אברהם בן יקותיאל מאפו נולד בקובנה, ליטא, בח' בשבט תקס"ח, 6 בפברואר 1808. עד גיל 12 למד ב'חדר' ואחר כך למד בעצמו. בגיל 17 (ב-1825) התחתן. לאחר נישואיו עבד כמורה בערים שונות. הצטרף לתנועת ההשכלה. למד גרמנית, צרפתית ורוסית. כשהוא קיבל מהרבי המקומי שלו תרגום לטיני של התנ"ך, הוא למד את השפה בקוראו את התרגום. ב-1848 חזר לעיר מולדתו קובנה. באותה תקופה הכיר את שניאור זק"ש, שהשפיע עליו השפעה חשובה. ראשית יצירתו הוא הרומן "אהבת ציון", שיצא בוילנה בשנת תרי"ג (1853). ברומן ראשון זה של הספרות העברית במאה ה- 19, נתגלו עולם המקרא ועולם הזוהר של ישראל בימי בית ראשון. הספר "אהבת ציון" עורר רושם עז ותורגם לכמה וכמה לשונות: יידיש, גרמנית, אנגלית, רוסית, לאדינו, ערבית קלאסית ועוד. לא תתואר תנועת חיבת ציון בלי ספר זה, והביוגרפיות של ראשי התנועה במשך כמה דורות מספרות על כך בהדגשה יתירה. מאפו בלט בייחודו בקבוצת סופרי ליטא וחכמיה, בהעתיקו את רוח התנ"ך ולשונו לתחום הספרות היפה. בשנת תרכ"ו (1865) – פורסם רומן היסטורי נוסף שלו "אשמת שומרון" . בשנת תרי"ז (1857) – הופיע ספרו "עיט צבוע" ובו ביקורת חריפה על ההווי היהודי בליטא. מאפו הוציא אף ספרי לימוד אחרים, שאף הם מילאו תפקיד נכבד בחינוכם של כמה וכמה דורות. ביניהם: "חינוך לנוער" (תרי"ט); "אמון פדגוג" (תרכ"ז), וכן סיפור היסטורי מדורו של שבתי צבי "חוזי החזיונות" וסיפור בשם "בית חנן". מאפו זכה לפרסום ולכבוד רב בעולם היהודי.  מאפו נפטר בקניגסברג (גרמניה) ביום כיפור תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867.
 

ספריו:

• אהבת ציון (ווילנא : דפוס ראָם, תרי"ג) <מהדורות נוספות הופיעו בתרכ"ה 1864, תר"ל>
• עיט צבוע (ווילנא : דפוס ראָם, תרי"ז) <חלק ב' יצא לאור בתרכ"א וחלק ג' בתרכ"ג>
• חנוך לנער : ללמד לילדי ישרון ראשית דעת שפת עבר (ווילנא : יוסף ראובן ראָם, תרי"ט) <מהדורה נוספת יצאה לאור בתרל"ג>
• דער הויזפראנצאָזע : פיר אנפאנגער אונד אנפאנגערין ... אין קורצער צייט ... ; איינע גרונדלאגע אין דער פראנצאָזישען שפראכע צו האבין (ווארשוי : לעבענזאהן, 1859)
• אשמת שומרון : נכבדות מדבר בו בימי אחז מלך יהודה ופקח בן רמליהו והושע בן אלה מלכי ישראל (ווילנא : דפוס י"ר ראם, תרכ"ו 1865) [2 כרכים].<מהדורות נוספות הופיעו בתר"ל, תרל"ג
• אמון פדגוג : כשמו כן הוא, אומן ופדגוג לנער עברי ללמדו שפת עבר צרופה (קניגסברג : דפוס גרובר ולונגרין, תרכ"ז) <מהדורה נוספת יצאה לאור בתרל"א>
• עיט צבוע (ורשה : דפוס גולדמן, תרכ"ט) [5 כרכים] <עם חלק ה' יצא ספרו:  "חוזי חזיונות". תרכ"ט. מהדורה נוספת יצאה לאור בתרל"ג-תרל"ד>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

על "אהבת ציון"

• ארבל, מיכל. אברהם מאפו: התמודדויות ראשונות : "אהבת ציון" – הרחקת העדות והסיום השלם. בספרה: תם ונשלם? : על דרכי הסיום בסיפורת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008), עמ' 56־60.

על "עיט צבוע"

• ארבל, מיכל. "עיט צבוע" – התפרקות הלכידות ברומן האקטואלי. בספרה: תם ונשלם? : על דרכי הסיום בסיפורת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008), עמ' 72־79.

על "אשמת שומרון"

• ארבל, מיכל. "אשמת שומרון" – היחלשות הסיגור. בספרה: תם ונשלם? : על דרכי הסיום בסיפורת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008), עמ' 61־72.
• ברתנא, אורציון.  הנסיגה מן השומרון ותורת הצמצום של ארץ-ישראל ושל עם ישראל : הסברים לוויתור על השומרון ב"אשמת שומרון" של אברהם מאפו.  מחקרי יהודה ושומרון, קובץ ט"ז (תשס"ז 2007), עמ' 349־362.

על "חוזי חזיונות"

על "אמון פדגוג"

קישורים:

• אברהם מאפו ב'פרויקט בן-יהודה'.

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר