"נולדתי בפראג בשנת תרנ"ד ביום י"א של אדר ב', דהיינו יום 19 במרס 1894 (במטריקה נרשמתי בטעות ביום 7.4). אבותי ואבות אבותי היו עד כמה שאוכל להיוודע מתושבי הארץ הצ'כית. אבי סוחר ואחד ממיסדיה של אגודת המתבוללים הצ'כים. אחי הגדול פרנטישק סופר צ'כי. אני נמשכתי אל היהדות כבר בילדותי בחזקה מיוחדה. למדתי בבתי-ספר צ'כיים (בי"ס עממי וריאלי). עברית למדתי בשעות הוראת ה"דת" ואחר כך בחשאי מפי רב זקן, בשעורים פרטיים התחלתי לומד גמרא. גם הקבלה משכתני מאד. שנה קודם להתפרצות המלחמה נסעתי אל הרבי מבעלז בגליציה, הפסקתי על אפם ועל חמתם של הורי את כל למודי חול ונעשיתי חסיד בעלזאי. עסקתי רק בתורה (גפ"ת, חסידות, קבלה) יותר מעשר שנים. עד כמה שיכולתי להפטר מן העבודה בצבא חייתי בין החסידים בפראג (פליטי המלחמה) או ב"חצרו" של הרבי שלי ברצפרד באונגריה במאריענבד ובמונקאטש. בזמן ההוא למדתי גם אידית על בוריה. אחרי המלחמה עברתי לוינא אשר שם הייתי זמן מה תלמיד הפדגוגיון העברי. כעבור כחצי שנה שבתי לפראג ונתקבלתי לפקיד במועצה הלאומית. מני אז עבדתי חליפות במוסד זה ובועד הציוני המרכזי ובקק"ל בפראג. משנת תרפ"ג ואילך הנני מורה ה"דת" בבתי-הספר הכלליים בפראג. מאמרי הראשון יצא ב"המצפה" (שבועון שהיה יוצא בקרקא) בש' תר"פ. בש' תרפ"ג פרסמתי ג' שירים ב"קולות" של א. שטיינמן בורשה. אחר כך יצא לאור (בעצם השנה ההיא) ספרי "דיא עראָטיק דער קבלה" בפראג. מני אז הרביתי לכתוב. משנת 1923 ואילך נעשיתי לעוזרו התמידי של היומן הצ'כי "Cěské  Slovo" בענייני המזרח בכלל ובשאלות היהדות בפרט. והוא הדין של "זעלבסטוועהר" (שבועון ציוני בפראג). מאמרים אחדים במדעי היהדות פרסמתי גם ב-"Imago" (רבעון פסיכואנליטי של פרופ' פרויד בברלין) ובאלמאנאך של קק"ל בפראג. מלבד זה אכתוב עוד מפקידה לפקידה בשלושה עתונים צ'כיים. בשנת תרפ"ט יצאו לאור "פיוטים ושירי ידידות" שלי בפראג".¹
שנות ה-30 של המאה העשרים היו שנות פריחה בעבודתו הספרותית של לאנגר. הוא הירבה לכתוב, בעיקר סיפורים ומאמרים. גם בעולמו החיצוני חל שינוי ניכר: הוא קרא הרבה, היה בקי בכל המתרחש בספרות העולם, ביקר בתיאטראות, לעתים קרובות ביקר קונצרטים. הוא גם התחיל לנגן. כבר ב-1930 החל לפרסם את סיפוריו החסידיים. הם נכתבו בצ'כית: הם לא היו מיועדים לחוגים מצומצמים ולמומחים לקבלה, אלא לציבור-הקוראים הצ'כי הרגיל. הוא רצה לספר לקורא זה על יהודים שונים מאלה שבספרות הנאצית, אשר הוברחה מעבר לגבול הגרמני. הוא גם כתב שירה בשנים אלה. ב-1937 הופיע בפראג ספרו "תשעה שערים" (Devět bran); וב-1938, הופיע גם קובץ שירים מתורגמים על ידיו בשם "שירי המנודים" (Zpěvy zavržených) (מהדורה שניה יצאה לאור ב-1939). ב-1939 הוציא לאור ספרון בן 47 עמודים בשם "תלמוד: ליקוטים והיסטוריה" (Talmud : ukázky a dějiny) ובו ציטטות והסברים מהתלמוד.
בסוף שנות השלושים נשתנה המצב ביסודו: הכיבוש הנאצי באביב 1939 חיסל את הקהילה היהודית הפורחת בפראג.  מרדכי גיאורגו לאנגר אולץ לברוח ולמצוא מקלט בארץ-ישראל. דרכו ארצה היתה קשה ביותר, רצופת תלאות ונמשכה חודשים רבים ובהן חלה בדלקת ריאות ודלקת כליות שהפכו לכרוניות. ב-1940 הגיע לחופי הארץ כשהוא שבור ורצוץ - פיזית ונפשית. מבחינת יצירתו חל שוב מפנה והוא פונה לשירה: אחדים מן היפים בשיריו כתב בתקופה זו של שנות ה-40 המוקדמות בארץ-ישראל. הוא לא הסתפק בשירה: הוא מרבה לכתוב, לתרגם ולעבד את סיפורי החסידים שלו לעברית ומפרסמם בעיתונות, וכן כותב הרבה מאמרי ביקורת בתחומי האמנות, התיאטרון, הספרות והציור. אולם היצירה המקורית האמיתית בתקופת חייו האחרונה היא השירה והוא עמל להוציא לאור את קובץ שיריו "מעט צרי" שיצא לאור לאחר מותו, ביום ו', ה' באדר ב' תש"ג, 12 במארס 1943.
¹[המסמך מצוי באוסף שבדרון בספריה הלאומית בירושלים ומובא בספר "מעט צרי" בעריכת מרים דרור (תשמ"ה 1984)]

ספריו:

• Die Erotik der Kabbala (Prag : Verlag Dr. Josef Flesch, 1923)

• פיוטים ושירי ידידות : נשקל בהטעמה הספרדית. שוא נע וחטף נקראים (פרג : בהוצאת דר. יוסף פלעש, תרפ"ט)

• Devět bran : Chasídů tajemství (Praha : Evropský literární klub, 1937)

• Talmud : ukázky a dějiny (Praha : Vyd. Kulturni komise Svazu Čechů židů v ČSR, 1938)

• Zpěvy zavržených : Malá antologie hebrejského básnictví : (Století X-XIX) / Vybral a z hebrejštiny přeložil Jiří Langer (Praha : Akademický spolek Kapper, 1939)

• מעט צרי : שירים (תל אביב : דבר בסיוע מוסד ביאליק, תש"ג)
• מעט צרי : אסופת כתביו (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל ועקד, תשמ"ה 1984) <ערכה והקדימה מבוא מרים דרור>

על המחבר ויצירתו:

• דרור, מרים. המשורר מ. ג. לנגר: קווים לביוגראפיה.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 350־366 <כולל מבחר משיריו>
• סדן, דב. אחיו של עקביא מזל.  דבר (מהד' צהרים), ל' בניסן תש"ב, 17 באפריל 1942, עמ' 2 (במדור "קב חרובים") <חזר ונדפס בספרו אבני זכרון (תל אביב : עם עובד, תשי"ד), עמ' 242־246.

על "מעט צרי" (תשמ"ה 1984)

• ברונובסקי, יורם. מרדכי גיאורגו לנגר: הבחור מפראג. הארץ, ב' כסלו תשמ"ו, 15 בנובמבר 1985, עמ' 17 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 225־230>

קישורים:

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר