שמואל
בן-ארצי (האָן, הוֹן), מחנך וסופר עברי, נולד בעיר בילגורוי (פולין) בכסלו תרע"ה, דצמבר 1914. למד
בחדר ובתלמוד-תורה עם לימודי חול, וכן בישיבת "בית יוסף" במזריטש בליטא. עלה ארצה ב-1933 והמשיך לימודיו בישיבת
"בית-יוסף" בבני-ברק. אחר כך עבד בחקלאות בפרדסי בני-ברק וכמנהל מחלקה
במשרד המזון של הממשלה הבריטית בנתניה. בשנת 1945 שירת באצ"ל ולאחר מכן
(1946־1948) בהגנה. למד הוראה, אנגלית ופקידות ומשנת 1945 בהוראה - בגליל, בעמק יזרעאל ובקרית-טבעון.
מ-1967 לימד בסמינר למורים בנהלל. סיים תואר ראשון בהצטיינות בתנ"ך, ספרות
ולשון עברית באוניברסיטת חיפה. משנת 1947 פירסם שירים וסיפורים, מקוריים ותרגומים, בעיתוני
ילדים ונוער. סיפורו ("שִבְתִי") נדפס בקובץ 'חמשים סיפורים' בעריכת
פינחס פלאי (ירושלים : מוסד הרב קוק, תשי"ז 1956). בתש"ס פירסם רומן "לארץ חמדה יולד" בשם העט שמואל בר-משה. יקיר קריית טבעון (1982) וזכה בפרס
ק. צטניק בשנת 2000. מתגורר בירושלים. אב לארבעה (בת ושלושה בנים), סב לתריסר נכדים ושלושה
נינים. שמואל בן-ארצי
נפטר בירושלים בי"ב בחשון תשע"ב, 9 בנובמבר 2011. [מקורות: קרסל, לקסיקון אופק
לספרות ילדים,
ויקיפדיה]
[צילום:
ניר דרום. מקור: המשפחה]