אהרן (ארוין) אפלפלד נולד בט׳
באדר א׳ תרצ״ב, 16 בפברואר 1932 בכפר קטן בשם ז׳אדובה או יאדובה (Zhadova/Jadova )
ליד העיר טשרנוביץ, בירת חבל בוקובינה. הורי הוריו היו יהודים יראי שמים מהרי הקרפטים.
אביו ואמו היו יהודים מתבוללים משכילים. האב עבד כמהנדס טחנות קמח. כבן שמונה היה כשפלשו
הגרמנים לכפר הולדתו. תחילה הרגו יהודים שהלכו ברחוב לתומם, ובהם את אמו. לאחר מכן
גירשו את רוב יהודי האזור, ובכללם את הילד אהרן ואת אביו, והגלו אותם לטרנסניסטריה,
אותו חלק של אוקראינה שהיטלר מסר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה בברית המועצות. במשך
יותר משלוש שנים נדד הילד אהרן במרחבים הפוריים והפרועים של אוקראינה. לקראת תום המלחמה
נספח לצבא הרוסי שנע מערבה. אחר כך נדד לבדו עד שהגיע לאיטליה. ב-1946, לאחר כמה חודשי
שהייה על החופים באזור נאפולי, עלה על ספינה והגיע לארץ.
במחצית הראשונה של שנות החמישים החל לכתוב ולפרסם. תחילה פירסם
שירים, שרבים מהם מבטאים כמיהה עזה לעולם ילדותו בחיק משפחתו ולסביבה שבה צמח לפני
השואה, שנותרו בתודעתו לוטים בערפל. במחצית השנייה של אותו העשור החל לפרסם סיפורים.
ספרו הראשון, קובץ הסיפורים עשן (1962), ראה אור בהוצאת עכשיו, בעריכתם של גבריאל
מוקד וברוך חפץ.
רוב סיפורי עשן מתרחשים בישראל בשלהי שנות החמישים, וגיבוריהם
הם פליטי שואה שעל לוח זיכרונם מופיעים רישומים ספורים ועמומים מאוד מקורותיהם באירופה
לפני המלחמה, וגם האירועים מתקופת המלחמה מופיעים לרוב באורח קטוע ומטושטש.
אירופה, על נופיה ואוכלוסייתה, או ליתר דיוק, כמה חטיבות של היבשת
הזאת, כפי שעוצבו בעיני רוחו של אפלפלד, מוצאות את מקומן ביצירתו, באורח רציף ואינטנסיבי,
החל מקובצי הסיפורים בגיא הפורה (1963) וכפור על הארץ (1965). בכמה מיצירותיו
המאוחרות יותר מיקם אפלפלד את זירת ההתרחשות המרכזית בארץ ישראל. כך ברומן הראשון שלו,
העור והכותונת (1973), ברומן מכוָת האור (1983), שעיקרו חוויית ההיקלטות
של קבוצת נערים פליטי שואה בארץ, בנובלה ״בארטפוס בן אלמוות״ שנכללה בקובץ הכתונת
והפסים (1983), ברומן פתאום אהבה (2001) וביצירות אחרות. ואולם בשאר יצירותיו
חזר ומיקם אפלפלד את זירת ההתרחשות המרכזית באירופה, תופעה שבעטייה זכה לשלל טרוניות
ממבקרים ישראלים.
במבט סינופטי על מכלול יצירתו – הכולל עד כה יותר משלושים וחמישה
ספרים: קובצי סיפורים, נובלות, רומנים קצרים, אוטוביוגרפיה ספרותית, מסות ומחזה – אפשר
לומר שהגיאוגרפיה האירופית שלו מורכבת משלושה מחוזות מרכזיים, שיש להם ייצוג במפות
– אבל הם גם תוצרים של השלכות (פרויקציות) רגשיות והגותיות.
המחוז הראשון, שאותו אפשר לכנות ״מושבת העונשין״, הוא ייצוג בדיוני
של המרחב האוקראיני שבו שוטט אפלפלד בתקופת השואה. המחוז השני, שאותו אפשר לכנות ״ארץ
הגומא״, הוא ייצוג בדיוני של אותו חלק של בוקובינה שאיתו מזוהים, בראש ובראשונה, הוריו.
את המחוז השלישי, שהוא ייצוג בדיוני של מקום מושבם של הורי הוריו, אפשר לכנות ״המחוז
הקרפטי״.
אלה הם שלושה מחוזות שונים זה מזה ברבים ממאפייניהם. ברם-אולם,
דרכי עיצובם הנבדלות מבוססות על עמדת יסוד אחת. עמדת יסוד זו התגבשה בנפשו ובתודעתו
של הילד אהרן, כפי שעולה מעיון משולב בכל מפעלו הספרותי, במהלך שנות המלחמה. היא התבססה
על תהליך של התכה רגשית והכרתית בין חוויותיו כיצור ניצוד על ידי יצורים אחרים, דומים
לו, אבל לא לגמרי, לבין זיכרונותיו הזהותיים הקלושים מבית הוריו – שקיימו, כאמור, זיקה
רופפת ליהדות, מלווה בגוונים אוטו-אנטישמיים מובהקים.
את שנות השישים של המאה העשרים הקדיש אפלפלד לעיצוב מחוז ״מושבת
העונשין״. המחוז הזה, הייצוג הבדיוני של המרחב שבו שרד אפלפלד במהלך תקופת השואה, מעוצב
כאדיר היקף אבל חדגוני מבחינת הפאונה והפלורה. זהו אזור כאוטי ואלים מאוד המשקף את
מצבן התודעתי של הדמויות הראשיות. אלה הן דמויות נעות ונדות המתבוננות בעולם הסובב
אותן באמצעות שתי פריזמות אתניות זהותיות, שאינן יכולות לדור זו עם זו באותה התודעה.
מצד אחד, פריזמה הנראית כמזוהה לגמרי עם הפריזמה של האיכרים הגויים הפרימיטיבים-אנטישמים,
ומצד שני, פריזמה שגלומים בה ניצני הכרה בשונות מהאיכרים מזה, ובדומות ליהודים מזה.
בשנות השבעים והשמונים התמקד אפלפלד בעיצוב מחוז ״ארץ הגומא״. המרחב
הזה מעוצב באחת משתי נקודות תצפית שונות אך משלימות: זו של יהודי מתבולל המאמין ב״אירופה
האוניברסלית״ וזו של גויה ששירתה שנים רבות בבתים יהודיים.
״אירופה האוניברסלית״ היא גורם שליט בעולם המחשבה והדמיון, כמו
גם בתרבות הדיבור, הדיון והוויכוח של כל הדמויות היהודיות המתבוללות בספרי ״ארץ הגומא״. האזרחות במחוז המדומיין הזה נתפשת בכל סיפורי הקורפוס הזה כהשתייכות לקבוצה נבחרת של
בני אדם שהשילו מעליהם סממנים ״פרימיטיביים״ של השתייכות שבטית, והצטרפו לקהילה שאין
בה הפליות על בסיס דת וגזע. ואולם, וכאן מקור האירוניה החריפה בסיפורים האלה (באדנהיים,
עיר נופש, 1975; תור הפלאות, 1978 ועוד), השוויוניות הזאת מתבררת כהמצאה מופרכת שמנעה
מאלה שהמציאו אותה לראות נכוחה את הקטסטרופה המתרגשת עליהם.
העולם הנגלה לנו בסיפורי מחוז ״ארץ הגומא״ דרך נקודת תצפיתן של
נשים גויות, עומד בסימן של ערבוביה בין שני מישורי הסתכלות: ״המישור הפילושמי״ – עיקרו
האמונה של הנשים הגויות בנבדלותו ובנבחרותו של העם היהודי. ו״המישור האנטישמי״ – עיקרו
האמונה של הנשים הללו שהיהודים מועלים בייעודם, נוטשים את דת אבותיהם, מתנכרים למסורתם
ולמנהגיהם המיוחדים. ״הדת החדשה״ של היהודים, ״האמונה באוניברסלי״, נתפשת בעיניהן כמין
חיידק המאיים לחסל את כל הערכים של החברה המסורתית: האמונה בדת, בגזע, בערכי המשפחה
וכו׳.
הדמות הראשונה בכתבי אפלפלד שמממשת את נקודת התצפית הזאת היא קארולה,
המשרתת הגויה הזקנה בנובלה כאישון העין (1973). דמות המופת מן הסוג הזה היא קאטרינה,
דמות הגויה הפילו-אנטישמית בקאטרינה (1992). קאטרינה עובדת בבתי יהודים, מפנימה את
מנהגיהם וטקסיהם ומזדהה עם מורשתם. היא אף חוברת לגבר יהודי ויולדת לו. הילד נרצח על
ידי גוי אנטישמי, ובתגובה היא רוצחת אותו ומבתרת את גופתו. את תקופת מלחמת העולם השנייה
עושה קאטרינה בכלא, לשם מתגנבות השמועות על רציחתם של ״רוצחי האלוהים״, וקאטרינה מתאבלת
על אהוביה היהודים. כשהיא יוצאת מן הכלא היא מחליטה לשמש נר זיכרון ליקיריה: ״הרבה
שעות הייתי משוטטת לאורך הפלגים. בגשם הייתי מוצאת מחסה בחורבות. היו אלה בתים יהודיים
אשר הכול נעקר מתוכם, אבל לי היו חורבות אלה כמקדשים״ (1992, 126-125). היא ממנה את
עצמה לשומרת החותם של השבט היהודי. ברם, האקט הנאצל הזה מקבל משמעות גרוטסקית כשמתברר
שהוא מבוסס על קביעתה ״שאין עוד יהודים בעולם״ (1992, 127).
המחוז הגדול השלישי בממלכה האירופית של אפלפלד הוא ״המחוז הקרפטי״, מקום מושבם של הורי הוריו של הסופר, כפי שהוא נתפש בעיני רוחו. גם סיפורי המחוז הזה
מסופרים מנקודת תצפית מפוצלת, הדומה באופייה הכללי לנקודות התצפית האופייניות לשני
הקורפוסים האירופיים האחרים של אפלפלד. ואולם כאן, המתח בין שני מישורי ההסתכלות נחלש
והצטמצם. את מקומה של זיקת הגומלין המתוחה בין יהודים מתבוללים תלושים, המסמנים את
הסובלימציה התרבותית האירופית מזה, לבין איכרים גויים שורשיים, המסמנים את הטבע ואת
הטבעי מזה, תופשת זיקת גומלין מרוככת, יחסית, בין יהודים כפריים, תמימים ויראי שמים,
חסונים וקרובים לאדמה, לעצים ולחיות, לבין איכרים גויים טיפוסיים. אמנם, גם כאן אין
מדובר באידיליה בין היהודים לגויים. אפלפלד היה ונשאר סופר ספקן ואירוני. ואולם, בסופו
של דבר, למרות כל הסייגים, ״המחוז הקרפטי״ נתפש כמחוז חפץ.
הרומן ה״קרפטי״ הראשון של אפלפלד הוא בעת ובעונה אחת (1985).
כאן נוצר ציר עלילתי הגותי שאפשר לכנותו, בעקבות סדרה האזרחי (2000, 179–199):
״המסע אל המקומות הקדושים החרבים״. ציר העלילה הזה מתממש ברוב ספריו של אפלפלד שראו
אור מתחילת שנות התשעים ועד עתה: בעד שיעלה עמוד השחר (1995), באל ארץ הגומא
(2009), במים אדירים (2011) ועוד.
ההבדלים ההיסטוריים-תרבותיים בין סיפורי שלושת המחוזות הגדולים
תואמים להבדלים בנימה הרגשית-תודעתית האופיינית להם. בסיפורי ״מושבת העונשין״ קיימת
אווירה של ערפול, אימה ואי-ודאות. ״ארץ הגומא״ נצפית מבעד לעדשה ריאליסטית פיוטית מלוטשת,
ואילו סיפורי ״המחוז הקרפטי״ מתווכים דרך פריזמה נוסטלגית-אלגית.
הסיפורת של אפלפלד, בעיקר זו שמוקדה ״ארץ הגומא״, קרובה במזגה ובאופייה
הפואטי לסיפורת של הסופרים היהודים המרכז-אירופים של בין שתי מלחמות העולם. בין השאר
לסיפורת של סטפן צווייג, ארתור שניצלר, יוסף רוט, ובמיוחד לזו של פרנץ קפקא.
המשותף לחטיבות הסיפורת השונות של אפלפלד, לבד מקיום מתמיד של נקודת
ראות אמביוולנטית מועצמת ביחס לתופעות הנצפות – משיכה והיקסמות מזה, ורתיעה, חרדה או
איבה מסותרת מזה – הוא נוסח פיוטי-לירי-הגותי מובהק. אמנם, הנוסח הזה משתנה ומתגוון
במהלך השנים, ברם אפלפלד הוא, בלי ספק, אחד הסופרים הליריים המובהקים והחשובים ביותר
בספרות העברית, והוא מתחבר בהקשר זה לסופרים כא״נ גנסין, ג׳ שופמן ודוד פוגל.
במישור התמטי ממשיך אפלפלד בסיפורת העברית החדשה את עגנון (בעיקר
זה של אורח נטה ללון) ב״סינדרום אשת לוט״; כלומר, בכך שהוא מביט, לפחות למראית עין,
יותר לאחור ופחות בהווה הדינמי מסביבו. ביחסו לחוויה הדתית או בלשונו ל״שפת כיסופיו״, הוא קרוב לרליגיוזיות של ברנר. הוא קרוב לבני
״דור המדינה״, בעיקר לעמוס עוז וא״ב יהושע,
בתחושה העמוקה של מבוכה יהודית ישראלית, מודרניסטית מעיקרה, אבל השכיל להעמיד דגם חלופי
לדגם הריאליסטי-חברתי ולדגם הריאליסטי-סמלי ששלטו בסיפורת העברית של בני דורו.
ולבסוף, אפלפלד הרבה לכתוב על היהודים באירופה, בתקופות ובמחוזות
שונים. בחירה זו נובעת, ככל הנראה, גם מן הניסיון לתאר ולהבין את מאה שנות הבדידות
של העם היהודי בעת המודרנית ואת מצבו של האדם בכלל בתקופה רבת-תהפוכות זו. אבל גם,
כמדומה, משום שהיהודים באירופה, בעיקר יהודי ״ארץ הגומא״ שלו, המתבוללים בין שתי מלחמות
העולם, הם בבחינת בבואה מרתקת של היהודים החילונים בני זמננו במדינת ישראל. אהרן אפלפלד שימש
פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב. החזיק בתארי
דוקטור כבוד של האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בר–אילן,
הסמינר התיאולוגי בניו–יורק, ישיבה יוניברסיטי וההיברו יוניון קולג׳. זכה פעמיים בפרס
אנה פרנק וב–1969 זכה בפרס היצירה מטעם ראש הממשלה, וכן חתן פרס ביאליק, פרס ברנר (1975
על ספרו ״כאישון העין״) ופרס ישראל לספרות יפה (תשמ״ג). זכה בפרס האקדמיה ללשון העברית
ע״ש רוברט ומישל אסרף לשנת תשע״ב. ספרו ״פרחי האפילה״ בתרגומו לאנגלית זכה בפרס הספר
הזר הטוב ביותר של העיתון הבריטי
״אינדיפנדנט״ לשנת 2012. אהרן אפלפלד התגורר במבשרת–ציון ליד ירושלים. נפטר
בי״ז בטבת תשע״ח, 4 בינואר 2018.
הולצמן, אבנר. ״דרכו של אהרן אפלפלד
אל הקובץ ׳עשן׳״. אהבות ציון. ירושלים: כרמל. 566–551;
ליפסקר, אבידב. ״חניכה מיסטית ואקסטטית של ׳קדושה׳, על רקעה הלגנדרי של הנובלה קאטרינה
של אהרן אפלפלד״. אפס שתיים 1. אביב 1992. 98–87;
מינץ, אלן. ״חורבן״. תגובות בספרות העברית על אסונות לאומיים. ירושלים: מוסד ביאליק.
200–173;
מירון, דן. פנקס פתוח. תל אביב: ספרית פועלים. 1979. 59–49;
קרמר, שלום. ריאליזם ושבירתו. רמת גן: מסדה. 1968. 213–203;
רתוק, לילי. בית על בלימה: אמנות הסיפור של א׳ אפלפלד. תל אביב: חקר. 1989;
שוורץ יגאל. תמונת עולם. ירושלים: מאגנס והאוניברסיטה העברית. 1996;
שניידר, שמואל. הקיום והזיכרון, ביצירות אהרון אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים.
ירושלים: כרמל. 2010. 166-15;
שקד, גרשון. גל חדש בסיפורת העברית. מרחביה: ספרית פועלים. 1971. 149-167;
Budick Miller Emily. Aharon Appelfeld׳s Fiction, Acknowledge the Holocaust,
Bloomington & Indianapolis: Indiana University Press. 2005;
DeKoven Ezrahi Sidra, Booking Passage, Exile and Homecoming in the Modern Jewish
Imagination, University of California Press, Berkley, Los Angeles, London, 2000,
179-199;
Ramraz-Rauch Gila. Ahron Applfeld: The Holocaust and Beyond. Bloomington & Indianapolis:
Indiana University Press. 1994.
כפור על הארץ : סיפורים (רמת גן : אגודת הסופרים בישראל ליד מסדה, 1965)
<תורגם לאנגלית>
<התוכן: הדרך בין דרובנה לדרוביץ -- גונב מראות -- מותה של השתדלנות -- צל הרים
-- מסודות המסחר הזעיר -- הכנות למסע -- בתחנה -- הגירוש -- במלוא הסתיו -- באבן
-- הבחירה -- כפור על הארץ -- ממרום הדומיה -- הבשורה -- באיי סנט ג׳ורג׳ -- פגישה
-- במקומות הנמוכים -- במקום אחר>
In the wilderness : stories / translated by Tirza
Sandbank, Sidney Berg and J. Sloane ; drawings by Yehuda Bacon (Jerusalem :
Ah׳shav Pub. House, in cooperation with the Youth Aliyah Department of the Jewish
Agency, 1965)
בקומת הקרקע : סיפורים (תל–אביב : דגה, תשכ״ח 1968)
חמישה סיפורים / התקינה לדפוס וערכה את המילון מיכל חומסקי (ירושלים : גשר
למשתלמים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תש״ל 1970)
<כולל: הקדמה -- רגינה -- ההשתנות -- אביב קר -- בחנוכה 1946 --
ברטה>
אדני הנהר (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971) <סיפורים>
<התוכן: ברונדה -- הלהקה -- רגינה -- אכסניה -- הסוחר בארטפוס -- חילופי משמרות
-- המצוד -- העופות -- הגלגול -- הגילוי האחרון -- בחנוכה 1946 -- היום -- השוד
-- לחשי הקור -- אחר החופה -- שמש של חורף -- לידיה -- הככר -- עורך הדין שלנו>
העור והכותונת (תל אביב : עם עובד, תשל״א 1971)
כאישון העין (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג 1972) <תורגם
לספרדית>
Como la niña de ojo / traducción directa del hebreo
de Etty E. De Hoter (Jerusalem : La Semana Publicaciones, 1976)
שנים ושעות : סיפורים (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975)
<כולל: ״באדנהיים, עיר נופש״ ו–״1946״>
כמאה עדים : מבחר (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ה 1975)
Tiempos prodigiosos / traduccion de Etty
de Hoter (Jerusalem : La Semana Publicaciones, 1980)
The age of wonders / tr. by Dalya Bilu (Boston
: D.R. Godine, 1981)
Miraklenes tid / Ahron Apelfeld ; oversatt
fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Gyldendal, 1983)
Zeit der Wunder : Roman / aus dem Englischen
von Ute Spengler (Berlin : Ullstein, 1984)
Le Temps des prodiges / trad. de l׳hébreu
par Arlette Pierrot ; préf. de Marianne Véron (Paris : P. Belfond, 1985)
Undrens tid / översättning från hebreiskan
av Marion Wajngot (Stockholm : Atlantis, 1986)
Пора чудес / Первел С. Иврита О. Минц.
Редактор Я. Цигельман (Иерусалим : Библиотека-Алия, 1984, 1991)
Imede aeg : [romaan] / heebrea keelest tõlkinud
[ja järelsõna:] Kalle Kasemaa ; [toimetaja Anu Saluäär ; aastakäigu kujundus:
Jüri Kaarma] (Tallinn : Perioodika, 2002)
מסות בגוף ראשון (ירושלים : הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית,
תשל״ט 1979)
באדנהיים עיר נופש (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ם 1979) <תורגם
לאנגלית, איטלקית, גרמנית, דנית, פורטוגזית, צרפתית, רומנית, הונגרית, סרבו–קרואטית,
יפנית ופולנית>
Badenheim 1939 / translated by Dalya Bilu
(Boston : D.R. Godine, 1980)
הכתונת והפסים (תל–אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ג 1983) <כולל
את ״בארטפוס בן אלמוות״> <תורגם לאנגלית, הולנדית, פורטוגזית <ראה:
״באדנהיים, עיר נופש״>, צרפתית, הונגרית <ראה: ״באדנהיים, עיר נופש״>, גרמנית ודנית>
Tzili, the story of a life / translated by
Dalya Bilu (New York : E.P. Dutton, 1983)
Tzili / vertaling Han Visserman (Amsterdam
: Sijthoff, 1984)
Tsili : roman / traduit de l׳hébreu par Arlette
Pierrot (Paris : p. Belfond, 1989)
Tzili : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan
Siebers (Hamburg : Hoffmann und Campe, 1989)
Tzili : roman / på dansk ved Judith Winther
og Karsten Sand Iversen (Viby J. : Centrum, 1996)
ברטפוס בן האלמוות <תורגם לאנגלית, גרמנית, צרפתית ויפנית>
The immortal Bartfuss / translated from the
Hebrew by Jeffrey M. Green (London : New York : Weidenfeld & Nicolson, 1988)
Der unsterbliche Bartfuss : Roman / aus dem
Hebräischen von Stefan Siebers (Hamburg : Hoffmann und Campe, 1991)
L׳immortel Bartfuss : roman / trad. de l׳hébreu
par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 1993)
The conversion / translated from the Hebrew
by Jeffrey M. Green (New York : Schocken Books, 1998)
ליש : רומן (ירושלים : כתר, 1994) <תורגם לאנגלית>
Laish / translated from the Hebrew by Aloma Halter
(New York, NY : Schocken Books, 2009)
עד נפש (כתב–יד שלא פורסם) <תורגם לאנגלית ולטורקית>
Unto the soul / translated from the Hebrew by Jeffrey
M. Green (New York : Random House, 1994)
Beyond despair : three lectures and a conversation
with Philip Roth / Aharon Appelfeld ; translated by Jeffrey M. Green (New York
: Fromm International, 1994)
Ruhun kuytusunda / çeviren, Asli Biçen (İstanbul
: Metis, 2014)
עד שיעלה עמוד השחר (ירושלים : כתר, 1995) <עורך הספר -
יגאל שוורץ>
מכרה הקרח (ירושלים : כתר, 1997) <עורך הספר -
יגאל שוורץ><תורגם לגרמנית>
Die Eismine : Roman / aus dem Hebräischen von Anne
Birkenhauer (Berlin : Alexander Fest, 2000)
כל אשר אהבתי (ירושלים : כתר, 1999) <עורך הספר -
יגאל שוורץ> <תורגם לאיטלקית, אנגלית,
וגרמנית>
Tutto ciò che ho amato / traduzione di Ofra Bannet
e Raffaella Scardi (Firenze : Giuntina, 2002)
All whom I have loved / translated from the Hebrew
by Aloma Halter (New York, NY : Schocken Books, 2007)
Alles, was ich liebte : Roman / Aharon Appelfeld (Berlin
: Alexander Fest, 2002)
סיפור חיים (ירושלים : כתר, 1999) <תורגם לאיטלקית, אנגלית,
צרפתית, הולנדית וגרמנית>
Storia di una vita / traduzione di Ofra Bannet e Raffaella
Scardi (Firenze : Giuntina, 2001)
The story of a life / translated from the Hebrew by
Aloma Halter (New York : Schocken Books, 2004)
Histoire d׳une vie / traduit de l׳hébreu par
Valérie Zenatti (Paris : Éditions de L׳Olivier, 2004)
Het verhaal van een leven / vertaald uit het Hebreeuws
door Kees Meiling (Amsterdam : Ambo, 2005)
Geschichte eines Lebens / aus dem Hebr. von Anne Birkenhauer
(Augsburg : Weltbild, 2012)
מסע אל החורף (ירושלים : כתר, 2000)
עוד היום גדול : ירושלים - הזכרון והאור (ירושלים : כתר : יד יצחק בן–צבי,
2001) <ציורים - מאיר אפלפלד> <צילומים - יורם להמן> <תורגם לאנגלית>
A table for one : under the light of Jerusalem / [paintings
by] Meir Appelfeld ; translated from the Hebrew by Aloma Halter (New Milford,
CT : Toby, 2005)
לילה ועוד לילה : רומן (ירושלים : כתר, 2001) <תורגם לאיטלקית>
Notte dopo notte / traduzione di Ofra Bannet e Raffaella
Scardi (Firenze : Giuntina, 2004)
פתאום אהבה (ירושלים : כתר, 2003)
פריחה פראית (ירושלים : כתר, 2004)
פולין ארץ ירוקה (ירושלים : כתר, 2005)
פרחי האפלה (ירושלים : כתר, 2005) <תורגם לאנגלית>
Blooms of darkness / translated by Jeffrey M. Green
(New York : Schocken, 2010)
חיים שלמים (ירושלים : כתר, 2007)
והזעם עוד לא נדם (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, 2008)
אל ארץ הגומא (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, 2009)
האיש שלא פסק לישון (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תש״ע 2010)
<עריכה – יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית ולאנגלית>
Der Mann, der nicht aufhörte zu schlafen : Roman
/ aus dem Hebr. von Mirjam Pressler (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt-Taschenbuch-Verlag,
2013)
The man who never stopped sleeping / translated from
the Hebrew by Jeffrey M. Green (New York : Schocken Books, 2017)
מים אדירים (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״א 2011) <עריכה
– יגאל שוורץ>
עד חוד הצער (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ב 2012) <עריכה
– יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית>
Auf der Lichtung : Roman / aus dem Hebräischen von
Mirjam Pressler (Berlin : Rowohlt Berlin, 2014)
אבי ואמי (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ג 2013) <עריכה
– יגאל שוורץ> <תורגם לגרמנית>
Meine Eltern : Roman / aus dem Hebräischen von Mirjam
Pressler (Berlin : Rowohlt, 2017)
ילדה שלא מן העולם הזה (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ג 2013)
<עריכה - יעל גובר ; איורים - ולי מינצי>
ימים של בהירות מדהימה (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ד 2014)
<עריכה - יגאל שוורץ>
לילות קיץ ארוכים (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע״ה 2015)
<עריכה - יגאל שוורץ>
כתר הברזל (חבל מודיעין : כנרת, זמורה-ביתן - מוציאים לאור, תשע״ו 2016)
<עריכה - יגאל שוורץ>
תימהון (חבל מודיעין : כנרת, זמורה ביתן - מוציאים לאור, תשע״ז 2017)
<עריכה - יגאל שוורץ>
בין כפור לעשן: מחקרים ביצירתו של אהרן
אפלפלד / עורכים, יצחק בן-מרדכי ואיריס פרוש (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת
בן-גוריון בנגב, תשנ״ח 1997) (אשל באר שבע : מחקרים במדעי היהדות, כרך ששי) תוכן העניינים:
על הקובץ:
Nash, Stanley L.
Critical reappraisals of Aharon Appelfeld. Prooftexts, vol.
22,no. 3 (Fall 2002), pp. 334-353.
עולמו של אהרן אפלפלד : מבחר מאמרים
על יצירתו / עורכים, ריסה דומב, אילנה רוזן ויצחק בן-מרדכי (באר-שבע : מרכז הקשרים
והמחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ה 2005) <הופיע ככרך ה׳
של כתב-העת ׳מכאן׳, חורף תשס״ה, ינואר 2005> תוכן העניינים
עלון, קציעה. התמודדות מול הדיכוי הנוצרי
כמפתח למיתופואטיקה התשתיתית ביצירתו של אהרון אפלפלד (ירושלים, 2006) <דיסרטציה--האוניברסיטה
העברית בירושלים, 2006>
Budick, Emily Miller.Aharon
Appelfeld׳s fiction : acknowledging the Holocaust (Bloomington : Indiana
University Press, 2005)
Edlow, Jeremy B.The theme
of escape in the novels of Aharon Appelfeld (New York, 1989) <Thesis (Ph.D.)--New
York University, 1989>
Itzhaki, Masha. Aharon Appelfeld
: le réel et l׳imaginaire (Paris : L׳Harmattan, 2011)
Ramras-Rauch, Gila.Aharon
Appelfeld : the Holocaust and beyond (Bloomington : Indiana University Press,
1994)
על הספר
מזור, יאיר. על מי שלא שב מן הכפור.
עתון 77, גל׳ 184 (אייר תשנ״ה, מאי 1995), עמ׳ 22–24.
מזור, יאיר. בכלא הכפור ובלא כפרה.
הדאר, שנה 77, גל׳ י״ז (ט״ז בתמוז תשנ״ח, 10 ביולי 1998), עמ׳ 22–23.
מאמרים:
אבינור, גיטה.סופרים ישראליים
וצל השואה. מאזנים, כרך כ״ח, גל׳ 5–6 (ניסן-אייר תשכ״ט, אפריל-מאי
1969), עמ׳ 392–399 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב
: מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 18–32> <על השואה
בספרות העברית אצל סופרים שונים בני דורות וזרמים שונים דרך התבוננות ביצירת אפלפלד,
נעמי פרנקל, חנוך ברטוב, חיים גורי, שמאי גולן, אהוד בן עזר ואחרים>
אורן, יוסף. השתקפות הגורל היהודי בסיפורי
אהרון אפלפלד. בספרו: הסיפור הישראלי הקצר
(ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ׳ 67–97 <דיון ב״מסות בגוף ראשון״,
״כאישון
העין״, ״באדנהיים, עיר נופש״, ״1946״, ״אדני הנהר״, ״העור והכתונת״, ו״הכתונת והפסים״>
אלדן, יאיר. ״עמנו בכל גלגולנו״ : עיון ב״הגלגול״ לאפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 499–513.
אלפרוביץ׳, ליאור. מדעי ההתבוללות. Time Out תל אביב, גל׳ 431 (3 עד 10 בפברואר 2011), עמ׳ 40–42.
ארליך, צור. גורל יהודי. מקור
ראשון, דיוקן, ז׳ באייר תשס״ט, 1 במאי 2009, עמ׳ 16–18, 20 <ראיון עם הסופר>
בורשטיין, דרור. ״אני לא יכול לעשות מזה שום
דבר״ : אהרן אפלפלד פוגש את אביו. בתוך: עשרים וארבע
קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת
אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 51–55.
בלאט, אברהם.סיפורי
עולם עקור – אהרן אפלפלד. בספרו: בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳
202–206.
בלבן, אברהם. הקושי הגדול הוא איך לא
לזייף. ידיעות אחרונות, י״ג בתמוז תש״ם, 27 ביוני 1980 <ראיון עם
הסופר>
בן-דוד, יערה. במעגלי צייד וניצוד :
קריאה בסיפור הבגידה מאת אהרן אפלפלד. בספרה: במבוך המַראות: קריאה בפרקי ספרות עברית וכללית
(ירושלים : כרמל, תשע״ב 2012), עמ׳ 152–158.
בצלאל, יצחק.בסימן שאלות.משא (מצורף ל׳למרחב׳),
גל׳ 46 (ב׳ בתמוז תשכ״ה, 9 ביולי 1965), עמ׳ א-ב <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל
כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ׳ 81–86>
בר-און, שרגא. הכיסופים החולים לפשר בעקבות ״שלושה״ של אהרן אפלפלד.
בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 207–233 <על הסיפור מתוך הקובץ ״עשן״>
ברזילי, יצחק. סמלים ומקורות בסיפורת של אהרן אפלפלד. בתוך:
מחקרים בספרות ישראל : מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור
(ניו יורק בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס״ג 2003), עמ׳ 217–238.
ברזל, הלל. מבוא לסיפורי אהרן אפלפלד.
בתוך: שישה מספרים : ט״ז ספורים / עריכה ומבואות, הלל ברזל (תל-אביב : משרד
החינוך והתרבות בשיתוף ׳יחדיו׳, 1972), עמ׳ 11–24 <דיון ב״גונב מראות״,
״המצוד״, ו״באיי סנט ג׳ורג׳״. כולל הערות ביבליוגרפיות>
ברזל, הלל. עולם המראות של אהרון אפלפלד.
בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן
: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 125–148.
ברזל, הלל. נובילות כפולות-מראה של אהרן אפלפלד.
מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 5–6 (תשל״ט 1979), עמ׳ 296–309.
דור, משה. דווקא הניצולים מלאים תשוקות.
בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם
סופרים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 83–89 <פורסם לראשונה ב׳מעריב׳
ב-1980>
הראל, מעין. החולי שמעבר לשואה בסיפוריו המוקדמים של אהרן אפלפלד.
בתוך ספרה: גוף פגום. מלה ממארת. הוויה פגומה : ייצוגים של חולי בסיפורת
העברית החדשה (באר שבע, תשס״ח 2008), עמ׳ 216–258.
לאור, דן.עגנון,
אפלפלד ו״המיתוס היהודי״. הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בניסן תשנ״ה, 20 באפריל
1995, עמ׳ ב 11 <נוסח מורחב נדפס בספרו המאבק על הזיכרון
: מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס״ט 2009), עמ׳ 311–326>
ליפסקר, אבידֹב ואבי שגיא.מסע
בפרוזדור קרח אל שורשי הזהות : בפתח הספר עשרים וארבע
קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת גן : הוצאת
אוניברסיטת בר אילן ; ירושלים : מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 7–13.
לנסקי, נעמה.״אני לא עוסק בזוועות, אני
כותב על החיים״.ישראל היום, ישראל השבוע, גל׳ 419 (י״ח בטבת
תשע״ח, 5 בינואר 2018), עמ׳ 14–15 <ראיון עם אהרן אפלפלד
באוקטובר 2016>
מוקד, גבריאל. אמן הפרוזה השירית : עם
הענקת פרס ברנר לאהרן אפלפלד. ידיעות אחרונות (1975) <חזר ונדפס בספרו:
בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
143–145>
מוקד, גבריאל. פרוזה על קו-הקץ : לקראת
הענקת פרס ישראל לאהרן אפלפלד. ידיעות אחרונות (1982) <חזר ונדפס
בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות
ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א
2011), עמ׳ 229–232>
מילנר, איריס. בעקבות ״השפה שבה מדברים
עם אלוהים״ : פוליטיקה של מרחב ונדודים בסיפור ״בשמש הדרומית״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 467–488.
נבו, יפעת.חיים רגילים, סיפורים רגילים ... : שיחה עם אהרן אפלפלד עם קבלת פרס ראש הממשלה.
דבר, לספרות ולאמנות, כ״ה בתמוז תשכ״ט, 11 ביולי 1969, עמ׳ 9.
נגב, אילת. [שיחה עם אהרן אפלפלד].
בספרה: חיים פרטיים (תל-אביב : ידיעות אחרונות
: ספרי חמד, 2001), עמ׳ 52–58.
סדן, דב.מספר וייעודו : דברים על אהרן
אפלפלד.דבר, משא, ז׳ באייר תשל״ט, 4 במאי 1979, עמ׳ 20 <חזר
ונדפס בספרו חדשים גם ישנים (תל אביב : עם עובד, ביזמת הועד הציבורי
להוצאת כתבי דב סדן, תשמ״ז 1987), כרך ראשון: בספרות העברית ואגפיה - מסה,
עיון, חקר, עמ׳
צמרת, צבי. ״יש לי בתים רבים שדות ונחלים במחוז ילדותי, אך כדי
להגיע אליהם נחוץ לי נמל בית״ : אפלפלד בין צ׳רנוביץ לירושלים. בתוך:
עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב
ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן,
תשע״א 2011), עמ׳ 17–29.
צפרוני, נעמה ובמבי שלג. המרתף הנעול שבלב הניצולים.
ארץ אחרת, גל׳ 50 (ניסן-אייר תשס״ט, מארס-אפריל 2009), עמ׳ 50–55 <ריאיון
עם אהרן אפלפלד>
רב-אחא, דבורה. מוצאו של האדם כיסוד מיתי בסיפוריו של אהרן אפלפלד
על רקע ספרות העולם. בתוך: עיונים בספרות משווה
/ העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה -
הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 115–142.
רמרז-ראוך, גילה. האני המסתתר : אני כותב ומוחק.
עתון 77, גל׳ 212 (תשנ״ח), עמ׳ 26-29.
שוורץ, יגאל. באין רואה תבואנה התמורות
: הסיפור ״במלוא הסתיו״ כנוסח מוקדם של ״כאישון העין״ ושל ״תור הפלאות״, הערות
למבנה ההתפתחות הפנימית בפרוזה של אהרן אפלפלד. עלי שיח, חוב׳ 23 (1985),
עמ׳ 175–181.
שוורץ, יגאל. ״ואנו גורשנו משם בלא שיאמר
איש, צאו״ : שני עיבודים לטראומה (ביוגרפית) אחת בכתביו של אהרן אפלפלד.
בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית
מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת
בר-אילן, תשס״ו 2006), עמ׳ 321–348 <נוסח מאוחר נדפס בספרו מאמין בלי כנסייה : 4 מסות על הסיפורת של אהרן
אפלפלד (אור יהודה : דביר, תש״ע 2009), עמ׳ 53–100>
שוורץ, יגאל. המצב המנטלי של הגיבורים.
ארץ אחרת, גל׳ 65 (אייר-תמוז תשע״ב, אפריל-יוני 2012), עמ׳ 76–80 <על יחסי
סופר-עורך - אהרן אפלפלד ועורכו, יגאל שוורץ>
שקד, מלכה. על ״באיי סנט ג׳ורג׳״ לאהרן
אפלפלד. בתוך: מדריך ללקט סיפורים, תשכ״ז : חוברת עזר למורים (תל
אביב : משרד החינוך והתרבות, היחידה לחינוך חברתי בבתי הספר העל-יסודיים : תרבות
וחינוך, הוצאת ספרים, 1967), עמ׳ 66–80.
Fuchs, Esther. But
to be these roots are lost forever : interview with Aharon Appelfeld. In her
book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications.
1982), pp. 52-63.
Harrison, Bernard. Aharon Appelfeld
and the problem of Holocaust fiction. Partial Answers, vol. 4, no. 1
(2006), pp. 79-106.
Itzhaki, Masha. La langue
de ma mère et la langue de Dieu : Le choix linguistique d׳Aharon Appelfeld.
Les cahiers du judaïsme, num. 23 (sommaire 2008), pp. 40-47.
Itzhaki, Masha. Le yiddish : un passé
proche et un souvenir éternal dans l׳univers d׳Aharon Appelfeld. Yod:
revue des études hébraïques et juives, num. 16 (2011), pp. 51-59.
Lipsker, Avidov. Born
from myth into history : reading “The Hunt” by Aharon Appelfeld. in: The
Call of memory : learning about the Holocaust through narrative : a teacher’s
guide / Karen Shawn and Keren Goldfrad, editors ; William Younglove, associate
editor (Teaneck, NJ : Ben Yehuda Press, 2008), pp. 17-22. על ״המצוד״ מתוך
אדני הנהר
Shaked, Gershon.
Hebrew literature and Jewish identity : A thirst for sources : an interview
with Aharon Appelfeld. Modern Hebrew literature, New series, no.
12 (Spring/Summer 1994), pp. 7-9.
Weiss, Tova. “The Hunt” by
Aharon Appelfeld : a portrait of Antisemite at his most natural. in: The
Call of memory : learning about the Holocaust through narrative : a teacher’s
guide / Karen Shawn and Keren Goldfrad, editors ; William Younglove, associate
editor (Teaneck, NJ : Ben Yehuda Press, 2008), pp. 23-35. על ״המצוד״ מתוך
אדני הנהר
גולומב, דקלה.
נובלות של א. אפלפלד.דבר, מוסף לספרות ולאמנות, ל׳ בניסן תשכ״ב,
4 במאי 1962, עמ׳ 8.
גיל, משה. סיפורי אהרן אפלפלד.
מאזנים, כרך י״ח (מ״א), גל׳ ה׳-ו׳ (ניסן-אייר תשכ״ד, אפריל-מאי 1964),
עמ׳ 442–446 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים
/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם
על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 208–216>
דוד, יונה. סיפורי אהרן אפלפלד.
האומה, א [2] (תשכ״ב), עמ׳ 314–315
הולצמן, אבנר. דרכו של אהרן אפלפלד
אל הקובץ ׳עשן׳. בתוך: בין כפור לעשן :
מחקרים ביצירתו של אהרן אפלפלד / עורכים יצחק בן-מרדכי ואיריס פרוש (באר שבע :
הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ״ח 1997), עמ׳ 83–97 <חזר ונדפס
בספרו אהבות ציון, עמ׳ 551–566>
זנדבנק, שמעון. הצמיחה הבלתי-מורגשת.
אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות,
שנה א׳, חוב׳ ב׳ (תשרי-חשון תשכ״ג, אוקטובר-נובמבר 1962), עמ׳ 100–102.
מוקד, גבריאל.
סיפורי אפלפלד. דבר, ו׳ באלול תשכ״ח, 30 באוגוסט 1968, עמ׳ 6
<חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים,
רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה,
תשע״א 2011), עמ׳ 113–115>
מוקד, גבריאל. האני, הרגשות והעלילה
בסיפורי ׳עשן׳ של אהרן אפלפלד. עכשיו, חוב׳ 69–70 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳
22–27 <מבוסס על הרצאה שניתנה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1995, בכנס שהוקדש
ליצירת אהרן אפלפלד> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב :
עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 308–316 ובתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 489–497>
מירון, דן. סיפוריו של אהרון אפלפלד. הארץ,
תרבות וספרות, כ״א באייר תשכ״ב, 25 במאי 1962, עמ׳ 10, 15
נתנאל, לילך. כיסוי הלשון הגלויה : על קובץ הסיפורים ״עשן״ לאפלפלד.
בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 435–448.
שביד, אליעזר. ״עשן״ לאהרון אפלפלד. למרחב, 7 ביוני 1962.
שניידר, שמואל. ׳עשן׳ - חשבונות קטנים
המצטרפים לחשבון גדול. פי האתון: ביטאון הסטודנטים באוניברסיטה העברית
בירושלים, 24 ביוני 1962 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון
: ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010),
עמ׳ 13–16>
על ״בגיא הפורה״
אבינור, גיטה. ערפילים אלגוריים.
בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות
העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 165–170 <נחתם: דצמבר 1964>
קרמר, שלום. מציאות ואגדה בסיפוריו. בספרו:
ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד
אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 203–206 <נחתם:
1964>
על ״כפור על הארץ״
בחור, יונה. כפור ושיעמום. ידיעות אחרונות,
כ״ח בשבט תשכ״ו, 18 בפברואר 1966 <נדפס גם בספרה: רשימות
על ספרות (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 75–77>
מוקד, גבריאל [ג.מ.] כפור על הארץ.
עכשיו, חוב׳ 15-16 (חורף-אביב תשכ״ו 1966), עמ׳ 145 <חזר ונדפס בספרו:
בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
245–246>
קרמר, שלום. גונב המראות. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד
(תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 207–213 <נחתם: 1966>
<על הסיפור ״גונב המראות״ מתוך הקובץ ״כפור על הארץ״>
מוקד, גבריאל.סיפורי אפלפלד. דבר,
ו׳ באלול תשכ״ח, 30 באוגוסט 1968, עמ׳ 6 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
113–115>
על ״אדני הנהר״
אורן, יוסף. ״אדני הנהר״ לאהרן אפלפלד.
הארץ, תרבות וספרות, י״ח בסיון תשל״א, 11 ביוני 1971.
שניידר, שמואל. אהרן אפלפלד - יוצר האפוס של
ניצולי השואה. הדואר, כ״ז בטבת תשל״ב, 14 בינואר 1972, עמ׳
150–151 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון :
ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010),
עמ׳ 25–30> <על ׳אדני הנהר׳ ועל ׳העור והכותונת׳>
שניידר, שמואל [שמואל גזרי]. הוויית ניצולי
השואה ב׳אדני הנהר׳ לאהרן אפלפלד. בצרון, כרך מ״ג, חוב׳ 2 (נובמבר-דצמבר
1972), עמ׳ 71–75 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון
: ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010),
עמ׳ 17–24>
על ״העור והכותונת״
אורן, יוסף. ייסורי השורשים הכרותים.
ידיעות אחרונות, ספרות ואמנות, י״ב בתשרי תשל״ב, 1 באוקטובר 1971.
גורפיין, רבקה. אהרן אפלפלד ״העור והכותונת״.
בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל
(תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 11–13.
זכאי, חיים. ״העור והכותונת״ מאת אהרון אפלפלד. בספרו: מבית ומחוץ
: מסות (תל-אביב : ישראל-בוך, תשנ״ו 1996), עמ׳ 49–58.
שניידר, שמואל. אהרן אפלפלד - יוצר האפוס של
ניצולי השואה. הדואר, כ״ז בטבת תשל״ב, 14 בינואר 1972, עמ׳
150–151 <חזר ונדפס בספרו: הקיום והזיכרון :
ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010),
עמ׳ 25–30> <על ׳אדני הנהר׳ ועל ׳העור והכותונת׳>
על ״כאישון העין״
אורן, יוסף. חזרה אל התלוש היהודי.
מאזנים, כרך ל״ו, גל׳ 6 (מאי 1973)
ויינמן, אריה.
על שתי נובלות של אהרון אפלפלד.
בצרון, כרך י״א (סידרה חדשה), חוב׳ 49–51 (379–381) (תשרי-סיון
תשנ״ב, ספטמבר 1991–יוני 1992), עמ׳ 159–166.
על ״כמאה עדים״
אורן, יוסף. מאה עדויות והחוליה החסרה
(א). ידיעות אחרונות, כ״ו בחשון תשל״ו, 31 באוקטובר 1975.
על ״שנים ושעות״
אורן, יוסף. הגרוטסקה של 1946.
ידיעות אחרונות, ב׳ בחשון תשל״ה, 18 באוקטובר 1974.
אורן, יוסף. מאה עדויות והחוליה החסרה
(ב). ידיעות אחרונות, ג׳ בכסלו תשל״ו, 7 בנובמבר 1975.
לאור, דן. בין טרם-שואה וערב-חג. עכשיו, חוב׳ 33–34 (1976), עמ׳
257–262 <קריאה בשתי נובלות של אהרן אפלפלד: ״באדנהיים, עיר נופש״ ו״1946״ מתוך ספרו
שנים ושעות>
על ״תור הפלאות״
אורן, יוסף. אמונה בקרקעית הנפש.
ידיעות אחרונות, כ״ט באב תשל״ח, 1 בספטמבר 1978.
מירון, דן. אל מול האב : התחדשות ועוצמה ביצירת
אפלפלד. ידיעות אחרונות, כ״ו באייר תשל״ח, 2 ביוני 1978, במוסף ׳תרבות,
ספרות ואמנות׳, עמ׳ 1 (מתוך פנקס פתוח) <נדפס גם ב׳הדואר׳, שנה 57, גל׳ ל׳ (ד׳
בסיון תשל״ח, 9 ביוני 1978), עמ׳ 502–504. חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח, שיחות על הסיפורת בתשל״ח (תל-אביב :
ספרית פועלים, תשל״ט 1979), עמ׳ 49–59>
צמרת, צבי. בין ״המאהב״ ו״תור הפלאות״ - זווית אחת על ספריהם
של א. ב. יהושע וא. אפלפלד. שדמות, גל׳ ס״ט (תשל״ט), עמ׳ 106–108.
Furstenberg, Rochelle. ״Before״
and ״after״ the Holocaust : Aharon Appelfeld׳s ״Age of Wonders״. Modern Hebrew
Literature, vol. 4, no. 4 (1978), pp. 7-11.
גולדווסר, שושנה. וידויים בצל השואה : עיונים בספרו של אהרן אפלפלד
״מסות בגוף ראשון״. הדואר, שנה 59, גל׳ י״ח (כ״ו באדר תש״ם, 14 במארס
1980), עמ׳ 279–280.
ויטל, דוד. שלושה מבטים על הלאומיות היהודית. מחברות לספרות, חברה
וביקורת, חוב׳ 3 (1980), עמ׳ 22–23, 48.
לנדר, פנחס. אפלפלד על ילדותו ונעוריו.
תמורות: ירחון לענייני מדיניות וחברה, יולי 1980, עמ׳ 51–52.
קטן-בן-ציון, דינה. על שיכחת הדעת ועל הפרודות
היקרות. עתון 77, גל׳ 126 (תמוז תש״ן, יולי 1990), עמ׳ 12.
Nash, Stanley L.
A creative sense of impasse : Aharon Appelfeld׳s ״Masot Beguf Rishon״. Modern
Hebrew Literature, vol. 7,no. 1-2 (1981-1982), pp. 56-59.
על ״באדנהיים עיר נופש״
בן צבי, שרה ג׳ו. עיוורון מדעת. נקודה, גל׳ 303
(אב תשס״ז, אוגוסט 2007), עמ׳ 55–57.
הגורני, אברהם. ספרות או ספרות-השואה. מאזנים,
כרך נ״ב (1981), עמ׳ 224–226.
עמיר-כופין, עדנה. באדנהיים, עיר נופש. הדואר, שנה
57, גל׳ ט״ז (י״ז באדר א׳ תשל״ח, 24 בפברואר 1978, עמ׳ 246–247.
Pelli, Moshe. Premonition
and illusion in the Pre-Holocaust years in Badenheim 1939. In his
The shadow of death : letters in flames (Lanham, Maryland : University Press
of America, 2008), pp. 23-32.
אנגלנדר, יקיר. מכישלון לשכול : מסע הגוף ב״מכוות האור״. בתוך:
עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 57–84.
דודאי, רינה. תחבולות אמנותיות ליצירת רושם של איפוק ועידון בטקסט נאראטיבי
טעון רגשית. בלשנות עברית, חוב׳ 28–30 (1990), עמ׳ 103–109.
דודאי, רינה. הזעקה האילמת: תחבולות אמנותיות של איפוק ועידון בטקסט
טעון ריגשית (״מכוות האור״ מאת א. אפלפלד). עלי שיח, חוב׳ 31–32 (1992),
עמ׳ 65–75.
דודאי, רינה. ״כל מה שאירע נטבע
בתאי הגוף ולא בזיכרון״ : על זיכרון הגוף ביצירתו של אהרן אפלפלד מכוות
האור. בספרה: לשון האש : עדות פואטית על הטראומה של
השואה (תל־אביב : הוצאת הספרים של מכון מופ״ת, תשפ״ב 2021), עמ׳ 47–112.
הולצמן, אבנר. ״מסלמה של אניה אל הקוים הקדמיים״
- לתולדות דימוים הספרותי של הלוחמים העולים. סדן,
כרך ה (תשס״ב 2002), עמ׳ 199–232 <דיון, בין היתר, ב״מכוות האור״>
מוקד, גבריאל. על ׳מִכְוַת האור׳ מאת
אהרן אפלפלד. ידיעות אחרונות, 1981 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
220–223>
שוורץ, יגאל. דגם המחנה הסגור: דרך מוצא.
סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל׳ 12–13 (1981), עמ׳ 357–360.
למברגר, דורית. בין ״הכתונת והפסים״ ל״סיפור חיים״ : ״כינון עצמי״
באמצעות פעולות-דיבור. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי
אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת
בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 85–115.
מירון, רוני. תופעת העצמי ב״העור והכותונת״ לאהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 117–149.
Goodman, Zilla Jane. Aharon Appelfeld׳s
The Immortal Bartfuss: The Holocaust, the Body, and Repression. In: Hebrew
Literature in the Wake of the Holocaust / edited by Leon I. Yudkin (Rutherford
: Fairleigh Dickinson University Press ; London : Associated University Presses,
1993), pp. 85-96.
גולצ׳ין, משה. שפת הזעם של אהרן אפלפלד : קריאה בספר ״בעת ובעונה אחת״.
בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 405–431.
הגורני, אברהם. הר הקסמים ופירוק הפלמ״ח.
דבר, ז׳ באייר תשמ״ו, 16 במאי 1986, עמ׳ 17.
ויינמן, אריה.
על שתי נובלות של אהרון אפלפלד.
בצרון, כרך י״א (סידרה חדשה), חוב׳ 49–51 (379–381) (תשרי-סיון
תשנ״ב, ספטמבר 1991–יוני 1992), עמ׳ 159–166.
לאור, דן. הר הקסמים של אהרן אפלפלד. הארץ,
תרבות וספרות, כ״ב בטבת תשמ״ו, 3 בינואר 1986, עמ׳ 18–19.
על ״רצפת אש״
אורן, יוסף. דיוקן קבוצתי של הדקדנס
היהודי. מעריב, י״ט באייר תשמ״ח, 6 במאי 1988.
הגורני, אברהם. בטרם או ככלות הכל. דבר,
י״ח בסיון תשמ״ח, 3 ביוני 1988, עמ׳ 20 <חזר ונדפס בספרו סיפורת בת-ימינו (תל-אביב : אור-עם, תש״ן 1989),
עמ׳ 13-17>
הולצמן, אבנר. בית על בלימה.
הארץ, י״ח בסיון תשמ״ח, 3 ביוני 1988, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 55–58.
רודין, שי. ״אני זקוקה לשמש מלאה״ : שני עשורים להופעתה של הנובלה החתרנית
״רצפת אש״ לאהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי
אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת
בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 449–466.
על ״על כל הפשעים״
בלבן, אברהם. צלם האדם הוא צלם האב.
בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת
בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ׳ 109–128.
Balaban, Avraham.
Aharon Appelfeld׳s For Every Sin: The Jewish Legacy after the Holocaust. In:
Hebrew Literature in the Wake of the Holocaust / edited by Leon I. Yudkin
(Rutherford : Fairleigh Dickinson University Press ; London : Associated University
Presses, 1993), pp. 97-107.
הגורני, אברהם. התלושה. דבר, ז׳ בתשרי
תש״ן, 6 באוקטובר 1989, עמ׳ 19–20 <חזר ונדפס בספרו
משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל–אביב : אור–עם, תשנ״ג 1992),
עמ׳ 128–132>
וייס, צחי. ״קאטרינה״ של אפלפלד ו״תסביך העקדה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 285–300.
וייס, צחי. קאטרינה והיהודי : כמה הערות על הקשר שבין ׳קאטרינה׳
של אפלפלד וקתרינה של פרויד. בתוך: מעשה סיפור
: מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג / עורכים - אבידב ליפסקר-אלבק, רלה קושלבסקי (רמת
גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע״ג 2013), עמ׳ 485–495.
ליפסקר, אבידב. שנאת היהודים - ממיתוס להיסטוריה
ולמטפיזיקה : קריאה בסיפור ״מצוד״ ובנובלה ״קאטרינה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 261–284.
סוקולוב, נעמי. עולם ומלואו : זהות יהודית
ב״קאטרינה״ מאת אהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות
בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת
בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 301–314.
שחם, חיה. ״שם״ הופך ל״כאן״.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״א באייר תשמ״ט, 26 במאי 1989, עמ׳ 20.
שקד, גרשון. עכשיו אין עוד קורבנות בעולם רק
רוצחים. הארץ, ה׳ בסיון תשמ״ט, 8 ביוני 1989, עמ׳ ב 10 <חזר ונדפס בספרו
ספרות אז כאן ועכשיו (תל אביב : זמורה-ביתן,
תשנ״ג 1993), עמ׳ 143–151>
על ״מסילת ברזל״
אופיר, עדי. בעצם, אהרן אפלפלד כתב סיפור רצח. מעריב, השבוע,
30 באוגוסט 1991, עמ׳ 59.
אורן, יוסף. הערכת עצמנו במאה עמודים. מאזנים,
כרך ס״ו, גל׳ 2 (כסלו-טבת תשנ״ב, נובמבר-דצמבר 1991), עמ׳ 35–40 <נדפס גם בספרו:
העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ״ב 1992), עמ׳ 117–132>
בושס, הדה. סיוט נמשך וצלול. הארץ,
26 בספטמבר 1991, עמ׳ ב 4.
בלאט, אברהם. השריד היהודי במסע הרכבת.
הצופה, י״ז באדר א׳ תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 6, 8.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 20
בספטמבר 1991, עמ׳ ב 9.
הולצמן, אבנר. תחנות ריקות. הארץ, י״ז
בחשוון תשנ״ב, 25 באוקטובר 1991, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 79–81 (בשם ״מסע הנקמה״)>
יחיל-וקס, מרים. אקספרס בכיוון ההפוך. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, כ״ז באלול תשנ״א, 6 בספטמבר 1991, עמ׳ 21.
לויט, ענת. מסע לאיסוף שאריות נפש. דבר,
י״ד בתשרי תשנ״ב, 22 בספטמבר 1991, עמ׳ 19 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספרו
״מסלת ברזל״>
לוין, אסף. ספר חמור. על המשמר, כ״ו בתשרי תשנ״ב, 4 באוקטובר
1991, עמ׳ 19.
מוסקונה-לרמן, בילי. הילד משדה התירס. מעריב, סופשבוע, 6 בספטמבר
1991, עמ׳ 58, 60.
מוקד, גבריאל. ״מסילת ברזל״. עכשיו,
חוב׳ 57 (סתיו-חורף תשנ״ב 1991), עמ׳ 298–299 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות
על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳
289–290>
אשכנזי, יואב. המרה של תמונה מיתית : אהרן אפלפלד - ״ליש״; פרנץ קפקא
- ״בלילה״. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 187–206.
שחם, חיה. ״אלה מסעי בני ישראל״ : המסע ופשרו
ב״ליש״ מאת אהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי
אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת
בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 163–186.
Yudkin, Leon I.Literature.
Israel affairs, vol. 3, no. 2 (1996), pp. 141-142.
על ״עד שיעלה עמוד השחר״
אורן, יוסף. המאבק על הנצר היהודי האחרון.
נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות, גל׳ 50 (מאי 1996), עמ׳ 68–72;
טרגדיה לאומית ורב-דורית. גל׳ 52 (יולי 1996) עמ׳ 80–84 <נוסח מורחב נדפס בספרו
רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון
: יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 108–127>
בורשטיין, דרור. אפלפלד: אין חיים בלעדי הספרות,
אין ספרות ללא חיים. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשנ״ט, 2 באפריל
1999, עמ׳ ב 14.
הולצמן, אבנר. להיות מה שאני באמת: מהגר, פליט.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ג׳ באדר תשנ״ט, 19 בפברואר
1999, עמ׳ 26 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים :
סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 197–201,
בשם: ״מצ׳רנוביץ לירושלים״>
זונדר, משה. רוקם התחרה. מעריב, סופשבוע, כ״ו בשבט תשנ״ט,
12 בפברואר 1999, עמ׳ 32–34, 36, 38 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספריו
״סיפור
חיים״ ו״כל אשר אהבתי״>
ליפסקר, אבידב. מעשה אחד שתי בבואות.
מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 3 (1999), עמ׳ 22–25.
מלצר, יורם. חצאי טונים של זיכרון. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ב׳ בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ׳ 27.
שץ, אבנר. נפש, חברה, תרבות, זהות - ״כל אשר
אהבתי״, אהרן אפלפלד, הוצאת כתר, 1999. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 379 (כ״ו
באייר תש״ס, 31 במאי 2000), עמ׳ 11.
על ״סיפור חיים״
אוחנה, דוד. ״סיפור חיים״ לאפלפלד : זיכרון אהרן, העד האחרון. בתוך:
עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 31–49.
בורשטיין, דרור. אפלפלד: אין חיים בלעדי הספרות,
אין ספרות ללא חיים. הארץ, תרבות וספרות, ט״ז בניסן תשנ״ט, 2 באפריל
1999, עמ׳ ב 14.
בלאט, אברהם. בין סיפור לזכרונות. מאזנים,
כרך ע״ד, גל׳ 1 (חשון תש״ס, אוקטובר 1999), עמ׳ 63–65.
בלאט, אברהם. סיפורי הנער הנווד. הצופה,
המוסף, י״ד בשבט תש״ס, 21 בינואר 2000, עמ׳ 9.
הולצמן, אבנר. להיות מה שאני באמת: מהגר, פליט.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ג׳ באדר תשנ״ט, 19 בפברואר
1999, עמ׳ 26.
זונדר, משה. רוקם התחרה. מעריב, סופשבוע, כ״ו בשבט תשנ״ט,
12 בפברואר 1999, עמ׳ 32–34, 36, 38 <ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד בצאת ספריו
״סיפור
חיים״ ו״כל אשר אהבתי״>
ליפסקר, אבידב. מעשה אחד שתי בבואות.
מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 3 (1999), עמ׳ 22–25.
למברגר, דורית. בין ״הכתונת והפסים״ ל״סיפור חיים״ : ״כינון עצמי״
באמצעות פעולות-דיבור. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי
אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת
בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 85–115.
מלצר, יורם. חצאי טונים של זיכרון. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ב׳ בניסן תשנ״ט, 19 במארס 1999, עמ׳ 27.
שניידר, שמואל. ״גם אני חיפשתי יהדות. גם אני
חיפשתי טקסטים יהודיים שאיתם אוכל להזדהות״ (ראיון עם הסופר אהרן אפלפלד). הדואר,
שנה 82, גל׳ 2 (2002/2003), עמ׳ 8–17; גל׳ 3 (2003), עמ׳ 6–12.
שקד, גרשון. הבריחה מהישראליות.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 321 (ד׳ באייר תשנ״ט, 20 באפריל 1999), עמ׳ 1, 2.
שקד, גרשון. מצבה לאבות, סימן לבנים: האוטוביוגרפיה
של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של
גורי, קניוק ואפלפלד. ישראל : כתב-עת לחקר
הציונות ומדינת ישראל, חוב׳ 7 (אביב תשס״ה 2005), עמ׳ 1–24. <באוטוביוגרפיה של
עוז מובלעת השאלה: האם עוד יהודים אנחנו? ומהו הקשר בין יהודים ילידי הגולה לבין
״העברים החדשים״. המחבר דן בסוגיה זו ביצירתו של עוז ״סיפור
על אהבה וחושך״ ומשווה בין עיצובה אצל יוצרים שונים, בני דור קודם ובני דורו, בשלוש
אוטוביוגרפיות שהתפרסמו בשנים האחרונות: חיים גורי ״החקירה״,
יורם קניוק ״פוסט מורטם״ ואהרן אפלפלד ״סיפור חיים״>
Shaked, Gershon.
A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography
of Amos Oz with the life stories of
Haim Gouri, Yoram Kaniuk and
Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005),
pp. 133-148.
אלבק-גדרון, רחל. הלקסיקון והמבול : אהרן אפלפלד ושיח הניצולים של התיבה
הראשונה. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד
/ עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים:
מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 153–161.
באומל, יהודית. שתיקה שמנסה לגעת. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 371
(כ״ט באדר ב׳ תש״ס, 5 באפריל 2000), עמ׳ 6, 8.
בלאט, אברהם. שלוש דמויות ושלושה עידנים.
מאזנים, כרך ע״ד, גל׳ 11 (אב-אלול תש״ס, אוגוסט-ספטמבר 2000), עמ׳ 59–60.
מלצר, יורם. אפלפלד, העיר והכתיבה. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד בסיוון תשס״א, 15 ביוני 2001, עמ׳ 26.
שוורץ, יגאל. לא על הגלות באירופה הוא כותב,
אלא עלינו, כאן בישראל. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ד בסיוון תשס״א,
15 ביוני 2001, עמ׳ 27–28 <נוסח מאוחר נדפס בספרו מאמין
בלי כנסייה : 4 מסות על הסיפורת של אהרן אפלפלד (אור יהודה : דביר, תש״ע
2009), עמ׳ 137–158>
בר-יוסף, חמוטל. על החיים לאחר שואה. הארץ,
תרבות וספרות, י״ז באב תשס״ג, 15 באוגוסט 2003, עמ׳ ה 2 <תגובה
למאמרו של יוסף דן (להלן). חזר ונדפס בספרה: קריאות
ושריקות : מסות ומאמרים (ירושלים : הוצאת כרמל, תשס״ה 2005), עמ׳
49–51>
מלצר, יורם. הסופר יודע סוד או שניים. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, א׳ באלול תשס״ג, 29 באוגוסט 2003, עמ׳ 24.
נירגד, ליה. שתיקה נכונה. הארץ, מוסף ספרים,
גל׳ 540 (ב׳ בתמוז תשס״ג, 2 ביולי 2003), עמ׳ 6.
שניידר, שמואל. שני סוגי זיכרון – שני
סוגי קיום, או בחיפוש אחר הזיכרון היהודי האבוד ב״פתאום אהבה״ לאהרן אפלפלד.
הדור, כרך א (תשס״ז), עמ׳ 109–115 <נוסח מורחב נדפס בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים
ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 31–80>
שניידר, שמואל. כמה הערות לתגובתו של
יוסף דן ב׳הארץ׳ על ׳פתאום אהבה׳. בספרו: הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים
ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 81–98.
על ״פריחה פראית״
גולדויכט, מיכל. המין והאמונה. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת – ספרות, י״ב באדר תשס״ד, 5 במארס 2004, עמ׳ 27–26
מלצר, יורם. קדושה יולדת טומאה.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב׳ באייר תשס״ד, 23 באפריל 2004, עמ׳ 24
פרוני, אמיליה. קדושת המקום הפנימי. הארץ, מוסף ספרים,
גל׳ 585 (כ״א באייר תשס״ד, 12 במאי 2004), עמ׳ 6, 8
שוורץ, יגאל. מטיף בלי דוכן, מאמין בלי
כנסייה : בעקבות הרומן ״פריחה פראית״ לאהרן אפלפלד. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 383–403.
הופמן, חיה. זהות פגומה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות,
ב׳ באדר א תשס״ה, 11 בפברואר 2005, עמ׳ 28–29.
שגיא, אבי. מניכור לזהות : עיון ביצירה פולין ארץ ירוקה
של אהרן אפלפלד. בספרו המסע האנושי למשמעות
: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס״ט
2009), עמ׳ 149–175.
שגיא, אבי. ״פולין ארץ ירוקה״ : מניכור לזהות. בתוך: עשרים וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים
אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום
הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 237–260.
הופמן, חיה. הקדֵשה שהפכה לקדושה. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת - ספרים, ו׳ בטבת תשס״ו, 6 בינואר 2006, עמ׳ 29.
ויס, הלל. אל עומק האנושיות, אל ההתגלות והגאולה.
מקור ראשון, שבת, כ״ו בשבט תשס״ו, 24 בפברואר 2006, עמ׳ 13.
Lowin, Joseph. Blooms of Darkness.
Hadassah magazine, vol. 92, no. 3 (Dec. 2010/Jan. 2011), pp. 74-75.
על ״חיים שלמים״
אבנרי, שמואל.
אפלפלד - ביאליק: במאבק לטוהר הביטוי : עם צאת ״חיים שלמים״ לאהרן אפלפלד ובמלאות
תשעים שנה להדפסת השיר ״חלפה על פני״ והמסה ״גילוי וכיסוי בלשון״ לביאליק.
הארץ, תרבות וספרות, כ׳ בתמוז תשס״ז, 6 ביולי 2007, עמ׳ 1, 4.
בן צבי, שרה ג׳ו. עיוורון מדעת. נקודה, גל׳ 303
(אב תשס״ז, אוגוסט 2007), עמ׳ 55–57.
יצחקי, מאשה. ״ציפור לבנה״ : הרהורים על הרומן חיים שלמים
לאהרון אפלפלד. הדור: השנתון
העברי של אמריקה, תשס״ט 2009, עמ׳ 91–96.
פנחס כהן, חוה. מה זה להיות סופר יהודי.
מקור ראשון, שבת, י״ח בניסן תשס״ז, 6 באפריל 2007, עמ׳ 12-13 <שיחה עם אהרן
אפלפלד על יהדות, יהודים ושואה, עם צאת ספרו ״חיים שלמים״ ולקראת כנס ״כיסופים״>
צימרמן, בארי. מלודיה במנעד מוגבל.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט״ז באייר תשס״ז, 4 במאי 2007, עמ׳ 29.
רודין, שי. ״כשאנו ביחד ומתבוננים זה בזה״. כיוונים
חדשים, חוב׳ 17 (טבת-שבט תשס״ח, ינואר 2008), עמ׳ 296-300.
אנגל, מיקי. המשיח הגידם.
TimeOut תל-אביב, גל׳ 287 (1 עד 8 במאי 2008), עמ׳ 123.
בהלול-דימנד, אריאלה. ״אדם בלי צלקת הוא אדם בלי סבר״.
עתון 77, גל׳ 340 (אב-אלול
תשס״ט, יולי-אוגוסט 2009), עמ׳ 6.
בן-מרדכי, יצחק. היהודים כבני מלכים
: קריאה בנובלה ״והזעם עוד לא נדם״. בתוך: עשרים וארבע
קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן: הוצאת
אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 337–355.
גלסנר, אריק. מיהו יהודי. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ז בניסן תשס״ח, 2 במאי 2008, עמ׳ 28 <פורסם גם
באתרו ׳מבקר
חופשי׳>
ויס, הלל. בן המלך והעני - בין אפלפלד לעגנון
: ״והזעם עוד לא נדם״ ו״אורח נטה ללון״. בתוך: עשרים
וארבע קריאות בכתבי אהרן אפלפלד / עורכים אבידב ליפסקר ואבי שגיא (רמת-גן:
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן; ירושלים: מכון שלום הרטמן, תשע״א 2011), עמ׳ 357–380.