חיים הזז (1898־1973)

 <בהכנה>

Haim Hazaz

יליד אוקראינה. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדד בערי רוסיה. ב-1921 יצא לקושטא ומשם עבר לפאריס, שם שהה כעשר שנים. בשנת 1931 עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים, כאן עסק בעבודתו הספרותית עד לפטירתו.  הנושאים המרכזיים ביצירותיו: המהפכות התרבותיות שעברו על היהודים במקומות שונים, פער הדורות, כיסופי גאולה והמשבר הנובע מן האכזבה  מהם. סיפוריו תורגמו ללשונות רבות וזכו לפרסים ולתהילה בישראל ובעולם. זכה בפרס ישראל לספרות (1953).

ספריו:

  • סיפורים נבחרים (תל-אביב : דביר, תשי"ב 1952) <כולל: "דורות ראשונים", "שלולית גנוזה", "אדם מישראל", "רחמים", "אש בוערת", "הדרשה">
  • פעמון ורמון : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשל"ה 1974) <הביאה לבית הדפוס, אביבה הזז>
  • משפט הגאולה (תל-אביב : עם עובד, תשל"ז 1977)
  • ימלא (רעננה : אבן חושן, תשס"ה 2005)
  • The Sermon & other stories (New Milford, CT : Toby Press, 2005) <Introduction by Dan Miron>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

מאמרים:

  • בלאט, אברהם.  העיירה של ח. הזז בעידן המהפכה.  בספרו: בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ"ז 1967), עמ' 59־63.
  • בן-ישי, אהרן זאב.  תחנות בביוגרפיה של חיים הזז : ליובלו הכפול בתשי"ח.  דבר, ל' בתשרי תשי"ח, 25 באוקטובר 1957, עמ' 5, 6;  <המשך> ז' בחשון תשי"ח, 1 בנובמבר 1957, עמ' 5 <המשך> י"ד בחשון תשי"ח, 8 בנובמבר 1957, עמ' 5,  6.
  • בנארי, נחום.  חיים הזז.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 109־110.
  • בנשלום, בנציון.  לדתם של כפרים : על "אופק נטוי" לחיים הזז.  בספרו:  ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 120־132 <נחתם: 1958>
  • ברזילי, יצחק.  נוסח האמת בספרותנו החדשה: גרשון שופמן, שלמה צמח וחיים הזז.  הדאר, שנה 77, גל' כ"ג (ג' בחשון תשנ"ט, 23 באוקטובר 1998), עמ' 12־14;
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי חיים הזז. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש"ל 1970), עמ' 13־24 <דיון בסיפורים "הדרשה", "שלולית גנוזה" ו"רחמים">
  • גולד, א. חיים הזז, 60 שנות חיים, 40 שנות יצירה.  קול העם, כ"ח בחשון תשי"ח, 22 בנובמבר 1957, עמ' 4.
  • הזז, אביבה.  סופר בדור גדול.  ירושלים: מאסף לדברי ספרות, כרך כ'-כ"א (תשס"ד 2004), עמ' 12-14 <דברים בערב הפתיחה בבית הנשיא לציון שלושים שנה לפטירתו של חיים הזז, כ"א בתמוז תשס"ג, 21 ביולי 2003>
  • הירשפלד, אריאל.  תנו לבכם על ההולובצֶס.  הארץ, מוסף הארץ, כ"א באב תשס"ח, 22 באוגוסט 2008, עמ' 12 <במלאת 110 שנים להולדת חיים הזז>
  • ווזנר, מיכל. זה כן לפרוטוקול : 'הדרשה' מאת חיים הזז כטקסט פרוטוקולי.  מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 42־56.
  • כהן, ישראל.  ספורי הזז.  מאזנים, כרך א, גל' א (י"ב בתשרי תש"ח, 26 בספטמבר 1947), עמ' 16־18;  גל' ב (כ"ה בתשרי תש"ח, 9 באוקטובר 1947), עמ' 36־40.
  • כץ, שרה. ירושלים במבע אמנותי ביצירות הזז ושחר. עלון למורה לספרות, חוב' 14 (תשנ"ג), עמ' 144־162.
  • לאור, דן. העלייה ההמונית כ"תוכן ונושא" בספרות העברית בשנות המדינה הראשונות. הציונות, כרך י"ד (1989), עמ' 161־175 <דיון, בין היתר, ביצירתם של נתן אלתרמן, חיים הזז, חנוך ברטוב ואפרים קישון>
  • לאור, דן. "הדרשה" אחרי חמישים שנה. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשנ"ד, 29 בספטמבר 1993, עמ' ב 12־13.
  • לאור, דן. מ"הדרשה" ל"כתב אל הנוער העברי": הערות למושג "שלילת הגולה". אלפיים: כתב-עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, גל' 21 (תשס"א, 2001), עמ' 171־186 <על המנשר "כתב אל הנוער העברי" שהופיע ב-1943 מטעמם של "העברים הצעירים" שהציג לראשונה את עיקריה של האידיאולוגיה הכנענית ושלל את תופעת הגולה> <חזר ונדפס בספרו המאבק על הזיכרון : מסות על ספרות, חברה ותרבות (תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009), עמ' 233־249>
  • ליפשיץ, אריה. בבת-העין של הזמן בסיפורי חיים הזז.  בספרו:  הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 85־92.
  • מיכלי, ב"י.  המרובה בתוך המועט.  דבר, ל' בתשרי תשי"ח, 25 באוקטובר 1957, עמ' 5, 6.
  • מיכלי, ב"י.  גיבורי הזז בתמורות הזמן והמקום.  מאזנים, כרך מ"ו, גל' 3 (שבט תשל"ח, פברואר 1978), עמ' 187־199; גל' 4 (אדר א-ב תשל"ח, אפריל 1978), עמ' 286־297.
  • פרוש, איריס וברכה דלמצקי-פישלר.  'מה אנחנו עושים כאן?' : עוד קריאה ב'הדרשה'.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 16 (תשס"ו 2006), עמ' 1־40.
  • צימרמן, בארי.  החוט המשולש.  ארץ אחרת, גל' 35 (אב-אלול תשס"ו, אוגוסט-ספטמבר 2006), עמ' 52־54 <דיון ב"הדרשה">
  • קרמר, שלום. חיים הזז.    בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 149־173 <א. סימניו כסופר קלאסי (עמ' 149־155); ב. על גבול הגרוטסקי והטראגי (עמ' 155־167); ג. בין האקטואלי להיסטורי (עמ' 167־173)>
  • קרמר, שלום. עם הזז. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ל"ח, גל' 4 (1974), עמ' 199־202.
  • שביד, אלי.  מן הטרגדיה אל הגרוטסקה : על סיפורי ח. הזז.  בספרו: שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964), עמ' 71־89.
  • שקד, גרשון.  "בקץ הימים" והמחזה האקספרסיוניסטי.  בספרו על שלושה מחזות : פרקים ביסודות המחזה (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ"ח), עמ' מא-פח <חזר ונדפס בספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ' 129־156>
על "יעיש"
  • בנארי, נחום.  הספר "יעיש".  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 110־113.
  • ברזל, הלל.  המיטאריאלי ב"יעיש" של הזז.  בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל"ד 1974), עמ' 47־49.
על "היושבת בגנים"
  • בנארי, נחום.  הזז בספרו "היושבת בגנים"  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 113־116.
  • ברש, דוד.  היושבת בגנים.  בספרו:  כתבים נבחרים (תל-אביב : תנועת המושבים בישראל, תשל"ז 1977), עמ' 298־301 <נדפס לראשונה ב'תלמים', תש"ד 1944>
  • גילעת, יעל. רומיה, היכן תכשיטייך? : תכשיטי בת תימן בירושלים בעקבות היושבת בגנים של חיים הזז.  מותר, גל' 13 (תשס"ו 2005), עמ' 43־48.
  • מולודובסקי, קדיה.  בדרך אל המלך המשיח.   מולד, כרך א', חוב' 1 (אדר תש"ח, אפריל 1948), עמ' 75־77.
  • רצהבי, יהודה.  לשונות המקורות ב"היושבת בגנים".  מאזנים, כרך מ"ו, גל' 3 (שבט תשל"ח, פברואר 1978), עמ' 182־186.
  • רצהבי, יהודה.  למקורו של מטבע לשוני ב"היושבת בגנים".  מאזנים, כרך מ"ז, חוב' 1 (סיון תשל"ח, יוני 1978), עמ' 61.
על "פרקי מהפכה"
  • שפירא, זושא. "פרקי מהפכה" : על יסוד אחד בלשונו של הזז.  גזית, כרך י"ח, גל' יא-יב (שבט-אדר תשכ"א, פברואר-מארס 1961), עמ' 15־16.
על "חגורת מזלות"
  • כהן, אדיר. "חגורת מזלות".  בספרו: סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל-אביב : מ. מזרחי, 1963), עמ' 57־59.
על "בקולר אחד"
  • כהן, אדיר. "בקולר אחד".  בספרו: סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל-אביב : מ. מזרחי, 1963), עמ' 60־62.
על "פעמון ורימון"
  • קרמר, שלום. בחרונו של זמן. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ', גל' 5־6 (1975), עמ' 367־369.
על "משפט הגאולה"
  • ברשאי, אבינעם. המאמין והמוכיח. מאזנים, כרך מ"ו, גל' 3 (שבט תשל"ח, פברואר 1978), עמ' 200־205.
  • לאור, דן. המשיחיות האסתטית : בשולי "משפט הגאולה" לחיים הזז. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 6 (חשון תשל"ח, נובמבר 1977), עמ' 391־399, 437.
קישורים:

Google
חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף