בעריכת חבר ספרנים

 

נסים אלוני (1926־1998)

<בהכנה>

Nissim Aloni

    נסים אלוני (לוי) נולד בי״ד באלול תרפ״ו, 24 באוגוסט 1926 בשכונת וולפסון בתל אביב למשפחה יוצאת בולגריה. למד בבתי הספר ״אחד העם״ ו״גאולה״. לאחר מלחמת העצמאות החל לכתוב סיפורים לשבועון במחנה. ב-1950 התמנה לעורך הספרותי של כתב העת אשמורת, והיה אחד מעורכי כתב העת לספרות וחברה עין. בסוף שנות הארבעים ובשנות החמישים כתב סיפורים שפורסמו בעיתונות ובכתבי עת שונים, כגון על המשמר, הארץ ולמרחב (״משא״). כמה מטובי סיפוריו פורסמו בקשת.
    למד בחוגים להיסטוריה ולתרבות צרפת באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1953 הועלה בתיאטרון ״הבימה״ מחזהו הראשון, אכזר מכל המלך. ב-1957 נסע לפריז ושהה שם כשנה וחצי. בפריז התוודע לתיאטרון הצרפתי בן הזמן ובמיוחד הושפע מתיאטרונו של ברטולד ברכט, שביקר אז בפריז. באותה תקופה התוודע גם לתפישת העולם האקזיסטנציאליסטית, והתרשם במיוחד ממשנתו של אלבר קאמי. ב-1961 הוצג ב״הבימה״ מחזהו בגדי המלך. אלוני גם ביים את המחזה, ומכאן ואילך ביים את כל מחזותיו. ב-1963 ייסד, עם השחקנים יוסי בנאי ואבנר חזקיהו, את תיאטרון ״העונות״ ובו העלה את מחזהו הנסיכה האמריקאית. קובץ סיפוריו הינשוף ראה אור ב-1975 (ספריית תרמיל, משרד הביטחון). הספר מכיל ארבעה סיפורי שכונה ליריים, המתארים את עולמו ואת חייו של נער בשכונה בדרום תל אביב.
    הנסיכה האמריקאית היה המחזה הראשון של אלוני שבו הוצגה בצורה מגובשת הפואטיקה החדשה שלו. מיתוסים אחדים, בעיקר מיתוס אדיפוס ומיתוס העלמה פרספונה והשאול, מצויים בתשתית המחזה. מכאן ואילך היה השימוש בתשתיות מיתיות אחד מסימני ההיכר שלו. מן הבחינות הפואטית, הדרמטית והתמטית פתח הנסיכה האמריקאית דרכים חדשות בדרמה הישראלית, וחתם למעשה את תקופת פעילותם של מחזאים מרכזיים מן הדור הקודם.
    בין מחזותיו הבולטים של אלוני נמנים גם הכלה וצייד הפרפרים (1967), דודה ליזה (1969) והצוענים של יפו (1971). המחזה אדי קינג (1975) הוא ככל הנראה הקרוב יותר לעולמו האישי של אלוני. המחזה הוא עיבוד מודרני לאדיפוס המלך של סופוקלס. הוא מתרחש בניו יורק ועוסק בעלייתו ונפילתו של בן עניים מאיטליה שהיגר לאמריקה עם חלומות להצליח בה. המחזה נקטל על ידי הביקורת, ובכך הצטרף לכמה וכמה כישלונות שהיו מנת חלקו של אלוני בשנות השבעים, במחזות כגון נפוליון חי או מת! (1970) ושעיר אחד לעזאזל (1973).
    הצלחותיו של אלוני היו מרהיבות. המחזות הנסיכה האמריקאית, הכלה וצייד הפרפרים, דודה ליזה והצוענים של יפו סחפו את התיאטרון הישראלי למחוזות ליריים, צבעוניים, מטפוריים, עתירי דמיון. עם זאת, כישלונותיו היו מרהיבים לא פחות. כמחזאי היה אלוני שנוי במחלוקת. לצד חסידים ואוהדים היו רבים שיצאו כנגדו, בטענות שלמחזותיו היפים והמרהיבים אין אמירה בעלת משמעות, וקשה – ולא אחת כלל אי-אפשר – להבינם.
    את מחזותיו של אלוני מאפיין שפע, שלעתים תכופות הופך לגודש, של חומרים ואמצעים אמנותיים. במחזותיו מצרף אלוני חומרים ואמצעים שונים, שפעמים רבות הם זרים זה לזה ואף סותרים זה את זה. עם זאת, בכל מחזה יש כוח כבידה שקושר יחד את רכיבי המחזה השונים או לפחות את חלקם. עוצמתו של כוח זה אינה אחידה והיא משתנה ממחזה למחזה. כשעוצמתו של כוח הכבידה ניכרת, כגון בהכלה וצייד הפרפרים ובדודה ליזה, ניתן לקשור זה לזה – אף כי לא תמיד בקלות – חלק ניכר מרכיבי המחזה. כשכוח זה חלש, כגון בשעיר אחד לעזאזל, קשה לקשר את הרכיבים השונים ולהפיק מהם משמעות ברורה.
    מבחינה תמטית ניתן לחלק את מחזותיו של אלוני לשתי קבוצות: מחזות שבמרכזם נושא חברתי או אידיאולוגי, ומחזות שבמרכזם נושא מטפיזי. קבוצת המחזות הראשונה כוללת את אדי קינג, הנסיכה האמריקאית, דודה ליזה ואחת מעלילות נפוליון – חי או מת!. במחזות אלה מופיעים שני מוטיבים המתלכדים זה עם זה. הראשון הוא מאבק ומרד של איש צעיר נגד הנסיבות שבהן הוא חי. לכך מצטרף מוטיב שעיקרו מאבק אדיפלי של בן באביו. שילוב המוטיבים מתממש במחזות באופנים שונים: טרגי, קומי, גרוטסקי ופרודי. קבוצת המחזות המטפיזיים כוללת את שעיר אחד לעזאזל, הצוענים של יפו, הכלה וצייד הפרפרים, הנפטר מתפרע ואחת מעלילות נפוליון – חי או מת!. ממחזות אלה עולות שאלות בדבר טבע ההוויה והמציאות ובדבר המשמעות והפשר של הקיום האנושי. משני סוגי מחזות אלה בוקעת תפישת העולם העיקרית של אלוני. על פיה האדם המודרני חי בעולם עוין ומתעתע, הסובל מאובדן ערכים ובמיוחד מאובדן המלך והאלוהים, עולם שכל מאבק נגדו נידון מראש לכישלון.
    בכל מחזותיו בולט בייחודו השימוש הווירטואוזי בלשון. אחד ממאפייני הסגנון של אלוני הוא שימוש בשפה שאינה כבולה לנורמות, רבדים, משלבים ותקנים לשוניים. אלוני משלב ניבים ורמות לשוניות שונות, מצרף שפה גבוהה לנמוכה, תקנית ללא תקנית, ושוזר בעברית שפות זרות למכביר. הוא מתזמר את רכיבי הלשון והופך אותם למעין קונצרט שיש להאזין למקצביו, להתפתחותו המוזיקלית, לגמישותו, לגיוונו, לשפע האמצעים הרטוריים, הריתמיים והמטפוריים שיש בו. אלוני מרסק את כל האחדויות הדרמטיות המוכרות, ובכלל זה גם את אחדות הז'אנר, וכנגד אלה הוא מעמיד את אחדות השפה והסגנון.
    תחום בימתי אחר שבו עסק אלוני היה כתיבה ובימוי של הצגות בבמה הקלה. מאלה בלטו הכתיבה והבימוי של שתי הצגות של שלישיית ״הגשש החיוור״: סינימה גשש (1967) וקנטטה לשווארמה (1969). התוכניות זכו להצלחה עצומה, וכמה מן המערכונים והביטויים שכתב לתוכניות אלה הפכו לקטעי פולחן ולנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.
    תירגם לעברית כשישים מחזות. חלק מהם הוא גם עיבד. מתרגומיו: הנשים העליזות מווינדזור ואותלו מאת שקספיר, החולה המדומה מאת מולייר, משרתם של שני אדונים מאת גולדוני, חזיונות סימון מאשאר מאת ברכט, הקרנפים מאת יונסקו.
    ספר ובו רשימות וכתבות עיתונאיות שכתב אלוני במרוצת השנים ראה אור ב-1996, בשם רשימות של חתול רחוב. בגנזך של אלוני המצוי בארכיון ״הקשרים״, באוניברסיטת בן-גוריון, מצויים רשימות וסיפורים פרי עטו, שכונסו בספר השממית שיצא לאור בתשע״ח 2017 בסדרה רֶטרוֹ.
    אלוני זכה בפרס ביאליק (1983) ובפרס ישראל (1996).
    נסים אלוני נפטר בי״ט בסיון תשנ״ח, 13 ביוני 1998.

[נכתב בידי יצחק בן-מרדכי, עבור  'לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים']
[מקורות נוספים: קרסל, גרנות,
המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]

ספריו:

  • אכזר מכל - המלך (תל-אביב : הבימה, תשט״ו 1955)
  • הנסיכה האמריקאית : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : עמיקם, תשכ״ג 1963) <עיטר, יוסל ברגנר> <תורגם לאנגלית>
  • The American princess / translated from the Hebrew by Richard Flantz ; introduction by Avraham Oz (Tel-Aviv : The Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1980) <Illustrations by Yosl Bergner>
  • אֶדי קינג : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, 1975) <תורגם לצרפתית>
  • Eddy King / traduit de l'hébreu par Michel Eckhard ; introduction par Guershon Shaked (Tel Aviv : Institut de traduction de la littérature hébraïque, 1985)
  • הינשוף : ארבעה סיפורים (תל־אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור : ספרית תרמיל, תשל״ה 1975) <כולל: חייל טורקי מאדירנה -- הינשוף -- שמיל -- להיות אופה>
  • הכלה וצייד הפרפרים ; הנפטר מתפרע : מחזה בשני חלקים שונים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש״ם 1980) <איורים - יוסל ואודרי ברגנר>
  • הינשוף : ארבעה סיפורים (תל-אביב : הקבוץ המאוחד, תשמ״א 1981)
  • נפוליון - חי או מת! : מחזה עם פזמונים (ירושלים : כתר, 1993) <מוסיקה מאת גארי ברתיני>  <אחרית דבר, אורלי לובין>
  • הינשוף (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ז 1996) <אחרית דבר, בתיה גור> <מהדורה זו כוללת רק שלושה מהסיפורים שהופיעו במהדורה המקורית של 1975>
  • רשימות של חתול רחוב (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1996) <עריכה - דורי פרנס ועליזה ציגלר>
  • אכזר מכל המלך : מחזה (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1997)
  • דודה ליזה : מלודרמה ישראלית בשתי מערכות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2000) <איורים - אודרי ברגנר> <עריכת המחזה לדפוס - דורי פרנס>
  • הצוענים של יפו : מחזה בשתי מערכות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2000) <איורים - יוסל ברגנר> <עריכת המחזה לדפוס - דורי פרנס>
  • הנסיכה האמריקאית : מחזה אחד בשתי גירסאות (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002) <עריכת המחזה לדפוס - דורי פרנס>
  • בגדי המלך : מחזה בשלושה חלקים: סתיו, חורף, אביב (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2004) <איורים - יוסל ברגנר> <עריכת המחזה לדפוס - דורי פרנס>
  • רוץ, חייל טורקי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס״ו 2006) <עריכה – מנחם פרי>
  • השממית (חבל מודיעין : דביר ; באר-שבע : מכון הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ח 2017) <קובץ סיפורים הכולל סיפורים שלא נכרכו בספר והנובלה ״שממית״ שנתגלתה בארכיונו של אלוני ולא ראתה אור עד עתה. את הספר חותמת אחרית דבר מאת אילן בר-דוד, המופקד על ארכיונו של אלוני>

מחזותיו:

  • אכזר מכל – המלך
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1953 (בימוי: שרגא פרידמן; תפאורה: משה מוקדי; מוזיקה: בן־ציון אורגד)
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1975 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: שלמה ויתקין; מוסיקה: פולדי שצמן; תאורה: נתן פנטורין)
    התיאטרון העירוני חיפה, 1975 (בימוי: עודד קוטלר)
    המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, 1997
  • כמו כולם (לוקאס הפחדן)
    תיאטרון ״אשנב״, 1959 (בימוי: איזי אברהמי)
    תיאטרון החאן, 1992 (בימוי: אלדד זיו; עיצוב במה ותלבושות: דני קרמן; תאורה: שולי זיו)
  • בגדי המלך
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1961 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; מוזיקה: גארי ברתיני; תאורה: מיכאל ליברמן)
  • הנסיכה האמריקאית
    תיאטרון העונות, 1963 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: יוסל ברגנר)
    הפקה פרטית, שמואל קלדרון, 1981 (בימוי: דן רונן; עיצוב במה ותלבושות: משה שטרנפלד)
    תיאטרון הלאומי הבימה, 1982 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
    המחזה יצא לאור בהוצאת עמיקם, 1963 ובהוצאת ידיעות אחרונות, 2002
  • המהפכה והתרנגולת : מחזה בשני חלקים על פי סיפור מאת מארק טוויין
    התיאטרון הקאמרי, 1964 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; מוזיקה: גארי ברתיני)
  • הכלה וצייד הפרפרים
    תיאטרון בימות, 1967 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
    המחזה הוצג שוב בתוספת חלקו השני, ״הנפטר מתפרע״ בתיאטרון בית ליסין, 1980 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר)
    ״הכלה וצייד הפרפרים״ ו״הנפטר מתפרע״ הוצגו שוב בתיאטרון הקאמרי ב־1991 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: בוקי שיף)
    ״הכלה וצייד הפרפרים״ ו״הנפטר מתפרע״ (מחזה בשני חלקים שונים) יצאו לאור בספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980
  • דודה ליזה
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1969 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: אודרי ברגנר)
    המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, 2000
  • נפוליון – חי או מת!
    תיאטרון בימות, 1970 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: שלמה ויתקין; מוזיקה: גארי ברתיני)
    המחזה הוצג שוב בגירסה שנייה בתיאטרון הקאמרי, 1979 (בימוי: נסים אלוני; עיצוב במה ותלבושות: שלמה ויתקין; מוסיקה: גארי ברטיני ואלכס כגן)
    המחזה יצא לאור בהוצאת כתר, 1993
  • הצוענים של יפו
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1971 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: יוסל ברגנר; עיבודים מוזיקליים: פולדי שצמן)
    המחזה יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2000
  • שעיר אחד לעזאזל
    התיאטרון הקאמרי, 1973 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: אודרי ברגנר; מוזיקה: אלכס כגן)
  • אדי קינג
    התיאטרן הלאומי הבימה, 1975 (בימוי: נסים אלוני; תפאורה: שלמה ויתקין; מוזיקה: פולדי שצמן)
    התיאטרון העירוני חיפה,1990 (בימוי: עודד קוטלר; תפאורה: איתן לוי; מוסיקה: דורי פרנס)
    המחזה יצא לאור בספרי סימן קריאה, 1975

תסריטים:

  • הגלולה
    המפיק: יוסף הרשנזון ; הבמאי: דוד פרלוב, 1967

הצגות בידור:

  • לחם ושעשועים
    שמעון ישראלי, 1962 (בימוי: אפריים סטן; תפאורה: אריה נבון; מוזיקה: שמעון ישראלי)
  • סינמה גשש
    הגשש החיוור, 1967 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מנהל מוזיקלי: יצחק גרציאני)
  • חכמים בלילה
    יוסי בנאי ואילי גורליצקי, 1968 (תיאטרון השדרה – מנחם גולן; בימוי: נסים אלוני; עיבודים מוזיקליים: אלכס וייס)
  • אין אהבות שמחות (ערב שירי ז'ורז' ברסאנס)
    יוסי בנאי, 1969 (תיאטרון בימות; תרגום הפזמונים: נסים אלוני, דן אלמגור, שמעון בר, עמוס קינן, יעקב שבתאי, נעמי שמר; דברי קישור ובימוי: נסים אלוני)
  • קנטטה לשווארמה
    הגשש החיוור, 1969 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: יאיר רוזנבלום, דוד קריבושי)
  • נישואין נוסח גירושין
    יוסי בנאי ורבקה מיכאלי, 1973 (התיאטרון העממי, א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; עיבודים מוזיקליים: יאיר רוזנבלום)
  • תמיד אשה
    בקי פריישטדט, 1975 (תיאטרון ''סרטי רחל'' בע''מ; מאת: נסים אלוני, תרצה אתר, מיכל סנונית; קטעי קישור: נסים אלוני; בימוי: עדנה שביט)
  • מאזן האהבות
    יוסי בנאי, 1976 (תיאטרון ''בידור לעם'' – נועם סמל; בימוי וקטעי קישור: נסים אלוני; שירים ופזמונים: יוסי בנאי; מוזיקה ועיבודים: יאיר רוזנבלום)
  • שירים מן הקיץ של החורף שעבר
    יוסי בנאי, 1977 (תיאטרון ''בידור לעם'' – נועם סמל; בימוי: נסים אלוני)
  • שמחת קבצנים
    שייקה אופיר, 1984 (התיאטרון העממי א. דשא (פשנל); בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: יוסי קריבושי)
  • שפריץ
    להקת ילדי מבחנה, 1989 (טדי הפקות בשיתוף עם תיקי הפקות; בימוי: נסים אלוני; מוזיקה: אלון אולארצ'יק ודורלי חזון)

תרגומים:

  • נסיעתו הראשונה של רולידור : ועוד שני ספורים / יוסל בירשטיין ; מיידיש, נסים אלוני וי. בירשטיין ; עם שמונה רשומים מאת יוסל ברגנר (תל-אביב : ספרית פועלים, תש״ל 1970)
  • רביזור : קומדיה בחמש מערכות / נ. ו. גוגול  (תל-אביב : עמיקם, 1965)

תרגומים ועיבודים לתיאטרון:

  • גנרל קישוט
    מאת ז'אן אנואי
    התיאטרון הקאמרי, 1960
  • הריאקציונר המאוהב
    מאת ז'אן אנואי ; עברית: נסים אלוני
  • יומנה של אנה פרנק
    מאת פרנסיס גודרץ' ואלברט הקט
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1957
  • הביצה
    מאת פליסיאן מרסו
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1957
  • ליזיסטרטה
    מאת אריסטופנס / תרגום מגירסתו האנגלית של דאדלי פיץ'
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1958
  • חזיונות סימון מאשאר
    מאת ברטולד ברכט
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1958
  • דונוגו : פרולוג, שלושה חלקים ואפילוג
    מאת ז'יל רומאן
  • מדמואזל
    מאת ז'אק דבאל
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1960
  • קרנפים
    מאת איז'ן יונסקו
    התיאטרון העירוני חיפה, 1962
    מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, תשמ״ד 1984
  • המשפט
    מאת אנדרה ז'יד וז'אן־לואי בארו לפי פרנץ קפקא
    התיאטרון העירוני חיפה, 1963
  • אמדה (או: כיצד להיפטר מזה)
    מאת איז'ן יונסקו
    תיאטרון אהל, 1963
  • ארלקינו
    מאת נוסח מאת ליאון כץ מעובד בידי נסים אלוני
    תיאטרון העונות, 1963
  • עסקי נישואים
    מאת א.פ. צ'כוב (ארבעה מערכונים)
    “הדב” ו”הצעת נישואים” - תרגום: מרים אורן
    “כינורו של רוטשילד” ו”מכשפה” - מאת נסים אלוני ע”פ סיפורים קצרים של צ'כוב
    תיאטרון העונות, 1964
  • בלי עין הרע
    מאת ריימונד פיזנטי
    תיאטרון אהל, 1964
  • רביזור
    מאת ניקולאי גוגול
    תיאטרון העונות, 1965
  • פיטר פן
    מאת ג'יימס מ. בארי ; תרגום השירים, חיים חפר
    התיאטרון העירוני חיפה בשיתוף התזמורת הסימפונית חיפה, 1965
  • יתוש בראש
    מאת ז'ורז' פדו
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1967
    מרכז ישראלי לדרמה, 1992
  • רכבת תחתית
    מאת לרוי ג'ונס
    תיאטרון בימות, 1967
  • מלחמת עולם שניים וחצי
    מאת רוג'ר או. הירסון
    בימת מועדון צוותא ת”א, 1968
  • הכפיל (גוג ומגוג)
    מאת רוג'ר מקדוגל וטד אלן ; עיבוד ע”פ הנוסח הצרפתי מאת גבריאל ארו
    בהפקתו של איצקו רחמימוב, 1969
  • אבק הארגמן
    מאת שון או'קייסי
    התיאטרון הקאמרי, 1969
    מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, 1992
  • הקונסול
    מאת ג'אן־קרלו מנוטי
    האנסמבל הקאמרי הישראלי, 1971
  • כרגע לא פנוי
    מאת סיימון גריי
    התיאטרון הקאמרי, 1977
  • צייד יצא לצוד בצד
    עיבוד למחזה של ז'ורז' פדו
    התיאטרון הקאמרי, 1978
  • יומן פגישות
    מאת ז'אן־קלוד קארייר ; תרגום: ישראל אובל; עיבוד: נסים אלוני
    תיאטרון בידור לעם - נועם סמל, 1978
  • המטבח
    מאת ארנולד ווסקר
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1978
  • כל ילד טוב ראוי לקצת חסד
    מאת טום סטופרד
    התיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תזמורת סימפונית ירושלים רשות השידור, 1979
  • פרק ב'
    מאת ניל סיימון
    התיאטרון הקאמרי, 1979
  • הגברת הזאת מ”מקסים”
    מאת ז'ורז' פדו
    התיאטרון הקאמרי, 1979
  • הקול האנושי
    מאת ז'אן קוקטר
    התיאטרון העירוני באר שבע, 1980
  • אנה כריסטי
    מאת יוג'ין או'ניל
    התיאטרון הקאמרי, 1981
  • בן־ערובה
    מאת ברנדן ביהאן
    התיאטרון העירוני חיפה, 1981
    בית-צבי - ביה״ס לאמנויות הבמה והקולנוע, 1993
  • הנשים העליזות מווינדזור
    מאת ויליאם שקספיר
    התיאטרון הקאמרי, 1981
    המחזה יצא לאור בהוצאת דביר, תשמ״א 1981
  • חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק
    נוסח עברי למחזה של דריו פו
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1981
  • קולי קולות קלים
    מאת מייקל פריין
    התיאטרון הקאמרי, 1983
  • קוויאר ועדשים
    עיבוד למחזה של ג'וליו סקארניצ'י ורנזו טאראבוזי
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1983
  • הצלצול האחרון
    מאת סיימון גריי
    התיאטרון הקאמרי, 1983
  • מלון קטן בצד
    נוסח עברי למחזה של ז'ורז' פדו ומוריס דבלייה
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1985
  • רולטה צרפתית
    נוסח עברי למחזה של ז'ורז' פדו
    התיאטרון הקאמרי, 1985
  • נסים ונפלאות בקופסות שימורים
    מאת דריו פו; נוסח עברי ע”פ הנוסח האנגלי של ביל קולביל ורוברט ווקר
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1986
  • אופרה שיגעון
    מאת קן לודוויג
    תיאטרון מרגניות - יעל צפיר, 1987
  • הרוכבים אל הים
    מאת ג'ון מילינגטון סינג'
    תיאטרון החאן הירושלמי, 1987
  • ימות חייך
    מאת וויליאם סארויאן ; עברית, נסים אלוני
    בית צבי, 1987
  • דודתו של צ'ארלי
    נוסח עברי למחזה של ברנדון תומס
    התיאטרון העירוני באר שבע, 1988
    ״בית צבי״-ביה״ס לאומנויות הבמה, 1991
  • צור וירושלים
    עיבוד לשוני למחזה של מתתיהו שהם
    התיאטרון הלאומי הבימה, ובית הספר לאמנות הבמה בית צבי, פסטיבל ישראל 1988
  • גם הוא באצילים
    נוסח עברי למחזה של מולייר
    התיאטרון הקאמרי, 1989
  • החולה המדומה
    נוסח עברי למחזה של מולייר
    התיאטרון הקאמרי, 1990
  • ממשלת נשים
    מאת נסים אלוני ע”פ אריסטופנס
    פסטיבל עכו לתיאטרון אחר 1990
  • אותלו
    מאת ויליאם שקספיר
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1992
  • משרתם של שני אדונים
    נוסח עברי למחזה של קרלו גולדוני
    התיאטרון הלאומי הבימה, 1993
  • אשת האופה
    מאת מרסל פאניול ע”פ סיפור של ז'אן ז'יונו
    התיאטרון העירוני באר שבע, 1995
  • “אמנות”
    נוסח עברי למחזה של יסמינה רזא
    תיאטרון בית ליסין, 1996
  • התאומים מוונציה
    מאת קרלו גולדוני ; נוסח עברי נסים אלוני
    תיאטרון בית ליסין : תיאטרון עירוני באר-שבע, 1997
  • הצעת נשואים : מהתלה
    מאת אנטון צ'חוב; עברית, נסים אלוני
  • כרגע לא פנוי
    מאת סיימון גריי ; תרגום נסים אלוני
  • ראש הזולת
    מחזה בארבע מערכות מאת מרסל אמה ; עברית נסים אלוני
  • ימות חייך
    מאת וויליאם סארויאן ; עברית - נסים אלוני

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • על מלכים, שחקנים וצוענים : מחקרים ביצירתו התיאטרונית של נסים אלוני / נורית יערי, עורכת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2005)
    התוכן:
    • יערי, נורית.  מבוא: ״תיאטרון, מין דבר שמזכיר טקס נשכח״.
    • שואף, קורינה.  ״עבריות״ מסוג אחר : טיפולו של נסים אלוני בנושא תולדות היישוב.
    • אהרוני, רחל.  נאמנות למוסכמות וחידוש : על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני <״אכזר מכל - המלך״ ו״כמו כולם, או, לוקאס הפחדן״>
    • בן-שחר, רינה.  נסים אלוני בשלושה ז'אנרים : מאפיינים לשוניים-סגנוניים בדרמה, בסיפורת ובמערכוני הבידור.
    • רנן, יעל.  יחסי תיאטרון ומציאות ב״הנסיכה האמריקאית״ של נסים אלוני.
    • כספי, זהבה.  ״זה כמו קליידוסקופ. לך תחזיק דבר חיוני, ממשי בתוך משחק הצבעים הזה״ : פואטיקה של פסטיש במחזה ״הנסיכה האמריקאית״ לנסים אלוני.
    • בן-מרדכי, יצחק.  רצח במשפחה : קריאה במחזה ״דודה ליזה״ מאת נסים אלוני.
    • נתן, אסתר.  ״כאב, כאב, כאב, נכון ... ואחיזת עיניים ...״ : ״הצוענים של יפו״ והפואטיקה של נסים אלוני.
    • קינר, גד.  האסטרטגיה הרטורית של ״אכזר מכל המלך״.
    • לובין, אורלי.  חזרה המשתוקקת לתיקון : קריאות ב״הנסיכה האמריקאית״.
    • ויסמן, יפה.  נשים, ייצוגן ותפקידיהן במחזותיו של נסים אלוני.
    • לוי, שמעון.  ״חושך, חצי אור, קצת דמדומים וזהו!״ : נצרות, כאוס ותיאטרון ב״נפוליון - חי או מת!״ מאת נסים אלוני.
    • יערי, נורית.  ״כולנו נסענו רחוק מהבית״ : ״אדי קינג״, תל-אביב, 1975.
    • ירושלמי, דורית.  ״... בגלל שהמחזה שלי כתוב קרעים ... כתוב ברוח ...״ : על שיח הבימוי של נסים אלוני.
    • רוזיק, אלי.  ״גן נעול אחותי כלה, גל נעול מעיין חתום״ : עיון בהפקות ״הכלה וצייד הפרפרים״ לנסים אלוני.
    • שני, הדסה.  לתפוש תהליך, יצירה : על הסרט ״רק לא לחשוב שני פעמים״ של רם לוי.
    • ביבליוגרפיה: מקורות לחקר הדרמה והתיאטרון של אלוני.

    • על הספר:
     
  • אהרוני, רחל. היער שבבטן : על מחזות נסים אלוני (תל אביב : תג, תשנ״ז 1997)
    תוכן העניינים
  • בן-מרדכי, יצחק.  ליידיס אנד ג'נטלמן אנד ליידיס : עיונים ביצירתו של נסים אלוני (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ד 2004)
    תוכן העניינים:
  • גולן, ירון. תוגה ומחאה : סיפורי ניסים אלוני על רקע הסיפורת העברית בשנות הארבעים והחמישים (תל אביב : הוצאת ירון גולן, 2010)
    תוכן העניינים:
  • נתן, משה. כישוף נגד מוות : התיאטרון של נסים אלוני (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996) <ערך וצירף הקדמה ונספחים, זאב שצקי>  <איורים - יוסל ברגנר, אודרי ברגנר, שלמה ויתקין, משה מוקדי>
    על הספר:
    • עוז, אברהם. ציד פרפרים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 195 (ט' בכסלו תשנ״ז, 20 בנובמבר 1996), עמ' 7, 14.
  • פוקס, שרית. נמר בוער : מותו וחייו של נסים אלוני (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008) <עריכה - עינת יקיר>
    תוכן העניינים
    על הספר:
מאמרים:
  • אהרוני, רחל. רצף ומפנה : על שני מחזות מוקדמים של נסים אלוני. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, כרך י״ט (תשנ״ז), עמ' 13־27 <על ״אכזר מכל – המלך״ ו״כמו כולם״> <פורסם גם בתוך ספרה היער שבבטן (1997) וב״על מלכים, שחקנים וצוענים״ (2005), עמ' 56־71>
  • איתן, שולה. ״לתור את החושך ולראות מרחוק את האורות״ : על כתיבתו של נסים אלוני. מאזנים, כרך ע״א, גל' 3 (תשנ״ז), עמ' 40־44.
  • אלוני, עילם.  זה כבר לא אקטואלי, תודה!  הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשס״ו, 1 בספטמבר 2006, עמ' 1 <במלאת שמונים להולדתו של נסים אלוני, אחיינו מהרהר על מהות התיאטרון שלו>
  • בושס, הדה.  נסים אלוני על מחזותיו ועל התיאטרון.  הארץ, תרבות וספרות, ח' בסיון תשכ״ג, 31 במאי 1963, עמ' 11.
  • בז'ראנו, מאיה.״למציאות אחרי הכול יש קשר כל כך קלוש לחיים״ : הערות על שלושה מחזות של נסים אלוני. עמדה, גל' 22 (תשע״א 2010), עמ' 137־155.
  • בן־מרדכי, יצחק.  המולדת היא הגולה האמיתית : על עולמו של נסים אלוניעיונים בתקומת ישראל,  כרך 12 (תשס״ב 2002), עמ' 567־590.
  • בן־מרדכי, יצחק. ״ערים כמו חלומות, עשויות תשוקות ופחדים״ : תל אביב של נסים אלוני (והפלגות קצרות לגורי ושבתאי). מכאן, כרך ט״ו (אייר תשע״ה, 2015), עמ' 37־59.
  • בצלאל, יצחק.  התיאטרון, המסכה ובכלל...  בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרים בישראל כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ט 1969), עמ' 7-13 <ראיון עם נסים אלוני. נחתם: 3 בנובמבר 1963>
  • ברגנר, יוסל.  יוסל ברגנר על נסים אלוני.  חדרים, חוב' 13 (חורף 1999), עמ' 48-51 <רשמה, הלית ישורון>
  • ברזל, הלל. נסים אלוני כמספר. מאזנים, כרך מ״ט, גל' 2־4 (תמוז-אלול תשל״ט, יולי-ספטמבר 1979), עמ'  148־165.
  • בשן, רפאל.  נסים אלוני מגלה סודות ״המהפכה הגדולה״.  מעריב, ימים ולילות, כ״ט באדר תשכ״ד, 13 במארס 1964, עמ' 8 <ראיון>
  • גולן, אבירמה.  יושב בלילה וכותב וחושב לפוצץ את העולם, ולא מפוצץ : שיחה בין נסים אלוני ואהוד מנור.  דבר, 29 בספטמבר 1989, עמ' 19, 20.
  • דור, משה.  עיני הנמר בוערות ביערות הלילה ...  מעריב, ימים ולילות, ט״ו בסיון תשל״ג, 15 ביוני 1973, עמ' 15־17 <המשך> <חזר ונדפס בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם סופרים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ' 25־32>
  • הולנדר, אורי.  מעשה בשפם, פומפייה ומלך.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשס״ו, 24 באוקטובר 2005, עמ' ה 2, ה 5 <על ההשפעות ההדדיות של יוסל ברגנר, נסים אלוני וישראל הר, זה על זה>
  • וולפמן, יפה.  'פיגורות' בתיאטרון העברי: 'המלכים' של נסים אלוני ו'המיוסרים' של חנוך לוין. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס״א 2001), עמ' 41־51.
  • זהר, אוריאל. תיאטרון מגלם מיתוס. עתון 77, גל' 170 (תשנ״ד), עמ' 30־33, 42 <בעיקר על חנוך לוין ונסים אלוני>
  • יערי, נורית. המציאות עצמה היא תיאטרון. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ב' בניסן תשס״ו, 31 במארס 2006, עמ' 27 (על נסים אלוני – קטע מתוך המבוא שכתבה ד״ר נורית יערי לספר ״על מלכים, צוענים ושחקנים״, אסופת מחקרים על יצירתו של נסים אלוני בעריכתה, שרואה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד)
  • נבו, יפעת.  שני מונולוגים על שבע בובת ועוד שתיים.  מעריב, ספרא וסייפא, ו' בטבת תשכ״ט, 27 בדצמבר 1968, עמ' 27 <ראיון עם נסים אלוני>
  • נגיד, חיים.  לא מלך הוא, ויפול - לא על חרבו : בין יונסקו לברכט: דרכו של נסים אלוני אל הקומדיה הרצינית.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 21־37.
  • נגיד, חיים.  הקרנבל - והחיים מצידם ההפוך : מחזות אלוני - ושפת התאטרון הסריו-קומי.   בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 38־47.
  • עוז, אברהם. המולדת ההטרוטופית של נסים אלוני. מכאן, כרך ז  (סתיו תשס״ו, נובמבר 2006), עמ' 149־165 <יצירתו של נסים אלוני היא בגדר חיזור קבוע אחר הבלתי קבוע, איווי מתמיד של התלישות המושרשת אל שורשי המיקום (מתוך המאמר)>
  • עוז, אברהם.  נסים אלוני: מארץ הקודש לארץ נוד : אלוני והשיח הפוסט-קולוניאלי.  בספרו: שדות ומזוודות : תזות על הדרמה העברית והסיפר הציוני (תל אביב : רסלינג, 2014), עמ' 187־206.
  • שוהם, חיים.  כפל-פנים ושניות : הדראמות של נסים אלוני.  בספרו: אתגר ומציאות בדראמה הישראלית : עיונים במחזות: שמיר, שחם, מגד, מוסינזון, אלוני והאזרחי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשל״ה 1975), עמ' 166־218.
  • שפרה, ש.  לצור צורה.   מאזנים, כרך ס״ג, גל' 3 (אייר תשמ״ט, מאי 1989), עמ' 13־18.
  • שקד, גרשון.  רומאנטיקאים מאוכזבים וסיוטים גרוטסקיים. בתוך: מחקרים בספרות ישראל : מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס״ג 2003), עמ' 239־285 <דיון ביצירתם של בנימין תמוז, דוד שחר, נסים אלוני ועמוס קינן>
  • Abramson, Glenda. Aloni's myths : tragedy in Hebrew. Jewish Studies Quarterly, vol. 4 no. 3 (1997), pp. 285-301. <On Nissim Aloni's plays>
  • Porat, Zephyra. The tragi-comedy of fulfilment in Nissim Aloni's plays. Ariel, no. 32 (1973), pp. 177-187.
  • Rotshtein, Menahem D. Metaphors : Nissim Alloni's ״The Bride and the Butterfly Hunter״ and ״The Deceased Misbehaves״, 1980. Modern Hebrew Literature, vol. 7, nos. 1-3 (1981-1982), pp. 60-61.
  • Rozik, Eli. Isaac sacrifices Abraham in ״The American Princess״. Theater in Israel / edited by Linda Ben-Zvi (Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 1996), pp. 133-150.
  • Shoham, Chaim. The drama and theater of Nissim Aloni. Theater in Israel / edited by Linda Ben-Zvi (Ann Arbor, MI : University of Michigan Press, 1996), pp. 119-131.
  • Weisman, Yaffa. Nissim Aloni's heroines : defusing the grotesque through the theatrical in modern Israeli drama. Shofar, vol. 17, no. 2 (1999), pp. 57-62.
  • Yaari, Nurit. Contemporary Israeli drama in search of identity : Nissim Aloni and Hanoch Levin between Hellenism and Judaism. Hellenic and Jewish arts : interaction, tradition and renewal / edited by Asher Ovadiah (Tel Aviv : Ramot Publishing House, Tel Aviv University, 1998), pp. 231-245.
  • Yaari, Nurit. Hommage à Nissim Aloni, dramaturge, metteur en scène, auteur et traducteur, 1926-1998. La culture francophone en Israël. Tome 1. Textes / réunis et présentés par David Mendelson (Paris : L'Harmattan, 2002), pp. 309-318.
על ״אכזר מכל המלך״
  • לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״אכזר מכל המלך״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 28־30.

על ״בגדי המלך״
  • גור, ישראל [אחי-נחמן, י.] ייחודם של בגדי-המלך.  במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב' 11־12 (64־65) (חורף תשכ״ב 1962), עמ' 54־56.<דברי פתיחה במסיבת חוג ״הבימה״ בירושלים ב-24 בדצמבר 1961 שהוקדשה להצגת ״בגדי-המלך״>
  • גליקשטיין, חיים. על שני מחזות מקוריים: א. מחזה הפותח תקופה.  במה: כתב-עת לאמנות התיאטרון, חוב' 11־12 (64־65) (חורף תשכ״ב 1962), עמ' 40־48.
  • כרמי, ט.  עוד על מחזהו של נסים אלוני 'בגדי המלך'.  הארץ, ט״ו בטבת תשכ״ב, 22 בדצמבר 1961.
  • שוהם, חיים.  נסים אלוני ״בגדי המלך״ ומיתוס אדיפוס.  אסף, כרך 3 (1986) <חזר ונדפס בספרו תיאטרון ודראמה מחפשים קהל (תל אביב : אור-עם, תשמ״ט 1989), עמ' 35־41>
על ״אגדה על אהבתו ועל מותו של הצייר הצעיר״
  • שנהר, עליזה. התשתית העממית ב״אגדה על אהבתו ועל מותו של הצייר הצעיר״ לנסים אלוני. עלי־שיח, חוב' 8/9 (תש״ם), עמ' 88־105.
על ״הנסיכה האמריקאית״
  • בן־מרדכי, יצחק. מיתוס, מציאות, פרודיה : על המבנה והמשמעות של ״הנסיכה האמריקאית״. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ח (תשס״א 2001), עמ' 293־308.
  • גור, בתיה. אני כותב לא עד שאני גומר את המחזה, אלא עד שהמחזה גומר אותי: אף שאלוני הסווה כאן כביכול לגמרי את הישראליות של גיבוריו, היא מבצבצת כמו בגד תחתון סינתטי. הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתמוז תשס״ב, 28 ביוני 2002, עמ' ה 2.
  • גילולה, לאה.  זה קרה בתאטרון : על שני הנוסחים של הנסיכה האמריקאית מאת נסים אלוני ועל ההצגה בתאטרון החאן.  במות ומסך, גל' 3 (תש״ע 2009), עמ' 39־62.
  • זך, נתן.  הנסיכה והאצילות.  אמות, גל' א (אוגוסט-ספטמבר 1963)  <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ' 412־414>
  • יצחקי, ידידיה. משקעים ספרותיים ב״הנסיכה האמריקאית״. מאזנים, כרך ס״ט, גל' 1 (תשנ״ה), עמ' 18־23.
  • לאור, יצחק. ״האדם - מהו? כן – ניתוחים פלסטיים״. הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתמוז תשס״ב, 28 ביוני 2002, עמ' ה 2 <סקירה אודות מחזהו של נסים אלוני ״הנסיכה האמריקאית: מחזה אחד בשתי גירסאות״>
  • לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הנסיכה האמריקאית״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 33־35.
  • רנן, יעל. יחסי תיאטרון ומציאות ב'נסיכה האמריקאית' של נסים אלוני. מחקרי מכון פורטר, חוב' 2 (1996), עמ' 3־17.
  • שקד, גרשון. אלגיה טראגיקומית על המלכות האבודה : על ״הנסיכה האמריקאית״ מאת נסים אלוני. עתון 77, גל' 135־136 (1992), עמ' 54־57; גל' 137 (1992), עמ' 16־20. <נוסח דומה הופיע בספרו  על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ' 201־226>
על ״המהפכה והתרנגולת״
על ״אדי קינג״ על ״הינשוף״
  • שפרה, ש. בין תנור לבריכה : מקרא ב״הינשוף״ מאת נסים אלוני (רמת-גן : פרוזה, תשמ״ב 1982)
  • אורן, יוסף. הדמונולוגיה של נסים אלוני. ידיעות אחרונות, י״ז בסיון תשמ״א, 19 ביוני 1981, עמ' 3, 12; כ״ד בסיון תשמ״א, 26 ביוני 1981 <חזר ונדפס בספרו:  הסיפור הישראלי הקצר (ראשון לציון : יחד, תשמ״ז 1987), עמ' 57־66.
  • לשם, גיורא. א״י הקטנה של אלוני. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״ד, גל' 5 (1982), עמ' 47־48.
  • Shoham, Chaim.  The Owl.  Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 1 (Spring 1976), pp. 45-49.
על ״נפוליון - חי או מת״
  • בן-מרדכי, יצחק. התעתועים שמעבר לקרנבל – קריאה במחזה ״נפוליון - חי או מת״ מאת נסים אלוני. במה, חוב' 169 (2003), עמ' 24־46. <קריאה במחזה ובדיקת זיקותיו למחזות ברכט, ל״מארה/סאד״ מאת פיטר וייס ול״המרפסת״ של ז'אן ז'נה>
  • הולצמן, אבנר. התשוקה להיות נפוליון. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 331־333 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אפריל 1994>
  • לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״נפוליאון חי או מת״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 37־39.
  • עוז, אברהם.  המת, הפיסי והמטפיסי.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 66 (כ״ב בסיון תשנ״ד, 1 ביוני 1994), עמ' 9.
  • עפרת, גדעון.  הנפוליונים האחרים של נסים אלוני : עם הצגת הגירסה החדשה של ״נפוליון חי או מת״.  מעריב, כ״ח באייר תשל״ט, 25 במאי 1979, עמ' 45, 46 <המשך>
על ״הכלה וצייד הפרפרים״
  • בן-מרדכי, יצחק. חתונת רפאים : קריאה במחזה 'הכלה וצייד הפרפרים' מאת נסים אלוני.  דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001/2002), עמ' 165־182.
  • המאירי, ישראל.  'צל של צל': האחר המיתי במחזה 'הכלה וצייד הפרפרים' מאת נסים אלוני.  בספרו: הדרמה של האחר המיתי : עיון בחמישה מחזות בעקבות לוינס (תל אביב : רסלינג, 2013), עמ' 91־129.
  • וילף, מיכאל. להטוטיו של נסים אלוני. מאזנים, כרך נ״ב, גל' 2 (תשמ״א), עמ' 148־149.
  • לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הכלה וצייד הפרפרים״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 31־33.
  • שמיר, זיוה. הינומת כלה ובגדים שחורים : על שני מחזותיו של נסים אלוני ״הכלה וציד הפרפרים״ ו״הנפטר המתפרע״. מעריב, 5 בספטמבר 1980, עמ' 34.
על ״הנפטר מתפרע״
  • בן־מרדכי, יצחק. הנפטר, הזונה וחברת החשמל : קריאה במחזהו של נסים אלוני ״הנפטר מתפרע״. במה, חוב' 165 (תשס״ב), עמ' 25־44.
  • שמיר, זיוה. הינומת כלה ובגדים שחורים : על שני מחזותיו של נסים אלוני ״הכלה וציד הפרפרים״ ו״הנפטר המתפרע״. מעריב, 5 בספטמבר 1980, עמ' 34.
על ״רוץ, חייל טורקי״
על ״הצוענים של יפו״
  • לוי, שמעון וקורינה שואף.  ״הצוענים של יפו״.  בספרם קנון התיאטרון העברי : מאה הצגות ועוד אחת (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002), עמ' 35־37.
קישורים:

עודכן לאחרונה: 12 ביוני 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף