משוררת ישראלית. ירושלמית, דור עשירי
בארץ, גדלה בבית רב חרדי ציוני. בנעוריה הרבתה להופיע בפני נשים ובנות
בשירה ובמשחק ברחבי הארץ. מוסל אליעזרוב לימדה בסמינר "בית יעקב" ובמקביל
החלה ללמוד 'במחתרת' באוניברסיטה: בוגרת האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובפילוסופיה כללית ומוסמכת אוניברסיטת בן גוריון בספרות עברית.
בעשרות השנים האחרונות לימדה ספרות במכללת "אפרתה" בירושלים. היה זה המשורר
יהודה עמיחי
שגילה לראשונה (ב-1968) את שיריה, ופרסמם בכתב העת עכשיו. המשורר
אמיר גלבע
פרסם את ספר שיריה הראשון "כפפות, משקפיים ומטריה". הספר זכה ב-1984 ב"פרס ורטהיים לשירה" מטעם אוניברסיטת בר אילן (ומבחר מתוכו פורסם באנגלית, צרפתית, גרמנית וספרדית).
שירתה של מוסל-אליעזרוב
פמיניסטית ועוסקת במשברים ובקונפליקטים דתיים וארוטיים ובחרדות קיומיות, במציאות מורכבת רב מימדית. שילוב, בלתי אפשרי לכאורה, בין הממשי וההזוי, המטאפיזי והמדעי, המייצר שירים מעין תיעודיים.
זכתה בפרס היצירה לשירה בתשנ"א. נשואה ואם לשני בנים
ובת.
בסר, יעקב. יהודית מוסל-אליעזרוב: מיצוי המוני למצב ביוגרפי-נפשי מורכב.
עתון 77, גל' 140 (1991), עמ' 34־35 <ראיון עם המשוררת>
על "כפפות, משקפיים ומטריה"
טוקר, נפתלי.
בין ספונטאניות לתודעה מבוקרת; על שיריה של יהודית מוסל-אליעזרוב "כפפות, משקפים ומטריה".
זהות: כתב-עת ליצירה יהודית, קובץ א' (1981), עמ' 265־267.
על "תולדות"
גנן, משה. תולדות, מאת יהודית מוסל-אליעזרוב.
מבוע: ליצירה דתית בספרות, בחברה ובמחשבה, קובץ כ"ח (תשנ"ו), עמ' 100־102.