יוסף חיים ברנר
נולד בנובייה-מליני שבאוקראינה בי"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881. עד גיל 10 קיבל חינוך תורני ב"חדרים", ואחר-כך למד שש שנים בישיבות ויאטקה, קונוטופ ופוצ'פ, שבהן יצא שמו כמתמיד וכעילוי.
בישיבות פוצ'פ הוציא עם חברו אורי-ניסן גנסין, בנו של ראש הישיבה, את העיתונים "הקוץ" ו"הפרח" בכתב-יד, ובהם פרסם את יצירותיו הראשונות. אחר-כך עבר לביאליסטוק ולמד אצל דודו, סופר סת"ם, את אומנותו - אך לא הצליח בה. עם זאת השתלב בלימודים כלליים וקנה ידיעה מעמיקה בספרות הרוסית.
בשנת 1897 עבר להומל והמשיך בלימודיו. הוא הושפע מדוסטויבסקי, טולסטוי והספרות הרדיקלית הרוסית של אותם ימים, ובהומל נפגש עם סופרים עברים והתקרב אל ה"בונד", תנועת הפועלים הסוציאליסטית. בשנת 1889 פרסם בעיתון "המליץ" את סיפורו הראשון, "פת-לחם", וסיפורים נוספים, ובפי המבקרים כונה "גורקי העברי". באותן שנים נדד בין ביאליסטוק, ורשה והומל, הקדיש עתותיו להפצת השכלה והיה מרצה בתנ"ך, ציונות וסוציאליזם מטעם "צעירי ציון".
בביאליסטוק נלקח לצבא הרוסי ושירת בגדוד רגלים ברוסיה המרכזית. עם פרוץ מלחמת רוסיה-יפאן עמד להישלח עם גדודו לחזית במזרח הרחוק, ואז ברח מן הצבא, נאסר על-ידי המשטרה הרוסית והיה צפוי לעונש מוות; ואולם בסיוע ידידים, בעיקר חברי ס"ר, נמלט לחוץ-לארץ.
הוא הגיע ללונדון, עבד שם כספרן וכעובד-דפוס, וזמן-מה היה פעיל במפלגת "פועלי ציון". גם תרגם וכתב מאמרים על הספרות העברית, ופרסם כמה סיפורים ורשימות בעברית וביידיש. בשנת 1906 התחיל להוציא את הירחון הספרותי "המעורר, וריכז מסביבו את טובי הכוחות הצעירים בספרות העברית של אותו זמן. במשך שנתיים נאבק על קיום העיתון, עד שהוכרח לסוגרו מחוסר-אמצעים. בשנת 1908 עבר ללבוב, ביקר בעיירות גליציה כדי להכיר מקרוב את חיי יהודיה, ועם זאת המשיך לכתוב ולתרגם.
בשנת 1909 עלה לארץ-ישראל בעילום-שם, והחל לעבוד בחדרה כחופר בורות; אך כוחותיו לא עמדו לו בכך, ואז עבר לירושלים. שם חיפש עבודה בסיתות ובבנייה, ומשלא מצא - נענה להזמנת מערכת "הפועל הצעיר" לבוא ולהצטרף אליהם. העובדה, שלא עלה בידו לעבוד עבודה גופנית כפועל, גרמה לו צער רב. הוא השתדל לפחות להימצא בחברת פועלים, ולכן סייר במושבות, לרוב ברגל, כדי להכיר את אורח חיי היישוב.
אחר-כך עבר לגור במושב עין-גנים שליד פתח-תקווה, הרצה לפני פועלים על הספרות העברית והתערב בחברתם. שם התוודע לא"ד גורדון והושפע השפעה עמוקה מהטפתו לחיי עבודה וטבע.
מעין-גנים עבר ליפו, וחדרו הצר בנווה-צדק שימש בית-ועד רוחני לפועלים. הוא השתתף בעזרה פעילה - תרגומים והקניית השפה בהתנדבות - ל"חובבי הבמה העברית", וגם המשיך בכתיבתו הספרותית. הוא כתב אז, בין השאר, את "בין מים למים" ו"מכאן" - פרי הסתכלותו בחיי היישוב.
בשנת 1912 עבר לירושלים והצטרף למערכת האחדות של "פועלי ציון" עם יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון וזרובבל. את המאמרים, שפרסם בכתב-עת זה, הקדיש לרעיון התחייה ולענייני הפועלים.
כעבור שנה נשא לאישה את חיה, מן הגננות הפעילות בירושלים. באותו זמן נשא נפשו לשוב לחיי חקלאות וביקש להצטרף למושב נחלת-יהודה שליר ראשון לציון. כוונתו זו חזקה בו בשנת 1914, עם הולדת בנו אורי-ניסן (על-שם חברו גנסין); ואולם מלחמת העולם הראשונה, שפרצה באותו זמן, סיכלה את התוכנית.
כשהתחילו השלטונות התורכיים לגרש מארץ-ישראל את הנתינים הזרים, קיבל עליו את הנתינות התורכית כדי שיוכל להישאר בארץ.
בשנת 1915 עבר זמנית לבן-שמן, משם לתל-אביב, ובה הורה לשון וספרות עברית בגימנסיה העברית "הרצליה". הוא הצליח במלאכת ההוראה והתחבב על תלמידיו. בימי גירוש יפו ותל-אביב עבר עם מורי הגימנסיה ותלמידיה למושבה שפיה. בגלגולי שנות המלחמה של הגולים מיפו עברה המשפחה לגן-שמואל, וברנר התמסר לטיפול בפליטים שהתגוררו בחדרה. לאחר כיבוש הארץ בידי הכוחות הבריטיים שב לתל-אביב, השתתף בשבועון קונטרס, בטאונה של מפלגת "אחדות העבודה", וערך את ירחונה "האדמה". בו פרסם מפרי-עטם של פועלים, שטיפח את כשרונותיהם הספרותיים.
בתקופה זו חל פירוד במשפחה.
בדצמבר 1920 השתתף בוועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית בחיפה, וממנה עבר לגליל, מקום שם הורה עברית לחברי "גדוד העבודה
על-שם טרומפלדור" במחנה מגדל, הרצה לפני פועלים ותרגם לעברית את יומני גליפולי של יוסף טרומפלדור.
באביב תרפ"א שב לתל-אביב וגר בבית משפחת יצקר, שהקימה רפת בשכונת אבו-כביר הסמוכה ליפו. בית זה שימש גם אכסניה לסופרים-פועלים בראשית דרכם הספרותית. ביום השני למאורעות הדמים של מאי 1921 ביפו,
בכ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, נרצחו על-ידי פורעים ערבים כמה מדיירי הבית בצאתם ממנו לכיוון תל-אביב, וברנר ביניהם. הם הובאו למנוחת-עולמים בקבר-האחים לחללי המאורעות שבבית-הקברות הישן בתל-אביב.
יוסף חיים ברנר היה בן 39 וחצי במותו. הניח בן אחד, אורי-ניסן.
על-שמו של ברנר נקראו שכונה ורחוב בתל-אביב, בית מועצת פועלי תל-אביב ("בית ברנר"), קיבוץ - גבעת ברנר, ופרס שנתי לדברי ספרות.
כל כתבי ברנר ומכתביו הוצאו לאור במהדורות אחדות בהוצאות "שטיבל", "דבר" ו"הקיבוץ המאוחד". החשובים שבהם:
"בחורף", "מסביב לנקודה", "מעבר לגבולין", "מכאן ומכאן", "שכול וכשלון". מאמריו הרבים דנו בשאלות העם, היישוב והספרות. לזכותו גם תרגומים רבים, בעיקר משל דוסטויבסקי, טולסטוי, ג' האופטמן וטרומפלדור.
שכול וכשלון : או, ספר-ההתלבטות (תל-אביב : עם עובד, תשל"ג 1972)
<עם
מסה על הספר מאת ברוך קורצווייל ; ביאורים מאת עמוס גולדרייך>
שלושה סיפורים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"א)
<כולל דברי מבוא על יצירתו של י"ח ברנר מאת יוסף אבן>
התוכן: המוצא - לא כלום - אל המטרה.
בחורף : מסביב לנקודה (תל אביב : דביר, תשמ"ח 1988) <אחרית דבר מאת
אריאל הירשפלד>
מסביב לנקודה : הוא ספר לעצמו (תל-אביב : הנוער העובד והלומד ; תל אביב : ההפצה - משכן ברנר וחבריו, תשס"ה 2005)
<מסכת עם פירושים ומקורות מאת
יריב בן אהרון>
שכול וכשלון : או, ספר-ההתלבטות (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
<אחרית דבר, מנחם ברינקר>
מן המצר : מגילות חתוכות (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2006)
<עריכה, מנחם ברינקר>
אולמרט, דנה.מרחב ומיניות ביצירתו המוקדמת של ברנר (ירושלים, 2001) <עבודת גמר (מ"א)—האוניברסיטה העברית בירושלים>
ביילין, אשר.ברנר בלונדון : סיפור זיכרון (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2006) <כוללים: אורי ניסן גנסין : שברי זיכרונות> <עריכה, מנחם פרי>
על הספר:
משעני, דרור. אז נפלו לי
משם, כפתקאות משמיא, קטעי כתבים ישנים. הארץ, מוסף ספרים,
גל' 683 (כ"ט באדר תשס"ו, 29 במארס 2006), עמ' 1, 10.
קקון, אורן. מבחן ברנר. הארץ, תרבות
וספרות, כ"ד באב תשס"ו, 18 באוגוסט 2006, עמ' ה 2.
בקון, יצחק.ברנר הצעיר : חייו ויצירותיו של ברנר עד להופעת "המעורר" בלונדון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1975) 2 כר'.
על הספר:
גינוסר, פנחס. ברנר כפשוטו. הדואר, שנה 55, גל' כ"ז (כ"א באייר תשל"ו, 21 במאי 1976), עמ' 444־445.
בקון, יצחק.ברנר בלונדון : תקופת "המעורר", 1905־1907 (באר-שבע : המחלקה ללשון וספרות עברית של אוניברסיטת בן-גוריון, תש"ן)
ברינקר, מנחם.עד הסימטה הטבריינית : מאמר על סיפור ומחשבה ביצירת ברנר (תל-אביב : עם עובד, תש"ן 1990)
על הספר:
ברוך, אדם. המחתרת היהודית בעצם לא מתה.
מעריב, סופשבוע, ו' בכסלו תשנ"א, 23 בנובמבר 1990, עמ' 30־31.
גוברין, נורית.'מאורע ברנר' : המאבק על חופש הביטוי <תרע"א-תרע"ג>
(ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ה) <מהדורה שנייה הופיעה בשנת תשנ"א 1991>
"ספר זה מתאר את אחד הוויכוחים הנוקבים, שהסעיר את דעת-הקהל בארץ-ישראל ובעולם היהודי בשנים שלפני פרוץ מלחמת-העולם הראשונה (תרע"א-תרע"ג), ונודע בשם 'מאורע ברנר'. ראשיתו של ויכוח זה במאמר שפירסם י"ח ברנר ב'הפועל הצעיר' על תופעת המרת-הדת, שהדאיגה מאוד את הציבור היהודי, ובעיקר על חיפוש דרך חדשה של קיום יהודי חילוני. במאמר נשמעו גם דברים קשים כנגד הדת ומייצגיה וכנגד התנ"ך, וגילוי אהדה לברית החדשה."
על הספר:
כהן, אדיר. יצירתו הספרותית של יוסף חיים ברנר
(תל אביב : גומא, תשל"ב)
על הספר:
עקרוני, אביב.מחקר
על יצירתו של ברנר.
כרמלית, כרך י"ט-כ' (תשל"ה),
עמ' 277־280 <חזר ונדפס בספרו: על כפות המאזניים : מבחר מאמרים (תל-אביב : עקד, תשס"ז 2007), עמ' 65־69,
בשם: "ואני פסימיסט, פסימיסט עד השורש">
מיכאלי, יצחק.בשדמות יוסף חיים ברנר : ביבליוגרפיה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד)
ערפלי, בעז.מהתחלה : קריאה חדשה ביצירות מרכזיות של יוסף חיים ברנר: בחורף, מסביב לנקודה, מא. עד מ., מעבר לגבולין, מן המיצר, עצבים, מכאן ומכאן, שכול וכשלון
(בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס"ט 2008) תוכן העניינים:
על הספר:
ק"ן, ניצה.הפרשנות החדשה לרומנים הראשונים של י"ח ברנר : בחורף (1903), מסביב לנקודה (1904) (רמת אביב, תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב 1992)
רבינס, אסתר. דמות האדם וגורלו ביצירת יוסף חיים ברנר
לאור השפעת הסופרים טולסטוי ודוסטוייבסקי (בולטימור, 1981)
<עבודת גמר לקראת התואר "מוסמך במדעי היהדות"--הקולג' העברי בבולטימור,
1981>
שגיא, אבי.להיות יהודי : י"ח ברנר
כאקסיסטנציאליסט יהודי (בני ברק : הקיבוץ המאוחד ; רמת-גן : מרכז
רפפורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז 2007)
על הספר:
בר און, שרגא.
יהדותו של ברנר וסודו של רבי נחמן. מקור ראשון, שבת,
י"א באייר תשס"ח, 16 במאי 2008, עמ' 16־17.
"שנינו אהבנו את יוסף חיים".חידושים: מדע ודעת -
אוניברסיטת בר-אילן, גל' 2 (אביב תשס"ז 2007), עמ' 8־15 <שיח בהנחיית משה
גולצ'ין עם חיים באר ואבי שגיא>
אולמרט, דנה. שמה הלא לא פה' - קריאה בשני סיפורים מוקדמים של יוסף חיים ברנר.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ט (תשס"ג 2003), עמ' 123־141 <המאמר מתמקד בתנועת הגבורים בשני סיפורים מוקדמים של ברנר "פעמיים" ו"שמה", ובאופן שבו חושפת ומגלמת תנועה זו תהליכים הקשורים לגיבוש הזהות אצל הגיבור>
בנארי, נחום.
כתבי ברנר. בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 95־99.
בנארי, נחום.
יחודו של ברנר. בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 213־223.
בנארי, נחום.
בין א. ד. גורדון לברנר. בספרו: ערכי
רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י
מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל,
תשי"ד), עמ' 223־226.
בר-אלי, צילה. "תיק ברנר": אורות ואופל. מקור
ראשון, שבת, כ"ב בכסלו תשס"ט, 19 בדצמבר 2008, עמ' 10־12 <על יוסף חיים
ברנר ועל הרב קוק>
בר-יוסף, חמוטל. מה קיבל יוסף חיים ברנר מהלל צייטלין? בתוך:
מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 175־186.
ברגשטין, פניה. אגרות ברנר.
בספרה: רשימות (תל אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשי"ב 1952), עמ' 245־248 <נחתם:
1941>
ברגשטין, פניה. י. ח. ברנר.
בספרה: רשימות (תל אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשי"ב 1952), עמ' 248־251 <נחתם:
חורף 1943>
ברטוב, חנוך. משב קל של
אנכרוניזם. מעריב, 15 באפריל 1971 <על מחזהו של י"ח ברנר
"מעבר לגבולין" בעיבודו ובבימויו של יוסף מונדי> <חזר ונדפס בספרו: לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה :
זמורה-ביתן, 2007), עמ' 94־97>
ברינקר, מנחם. ברנר כמבקר מבפנים של תנועת הפועלים.
בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ'
45־53.
ברלוביץ, יפה. ברנר ועין גנים, על מקום ויצירה. עתון 77, גל' 312־313 (תמוז-אב תשס"ו, יולי-אוגוסט 2006), עמ' 18־21.
ברתנא, אורציון. אסכולת ברנר ואסכולת עגנון בספרות העברית
של המאה העשרים. דימוי, גל' 25 (אביב תשס"ה), עמ' 81־89, 95.
גוברין, נורית. בין קסם לרסן
: על השפעת מאמרו של ברנר: "הז'אנר הארצישראלי ואביזריהו".
מאזנים, כרך מ"ו, גל' 2 (טבת תשל"ח, ינואר 1978), עמ' 111־118
<כונס בספרה מפתחות (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשל"ח 1978), עמ' 9־19 ובספרה ברנר - "אובד עצות" ומורה-דרך
(תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשנ"א 1991), עמ' 179־200>
גוברין, נורית. כרך בחולות : על סיפורי תל-אביב
הראשונים, במלאות מאה שנה לייסודה של אחוזת בית. גג, ביטאון
איגוד כללי של סופרים בישראל, גל' 13 (2006), עמ' 124־145 <תל-אביב
ביצירתם של י"ח ברנר, א"א קבק וק"י סילמן>
גור, ישראל. ברנר במחזותיו. במה: כתב-עת
לאמנות התיאטרון, חוב' 6 (59) (תמוז תש"ך, יולי 1960), עמ' 18־30.
גינוסר, פנחס.ביאליק, ברל וברנר:
'הלכה ואגדה' ושתי תגובות. בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ'
54־86.
גלסנר, אריק. גם לנו יש קלאסיקה. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ט' בניסן תשס"ו, 7 באפריל 2006, עמ' 27.
המאירי, ישראל. "שני פנים רואים המביטים בו" : הופעתא של "האחר המיתי" במחזה 'מעבר לגבולין' מאת י"ח ברנר.
מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 5־21.
חבר, חנן. שארית החזון: ה'ז'אנר הארצישראלי ואביזריהו'
מאת י.ח. ברנר. בספרו: הסיפור והלאום : קריאות ביקורתיות
בקאנון הסיפורת העברית (תל-אביב : רסלינג, 2007), עמ' 47־60.
חזן, מאיר. מפלגת הפועל הצעיר לנוכח גילויי אקטיביזם ומתינות אצל ברנר וגורדון. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 239־261.
חנני, יוסף. יוסף חיים ברנר: "המוצא". בספרו: הוראת הסיפור הקצר : מהד' 2. (תל-אביב : אור-עם, תשמ"ב 1981), עמ' 130־144.
לפידוס, רינה. 'בעל הבית והפועל' מאת לב ניקולייביץ' טולסטוי בתרגומו העברי של יוסף חיים ברנר. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 187־208.
סדן, צבי. יוסף חיים ברנר – חופשי מן ההיפנוז. בספרו:
בשר מבשרנו : ישוע מנצרת בהגות הציונית (ירושלים : כרמל, תשס"ח 2008), עמ'
93־126 וכן, ראה במפתח.
ערד, מאיה. על תרגומו של יוסף חיים ברנר ל'החטא ועונשו'. בתוך:
מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 209־219.
ערפלי, בעז. בעולם עירום: 'מוות', 'חיים' ו'פוליטיקה'
בסיפור "מא. עד מ." מאת יוסף חיים ברנר. עיונים בתקומת ישראל,
כרך 17 (תשס"ז 2007), עמ' 43־79.
פלדמן, אהובה. "ציונות" נגד עצמה: מיתוס ברנר בסיפורת העברית העכשווית.
נתיב, שנה 18, גל' 105־106 (2005), עמ' 86־101.
מיתוס ברנר בספרות הוא מודל המחשה אופייני לתופעת השנאה העצמית. סכנת ניוונו של עם וכליונו הפיזי הם בהתבוללות ובטמיעה התרבותית רוחנית, ובלעג העצמי לערכי קיומו. הנחות המחברת מסתמכות על היצירות הבאות: "באמצע הרומן" של חנוך ברטוב, "סיפור בשכיבה" של יגאל תומרקין, "המצב השלישי" של עמוס עוז, "עד הסוף" של משה שמיר, "מקדמות" של יזהר סמילנסקי, "עוול" של אהרון מגד, "חדר" של יובל שמעוני, "אבנר ברנר" של דרור בורשטיין.
צימרמן, בארי. שבחי ברנר. ארץ אחרת, גל' 37
(טבת-שבט תשס"ז, דצמבר 2006-ינואר 2007), עמ' 72־75.
צמרת, צבי. ברדיצ'בסקי, ברנר, גורדון והשבת. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 451־468.
קרמר, שלום. לשון הנפשות ולשון המראות. בספרו:
ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 31־36 <נחתם: 1965>
שביד, אליעזר. התשתית הקיומית של העימות בין גורדון לברנר ושאלת השפעתם בתנועת העבודה בארץ. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 263־273.
שדה, פנחס. הכאב והרחמים : על "בחורף" ו"מסביב לנקודה" של י"ח ברנר. בתוך:
אהבת סופרים / בעריכת ישראל אלירז (תל-אביב : דביר, תשמ"ד 1984), עמ' 7־31.
שהם, אורי. נביא האחרית והשארית: על "מכאן ומכאן".
מחברות לחקר יצירתו ופעלו של י.ח. ברנר, כרך ב' (1977), עמ' 72־106.
שכטר, נתן. אמת מארץ-ישמעאל: פוסט-ציונות ב"מכאן ומכאן".
קשת החדשה, שנה 2, גל' 9 (סתיו 2004), עמ' 160־178.
שמעוני, שמואל. "אותך לא אשכח גם בשכבי גוסס על מיטתי האחרונה"
: דברים שכתב ברנר לידידו ר' בנימין. קשת החדשה, שנה 2, גל'
12 (קיץ 2005), עמ' 162־181.
שניידר, שמואל. למהות הסבל בכתבי י"ח ברנר ־ הנקודה היהודית.
הדור, כרך ב' (תשס"ח), עמ' 93־102.
שניר, מרדכי [מ. קושניר].
עם אגרות י. ח. ברנר.דבר, י' בשבט תש"א, 7 בפברואר
1941, עמ' 6.
שפירא, שמואל. יוסף-חיים ברנר ז"ל. בספרו: אשר
לאורם הלכתי (תל-אביב : הוצאת ידידי העליה השניה, תשכ"ו), עמ' 178־181
<נדפס לראשונה ב"ערד און ארבעט", "הנוער", קישינוב 1926>
על "מסביב לנקודה"
פורת, אלישע. בין "אף על פי כן" ל"אין לי ארץ אחרת".
הארץ, מוסף ספרים, גל' 683 (כ"ט באדר תשס"ו, 29 במארס 2006), עמ' 10
בורשטיין, דרור. מה פשר ההתלבטות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 683 (כ"ט באדר תשס"ו, 29 במארס 2006), עמ' 11.
קאטר, ויליאם ויוסף אבן. בעקבות ברנר בדרך אל 'שכול וכשלון'.
הספרות, כרך 17 (1974), עמ' 127־141
1. תיאור החומר הנמצא בעזבונו של י.ח. ברנר: כתבי יד שלמים של הרומן 'שכול וכשלון', קטעים שפורסמו בכתבי עת לפני הופעת הרומן השלם, ראשי פרקים, תוכניות ומוטואים ל'שכול וכשלון', שמות היצירה ושמות חלקיה, קטעי סיפור שלא כונסו ביצירה הסופית; 2. הקדמותיו של ברנר ל'שכול וכשלון'; 3. גלגולי שמו של יחזקאל חפץ תוך תהליך הכתיבה; 4.
תוספות שצורפו לכתב היד הסופי.
קרמר, שלום. תבנית ואידיאה ב"שכול וכשלון". בספרו:
ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ' 36־49 <נחתם: 1967>