אברהם ב. יפה, מסאי, מבקר ועורך, נולד בבילצי, בֶּסֶרַבְּיָה, בז׳ באדר ב׳ תרפ״ד, 13 במארס 1924. עלה ארצה ב-1940, למד בבית הספר הריאלי בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. היה חבר ההגנה ושירת בצה״ל. עבד במערכת במחנה, בקול ישראל, ומ-1950 היה חבר מערכת על המשמר ועורך המוסף הספרותי שלו (עד 1984). בתפקיד זה היה לו חלק נכבד בעיצוב פניה של הספרות. ראשית כתיבתו ברומנית (1939–1940), ובעברית החל משנת 1943, ברשימות דעה, בביקורת ספרות, רדיו וקולנוע. בתחילת שנות החמישים היה ממייסדי ״המועדון לתרבות מתקדמת״ (לימים ״צוותא״) עם אברהם שלונסקי. ספרו הראשון הוא שירה ומציאות (1951).
    כתיבתו עוסקת בביקורת הספרות העברית והכללית, בעיקר הצרפתית, תוך השוואות ביניהן, וכן בתחום הקולנוע ויוצריו. כחבר מפ״ם החל את דרכו במסגרת הביקורת ה״סוציאל-ריאליסטית״, והיה מקורב ליוצרים מהשמאל, במיוחד אברהם שלונסקי ולאה גולדברג. ספריו על חייהם ויצירתם מבוססים על היכרות אישית עמם ופעילותו רבת-השנים לצדם, והם משלבים ״ממוארים״ עם מחקר ספרותי, מעמדה של ״צופה מעורב״. הם מספרי היסוד על יוצרים אלה ועל התקופה ואווירתה.
    במקביל היה קרוב לסופרי ״דור בארץ״, שבראשית דרכם נתנו ביטוי לחוויית מלחמת העצמאות. ביקורתו ליוותה את הספרות העברית לדורותיה, החל בסופרי ההשכלה ומבקריה (קובנר, פפירנא), דרך סופרי שלהי תקופת ההשכלה וראשית דור התחייה (פרישמן, ברדיצ׳בסקי, ברנר), והמשך בסופרים בני דורו (שלונסקי, לאה גולדברג, אלתרמן, יעקב הורוביץ, רפאל אליעז). במרכז ספריו עומדים המאבקים בין ה״חדש״ ל״ישן״ כחלק מהדינמיקה הידועה של חידוש ושינוי מתוך רציפות והמשך. מקום מיוחד תופשות עבודותיו על תרומתם של סופרים יהודים ברומניה לספרות הרומנית, בהן האנתולוגיה שרשים וסער, סופרים יהודים בלשון הרומנית (1972), שהיה מעורכיה, ומחקרו בשדות זרים (1996).
    עוד מספריו: צארלי צ׳אפלין, חייו ויצירתו (1953); מקבילות בסיפור המודרני (1974); חדש מול ישן (1975); חותם אישי (1984); לאה גולדברג – תווי דמות ויצירה (1994).
    מהספרים שערך: ילקוט אשל: מאמרי שלונסקי (1960); אמנות הבמה בישראל (1965); האנתולוגיה נכתב בתש״ח (1989). ערך בצירוף מבואות את כתביהם של סופרים, בהם יעקב פיכמן, שלמה צמח, יעקב רבי ושלמה טנאי. תירגם מספריהם של רנה לאלו ומיכאל סבסטיאן.
    מהפרסים שקיבל: פיכמן, טלפיר, ברנשטיין, אקו״ם, פרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1996) ופרס משרד החינוך לתרגומים (2000).
    א״ב יפה נפטר בי״ח בסיון תשס״ח, 21 ביוני 2008.

נכתב על-ידי נורית גוברין עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ויקיפדיה] 

ספריו: