בעריכת חבר ספרנים

 

אהרן אפלפלד (1932־2018)

Aharon Appelfeld

אהרן אפלפד. צילום: ארכיון עיתון 'הארץ'.

    אהרן (ארוין) אפלפלד נולד בט' באדר א' תרצ״ב, 16 בפברואר 1932 בכפר קטן בשם ז'אדובה או יאדובה (Zhadova/Jadova ) ליד העיר טשרנוביץ, בירת חבל בוקובינה. הורי הוריו היו יהודים יראי שמים מהרי הקרפטים. אביו ואמו היו יהודים מתבוללים משכילים. האב עבד כמהנדס טחנות קמח. כבן שמונה היה כשפלשו הגרמנים לכפר הולדתו. תחילה הרגו יהודים שהלכו ברחוב לתומם, ובהם את אמו. לאחר מכן גירשו את רוב יהודי האזור, ובכללם את הילד אהרן ואת אביו, והגלו אותם לטרנסניסטריה, אותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה בברית המועצות. במשך יותר משלוש שנים נדד הילד אהרן במרחבים הפוריים והפרועים של אוקראינה. לקראת תום המלחמה נספח לצבא הרוסי שנע מערבה. אחר כך נדד לבדו עד שהגיע לאיטליה. ב-1946, לאחר כמה חודשי שהייה על החופים באזור נאפולי, עלה על ספינה והגיע לארץ.
    במחצית הראשונה של שנות החמישים החל לכתוב ולפרסם. תחילה פירסם שירים, שרבים מהם מבטאים כמיהה עזה לעולם ילדותו בחיק משפחתו ולסביבה שבה צמח לפני השואה, שנותרו בתודעתו לוטים בערפל. במחצית השנייה של אותו העשור החל לפרסם סיפורים. ספרו הראשון, קובץ הסיפורים עשן (1962), ראה אור בהוצאת עכשיו, בעריכתם של גבריאל מוקד וברוך חפץ.
    רוב סיפורי עשן מתרחשים בישראל בשלהי שנות החמישים, וגיבוריהם הם פליטי שואה שעל לוח זיכרונם מופיעים רישומים ספורים ועמומים מאוד מקורותיהם באירופה לפני המלחמה, וגם האירועים מתקופת המלחמה מופיעים לרוב באורח קטוע ומטושטש.
    אירופה, על נופיה ואוכלוסייתה, או ליתר דיוק, כמה חטיבות של היבשת הזאת, כפי שעוצבו בעיני רוחו של אפלפלד, מוצאות את מקומן ביצירתו, באורח רציף ואינטנסיבי, החל מקובצי הסיפורים בגיא הפורה (1963) וכפור על הארץ (1965). בכמה מיצירותיו המאוחרות יותר מיקם אפלפלד את זירת ההתרחשות המרכזית בארץ ישראל. כך ברומן הראשון שלו, העור והכותונת (1973), ברומן מכוָת האור (1983), שעיקרו חוויית ההיקלטות של קבוצת נערים פליטי שואה בארץ, בנובלה ״בארטפוס בן אלמוות״ שנכללה בקובץ הכתונת והפסים (1983), ברומן פתאום אהבה (2001) וביצירות אחרות. ואולם בשאר יצירותיו חזר ומיקם אפלפלד את זירת ההתרחשות המרכזית באירופה, תופעה שבעטייה זכה לשלל טרוניות ממבקרים ישראלים.
    במבט סינופטי על מכלול יצירתו – הכולל עד כה יותר משלושים וחמישה ספרים: קובצי סיפורים, נובלות, רומנים קצרים, אוטוביוגרפיה ספרותית, מסות ומחזה – אפשר לומר שהגיאוגרפיה האירופית שלו מורכבת משלושה מחוזות מרכזיים, שיש להם ייצוג במפות – אבל הם גם תוצרים של השלכות (פרויקציות) רגשיות והגותיות.
    המחוז הראשון, שאותו אפשר לכנות ״מושבת העונשין״, הוא ייצוג בדיוני של המרחב האוקראיני שבו שוטט אפלפלד בתקופת השואה. המחוז השני, שאותו אפשר לכנות ״ארץ הגומא״, הוא ייצוג בדיוני של אותו חלק של בוקובינה שאיתו מזוהים, בראש ובראשונה, הוריו. את המחוז השלישי, שהוא ייצוג בדיוני של מקום מושבם של הורי הוריו, אפשר לכנות ״המחוז הקרפטי״.
    אלה הם שלושה מחוזות שונים זה מזה ברבים ממאפייניהם. ברם-אולם, דרכי עיצובם הנבדלות מבוססות על עמדת יסוד אחת. עמדת יסוד זו התגבשה בנפשו ובתודעתו של הילד אהרן, כפי שעולה מעיון משולב בכל מפעלו הספרותי, במהלך שנות המלחמה. היא התבססה על תהליך של התכה רגשית והכרתית בין חוויותיו כיצור ניצוד על ידי יצורים אחרים, דומים לו, אבל לא לגמרי, לבין זיכרונותיו הזהותיים הקלושים מבית הוריו – שקיימו, כאמור, זיקה רופפת ליהדות, מלווה בגוונים אוטו-אנטישמיים מובהקים.
    את שנות השישים של המאה העשרים הקדיש אפלפלד לעיצוב מחוז ״מושבת העונשין״. המחוז הזה, הייצוג הבדיוני של המרחב שבו שרד אפלפלד במהלך תקופת השואה, מעוצב כאדיר היקף אבל חדגוני מבחינת הפאונה והפלורה. זהו אזור כאוטי ואלים מאוד המשקף את מצבן התודעתי של הדמויות הראשיות. אלה הן דמויות נעות ונדות המתבוננות בעולם הסובב אותן באמצעות שתי פריזמות אתניות זהותיות, שאינן יכולות לדור זו עם זו באותה התודעה. מצד אחד, פריזמה הנראית כמזוהה לגמרי עם הפריזמה של האיכרים הגויים הפרימיטיבים-אנטישמים, ומצד שני, פריזמה שגלומים בה ניצני הכרה בשונות מהאיכרים מזה, ובדומות ליהודים מזה.
    בשנות השבעים והשמונים התמקד אפלפלד בעיצוב מחוז ״ארץ הגומא״. המרחב הזה מעוצב באחת משתי נקודות תצפית שונות אך משלימות: זו של יהודי מתבולל המאמין ב״אירופה האוניברסלית״ וזו של גויה ששירתה שנים רבות בבתים יהודיים.
    ״אירופה האוניברסלית״ היא גורם שליט בעולם המחשבה והדמיון, כמו גם בתרבות הדיבור, הדיון והוויכוח של כל הדמויות היהודיות המתבוללות בספרי ״ארץ הגומא״. האזרחות במחוז המדומיין הזה נתפשת בכל סיפורי הקורפוס הזה כהשתייכות לקבוצה נבחרת של בני אדם שהשילו מעליהם סממנים ״פרימיטיביים״ של השתייכות שבטית, והצטרפו לקהילה שאין בה הפליות על בסיס דת וגזע. ואולם, וכאן מקור האירוניה החריפה בסיפורים האלה (באדנהיים, עיר נופש, 1975; תור הפלאות, 1978 ועוד), השוויוניות הזאת מתבררת כהמצאה מופרכת שמנעה מאלה שהמציאו אותה לראות נכוחה את הקטסטרופה המתרגשת עליהם.
    העולם הנגלה לנו בסיפורי מחוז ״ארץ הגומא״ דרך נקודת תצפיתן של נשים גויות, עומד בסימן של ערבוביה בין שני מישורי הסתכלות: ״המישור הפילושמי״ – עיקרו האמונה של הנשים הגויות בנבדלותו ובנבחרותו של העם היהודי. ו״המישור האנטישמי״ – עיקרו האמונה של הנשים הללו שהיהודים מועלים בייעודם, נוטשים את דת אבותיהם, מתנכרים למסורתם ולמנהגיהם המיוחדים. ״הדת החדשה״ של היהודים, ״האמונה באוניברסלי״, נתפשת בעיניהן כמין חיידק המאיים לחסל את כל הערכים של החברה המסורתית: האמונה בדת, בגזע, בערכי המשפחה וכו'.
    הדמות הראשונה בכתבי אפלפלד שמממשת את נקודת התצפית הזאת היא קארולה, המשרתת הגויה הזקנה בנובלה כאישון העין (1973). דמות המופת מן הסוג הזה היא קאטרינה, דמות הגויה הפילו-אנטישמית בקאטרינה (1992). קאטרינה עובדת בבתי יהודים, מפנימה את מנהגיהם וטקסיהם ומזדהה עם מורשתם. היא אף חוברת לגבר יהודי ויולדת לו. הילד נרצח על ידי גוי אנטישמי, ובתגובה היא רוצחת אותו ומבתרת את גופתו. את תקופת מלחמת העולם השנייה עושה קאטרינה בכלא, לשם מתגנבות השמועות על רציחתם של ״רוצחי האלוהים״, וקאטרינה מתאבלת על אהוביה היהודים. כשהיא יוצאת מן הכלא היא מחליטה לשמש נר זיכרון ליקיריה: ״הרבה שעות הייתי משוטטת לאורך הפלגים. בגשם הייתי מוצאת מחסה בחורבות. היו אלה בתים יהודיים אשר הכול נעקר מתוכם, אבל לי היו חורבות אלה כמקדשים״ (1992, 126-125). היא ממנה את עצמה לשומרת החותם של השבט היהודי. ברם, האקט הנאצל הזה מקבל משמעות גרוטסקית כשמתברר שהוא מבוסס על קביעתה ״שאין עוד יהודים בעולם״ (1992, 127).
    המחוז הגדול השלישי בממלכה האירופית של אפלפלד הוא ״המחוז הקרפטי״, מקום מושבם של הורי הוריו של הסופר, כפי שהוא נתפש בעיני רוחו. גם סיפורי המחוז הזה מסופרים מנקודת תצפית מפוצלת, הדומה באופייה הכללי לנקודות התצפית האופייניות לשני הקורפוסים האירופיים האחרים של אפלפלד. ואולם כאן, המתח בין שני מישורי ההסתכלות נחלש והצטמצם. את מקומה של זיקת הגומלין המתוחה בין יהודים מתבוללים תלושים, המסמנים את הסובלימציה התרבותית האירופית מזה, לבין איכרים גויים שורשיים, המסמנים את הטבע ואת הטבעי מזה, תופשת זיקת גומלין מרוככת, יחסית, בין יהודים כפריים, תמימים ויראי שמים, חסונים וקרובים לאדמה, לעצים ולחיות, לבין איכרים גויים טיפוסיים. אמנם, גם כאן אין מדובר באידיליה בין היהודים לגויים. אפלפלד היה ונשאר סופר ספקן ואירוני. ואולם, בסופו של דבר, למרות כל הסייגים, ״המחוז הקרפטי״ נתפש כמחוז חפץ.
    הרומן ה״קרפטי״ הראשון של אפלפלד הוא בעת ובעונה אחת (1985). כאן נוצר ציר עלילתי הגותי שאפשר לכנותו, בעקבות סדרה האזרחי (2000, 179־199): ״המסע אל המקומות הקדושים החרבים״. ציר העלילה הזה מתממש ברוב ספריו של אפלפלד שראו אור מתחילת שנות התשעים ועד עתה: בעד שיעלה עמוד השחר (1995), באל ארץ הגומא (2009), במים אדירים (2011) ועוד.
    ההבדלים ההיסטוריים-תרבותיים בין סיפורי שלושת המחוזות הגדולים תואמים להבדלים בנימה הרגשית-תודעתית האופיינית להם. בסיפורי ״מושבת העונשין״ קיימת אווירה של ערפול, אימה ואי-ודאות. ״ארץ הגומא״ נצפית מבעד לעדשה ריאליסטית פיוטית מלוטשת, ואילו סיפורי ״המחוז הקרפטי״ מתווכים דרך פריזמה נוסטלגית-אלגית.
    הסיפורת של אפלפלד, בעיקר זו שמוקדה ״ארץ הגומא״, קרובה במזגה ובאופייה הפואטי לסיפורת של הסופרים היהודים המרכז-אירופים של בין שתי מלחמות העולם. בין השאר לסיפורת של סטפן צווייג, ארתור שניצלר, יוסף רוט, ובמיוחד לזו של פרנץ קפקא.
    המשותף לחטיבות הסיפורת השונות של אפלפלד, לבד מקיום מתמיד של נקודת ראות אמביוולנטית מועצמת ביחס לתופעות הנצפות – משיכה והיקסמות מזה, ורתיעה, חרדה או איבה מסותרת מזה – הוא נוסח פיוטי-לירי-הגותי מובהק. אמנם, הנוסח הזה משתנה ומתגוון במהלך השנים, ברם אפלפלד הוא, בלי ספק, אחד הסופרים הליריים המובהקים והחשובים ביותר בספרות העברית, והוא מתחבר בהקשר זה לסופרים כא״נ גנסין, ג' שופמן ודוד פוגל.
    במישור התמטי ממשיך אפלפלד בסיפורת העברית החדשה את עגנון (בעיקר זה של אורח נטה ללון) ב״סינדרום אשת לוט״; כלומר, בכך שהוא מביט, לפחות למראית עין, יותר לאחור ופחות בהווה הדינמי מסביבו. ביחסו לחוויה הדתית או בלשונו ל״שפת כיסופיו״, הוא קרוב לרליגיוזיות של ברנר. הוא קרוב לבני ״דור המדינה״, בעיקר לעמוס עוז וא״ב יהושע, בתחושה העמוקה של מבוכה יהודית ישראלית, מודרניסטית מעיקרה, אבל השכיל להעמיד דגם חלופי לדגם הריאליסטי-חברתי ולדגם הריאליסטי-סמלי ששלטו בסיפורת העברית של בני דורו.
    ולבסוף, אפלפלד הרבה לכתוב על היהודים באירופה, בתקופות ובמחוזות שונים. בחירה זו נובעת, ככל הנראה, גם מן הניסיון לתאר ולהבין את מאה שנות הבדידות של העם היהודי בעת המודרנית ואת מצבו של האדם בכלל בתקופה רבת-תהפוכות זו. אבל גם, כמדומה, משום שהיהודים באירופה, בעיקר יהודי ״ארץ הגומא״ שלו, המתבוללים בין שתי מלחמות העולם, הם בבחינת בבואה מרתקת של היהודים החילונים בני זמננו במדינת ישראל.
    אהרן אפלפלד שימש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. החזיק בתארי דוקטור כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בר־אילן, הסמינר התיאולוגי בניו־יורק, ישיבה יוניברסיטי וההיברו יוניון קולג'. זכה פעמיים בפרס אנה פרנק וב־1969 זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה, וכן חתן פרס ביאליק, פרס ברנר (1975 על ספרו ״כאישון העין״) ופרס ישראל לספרות יפה (תשמ״ג). זכה בפרס האקדמיה ללשון העברית ע״ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע״ב. ספרו ״פרחי האפילה״ בתרגומו לאנגלית זכה בפרס הספר הזר הטוב ביותר של העיתון הבריטי ״אינדיפנדנט״ לשנת 2012. אהרן אפלפלד התגורר במבשרת־ציון ליד ירושלים.  נפטר בי״ז בטבת תשע״ח, 4 בינואר 2018.

[נכתב על ידי יגאל שוורץ עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
[מקורות נוספים: קרסל, גרנות, לקסיקון סופרי ירושלים, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия, ITHL.]
[צילום: 'הארץ']

 

הולצמן, אבנר. ״דרכו של אהרן אפלפלד אל הקובץ 'עשן'״. אהבות ציון. ירושלים: כרמל. 566־551;
ליפסקר, אבידב. ״חניכה מיסטית ואקסטטית של 'קדושה', על רקעה הלגנדרי של הנובלה קאטרינה של אהרן אפלפלד״. אפס שתיים 1. אביב 1992. 98־87;
מינץ, אלן. ״חורבן״. תגובות בספרות העברית על אסונות לאומיים. ירושלים: מוסד ביאליק. 200־173;
מירון, דן. פנקס פתוח. תל אביב: ספרית פועלים. 1979. 59־49;
קרמר, שלום. ריאליזם ושבירתו. רמת גן: מסדה. 1968. 213־203;
רתוק, לילי. בית על בלימה: אמנות הסיפור של א' אפלפלד. תל אביב: חקר. 1989;
שוורץ יגאל. תמונת עולם. ירושלים: מאגנס והאוניברסיטה העברית. 1996;
שניידר, שמואל. הקיום והזיכרון, ביצירות אהרון אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים. ירושלים: כרמל. 2010. 166-15;
שקד, גרשון. גל חדש בסיפורת העברית. מרחביה: ספרית פועלים. 1971. 149­-167;
 Budick Miller Emily. Aharon Appelfeld's Fiction, Acknowledge the Holocaust, Bloomington & Indianapolis: Indiana University Press. 2005;
DeKoven Ezrahi Sidra, Booking Passage, Exile and Homecoming in the Modern Jewish Imagination, University of California Press, Berkley, Los Angeles, London, 2000, 179-199;
Ramraz-Rauch Gila. Ahron Applfeld: The Holocaust and Beyond. Bloomington & Indianapolis: Indiana University Press. 1994
.

 

ספריו:

  • עשן : סיפורים (ירושלים : עכשיו, 1962) <יצא לאור ב־1969 על־ידי הוצאת י' מרכוס, ירושלים>
  • בגיא הפורה : ספורים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ד 1963)
  • כפור על הארץ : סיפורים (רמת גן : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, 1965) <תורגם לאנגלית>
    <התוכן: הדרך בין דרובנה לדרוביץ -- גונב מראות -- מותה של השתדלנות -- צל הרים -- מסודות המסחר הזעיר -- הכנות למסע -- בתחנה -- הגירוש -- במלוא הסתיו -- באבן -- הבחירה -- כפור על הארץ -- ממרום הדומיה -- הבשורה -- באיי סנט ג'ורג' -- פגישה -- במקומות הנמוכים -- במקום אחר>
  • In the wilderness : stories / translated by Tirza Sandbank, Sidney Berg and J. Sloane ; drawings by Yehuda Bacon (Jerusalem : Ah'shav Pub. House, in cooperation with the Youth Aliyah Department of the Jewish Agency, 1965)
  • בקומת הקרקע : סיפורים (תל־אביב : דגה, תשכ״ח 1968)
  • חמישה סיפורים / התקינה לדפוס וערכה את המילון מיכל חומסקי (ירושלים : גשר למשתלמים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תש״ל 1970) <כולל: הקדמה -- רגינה -- ההשתנות -- אביב קר -- בחנוכה 1946 -- ברטה>
  • אדני הנהר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971) <סיפורים>
    <התוכן: ברונדה -- הלהקה -- רגינה -- אכסניה -- הסוחר בארטפוס -- חילופי משמרות -- המצוד -- העופות -- הגלגול -- הגילוי האחרון -- בחנוכה 1946 -- היום -- השוד -- לחשי הקור -- אחר החופה -- שמש של חורף -- לידיה -- הככר -- עורך הדין שלנו>
  • העור והכותונת (תל אביב : עם עובד, תשל״א 1971)
  • כאישון העין (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1972) <תורגם לספרדית>
  • Como la niña de ojo / traducción directa del hebreo de Etty E. De Hoter (Jerusalem : La Semana Publicaciones, 1976)
  • שנים ושעות : סיפורים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975) <כולל: ״באדנהיים, עיר נופש״ ו־״1946״>
  • כמאה עדים : מבחר (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975)
  • תור הפלאות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978) <תורגם לספרדית, אנגלית,נורבגית,  גרמנית, צרפתית, שבדית, רוסית ואסטונית>
  • Tiempos prodigiosos / traduccion de Etty de Hoter (Jerusalem : La Semana Publicaciones, 1980)
  • The age of wonders / tr. by Dalya Bilu (Boston : D.R. Godine, 1981)
  • Miraklenes tid / Ahron Apelfeld ; oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Gyldendal, 1983)
  • Zeit der Wunder : Roman / aus dem Englischen von Ute Spengler (Berlin : Ullstein, 1984)
  • Le Temps des prodiges / trad. de l'hébreu par Arlette Pierrot ; préf. de Marianne Véron (Paris : P. Belfond, 1985)
  • Undrens tid / översättning från hebreiskan av Marion Wajngot (Stockholm : Atlantis, 1986)
  • Пора чудес / Первел С. Иврита О. Минц.  Редактор Я. Цигельман (Иерусалим : Библиотека-Алия, 1984, 1991)
  • Imede aeg : [romaan] / heebrea keelest tõlkinud [ja järelsõna:] Kalle Kasemaa ; [toimetaja Anu Saluäär ; aastakäigu kujundus: Jüri Kaarma] (Tallinn : Perioodika, 2002)
  • מסות בגוף ראשון (ירושלים : הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשל״ט 1979)
  • באדנהיים עיר נופש (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1979) <תורגם לאנגלית, איטלקית, גרמנית, דנית, פורטוגזית, צרפתית, רומנית, הונגרית, סרבו־קרואטית, יפנית ופולנית>
  • Badenheim 1939 / translated by Dalya Bilu (Boston : D.R. Godine, 1980)
  • Badenheim 1939 / translated by Dalya Bilu (London : J.M. Dent, 1980)
  • Badenheim 1939 / traduzione di Delfina Rattazzi (Milano : A. Mondadori, 1981)
  • Badenheim : Roman / aus dem Englischen von Martin Kluger (Berlin : Ullstein, 1982)
  • Badenheim 1939 / på dansk ved Ellen Kirk (København : Gyldendal, 1982)
  • Badenheim 1939 ; Tzili : novelas / tradução de Rifka Berezin e Nora Rosenfeld (São Paulo : Summus Editorial, 1986)
  • Badenheim 1939 : roman / traduit de l'hébreu par Arlette Pierrot (Paris : P. Belfond, 1986)
  • Badenheim 1939 / în româneste de Antoaneta Ralian (Bucuresti : Univers, 1988)
  • Badenheim, 1939. Cili : ket regeny / forditotta Benedek Mihaly, Dobras Zsofia (Budapest : Europa, 1989)
  • Badenhajm, 1939 / prevod Sa Hebrejskog Ana Somlo (Gornji Milanovac : Decje novine, 1989)
  • バーデンハイム1939 / アハロン・アッペルフェルド著 ; 村岡崇光訳 (東京 : みすず書房, 1996)
  • Badenheim 1939 / Przeł. Henryk Szafir (Warszawa :b Wydawn. W.A.B., 2004)
  • מכוַות האור (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1980)
  • הכתונת והפסים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983) <כולל את ״בארטפוס בן אלמוות״> <תורגם לאנגלית, הולנדית, פורטוגזית <ראה: ״באדנהיים, עיר נופש״>, צרפתית, הונגרית <ראה: ״באדנהיים, עיר נופש״>, גרמנית ודנית>
  • Tzili, the story of a life / translated by Dalya Bilu (New York : E.P. Dutton, 1983)
  • Tzili / vertaling Han Visserman (Amsterdam : Sijthoff, 1984)
  • Tsili : roman / traduit de l'hébreu par Arlette Pierrot (Paris : p. Belfond, 1989)
  • Tzili : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Hamburg : Hoffmann und Campe, 1989)
  • Tzili : roman / på dansk ved Judith Winther og Karsten Sand Iversen (Viby J. : Centrum, 1996)
  • ברטפוס בן האלמוות <תורגם לאנגלית, גרמנית, צרפתית ויפנית>
  • The immortal Bartfuss / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (London : New York : Weidenfeld & Nicolson, 1988)
  • Der unsterbliche Bartfuss : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Hamburg : Hoffmann und Campe, 1991)
  • L'immortel Bartfuss : roman / trad. de l'hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 1993)
  • 不死身のバートフス / アハロン・アッペルフェルド〔著〕; 武田尚子訳 (東京 : みすず書房, 1996)
  • The retreat / translated from the Hebrew by Dalya Bilu ; with an introduction by Gabriel Josipovici (London : Quartet Books, 1984)
  • The retreat / translated by Dalya Bilu (New York : E. P. Dutton., 1984)
  • Il rifugio / trad. di Ettore Capriolo (Milano : Mondadori, 1985)
  • Sebeklam : novely / z hebrejštiny přeložila Jiřina Šedinová (Praha : Academia, 2000)
  • בעת ובעונה אחת (ירושלים : כתר, 1985) <תורגם לאנגלית>
  • The Healer / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (London : Weidenfeld and Nicolson, 1990)
  • אל ארץ הגומא  (פורסם בהמשכים בכתבי־עת) <תורגם לאנגלית, שבדית,  דנית וצרפתית>
  • To the land of the cattails / translated by Jeffrey M. Green (New York : Weidenfeld and Nicolson, 1986)
  • To the land of the reeds / translated by Jeffrey M. Green (London : Weidenfeld and Nicolson, 1987)
  • Kaveldunets land / översättning från hebreiska av Marion Wajngot (Stockholm : Atlantis, 1989)
  • Mod sivenes land / oversat fra hebraisk af Judith Winther og Karsten Sand Iversen (Viby J. : Centrum, 1990)
  • Au pays des roseaux / traduit de l'hébreu par Arlette Pierrot (Paris : Pierre Belfond, 1992)
  • רצפת אש (ירושלים : כתר ; תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988)
  • על כל הפשעים <תורגם לאנגלית, גרמנית ורומנית>
  • For every sin / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (London : New York : Weidenfeld & Nicolson, 1989)
  • Für alle Sünden : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Hamburg : Hoffmann und Campe, 1993)
  • Pentru toate pacatele / traducere de Bercovici Mirjam-Lea (Bucuresti : Hasefer, 2000)
  • קאטרינה : נובלה (ירושלים : כתר, 1989) <תורגם לאנגלית, איטלקית, ספרדית, צרפתית, רומנית וגרמנית>
  • Katerina / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Random House, 1992)
  • Il mio nome è Katerina / traduzione di Sarah Kaminski ed Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 1994)
  • Katerina / traducido del inglés por Javier Escobar Isaza (Santafé de Bogotá : Grupo Editorial Norma, 1994)
  • Katerina : recit / traduit de l'hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 1996)
  • Caterina / traducere din limba ebraica, cuvint inainte si glosar de Rodica Amel (Bucuresti : Univers , 2002)
  • Katerina : Roman / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt-Taschenbuch-Verlag, 2011)
  • מסילת ברזל (ירושלים : כתר, 1991)<תורגם לאנגלית והונגרית>
  • The iron tracks / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Schocken Books, 1998)
  • Holt vágányok / fordította Báti Júlia (Budapest : Ulpius-ház, 2003)
  • טמיון (ירושלים : כתר, 1993) <תורגם לאנגלית>
  • The conversion / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Schocken Books, 1998)
  • ליש : רומן (ירושלים : כתר, 1994) <תורגם לאנגלית>
  • Laish / translated from the Hebrew by Aloma Halter (New York, NY : Schocken Books, 2009)
  • עד נפש (כתב־יד שלא פורסם) <תורגם לאנגלית ולטורקית>
  • Unto the soul / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Random House, 1994)
  • Beyond despair : three lectures and a conversation with Philip Roth / Aharon Appelfeld ; translated by Jeffrey M. Green (New York : Fromm International, 1994)
  • Ruhun kuytusunda / çeviren, Asli Biçen (İstanbul : Metis, 2014)
  • עד שיעלה עמוד השחר (ירושלים : כתר, 1995) <עורך הספר - יגאל שוורץ>
  • מכרה הקרח (ירושלים : כתר, 1997) <עורך הספר - יגאל שוורץ><תורגם לגרמנית>
  • Die Eismine : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (Berlin : Alexander Fest, 2000)
  • כל אשר אהבתי (ירושלים : כתר, 1999) <עורך הספר - יגאל שוורץ> <תורגם לאיטלקית, אנגלית, וגרמנית>
  • Tutto ciò che ho amato / traduzione di Ofra Bannet e Raffaella Scardi (Firenze : Giuntina, 2002)
  • All whom I have loved / translated from the Hebrew by Aloma Halter (New York, NY : Schocken Books, 2007)
  • Alles, was ich liebte : Roman / Aharon Appelfeld (Berlin : Alexander Fest, 2002)
  • סיפור חיים (ירושלים : כתר, 1999) <תורגם לאיטלקית, אנגלית, הולנדית וגרמנית>
  • Storia di una vita / traduzione di Ofra Bannet e Raffaella Scardi (Firenze : Giuntina, 2001)
  • The story of a life / translated from the Hebrew by Aloma Halter (New York : Schocken Books, 2004)
  • Het verhaal van een leven / vertaald uit het Hebreeuws door Kees Meiling (Amsterdam : Ambo, 2005)
  • Geschichte eines Lebens / aus dem Hebr. von Anne Birkenhauer (Augsburg : Weltbild, 2012)
  • מסע אל החורף (ירושלים : כתר, 2000)
  • עוד היום גדול : ירושלים - הזכרון והאור (ירושלים : כתר : יד יצחק בן־צבי, 2001) <ציורים - מאיר אפלפלד> <צילומים - יורם להמן> <תורגם לאנגלית>
  • A table for one : under the light of Jerusalem / [paintings by] Meir Appelfeld ; translated from the Hebrew by Aloma Halter (New Milford, CT : Toby, 2005)
  • לילה ועוד לילה : רומן (ירושלים : כתר, 2001) <תורגם לאיטלקית>
  • Notte dopo notte / traduzione di Ofra Bannet e Raffaella Scardi (Firenze : Giuntina, 2004)
  • פתאום אהבה (ירושלים : כתר, 2003)
  • פריחה פראית (ירושלים : כתר, 2004)
  • פולין ארץ ירוקה (ירושלים : כתר, 2005)
  • פרחי האפלה (ירושלים : כתר, 2005) <תורגם לאנגלית>
  • Blooms of darkness / translated by Jeffrey M. Green (New York : Schocken, 2010)
  • חיים שלמים (ירושלים : כתר, 2007)
  • והזעם עוד לא נדם (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, 2008)
  • אל ארץ הגומא (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, 2009)
  • האיש שלא פסק לישון (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תש״ע 2010) <עריכה – יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית ולאנגלית>
  • Der Mann, der nicht aufhörte zu schlafen : Roman / aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt-Taschenbuch-Verlag, 2013)
  • The man who never stopped sleeping / translated from the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Schocken Books, 2017)
  • מים אדירים (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״א 2011) <עריכה – יגאל שוורץ>
  • עד חוד הצער (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ב 2012) <עריכה – יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית>
  • Auf der Lichtung : Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Berlin : Rowohlt Berlin, 2014)
  • אבי ואמי (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ג 2013) <עריכה – יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית>
  • Meine Eltern : Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Berlin : Rowohlt, 2017)
  • ילדה שלא מן העולם הזה (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ג 2013) <עריכה - יעל גובר ; איורים - ולי מינצי>
  • ימים של בהירות מדהימה (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ד 2014) <עריכה - יגאל שוורץ>
  • לילות קיץ ארוכים (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ה 2015) <עריכה - יגאל שוורץ>
  • כתר הברזל (חבל מודיעין : כנרת, זמורה-ביתן - מוציאים לאור, תשע״ו 2016) <עריכה - יגאל שוורץ>
  • תימהון (חבל מודיעין : כנרת, זמורה ביתן - מוציאים לאור, תשע״ז 2017)  <עריכה - יגאל שוורץ>
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • בין כפור לעשן : מחקרים ביצירתו של אהרן אפלפלד / עורכים, יצחק בן-מרדכי ואיריס פרוש (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ח 1997) (אשל באר שבע : מחקרים במדעי היהדות, כרך ששי)
    תוכן העניינים:
    על הקובץ:

    • Nash, Stanley L. Critical reappraisals of Aharon Appelfeld.  Prooftexts, vol. 22,no. 3 (Fall 2002), pp. 334-353.
  • עולמו של אהרן אפלפלד : מבחר מאמרים על יצירתו / עורכים, ריסה דומב, אילנה רוזן ויצחק בן-מרדכי (באר-שבע : מרכז הקשרים והמחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ה 2005) <הופיע ככרך ה' של כתב-העת 'מכאן', חורף תשס״ה, ינואר 2005>
    תוכן העניינים
  • עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת גן הוצאת אוניברסיטת בר-אילן ; ירושלים : מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • אופנהיימר, יוחאי וקציעה עלוןאמנות הסימפטום : קריאות ביצירותיו של אהרון אפלפלד (תל אביב : הוצאת גמא, 2014)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • עלון, קציעה.  התמודדות מול הדיכוי הנוצרי כמפתח למיתופואטיקה התשתיתית ביצירתו של אהרון אפלפלד (ירושלים, 2006) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, 2006>
  • רתוק, לילי.   בית על בלימה : אמנות הסיפור של א' אפלפלד (תל אביב : חקר, 1989)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • אבישי, מרדכי [מ. אבי שלמה] אמנות הסיפור של אפלפלד.  על המשמר, י״א בתמוז תשמ״ט, 14 ביולי 1989, עמ' 21.
    • הלפרין, שרה. בית ובני אדם.  דבר, ה' בחשון תש״ן, 3 בנובמבר 1989, עמ' 19־20.
  • שה־לבן, יוסף. אהרון אפלפלד  (תל־אביב : אור־עם, תשל״ט 1978) (הערות והנחיות ללימוד ולקריאה)
  • שוורץ, יגאל. קינת היחיד ונצח השבט : אהרן אפלפלד - תמונת עולם (ירושלים : כתר : הוצאת מאגנס, 1996)
    על הספר:
    • אלמוג, רות. באהבה ובקרבה. הארץ, תרבות וספרות, כ״ב בכסלו תשס״ב, 7 בדצמבר 2001, עמ' ב 15 <עם הופעת הספר באנגלית>
    • בלאט, אברהם. המסע בעקבות הזמן האבוד.  הצופה, י״ד בתשרי תשנ״ח, 15 באוקטובר 1997, עמ' 7.
    • ליפסקר, אבידב.  יצירה זיכרונית אך נעדרת זיכרון.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 221 (י״ד באייר תשנ״ז, 21 במאי 1997), עמ' 11.
    • נבות, אמנון.  סופר מכובד בשולי הממסד.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ז' באדר א' תשנ״ז, 14 בפברואר 1997, עמ' 31.
    • פרוש, איריס.  ״וכי יוכל איש לתבוע ממך תמונה שלמה?״.  הארץ, תרבות וספרות, ל' בשבט תשנ״ז, 7 בפברואר 1997, עמ' ד 2.
    • קורן, יהודה.  לגעת באש בלי כפפות.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י' בטבת תשנ״ז, 20 בדצמבר 1996, עמ' 28 <ריאיון עם המחבר בצאת ספרו>
    • Nash, Stanley L. Critical reappraisals of Aharon Appelfeld. Prooftexts, vol. 22,no. 3 (Fall 2002), pp. 334-353.
  • שוורץ, יגאל.  מאמין בלי כנסייה : 4 מסות על הסיפורת של אהרן אפלפלד (אור יהודה : דביר, תש״ע 2009)
    תוכן העניינים.
  • שוורץ, יגאל.  אמנות הסיפור של אהרן אפלפלד  (אור יהודה : דביר ; באר שבע : אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ד 2014)
    תוכן העניינים.
ספרים בלועזית:
  • Budick, Emily Miller. Aharon Appelfeld's fiction : acknowledging the Holocaust (Bloomington : Indiana University Press, 2005)
  • Edlow, Jeremy B. The theme of escape in the novels of Aharon Appelfeld (New York, 1989) <Thesis (Ph.D.)--New York University, 1989>
  • Itzhaki, Masha. Aharon Appelfeld : le réel et l'imaginaire  (Paris : L'Harmattan, 2011)
  • Ramras-Rauch, Gila. Aharon Appelfeld : the Holocaust and beyond (Bloomington : Indiana University Press, 1994)
    על הספר
    • מזור, יאיר.  על מי שלא שב מן הכפור.  עתון 77, גל' 184 (אייר תשנ״ה, מאי 1995), עמ' 22־24.
    • מזור, יאיר.  בכלא הכפור ובלא כפרה.  הדאר, שנה 77, גל' י״ז (ט״ז בתמוז תשנ״ח, 10 ביולי 1998), עמ' 22־23.
מאמרים: על ״עשן״
  • בורשטיין, דרור.  ההווה אינו הכל.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 688 (ד' באייר תשס״ו, 2 במאי 2006), עמ' 24.
  • גולומב, דקלה.  נובלות של א. אפלפלד.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ל' בניסן תשכ״ב, 4 במאי 1962, עמ' 8.
  • גיל, משה.  סיפורי אהרן אפלפלד.   מאזנים, כרך י״ח (מ״א), גל' ה'-ו'  (ניסן-אייר תשכ״ד, אפריל-מאי 1964),  עמ' 442־446 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ' 208־216>
  • דוד, יונה.  סיפורי אהרן אפלפלד.  האומה, א [2] (תשכ״ב), עמ' 314־315
  • זנדבנק, שמעון.  הצמיחה הבלתי-מורגשת.  אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות, שנה א', חוב' ב' (תשרי-חשון תשכ״ג, אוקטובר-נובמבר 1962), עמ' 100־102.
  • ז'קונט, אמנון. חריכה. עתון 77, גל' 52־53 (ניסן-אייר תשמ״ד, אפריל-מאי 1984) עמ' 76.
  • כהן, אדיר.  ״עשן״.  הפועל הצעיר, 3 ביולי 1962.
  • מוקד, גבריאל.  סיפורי אפלפלד. דבר,  ו' באלול תשכ״ח, 30 באוגוסט 1968, עמ' 6  <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ' 113־115>
  • מוקד, גבריאל.  האני, הרגשות והעלילה בסיפורי 'עשן' של אהרן אפלפלד. עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס״ה 2005), עמ' 22־27 <מבוסס על הרצאה שניתנה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1995, בכנס שהוקדש ליצירת אהרן אפלפלד> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ' 308־316 ובתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 489־497>
  • מירון, דן. סיפוריו של אהרון אפלפלד. הארץ, תרבות וספרות, כ״א באייר תשכ״ב, 25 במאי 1962, עמ' 10, 15
  • נבות, אמנון. עשן ועפר.  מאזנים, כרך נח, גל' 6־5 (1984), עמ' 72־73
  • נתנאל, לילך.  כיסוי הלשון הגלויה : על קובץ הסיפורים ״עשן״ לאפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 435־448.
  • צמח, עדה.  רב ומועט בצמצום.  מולד, כרך כ (תשכ״ג), עמ' 424־427
  • שביד, אליעזר. ״עשן״ לאהרון אפלפלד.  למרחב, 7 ביוני 1962.
  • שניידר, שמואל.  'עשן' - חשבונות קטנים המצטרפים לחשבון גדול.  פי האתון: ביטאון הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, 24 ביוני 1962 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 13־16>
על ״בגיא הפורה״
  • אבינור, גיטה.  ערפילים אלגוריים.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 165־170 <נחתם: דצמבר 1964>
  • קרמר, שלום. מציאות ואגדה בסיפוריו. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 203־206 <נחתם: 1964>
על ״כפור על הארץ״
  • בחור, יונה. כפור ושיעמום. ידיעות אחרונות, כ״ח בשבט תשכ״ו, 18 בפברואר 1966 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ' 75־77>
  • מוקד, גבריאל [ג.מ.]  כפור על הארץ.  עכשיו, חוב' 15-16 (חורף-אביב תשכ״ו 1966), עמ' 145 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ' 245־246>
  • קרמר, שלום. גונב המראות. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 207־213 <נחתם: 1966> <על הסיפור ״גונב המראות״ מתוך הקובץ ״כפור על הארץ״>
  • שביד, אליעזר. שרשים ללא עץ. מולד, כרך כ״ג (תשכ״ו), עמ' 516־522.
על ״בקומת הקרקע״ על ״אדני הנהר״
  • אורן, יוסף.  ״אדני הנהר״ לאהרן אפלפלד.  הארץ, תרבות וספרות, י״ח בסיון תשל״א, 11 ביוני 1971.
  • שניידר, שמואל. אהרן אפלפלד - יוצר האפוס של ניצולי השואה.  הדואר, כ״ז בטבת תשל״ב, 14 בינואר 1972,  עמ' 150־151 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 25־30> <על 'אדני הנהר' ועל 'העור והכותונת'>
  • שניידר, שמואל [שמואל גזרי]. הוויית ניצולי השואה ב'אדני הנהר' לאהרן אפלפלד.  בצרון, כרך מ״ג, חוב' 2 (נובמבר-דצמבר 1972), עמ' 71־75 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 17־24>
על ״העור והכותונת״
  • אורן, יוסף.  ייסורי השורשים הכרותים.  ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, י״ב בתשרי תשל״ב, 1 באוקטובר 1971.
  • גורפיין, רבקה.  אהרן אפלפלד ״העור והכותונת״.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ' 11־13.
  • זכאי, חיים. ״העור והכותונת״ מאת אהרון אפלפלד. בספרו: מבית ומחוץ : מסות (תל-אביב : ישראל-בוך, תשנ״ו 1996), עמ' 49־58.
  • שניידר, שמואל. אהרן אפלפלד - יוצר האפוס של ניצולי השואה.  הדואר, כ״ז בטבת תשל״ב, 14 בינואר 1972,  עמ' 150־151 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 25־30> <על 'אדני הנהר' ועל 'העור והכותונת'>
על ״כאישון העין״
  • אורן, יוסף.  חזרה אל התלוש היהודי.  מאזנים, כרך ל״ו, גל' 6 (מאי 1973)
על ״1946״ מתוך ״שנים ושעות״
  • אורן, יוסף.  הגרוטסקה של 1946.  ידיעות אחרונות, ב' בחשון תשל״ה, 18 באוקטובר 1974.
על ״כמאה עדים״
  • אורן, יוסף.  מאה עדויות והחוליה החסרה (א).  ידיעות אחרונות, כ״ו בחשון תשל״ו, 31 באוקטובר 1975.
על ״שנים ושעות״
  • אורן, יוסף.  מאה עדויות והחוליה החסרה (ב).  ידיעות אחרונות, ג' בכסלו תשל״ו, 7 בנובמבר 1975.
על ״תור הפלאות״
  • אורן, יוסף.  אמונה בקרקעית הנפש.  ידיעות אחרונות, כ״ט באב תשל״ח, 1 בספטמבר 1978.
  • אורן, יוסף.  אין מחילה לבגידת האינטלקטואלים (חלק ראשון)  מראה <מקוון>, גל' 133 (ט״ז בשבט תשע״א, 21 בינואר 2011).
  • אורן, יוסף.  אין מחילה לבגידת האינטלקטואלים (חלק שני)  מראה <מקוון>, גל' 134 (כ״ג בשבט תשע״א, 28 בינואר 2011).
  • בן-יוסף, יצחק. תור הפלאות – אהרן אפלפלד. טורים לחינוך ולהוראה, גל' י״ב-י״ג (אדר תש״ם, פברואר 1980), עמ' 29־34.
  • הגורני, אברהם. קץ הפלאות נוסח אפלפלד. מאזנים, כרך מ״ז, גל' 3־4 (אב-אלול תשל״ח, אוגוסט-ספטמבר 1978), עמ' 255־257.
  • מירון, דן. אל מול האב : התחדשות ועוצמה ביצירת אפלפלד. ידיעות אחרונות, כ״ו באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף 'תרבות, ספרות ואמנות', עמ' 1 (מתוך פנקס פתוח) <נדפס גם ב'הדואר', שנה 57, גל' ל' (ד' בסיון תשל״ח, 9 ביוני 1978), עמ' 502־504. חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ' 49־59>
  • צמרת, צבי.  בין ״המאהב״ ו״תור הפלאות״ - זווית אחת על ספריהם של א. ב. יהושע וא. אפלפלד.  שדמות, גל' ס״ט (תשל״ט), עמ' 106־108.
  • Furstenberg, Rochelle. ״Before״ and ״after״ the Holocaust : Aharon Appelfeld's ״Age of Wonders״. Modern Hebrew Literature, vol. 4, no. 4 (1978), pp. 7-11.
  • Suchoff, David. Kafka and the postmodern divide : Hebrew and German in Aharon Appelfeld's The Age of Wonders (Tor ha-pela'ot). The Germanic review, vol. 75, no. 2 (2000), pp. 149-167.
על ״מסות בגוף ראשון״
  • גולדווסר, שושנה.  וידויים בצל השואה : עיונים בספרו של אהרן אפלפלד ״מסות בגוף ראשון״.  הדואר, שנה 59, גל' י״ח (כ״ו באדר תש״ם, 14 במארס 1980), עמ' 279־280.
  • גרנך, יוחנן. תעודת-עניות לתרבות אנוש. גשר: כתב-עת לענינים יהודיים, כרך כ״ו, גל' 102־103 (1980), עמ' 146־156.
  • ויטל, דוד. שלושה מבטים על הלאומיות היהודית. מחברות לספרות, חברה וביקורת, חוב' 3 (1980), עמ' 22־23, 48.
  • לנדר, פנחס. אפלפלד על ילדותו ונעוריו. תמורות: ירחון לענייני מדיניות וחברה, יולי 1980, עמ' 51־52.
  • קטן-בן-ציון, דינה. על שיכחת הדעת ועל הפרודות היקרות. עתון 77, גל' 126 (תמוז תש״ן, יולי 1990), עמ' 12.
  • Nash, Stanley L. A creative sense of impasse : Aharon Appelfeld's ״Masot Beguf Rishon״. Modern Hebrew Literature, vol. 7,no. 1-2 (1981-1982), pp. 56-59.
על ״באדנהיים עיר נופש״
  • בן צבי, שרה ג'ו.  עיוורון מדעת.  נקודה, גל' 303 (אב תשס״ז, אוגוסט 2007), עמ' 55־57.
  • הגורני, אברהם. ספרות או ספרות-השואה. מאזנים, כרך נ״ב (1981), עמ' 224־226.
  • עמיר-כופין, עדנה.  באדנהיים, עיר נופש.  הדואר, שנה 57, גל' ט״ז (י״ז באדר א' תשל״ח, 24 בפברואר 1978, עמ' 246־247.
  • פלאי, משה.  חידלון ואשליה בטרם שואה.  הדואר, כרך 60, גל' כ' (כ״א באדר ב' תשמ״א, 27 במארס 1981), עמ' 312־313.
  • שחם, חיה. הדיבור הכפול: לבעיית הלשון וביקורת הלשון ב״באדנהיים, עיר נופש״ לאהרון אפלפלד.  ביקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 28 (1991), עמ' 71־81.
  • Hetherington, Naomi.  Israeli Holocaust fiction : a review of Aharon Appelfeld's Badenheim 1939 and Amos Oz's Touch the water, touch the wind.  The Journal of Holocaust education, vol. 5, no. 1 (Summer 1996), pp. 49-60.
  • Pelli, Moshe. Premonition and illusion in the Pre-Holocaust years in Badenheim 1939. In his The shadow of death : letters in flames (Lanham, Maryland : University Press of America, 2008), pp. 23-32.
על ״מכוות האור״
על ״הכותונת והפסים״
על ״ברטפוס בן האלמוות ״
  • Goodman, Zilla Jane. Aharon Appelfeld's The Immortal Bartfuss: The Holocaust, the Body, and Repression. In: Hebrew Literature in the Wake of the Holocaust / edited by Leon I. Yudkin (Rutherford : Fairleigh Dickinson University Press ; London : Associated University Presses, 1993), pp. 85-96.
על ״בעת ובעונה אחת״
  • אורן, יוסף.  לפני הכיליון - אשלייה.  ידיעות אחרונות, כ״ב בטבת תשמ״ו, 3 בינואר 1986.
  • ברזל, הלל. אותיות הקודש: אפלפלד, עגנון, ״בעת ובעונה אחת״, ״עידו ועינם״ - עיון משווה. בקורת ופרשנות, כרך 24 (1988), עמ' 59־80.
  • גולצ'ין, משה. שפת הזעם של אהרן אפלפלד : קריאה בספר ״בעת ובעונה אחת״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 405־431.
  • הגורני, אברהם. הר הקסמים ופירוק הפלמ״ח. דבר, ז' באייר תשמ״ו, 16 במאי 1986, עמ' 17.
  • לאור, דן. הר הקסמים של אהרן אפלפלד. הארץ, כ״ב בטבת תשמ״ו, 3 בינואר 1986, עמ' 18־19.
על ״רצפת אש״
  • אורן, יוסף.  דיוקן קבוצתי של הדקדנס היהודי.  מעריב, י״ט באייר תשמ״ח, 6 במאי 1988.
  • הגורני, אברהם. בטרם או ככלות הכל. דבר, י״ח בסיון תשמ״ח, 3 ביוני 1988, עמ' 20 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו (תל-אביב : אור-עם, תש״ן 1989), עמ'  13-17>
  • הולצמן, אבנר.  בית על בלימה.  הארץ, י״ח בסיון תשמ״ח, 3 ביוני 1988, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה,  2005), עמ'  55־58.
  • עינת, עמלה. אנחנו הולכים ונפרדים. עתון 77, גל' 101 (תמוז תשמ״ח, יוני 1988), עמ’ 5.
  • רודין, שי. ״אני זקוקה לשמש מלאה״ : שני עשורים להופעתה של הנובלה החתרנית ״רצפת אש״ לאהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 449־466.
על ״על כל הפשעים״
  • בלבן, אברהם.  צלם האדם הוא צלם האב.  בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ' 109־128.
  • Balaban, Avraham. Aharon Appelfeld's For Every Sin: The Jewish Legacy after the Holocaust. In: Hebrew Literature in the Wake of the Holocaust / edited by Leon I. Yudkin (Rutherford : Fairleigh Dickinson University Press ; London : Associated University Presses, 1993), pp. 97-107.
על ״קאטרינה״
  • אורן, יוסף.  קאטרינה, אחותנו את!.  מעריב, ספרות, כ' בסיון תשמ״ט, 23 ביוני 1989, עמ' 5.
  • בידרמן, בשמת.  אור לגויים : 20 שנה אחרי שיצא, ״קאטרינה״ של אפלפלד עדיין מכאיב.  Time Out תל אביב, גל' 426 (30 בדצמבר 2010 עד 6 בינואר 2011), עמ' 164.
  • גנוסר, יאירה. העוזר והעוזרת. עתון 77, גל' 115־116 (אלול-תשרי תשמ״ט-תש״ן, אוגוסט-ספטמבר 1989), עמ’ 12־13.
  • הגורני, אברהם. התלושה. דבר, ז' בתשרי תש״ן, 6 באוקטובר 1989, עמ' 19־20 <חזר ונדפס בספרו משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל־אביב : אור־עם, תשנ״ג 1992), עמ' 128־132>
  • וייס, צחי. ״קאטרינה״ של אפלפלד ו״תסביך העקדה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 285־300.
  • וייס, צחי.  קאטרינה והיהודי : כמה הערות על הקשר שבין 'קאטרינה' של אפלפלד וקתרינה של פרויד.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר-אלבק, רלה קושלבסקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ג 2013), עמ' 485־495.
  • כספי, זהבה לקלף את הקליפות ולחשוף את הגרעין זהות ואחרות בשני צמדי נובלות מאת אהרן אפלפלד. מכאן, כרך ה (ינואר 2005, חורף תשס״ה), עמ' 47־55 <על הנובלות ״קאטרינה״ ו״טמיון״>
  • ליפסקר, אבידב. שנאת היהודים - ממיתוס להיסטוריה ולמטפיזיקה : קריאה בסיפור ״מצוד״ ובנובלה ״קאטרינה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 261־284.
  • סוקולוב, נעמי.  עולם ומלואו : זהות יהודית ב״קאטרינה״ מאת אהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 301־314.
  • שחם, חיה.  ״שם״ הופך ל״כאן״.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״א באייר תשמ״ט, 26 במאי 1989, עמ' 20.
  • שקד, גרשון. עכשיו אין עוד קורבנות בעולם רק רוצחים. הארץ, ה' בסיון תשמ״ט, 8 ביוני 1989, עמ' ב 10 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ג 1993), עמ' 143־151>
על ״מסילת ברזל״
  • אופיר, עדי. בעצם, אהרן אפלפלד כתב סיפור רצח. מעריב, השבוע, 30 באוגוסט 1991, עמ' 59.
  • אורן, יוסף. הערכת עצמנו במאה עמודים. מאזנים, כרך ס״ו, גל' 2 (כסלו-טבת תשנ״ב, נובמבר-דצמבר 1991), עמ' 35־40 <נדפס גם בספרו: העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ' 117־132>
  • בושס, הדה. סיוט נמשך וצלול. הארץ, 26 בספטמבר 1991, עמ' ב 4.
  • בלאט, אברהם. השריד היהודי במסע הרכבת. הצופה, י״ז באדר א' תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ' 6, 8.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 20 בספטמבר 1991, עמ' ב 9.
  • הולצמן, אבנר. תחנות ריקות. הארץ, י״ז בחשוון תשנ״ב, 25 באוקטובר 1991, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 79־81 (בשם ״מסע הנקמה״)>
  • יחיל-וקס, מרים. אקספרס בכיוון ההפוך. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ז באלול תשנ״א, 6 בספטמבר 1991, עמ' 21.
  • לויט, ענת. מסע לאיסוף שאריות נפש. דבר, י״ד בתשרי תשנ״ב, 22 בספטמבר 1991, עמ' 19 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספרו ״מסלת ברזל״>
  • לוין, אסף. ספר חמור. על המשמר, כ״ו בתשרי תשנ״ב, 4 באוקטובר 1991, עמ' 19.
  • מוסקונה-לרמן, בילי. הילד משדה התירס. מעריב, סופשבוע, 6 בספטמבר 1991, עמ' 58, 60.
  • מוקד, גבריאל. ״מסילת ברזל״.  עכשיו, חוב' 57 (סתיו-חורף תשנ״ב 1991), עמ' 298־299 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ' 289־290>
  • מלמד, אריאנה. נקמה מאוחרת. חדשות, מוסף, כ״ז באלול תשנ״א, 10 בספטמבר 1991, עמ' 40.
  • פינסקר, שחר. הרכבת דוהרת פנימה : תבנית המסע ושיקוף המצב היהודי בנובלה ״מסילת ברזל״מכאן, כרך ה (ינואר 2005, חורף תשס״ה), עמ'  77־88.
  • צוקרמן, אמיר. כתונת-כפייה אידיאית. דבר, ה' בשבט תשנ״ב, 10 בינואר 1992, עמ' 24.
על ״טמיון״
  • אפלפלד, אהרן. הטרדה נמשכת.  ידיעות אחרונות, כ״ו בכסלו תשנ״ד, 10 בדצמבר 1993, עמ' 29 <דברים שנאמרו בבית הסופר בירושלים לרגל הופעת הספר ״טמיון״>
  • אוריין, יהודית. מוות ידוע מראש. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ג בתמוז תשנ״ג, 2 ביולי 1993, עמ' 32.
  • אורן, יוסף. דיוקנו של יהודי משומד.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ז, גל' 10 (אוגוסט 1993), עמ' 55־59 <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ' 57־68>
  • בלאט, אברהם. משקעי העבר. הצופה, כ״ג בתשרי תשנ״ד, 8 באוקטובר 1993, עמ' 6.
  • ברתנא, אורציון. במינוריות על מאז'וריות. על המשמר, י״ג בתמוז תשנ״ג, 2 ביולי 1993, עמ' 22.
  • חפץ, פביאנה. נשמות טהורות.  חדשות, המדריך, ו' בתמוז תשנ״ג, 25 ביוני 1993, עמ' 30.
  • יצחקי, ידידיה. העולם נחלק לנימולים ולערלים.  עתון 77, גל' 163־164 (1993), עמ' 14־15, 50.
  • כספי, זהבה לקלף את הקליפות ולחשוף את הגרעין זהות ואחרות בשני צמדי נובלות מאת אהרן אפלפלד. מכאן, כרך ה (ינואר 2005, חורף תשס״ה), עמ' 47־55 <על הנובלות ״קאטרינה״ ו״טמיון״>
  • כץ, אבי. המטמונים והטמיון. הארץ, י״ט באב תשנ״ג, 6 באוגוסט 1993, עמ' ב 8.
  • ריקין, אירי. הגפרור שהצית והעשן שאחרי האש. מעריב, ספרות אמנות, י״ב באב תשנ״ג, 30 ביולי 1993, עמ' 29.
  • שביד, אליעזר. מ״שמד״ להשמדה. דבר, ג' בטבת תשנ״ד, 17 בדצמבר 1993, עמ' 24, 26.
  • שרון, עדי. בעיית הזהות היהודית ביצירתו של אהרון אפלפלד - עיון בסיפור טמיון. עלון למורה לספרות, גל' 18 (תשנ״ח 1997.98), עמ' 128־135.
  • Furstenberg, Rochelle. Unsavoury roots. Modern Hebrew literature, New series, no. 12 (Spring/Summer 1994), pp. 38-40.
על ״עד נפש״ (״Beyond despair״, ״Unto the soul״) על ״ליש״
  • אשכנזי, יואב. המרה של תמונה מיתית : אהרן אפלפלד - ״ליש״; פרנץ קפקא - ״בלילה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 187־206.
  • שחם, חיה. ״אלה מסעי בני ישראל״ : המסע ופשרו ב״ליש״ מאת אהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 163־186.
  • Yudkin, Leon I. Literature.  Israel affairs,  vol. 3, no. 2 (1996), pp. 141-142.
על ״עד שיעלה עמוד השחר״ על ״מכרה הקרח״
  • אורן, יוסף. רומן שהוא מכרה להבנת השואה. נתיב, כרך 11, גל' 60 (1998), עמ' 84־89.
  • באומל, יהודית. לגעת בקור, לגעת בחושך. הארץ, מוסף ספרים, גל' 269 (כ״ו בניסן תשנ״ח, 22 באפריל 1998), עמ' 6.
  • בורשטיין, דרור. הארון של אפלפלד. הארץ, תרבות וספרות, כ״ד באלול תשנ״ז, 26 בספטמבר 1997, עמ' ד 2.
  • בירגר בן-שלום, שולמית. החלום ושברו. עתון 77, גל' 212 (תשרי תשנ״ח, אוקטובר 1997), עמ' 23־25.
  • בלבן, אברהם. מאחורי הגדרות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ב באב תשנ״ז, 15 באוגוסט 1997, עמ' 26־27.
  • בלאט, אברהם. מחנה האימה והבית ריק. מאזנים, כרך ע״ב, גל' 1 (תשרי תשנ״ח, אוקטובר 1997), עמ' 59־61.
  • בסר, יעקב. אהרן אפלפלד: כשאתה רואה את המוות השפה מצטמצמת. עתון 77, גל' 212 (תשרי תשנ״ח, אוקטובר 1997), עמ' 16־19.
  • בקון, יצחק. ״בהמולה האפלה הזו״. עתון 77, גל' 255 (אייר תשס״א, מאי 2001), עמ' 25־27.
  • ברט, עמוס. מכרה של קרח או מחצבי אנוש. עמודים, גל' 615 (1997), עמ' 23־26.
  • הורוביץ, טליה. כרייה במכרה הקרח לאהרן אפלפלד. ספרות ילדים ונוער, כרך 26, גל' 103 (2000), עמ' 48־60 <מצורף נספח ובו הצעות דידקטיות להוראת ״מכרה הקרח״>
  • חובב, לאה. החברה היהודית בחותם השואה. ספרות ילדים ונוער, כרך 25, גל' 99 (1999), עמ' 42־47.
  • נבות, אמנון. קריסטל גבישי טהור. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י״ב באב תשנ״ז, 15 באוגוסט 1997, עמ' 31.
  • רצבי, שלום. מתכוננים למלחמה חדשה. עתון 77, גל' 212 (תשרי תשנ״ח, אוקטובר 1997), עמ' 20־22.
על ״כל אשר אהבתי״
  • אורן, יוסף.  בדידות ילד ויתמות עם.  האומה, חוב' 145 (ספטמבר 2001), עמ'
  • בורשטיין, דרור. אפלפלד: אין חיים בלעדי הספרות, אין ספרות ללא חיים.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשנ״ט, 2 באפריל 1999, עמ' ב 14.
  • הולצמן, אבנר. להיות מה שאני באמת: מהגר, פליט.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ג' באדר תשנ״ט, 19 בפברואר 1999, עמ' 26 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 197־201, בשם: ״מצ'רנוביץ לירושלים״>
  • זונדר, משה. רוקם התחרה.  מעריב, סופשבוע, כ״ו בשבט תשנ״ט, 12 בפברואר 1999, עמ' 32־34, 36, 38 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספריו ״סיפור חיים״ ו״כל אשר אהבתי״>
  • ליפסקר, אבידב. מעשה אחד שתי בבואות.  מאזנים, כרך ע״ד, גל' 3 (1999), עמ' 22־25.
  • מלצר, יורם. חצאי טונים של זיכרון. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ' 27.
  • שץ, אבנר. נפש, חברה, תרבות, זהות - ״כל אשר אהבתי״, אהרן אפלפלד, הוצאת כתר, 1999. הארץ, מוסף ספרים, גל' 379 (כ״ו באייר תש״ס, 31 במאי 2000), עמ' 11.
על ״סיפור חיים״
  • אוחנה, דוד. ״סיפור חיים״ לאפלפלד : זיכרון אהרן, העד האחרון. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 31־49.
  • בורשטיין, דרור. אפלפלד: אין חיים בלעדי הספרות, אין ספרות ללא חיים.  הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשנ״ט, 2 באפריל 1999, עמ' ב 14.
  • בלאט, אברהם. בין סיפור לזכרונות. מאזנים, כרך ע״ד, גל' 1 (חשון תש״ס, אוקטובר 1999), עמ' 63־65.
  • בלאט, אברהם. סיפורי הנער הנווד. הצופה, המוסף, י״ד בשבט תש״ס, 21 בינואר 2000, עמ' 9.
  • הולצמן, אבנר. להיות מה שאני באמת: מהגר, פליט.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ג' באדר תשנ״ט, 19 בפברואר 1999, עמ' 26.
  • זונדר, משה. רוקם התחרה.  מעריב, סופשבוע, כ״ו בשבט תשנ״ט, 12 בפברואר 1999, עמ' 32־34, 36, 38 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספריו ״סיפור חיים״ ו״כל אשר אהבתי״>
  • יצחקי, מאשה.  על 'סיפור חיים' לאהרן אפלפלד : אוטוביוגרפיה ארס-פואטית?  דימוי, גל' 28 (קיץ תשס״ו), עמ' 80־83.
  • ליפסקר, אבידב. מעשה אחד שתי בבואות.  מאזנים, כרך ע״ד, גל' 3 (1999), עמ' 22־25.
  • למברגר, דורית.  בין ״הכתונת והפסים״ ל״סיפור חיים״ : ״כינון עצמי״ באמצעות פעולות-דיבור. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 85־115.
  • מלצר, יורם. חצאי טונים של זיכרון. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ' 27.
  • שניידר, שמואל. ״גם אני חיפשתי יהדות. גם אני חיפשתי טקסטים יהודיים שאיתם אוכל להזדהות״ (ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד). הדואר, שנה 82, גל' 2 (2002/2003), עמ' 8־17; גל' 3 (2003), עמ' 6־12.
  • שקד, גרשון.  הבריחה מהישראליות.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 321 (ד' באייר תשנ״ט, 20 באפריל 1999), עמ' 1, 2.
  • שקד, גרשון. מצבה לאבות, סימן לבנים: האוטוביוגרפיה של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של גורי, קניוק ואפלפלד. ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ' 1־24. <באוטוביוגרפיה של עוז מובלעת השאלה: האם עוד יהודים אנחנו? ומהו הקשר בין יהודים ילידי הגולה לבין ״העברים החדשים״. המחבר דן בסוגיה זו ביצירתו של עוז ״סיפור על אהבה וחושך״ ומשווה בין עיצובה אצל יוצרים שונים, בני דור קודם ובני דורו, בשלוש אוטוביוגרפיות שהתפרסמו בשנים האחרונות: חיים גורי ״החקירה״, יורם קניוק ״פוסט מורטם״ ואהרן אפלפלד ״סיפור חיים״>
  • Domb, Risa.  Memory and Identity in Sipur hayim by Aharon Appelfeld. Mikan, vol. 5 (January 2005), pp. 17-24 <also published in her: Identity and Modern Israeli literature (London : Vallentine Mitchell, 2006), pp. 57-66>
  • Nash, Stanley L. Critical reappraisals of Aharon Appelfeld. Prooftexts, vol. 22,no. 3 (Fall 2002), pp. 334-353.
  • Shaked, Gershon. A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of Amos Oz with the life stories of Haim Gouri, Yoram Kaniuk and Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005), pp. 133-148.
  • Vice, Sue.  Memories of wild strawberries.  Jewish quarterly, vol. 52, no. 4 (2005), pp. 84-85.
על ״מסע אל החורף״ על ״עוד היום גדול״
  • מלצר, יורם. אפלפלד, העיר והכתיבה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד בסיוון תשס״א, 15 ביוני 2001, עמ' 26.
  • שוורץ, יגאל. לא על הגלות באירופה הוא כותב, אלא עלינו, כאן בישראל. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד בסיוון תשס״א, 15 ביוני 2001, עמ' 27־28 <נוסח מאוחר נדפס בספרו מאמין בלי כנסייה : 4 מסות על הסיפורת של אהרן אפלפלד (אור יהודה : דביר, תש״ע 2009), עמ' 137־158>
על ״לילה ועוד לילה״ על ״פתאום אהבה״
  • בר-יוסף, חמוטל. על החיים לאחר שואה. הארץ, תרבות וספרות, י״ז באב תשס״ג, 15 באוגוסט 2003, עמ' ה 2 <תגובה למאמרו של יוסף דן (להלן). חזר ונדפס בספרה: קריאות ושריקות : מסות ומאמרים (ירושלים : הוצאת כרמל, תשס״ה 2005), עמ' 49־51>
  • דן, יוסף.  ארנסט ואירנה מירושלים יכולים להיפגש רק בקרפטים.  הארץ, תרבות וספרות, ג' באב תשס״ג, 1 באוגוסט 2003, עמ' ה 2 <הגיבו על כך חמוטל בר-יוסף (לעיל) ושמואל שניידר בספרו הקיום והזיכרון - ראה להלן>
  • מלצר, יורם. הסופר יודע סוד או שניים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א' באלול תשס״ג, 29 באוגוסט 2003, עמ' 24.
  • נירגד, ליה. שתיקה נכונה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 540 (ב' בתמוז תשס״ג, 2 ביולי 2003), עמ' 6.
  • שניידר, שמואל.  שני סוגי זיכרון ־ שני סוגי קיום, או בחיפוש אחר הזיכרון היהודי האבוד ב״פתאום אהבה״ לאהרן אפלפלד. הדור, כרך א (תשס״ז), עמ' 109־115 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 31־80>
  • שניידר, שמואל.  כמה הערות לתגובתו של יוסף דן ב'הארץ' על 'פתאום אהבה'.  בספרו:  הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ' 81־98.
על ״פריחה פראית״
  • גולדויכט, מיכל.  המין והאמונה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – ספרות, י״ב באדר תשס״ד, 5 במארס 2004, עמ' 27־26
  • מלצר, יורם.  קדושה יולדת טומאה.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' באייר תשס״ד, 23 באפריל 2004, עמ' 24
  • בהלול־דימנד, אריאלה.  השקט והסערה.  עתון 77, כרך כח, גל' 290 (סיון תשס״ד, מאי 2004), עמ' 17־16
  • פרוני, אמיליה.  קדושת המקום הפנימי.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 585 (כ״א באייר תשס״ד, 12 במאי 2004), עמ' 6, 8
  • שוורץ, יגאל.  מטיף בלי דוכן, מאמין בלי כנסייה : בעקבות הרומן ״פריחה פראית״ לאהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 383־403.
על ״פולין ארץ ירוקה״
  • אבני-לוי, יוסי. האמת נמצאת באמצע. הארץ, מוסף ספרים, גל' 634 (י״א בניסן תשס״ה, 20 באפריל 2005), עמ' 10.
  • אורן, יוסף. ״פולין ארץ ירוקה״ – אהרן אפלפלד. בספרו: ספרות וריבונות (ראשון לציון : יחד, תשס״ו 2006), עמ' 75־91.
  • גרנות, משה. יותר מדיי חלומות. מהות, חוב' 29 (2005), עמ' 94־99.
  • דויטש, חיותה. ודאי שאתה יהודי, יקירי. הצופה, המוסף, י״ח בשבט תשס״ה, 28 בינואר 2005, עמ' 15.
  • הופמן, חיה. זהות פגומה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ב' באדר א תשס״ה, 11 בפברואר 2005, עמ' 28־29.
  • שגיא, אבי.  מניכור לזהות : עיון ביצירה פולין ארץ ירוקה של אהרן אפלפלד.  בספרו המסע האנושי למשמעות : עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט 2009), עמ' 149־175.
  • שגיא, אבי. ״פולין ארץ ירוקה״ : מניכור לזהות. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ' 237־260.
על ״פרחי האפלה״
  • אבני-לוי, יוסי. בכל אשר ילך הוא שומע את הקולות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 679 (א' באדר תשס״ו, 1 במארס 2006), עמ' 4.
  • הופמן, חיה. הקדֵשה שהפכה לקדושה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרים, ו' בטבת תשס״ו, 6 בינואר 2006, עמ' 29.
  • ויס, הלל. אל עומק האנושיות, אל ההתגלות והגאולה. מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ' 13.
  • Lowin, Joseph. Blooms of Darkness.  Hadassah magazine, vol. 92, no. 3 (Dec. 2010/Jan. 2011), pp. 74-75.
על ״חיים שלמים״
  • אבנרי, שמואל.  אפלפלד - ביאליק: במאבק לטוהר הביטוי : עם צאת ״חיים שלמים״ לאהרן אפלפלד ובמלאות תשעים שנה להדפסת השיר ״חלפה על פני״ והמסה ״גילוי וכיסוי בלשון״ לביאליק.  הארץ, תרבות וספרות, כ' בתמוז תשס״ז, 6 ביולי 2007, עמ' 1, 4.
  • בן צבי, שרה ג'ו.  עיוורון מדעת.  נקודה, גל' 303 (אב תשס״ז, אוגוסט 2007), עמ' 55־57.
  • יצחקי, מאשה.  ״ציפור לבנה״ : הרהורים על הרומן חיים שלמים לאהרון אפלפלד.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ' 91־96.
  • פנחס כהן, חוה.  מה זה להיות סופר יהודי.  מקור ראשון, שבת, י״ח בניסן תשס״ז, 6 באפריל 2007, עמ' 12-13 <שיחה עם אהרן אפלפלד על יהדות, יהודים ושואה, עם צאת ספרו ״חיים שלמים״ ולקראת כנס ״כיסופים״>
  • צימרמן, בארי.  מלודיה במנעד מוגבל.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט״ז באייר תשס״ז, 4 במאי 2007, עמ' 29.
  • רודין, שי.  ״כשאנו ביחד ומתבוננים זה בזה״.  כיוונים חדשים, חוב' 17 (טבת-שבט תשס״ח, ינואר 2008), עמ' 296-300.
על ״והזעם עוד לא נדם״ על ״אל ארץ הגומא״
  • בהלול-דימנד, אריאלה.  ״אדם בלי צלקת הוא אדם בלי סבר״.  עתון 77, גל' 340 (אב-אלול תשס״ט, יולי-אוגוסט 2009), עמ' 6.
  • ורד, בן. בדרך אל הכפר.  Time Out תל אביב, גל' 344 (4 עד 11 ביוני 2009), עמ' 111.
  • קינל, שלומית.  אין תיקון לעולם בלי יהודים.  מקור ראשון, שבת, י״ז באב תשס״ט, 7 באוגוסט 2009, עמ' 18.
על ״האיש שלא פסק לישון״
  • אורן, יוסף.  תחבולת החיים הכפולים.  מראה <מקוון>, גל' 102 (ו' בתמוז תש״ע, 18 ביוני 2010)
  • אלפרוביץ', ליאור. השואה כתפאורה. Time Out תל אביב, גל' 393 (13 עד 20 במאי 2010), עמ' 124.
  • קינל, שלומית.  השואה כחומר גלם לכתיבה.  ישראל היום, שישבת, כ״ה בניסן תש״ע, 9 באפריל 2010, עמ' 46־47.
  • Zoberman, Israel.  The man who never stopped sleeping.  CCAR journal - the Reform Jewish quarterly, vol. 60, no. 2 (Spring 2013), pp. 188-193.
על ״מים אדירים״ על ״ילדה שלא מן העולם הזה״ על ״אבי ואמי״ על ״לילות קיץ ארוכים״
  • פרבר, חבצלת.   ילד יהודי מסתתר וגוי צדיק.  האומה, גל' 200 (חורף תשע״ו, נובמבר 2015), עמ' 223־229.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 12 במארס 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף