יוסף צבי רימון נולד בעיירה ביז'ון, פלך פלוצק בפולין, בי"ח בסיון תרמ"ט, 17 ביוני 1889 לאביו ר' אפרים אליעזר גראנאט שהיה מנאמני השפה העברית, ושניהל ספריה עברית וקירב את הנוער היהודי ללשון והספרות העברית וכך ספג יוסף-צבי השכלה עברית והבנה ספרותית ובילדותו קרא ספרות עברית ובמיוחד שירה. המשפחה נדדה לדובז'ין, עיירה פולנית על גבול גרמניה, ויוסף-צבי למד בבית-ספר מטעם הממשלה ורכש לו ראשית-דעת בהשכלה כללית וכן המשיך בתלמוד תורה בהדרכת אביו. בהיותו כבן חמש-עשרה נשלח לישיבתו של הרב ריינס בלידא. ישיבה זו היתה נודעת בנטיותיה הציוניות והיה נהוג בה לימוד לשונות אירופאיות. באותן שנים המשיך בקריאת שירה והיה שקוד על שירת ביאליק וטשרניחובסקי וכן בשירת צעירי הדור. בתקופה זו החל בנסיונותו הראשונים בכתיבת שירים. באמצע לימודיו נאלץ לעזוב את הישיבה משום שאותם ימים נערכו פוגרומים בעיירות הרוסיות בסביבה, ופחדם נפל על הכול. זמן מה עשה בוילנה בישיבת ראמייליס ובספרייתו של שטראשון. לשם פרנסתו יצא לכפר ז'ילונקה כמורה לילדים ואז נתפרסם שירו הראשון "שיר אביב" בירחון "לבני הנעורים" של אברהם מרדכי פיורקו. באותו כפר פגש יוסף-צבי את רעייתו לעתיד ולאחר נישואיהם שהו בוילנה (שם נתן שיעורים פרטיים בעברית ובתנ"ך) ושם נתוודע לסופרים עבריים ופרסם שירים בכתבי-עת. לאחר זמן לא רב חזר לעיירת אביו דובז'ין ומשם עקר לווארשה שהיתה מרכז ספרותי עברי. בתרס"ח (1908) עלה אביו לארץ-ישראל ויוסף-צבי ורעייתו עלו בתרס"ט (1909). תחילה שהה ביפו, נתקרב אל הסופר א"ז רבינוביץ ובעיקר אל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהיה רבה של יפו. הוא עבד זמן מה כפקיד בכולל ווארשה בירושלים, השתתף בעתוני הפועלים "האחדות" ו"הפועל הצעיר" בשם הבדוי "יוסף הנודד". בירושלים הוציא חוברת צנועה "לקט" (ירושלים, תר"ע) ובה שירי נעורים. אותה תקופה פירסם גם שירים ב"הצפירה" הווארשאית וב"הדרור" שבעריכת ראובן בריינין בארצות הברית. בשובו ליפו נתקרב לי"ח ברנר והחל משתתף בשירים ורשימות ב"הפועל הצעיר" שמדורו הספרותי נערך אז על-ידי ברנר; ב"האחדות" בעריכת דוד בן-גוריון, יצחק בן-צבי, רחל ינאית וזרובבל; בקבצים "יזכור" ו"יזרעאל" (בעריכת אז"ר) וכן השתתף ב"התרבות הישראלית" בעריכת הרב צבי יהודה קוק. בשנת תרע"א מצא לו משרה כמנהל הספריה היחידה בחיפה ובסוף תרע"ב חזר ליפו כמורה לעברית ולתנ"ך בבית הספר "תחכמוני". בשנת תרע"ג הוציא חוברת שירים "דביר" ותרגם את "חלומות הילדות" להרמאן שוואב. ב-1915 עבר לפתח תקווה ושימש מורה בבית-ספר לבנות מיסודם של חברת יהודי פראנקפורט. בפתח תקווה נתחוללה בו תמורה דתית עמוקה. (המשך יבוא)

ספריו:

• שירים / בחר והקדים מבוא - צבי לוז (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל"ג 1973)
  <כולל רשימה ביוגרפית "חיי אבי" מאת דוד רימון (עמ' 7־11); מאמר "מבוא" על שירת י"צ רימון מאת צבי לוז (עמ' 12־39); ורשימה "המופלא" מאת אברהם קריב (עמ' 40־45)>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

• אידר, דרור.  אחרון משוררי האלהים : מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ט 2009)
  תוכן העניינים:
  על הספר:
  • חובב, ימימה. בין שני עולמות.  נקודה, גל' 323 (אב תשס"ט, יולי 2009), עמ' 62־64.

מאמרים:

• אידר, דרור. אלוהים בשירה העברית (א) - "למה תשקע, עלה, כשמש, עלה עוד..." (ב): אלוה! גדלו מעיינות לבבי - ואמאס בפירורי-שירה <על מקומו ומעמדו של האל בשירת המשורר יוסף צבי רימון>. הארץ, תרבות וספרות, א' בסיוון תשס"ד, 21 במאי 2004, עמ' ה 2; ח' בסיוון תשס"ד, 28 במאי 2004, עמ' ה 2.
• אידר, דרור. 'יחידי בדרך המלך של פרדסים': עיון ספרותי-קבלי בפואמות 'אחד' ו'הלבנה מתה' ליוסף צבי רימון. קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, כרך 11 (2004), עמ' 301־368.
• אידר, דרור.  'שירת ימים ושחקים בלבו' - יוסף צבי רימון בתקופת העלייה השנייה.  JSIJ כתב-עת אלקטרוני למדעי היהדות <מקוון>, כרך 4 (2005), עמ' 61־107.
• אידר, דרור. 'והם לא הכירוהו': על מיתוס אישי ומשיחיות ביצירה ובביוגרפיה של יוסף צבי רימון.  תרביץ, כרך ע"ה, חוב' ג-ד (ניסן-אלול תשס"ו, אפריל-ספטמבר 2006), עמ' 539־564.
• אידר, דרור. באין בית לנפשו : הגות, פואטיקה ומהפכנות ביצירתו של יוסף צבי רימון.  משיב הרוח, גל' כ"א (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 98־117.
• אידר, דרור.  יש אורה רבה בשחקים ואני לא ידעתי.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ז בטבת תשס"ט, 23 בינואר 2009, עמ' 4.
• בלאט, אברהם.  שירת י"צ רמון.  בספרו: בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ"ז 1967), עמ' 29־40.
• בן-יוצר, דוד.  שירה שהיא תפילה : 50 שנה ליצירתו של י.צ. רמון.  דבר, דבר השבוע, גל' 22 (כ"א בסיון תשט"ז, 31 במאי 1956), עמ'  18.
• בר-יוסף, חמוטל.  "המית" (ב) של יוסף צבי רימון.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות ואמנות, חורף 1968 <כונס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ' 64־66>
• בר-יוסף, חמוטל. ייחודו הסגנוני של יוסף צבי רימון.  משיב הרוח, גל' כ"א (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 94־97.
• ברש, אשר.  משורר מופלא : ליובל הששים של יוסף צבי רמון.  דבר, דבר השבוע, גל' 25 (ג' בתמוז תש"ט, 30 ביוני 1949), עמ' 9.
• גורפיין, רבקה. [על שירו "אגוז נזרי"]. בספרה: עם שיר (תל-אביב : עקד, 1967), עמ' 90־95.
• לוז, צבי. בערו שערי אמנות : עיון ב"כתרים" ליוסף צבי רימון. ביקורת ופרשנות, גל' 2־3 (תשל"ג), עמ' 72־79.
• לוז, צבי.  חוויית הנוכחות בשירת יוסף צבי רימון.  בתוך:  שירה ומסתורין  : עיונים ליובלו של המשורר ש' שלום / עורכים - י' אלשטיין, ח' שוהם (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ו 1985), עמ' 67־72.
• לוז, צבי. מסה פרטית : שתי אופציות נפלאות. שבו, גל' 12 (2004), עמ' 72־78 <על האל בשירת יוסף צבי רימון ועוזר רבין>
• לוז, צבי.  היבריס נועז בשירת יוסף צבי רימון.  בספרו: מחתרת השיר : מגמות "אחרות" בשירה העברית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"ו 2006), עמ' 146־153.
• לוז, צבי. על ייחודו של המשורר יוסף צבי רימון.  משיב הרוח, גל' כ"א (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 88־93.
• קליין, שמואל. המשורר האלוהי.  משיב הרוח, גל' כ"א (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 77.
• רימון, יוסף צבי (הנכד). "אני שר כמו ציפור ביער" : לדמותו של סבי המשורר יוסף צבי רימון.  משיב הרוח, גל' כ"א (קיץ תשס"ו 2006), עמ' 78־84.

קישורים:

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר