול סיפורת לא ריאליסטית״
מטעם האוניברסיטה הפתוחה>
מהלו, אביבה. סופרי דור הפלמ״ח מספרים על עצמם.
מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 7 (2009), עמ׳ 56–68 <ריאיונות אישיים
עם אהרון מגד ונתן שחם המציגים את עולמם הרוחני ואת גישותיהם
לספרות של אחרים ושל עצמם>
מונדי, יוסף. לתיאטרון התייחסתי כמו לחלטורה : ראיון עם אהרן מגד.
דבר, דבר השבוע, 20 במארס 1992, עמ׳ 18–19.
נש, שלמה. השואה והשלכותיה ביצירת אהרן מגד : הדרך אל ״פויגלמן״ ואחריו.
בצרון, כרך י״א, גל׳ 49–51 (1992), עמ׳ 194–196.
נש, שלמה. סופרים ונשים כאנטי-גיבורים בספריו המאוחרים של אהרן מגד.
עתון 77, גל׳ 278 (תשס״ג 2003), עמ׳ 17–22, 42.
ערד, מאיה. אהבת נעורים. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ט בתמוז תשס״ה, 5 באוגוסט 2005, עמ׳ 27 <במלאת 85 שנה
לסופר>
פלדמן, זיוה. בין כאוס להרמוניה ביצירתו של אהרון מגד.
מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 54–56.
פלדמן, זיוה. כאוטיות והרמוניה ביצירתו של אהרון מגד.
מראה, גל׳ 7 (אלול תשע״ב, ספטמבר
2012), עמ׳ 67–74.
קרמר, שלום. סיפור נוסח ישן : על סיפורי א.
מגד ומסביבם. מאסף
: לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 489–495.
רוזנטל, רוביק. מקום רע באמצע : ראיון עם אהרן
מגד. על המשמר, חותם, ה׳ באייר תשמ״ה, 28 באפריל 1985, עמ׳ 20–21.
שוהם, חיים. הקיבוץ כגן-עדן אבוד : הדראמות
של אהרון מגד. בספרו: הדראמה של ׳דור בארץ׳ : אתגר ומציאות בדראמה הישראלית
(תל-אביב : אור-עם, תשמ״ט 1989), עמ׳ 116–149
שקד, גרשון. החכם על הכסיל - על יצירתו של
אהרן מגד. דפים למחקר בספרות, כרך 7 (1990), עמ׳ 163–188.
שקד, גרשון. החלום על הגיבור האבוד.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ט בתמוז תשס״ה, 5 באוגוסט 2005, עמ׳
27 <במלאת 85 שנה לסופר>
Abramovich, Dvir. The problem of Holocaust Remembrance
in Israel of the 1950s : Aharon Megged’s “The Name”. in: The Call of memory
: learning about the Holocaust through narrative : a teacher’s guide / Karen
Shawn and Keren Goldfrad, editors ; William Younglove, associate editor (Teaneck,
NJ : Ben Yehuda Press, 2008), pp. 468-479.
Fuchs, Esther. By trial
and error : an interview with Aharon Megged.
In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah
Publications. 1982), pp. 64-70.
Nash, Stanley L.Fiction and Publicistics in the
Work of Aharon Megged. In: Through those near to me : essays in honor
of Jerome R. Malino / edited by Glen Lebetkin (Danbury, Connecticut: The United
Jewish Center, 1998), pp. 267-284.
Nash, Stanley L. Patterns of failed return in the
work of Aharon Megged: Revisiting the Jewish-Christian Nexus. Modern Judaism,
vol. 19, no. 3 (October 1999), pp. 278-292.
Nash, Stanley L. Aharon Megged׳s
׳Burden׳ in his
portrayals of the effects of Israel׳s wars. In: History and literature
: new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William
Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI : Program in Judaic Studies, Brown
University, 2002), pp.389-407.
Nash, Stanley L. Aharon Megged. In: Holocaust
literature : an encyclopedia of writers and their work / S. Lillian Kremer,
editor (New York: Routledge, 2003), vol. II, pp. 821-824.
Ripp, Evelyn and Norbert. Generational divide : Tradition
in transition in Aharon Megged’s “The Name”. in: The Call of memory :
learning about the Holocaust through narrative : a teacher’s guide / Karen Shawn
and Keren Goldfrad, editors ; William Younglove, associate editor (Teaneck,
NJ : Ben Yehuda Press, 2008), pp. 486-489.
על ״רוח ימים״
בנארי, נחום. ״רוח ימים״ לאהרון מגד.
בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות
שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי״ד),
עמ׳ 142–144.
גורפיין, רבקה. גלגולי גיבורו של
אהרן מגד. על המשמר, דף לספרות ואמנות, ד׳ בניסן תשי״ז, 5 באפריל
1957 <חזר ונדפס
בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל
(תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 53–58>
טרסי-גיא, אסתר. ״ישראל חברים״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות
ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 153–155.
חנני, יוסף. אהרן מגד: ״יד ושם״. בספרו:
הוראת הסיפור הקצר : מהד׳ 2. (תל-אביב : אור-עם, תשמ״ב 1981), עמ׳ 169–176.
טרסי-גיא, אסתר. ״ישראל חברים״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות
ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 153–155.
רגב, זינה ומנחם.
על הסיפור ״יד ושם״ של אהרון מגד. בתוך: על שלושה סיפורים : חוברת הדרכה
למורים (תל-אביב : תרבות וחינוך, תשכ״ו 1966), עמ׳ 19–26.
Abramson, Glenda. Yad va-Shem : the problem of acceptance.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 235-237.
Adler, Ruth. Israel and the Shtetl : disconnections, misconnections, and connections.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 239-241.
Bargad, Warren. Reflections on Aharon Megged׳s Yad va-Shem.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 243-244.
Diamond, James S. Reflections on the generations.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 245-246.
Gilboa, Menuhah. Musings on Yad va-Shem.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 247-249.
Kabakoff, Jacob. On Yad va-Shem.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 251-252.
Laor, Dan. Aharon Meged׳s Yad va-Shem.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 253-255.
Nash, Stanley L. Perspectives on Aharon Megged׳s
״Yad va-Shem״ - a generation later.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 227-233.
Pelli, Moshe. Yad va-Shem (The
Name) by A. Megged. Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 257-258.
Ramras-Rauch, Gila. Yad va-Shem revisited : changes in a reader׳s response.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 259-260.
Sokoloff, Naomi. Reading Megged and Grossman. Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 261-264.
Waldman, Nahum M. Yad va-shem today. Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 265-267.
Yudkin, Leon. Reactions to Yad va-shem by Aharon Megged.
Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 269-270.
על ״חנה סנש״
נגיד, חיים. תיעודיות לא מודעות : על
חנה סנש, רימון בין לבבות, כנרת כנרת, ששה ימים, ואיש
חסיד היה. בספרו: בגנות האשליה :
הז׳אנר התיעודי בדרמה העברית (תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות
ע״ש יולנדה כץ, החוג לאמנות התאטרון : ספרא, בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של
סופרים בישראל, 2009), עמ׳ 131–146.
על ״מקרה הכסיל״
גיל, משה.
הכסיל - גיבור דורנו?.דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ו באב תש״ך,
25 במארס 1960, עמ׳ 7, 8 [המשך]
<חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים/ עריכה, מבוא
וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס,
תש״ל), עמ׳ 187–192>
שֹהם, אורי. הכסיל האלגורי :
על ״מקרה הכסיל״ של אהרון מגד. בספרו: המשמעות האחרת : מן המשל האלגורי ועד
הסיפור הפאראריאליסטי ... (תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית,
אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ב 1982), עמ׳ 221–259.
על ״הבריחה״
גיל, משה.
הבריחה.דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ז בסיון תשכ״ב, 29 ביוני
1962, עמ׳ 8, 9 [המשך]
<חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים/ עריכה, מבוא
וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס,
תש״ל), עמ׳ 192–196>
חנוביץ, גרשון. ״הבריחה״.
בספרו: רבדים : מסות על יצירות ספרות
(תל-אביב : אל״ף, תשל״ו 1976), עמ׳ 64–70.
אבישי, מרדכי. נוכח מציאות משתנה : עבר
והווה ב׳החי על המת׳ לאהרן מגד. בספרו: שרשים
בצמרת : יוצרים בספרות העברית (תל-אביב : אל״ף, תשכ״ט 1969), עמ׳ 129–136.
גולומב, דקלה. הגיבור והאנטי-גיבור. אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות,
שנה ג׳, חוב׳ ה׳ (י״ז) (ניסן-אייר תשכ״ה, אפריל-מאי 1965), עמ׳ 79–83 <הגיב על
כך אהרן מגד במכתב למערכת - להלן>
הולצמן, אבנר. הביוגראפיה שלא נכתבה: החי על
המת - מפתח ליצירתו של אהרן מגד. בתוך: ספר ישראל לוין,
כרך ב׳ : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן] (תל-אביב
: אוניברסיטת תל-אביב, תשנ״ה 1994), עמ׳ 105–121.
ויס, הלל. ״החי על המת״.
בספרו: דיוקן הלוחם : עיונים על גיבורים
וגבורה בסיפורת העברית של העשור האחרון (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה
1975), עמ׳ 47–90.
ויצמן, אלדעה. על עיקר וטפל: עיון פרגמטי ביחסי חידוש ונתון ב״החי על
המת״ לאהרן מגד. חלקת לשון, חוב׳ 29–32 (תש״ס-תשס״א 2000), עמ׳ 19–39.
חנוביץ, גרשון. ״החי על המת״.
בספרו: רבדים : מסות על יצירות ספרות
(תל-אביב : אל״ף, תשל״ו 1976), עמ׳ 71–77.
חנס, נעמי.החי על המת מאת
אהרן מגד.
בתוך ספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן
בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳
123–133.
מגד, אהרן. גיבורים ו״מודלים״. אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות,
שנה ג׳, חוב׳ ו׳ (י״ח) (סיון-תמוז תשכ״ה, יוני-יולי 1965), עמ׳ 80–82 <תגובה למאמרה
של דקלה גולומב - לעיל>
פרוכטמן, מאיה. השפעתם של המקורות הקדומים והספרות החדשה על לשונו של
אהרון מגד ב״החי על המת״. הספרות, כרך א (תשכ״ט), עמ׳ 723–725.
צמח, עדה. נוסח אחר. אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות, שנה ג׳, חוב׳ ו׳ (י״ח) (סיון-תמוז
תשכ״ה, יוני-יולי 1965), עמ׳ 84–87 <תגובה למאמרה של דקלה גולומב - לעיל>
שביד, אליעזר. אימת ההתמודדות עם יום אתמול. מולד, כרך כ״ג (תשכ״ה),
עמ׳ 51–62.
על ״העונה הבוערת״
גמזו, חיים. ״העונה הבוערת״ לאהרון מגד ב׳הבימה׳. הארץ, 27 בינואר
1967
אבינור, גיטה. עינוי עצמי לתיאבון.מאזנים,
כרך ל״ח, גל׳ 1–2 (כסלו-טבת תשל״ד, דצמבר 1973-ינואר 1974), עמ׳ 99–101 <חזר ונדפס בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות (חיפה
: מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 31–34>
פריזל, זיוה. הדור שלנו ו״על עצים ואבנים״ של מגד. הדואר,
שנה 55, גל׳ ל״ד (י׳ באב תשל״ו, 6 באוגוסט 1976), עמ׳ 562.
על ״העטלף״
דן, יוסף. החיפוש אחר שרשים בסיפורת הישראלית. הדואר,
שנה 56, גל׳ ב (י״ט בחשון תשל״ז, 12 בנובמבר 1976), עמ׳ 23, 24 <בין היתר על
״העטלף״
לאהרן מגד>
רמרז-ראוך, גילה. שייכות ללא הזדהות : מוטיב חשבון הנפש ושני רומנים
ישראליים. שדמות, חוב׳ ס״ד (תשל״ז), עמ׳ 66–69.
שהם, אורי. עטלף שחור על גב סוס לבן (על ״העטלף״
מאת אהרון מגד). בתוך: בין היסטוריה לספרות
/ הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל אביב : דיונון, תשמ״ג 1983), עמ׳ 169–206.
שהם, אורי. איש המחתרת כשליח - בין משיח עברי
למשיח נוצרי. בספרו:גיבור דורנו בארץ (תל-אביב : פפירוס : מכון
כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 67–105
Avishai, Mordechai. The
Bat. Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 1 (Spring 1976), pp.
49-51.
על ״היינץ ובנו והרוח הרעה״
אבישי, מרדכי. האב, הבן והמציאות הישראלית.
על המשמר, 21 בינואר 1977, עמ׳ 6.
מגד, אהרן. ביקורת ספרים כז׳אנר בעייתי. מאזנים, כרך נ׳ (1980),
עמ׳ 144–145. <תגובה לביקורתו של נפתלי טוקר על הספר ״אהבת נעורים״ ב״מאזנים״ חשוון
תש״ם>
רוזינר, שלומית. אהבת נעורים. ספרות ילדים ונוער, כרך ו׳, גל׳
ב׳ (1979), עמ׳ 43–45.
על ״מסע באב״
אורן, יוסף. חזון הקץ של דניאל לוין. מעריב,
19 בדצמבר 1980, עמ׳ 37.
בחור, יונה. על אבות ובנים. מגוון:
לשאלות חברה ומדינה, מארס 1981, עמ׳ 66–69.
בן-יוסף, יצחק. על ״מסע באב״ מאת אהרן מגד. עלי שיח, חוב׳ 12–14
(1982), עמ׳ 419–423.
בן עזר, אהוד. שרשרת של בריחות. הארץ,
26 בדצמבר 1980, עמ׳ 18.
ברזל, אביבה. מסע באב לאהרן מגד. הדואר, שנה 61,
גל׳ ט״ו (כ״ו בשבט תשמ״ב, 19 בפברואר 1982), עמ׳ 228–229.
ברלוביץ, יפה. הבריחה מן הזמן. דבר,
2 בינואר 1981, עמ׳ 18.
ברלוביץ, יפה. הדטרמיניזם של הגיבור בן הדור
השני ביצירת אהרון מגד : דיון משווה בין ספרו האחרון ״מסע באב״ למכלול הנובלות
שלו. עתון 77, גל׳ 28 (1981), עמ׳ 38–40.
ברתנא, אורציון. העידן החדש של ״התלוש״.
ידיעות אחרונות, 21 בנובמבר 1980, עמ׳ 20, 26. <כונס בספרו עדות קריאה
(תל-אביב : פפירוס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 79-85>
וילף, מיכאל. סיני כבית קברות של בנים.
האומה, שנה י״ט, חוב׳ 63 (1981), עמ׳ 166–167.
פרליס, איזה. המצב הישראלי באספקלריה סיפורית. על המשמר, 9 בינואר
1981, עמ׳ 6.
Feinberg, Anat. Fathers and sons : Aharon Megged׳s
״Journey in the Month of Av״. Modern Hebrew literature, vol. 7, no. 1-2
(1981/1982), pp. 16-20.
Nash, Stanley. Aharon Megged׳s
׳Burden׳ in
his portrayals of the effects of Israel׳s wars. in: History and literature
: new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William
Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI : Program in Judaic Studies, Brown
University, 2002), pp.389-407.
על ״הגמל המעופף ודבשת הזהב״
ברונובסקי, יורם. גמלים, לטאות וארנבים – בקריית
ספר. הארץ, תרבות וספרות, 31 בדצמבר 1982 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות
העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳
190–195>
גלבוע, מנוחה. בין סאטירה לרומאן.
מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 6 (אייר-סיון תשמ״ג, מאי 1983), עמ׳ 56–57.
נגיד, חיים. פני הספרות נמחצות בראי : מבקרים
ומבוקרים בארבעה ספרים חדשים. מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 5 (ניסן תשמ״ג,
אפריל 1983), עמ׳ 40–44.
יפה, א. ב. שלוש מצוקות. על המשמר,
כ״ח בתשרי תשמ״ז, 31 באוקטובר 1986, עמ׳ 15, 18.
נש, שלמה. לבטי הפרט בסיפורי מגד. הדואר, שנה
66, גל׳ י״א (כ״ט בטבת תשמ״ז, 30 בינואר 1987), עמ׳ 16–18.
פרידלנדר, יוסף [י. עמוס]. אדם ומוסר בנבכי הזמן. הצופה, כ״ב
בטבת תשמ״ז, 23 בינואר 1987, עמ׳ 6.
על ״פויגלמן״
אורן, יוסף. הצבר חוזר אל הזהות היהודית.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל׳ בתשרי, תשמ״ח, 23 באוקטובר 1987, עמ׳ 20,
25.<חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד,
תש״ן 1990), עמ׳ 118–125>
בלאט, אברהם. לשון וגורל. הצופה, י׳
בשבט תשמ״ח, 29 בינואר 1988, עמ׳ 6.
בן-סימון, דניאל. כאש הבוערת בעצמותיו. דבר, דבר השבוע, כ״ג
בתשרי תשמ״ח, 16 באוקטובר 1987, עמ׳ 12–14. <הגיב על כך אהרן מגד ברשימתו ״איך
בין א העבראיסט״ – ראה להלן>
בלאט, אברהם. בלי גשר טרנסצנדנטי.
מעריב, ספרות, י״ט באדר תש״ן, 16 במארס 1990, עמ׳ 6.
גלבוע, מנוחה. בין מסה לרומן. דבר,
י״א בתמוז תשמ״ט, 14 ביולי 1989, עמ׳ 19–20.
לוז, צבי. עניין ביוצאי הדופן. עתון 77,
גל׳ 114 (תמוז תשמ״ט, יולי 1989), עמ׳ 12.
על ״יום האור של ענת״
אבישי, מרדכי. עולמה של אורלי אלטשולר.
על המשמר, ו׳ באלול תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 20.
אוריין, יהודית. חזרה לנופים אהובים. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 22.
אורן, יוסף. מזלה הרע של הסאטירה. דבר,
ו׳ באלול תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 25; י״ג באלול תשנ״ב, 11 בספטמבר 1992, עמ׳
25.
נוסח מורחב נדפס בספרו זהויות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ד
1994), עמ׳ 92–110.
בושס, הדה. כמו כתבה במקומון. הארץ,
30 ביוני 1992, עמ׳ ב 4.
גוטקינד, נעמי. מ״הדיבוק״ ועד ל״כלה המכורה״. הצופה, ב׳ בתמוז
תשנ״ב, 3 ביולי 1992, עמ׳ 6.
דותן, אייל. לשון משלה. הארץ, כ״ט באב
תשנ״ב, 28 באוגוסט 1992, עמ׳ ב 8.
האן, לאה. ספרות בראי החברה. עכשיו, חוב׳ 59 (1992), עמ׳ 344–348.
הולצמן, אבנר. חתונתה של אורלי. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 99–100 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,
ספטמבר 1992>
לן, שלומית. אנחנו שוקעים ברפש עד צוואר.
הארץ, מוסף שבועי, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 7–8.
מנדה-לוי, עודד. פגימות בהתבוננותו של המחבר. דבר, ו׳ באלול
תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 25.
שי, אלי. סדנה להרחבת אופקים. מעריב, ספרות אמנות, ה׳ בתשרי
תשנ״ג, 2 באוקטובר 1992, עמ׳ 4, 6.
על ״געגועים לאולגה״
אבישי, מרדכי. אלברט גירון מתאווה להיות סופר.
על המשמר, י״ז בסיוון תשנ״ד, 27 במאי 1994, עמ׳ 20.
גלבוע, מנוחה. געגועים ל״געגועים לאולגה״.
דבר, א׳ בתמוז תשנ״ד, 10 ביוני 1994, עמ׳ 23.
גלזמן, לאה. לצחוק על הכל - או לבכות על הכל? עתון 77, גל׳ 178
(חשון-כסלו תשנ״ה, נובמבר 1994), עמ׳ 7.
הולצמן, אבנר. כיסופיו של פקיד זוטר. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 119–121 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,
מארס 1994>
כץ, אבי. שומאיש מרחוב שפינוזה. הארץ, ו׳ בניסן תשנ״ד, 18 במארס
1994, עמ׳ ב 9.
אורן, יוסף. תחילתה של גאולה (על יצירתו של
אהרן מגד ועל ספרו האחרון). מאזנים, כרך ע״ב, גל׳ 9 (יוני 1998), עמ׳ 28–32.
<נוסח מורחב הופיע בספרו רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית
(ראשון-לציון : יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 28–43>
גוטקינד, נעמי. אבל זוהי קדושה זרה: ״דודאים מן הארץ הקדושה״. הצופה,
י״ז בשבט תשנ״ח, 13 בפברואר 1998, עמ׳ 6.
הולצמן, אבנר. גלגולה של מגדלנה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 177–178 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,
מארס 1998>
הופמן, חיה. מיניות ואדיקות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות,
ספרות, אמנות, י״ז בשבט תשנ״ח, 13 בפברואר 1998, עמ׳ 26.
כרמי, נעמי. של מי האמת כאן? הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 265 (כ״ז
באדר תשנ״ח, 25 במארס 1998), עמ׳ 7.
נבות, אמנון. דודאים מן הארץ הקלושה. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, א׳ באדר תשנ״ח, 27 בפברואר 1998, עמ׳ 31.
פרליס, איזה. מסע צליינית בארץ הקודש. הדאר, שנה
77, גל׳ י״ח (א׳ באב תשנ״ח, 24 ביולי 1998), עמ׳ 16–17.
Nash, Stanley L. Patterns of failed return
in the work of Aharon Megged : Revisiting the Jewish-Christian Nexus. Modern
Judaism, vol. 19, no. 3 (October 1999), pp. 278-292.
הולצמן, אבנר. יומנה של משוררת סוערת. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 240–242 <הובא לראשונה ב׳מוסף רדיו לספרות׳,
אוגוסט 2000>
ז׳קונט, אמנון. אם שאפתנית. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י׳ באב תש״ס, 11 באוגוסט 2000, עמ׳ 26–27.
מלצר, יורם. תנאים לספרות אמיתית. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ח בתמוז תש״ס, 21 ביולי 2000, עמ׳ 26.
פלג, מולי. ניצחון בנקודות ליהדות. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 391
(כ״ב באב תש״ס, 23 באוגוסט 2000), עמ׳ 7, 13.
Nash, Stanley L. Authors and women as antiheroes
in Aharon Megged׳s later works. Modern Judaism, vol. 22, no. 1 (2002),
pp. 28-60.
על ״עד הערב״
אורן, יוסף. קריסת מיתוס הצבריות בעיני גימלאי
״אלמוני״. האומה, חוב׳ 146 (2001), עמ׳ 91–99 <חזר ונדפס בספרו:
הקול הגברי בסיפורת הישראלית (ראשון לציון :
יחד, תשס״ב 2002), עמ׳ 40–49, בשם: ״עד ערב - אהרן מגד״>
אלמוג, רות. מקור <ביקורת על ספרו של אהרן
מגד ״עד הערב״>. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד בסיוון תשס״א, 15 ביוני 2001,
עמ׳ ב 14
בן-מרדכי, יצחק. הספרן ואשתו. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט״ו בתמוז תשס״א, 6 ביולי 2001, עמ׳ 28
גרנות, משה. ״האירוניה מציגה את האדם באורח
אמביוולנטי״ : ראיון עם אהרן מגד. עכשיו, חוב׳ 67–68 (2002/2003), עמ׳ 140–147
הולצמן, אבנר. ״הלוואי שהייתי כאחד מהם״.
מאזנים, כרך ע״ו, גל׳ 3 (2002), עמ׳ 3–5 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 261–266>
מלצר, יורם. חוכמה בתוך האפלה. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ב בתמוז תשס״א, 13 ביולי 2001, עמ׳ 26
נירגד, ליה. כל הדכדוך הזה. הארץ, מוסף
ספרים, גל׳ 457 (י״ג בכסלו תשס״ב, 28 בנובמבר 2001), עמ׳ 12.
נש, שלמה. הגיגים קיומיים : ניכוס ישראלי של השואה. הדואר, כרך
81, גל׳ ד (תשס״ב), עמ׳ 14–16.
נש, שלמה. ״תמיד אעמוד בשוליים מול חוויותיה מעבר למסך השחור, בלב המאפליה״.
כיוונים חדשים, חוב׳ 8 (2003), עמ׳ 176–183
גלסנר, אריק. וידויים על חיים כפולים.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח׳ באלול תשס״ו, 1 בספטמבר 2006, עמ׳ 26.
על ״זבובים״
בלומרוזן-סלע, שגית. יחסי גומלין בין ספרות לפסיכולואנליזה -
בעקבות הרומן זבובים מאת אהרון מגד. כיוונים חדשים,
גל׳ 24 (סיון תשע״א, יוני 2011), עמ׳ 253–265 <מאלף להיווכח כיצד ברומן
״זבובים״ הצליח אהרון מגד לעצב דמות המתאימה בדיוק רב לפרופיל ״הפרעת האישיות הסכיזואידית״
כפי שהיא מתוארת בספרות הקלינית. המחברת מבקשת להראות כיצד דיוקן הגיבור מתאים
להפליא לקווי הפרעת האישיות הסכיזואידית, וכן לתאר את הדינמיקה הפסיכולוגית שבבסיסה,
וכיצד ה״זבובים״ מהווים סמל מורכב ומרתק לה. כך באים לידי ביטוי יחסי הגומלין בין
הדיסציפלינות: כשם שהפסיכולוגיה מספקת מסגרת תאורטית להבנת דמותו של הגבור, כך
היצירה הספרותית מספקת תובנות חדשות המעשירות את הבנתנו את ההפרעה>