מלכה נתנזון, נולדה בגרמניה, אחרי השואה,
להורים ניצולים. שני אחים ואחות שלה נרצחו על ידי הנאצים, ושניים אחרים
נפטרו.
למדה ספרות ועיתונאות. שימשה ככתבת בעתונים, כתבי עת ושבועונים שונים.
פרסמה רשימות ביקורת ושירים בעיתונים יומיים ובכתבי עת ספרותיים. שני ספריה הראשונים תורגמו לשפה היידיש בידי הסופר יעקב שופט
ומבחר משיריה, בצירוף שירים חדשים, תורגמו בידי מאיר צ'ריסקי, לשפה הפולנית.
שירים רבים מפרי עטה תורגמו לערבית, אוקראינית, אנגלית, רומנית,
פלמית, פולנית, ויידיש, ופורסמו בעיתונים ובכתבי עת
ספרותיים בארץ ובעולם.
בשואה איבדה מלכה נתנזון את חלק הארי של משפחתה, לרבות אחיה, דבר שהשפיע על כל
אושיות עולמה והתפתחותה הספרותית.
בארץ איבדה את בן דודה האהוב, אלכס, שניצל מן התופת בפולין, ונפל כלוחם במלחמת
ששת הימים בירושלים. אישה, אמנון, נפצע במלחמת ההתשה, ולקה בפציעה פיסית
ואף בהלם קרב קשה, אשר אותותיו מלווים אותו עד עצם היום הזה, וגוזלים כל פיסת
שלווה מנפשו המיוסרת. על ספרה "אוכמניות בגשם", זכתה ב"פרס האישה היוצרת בספרות
לשנת התשנ"ח – שנת היובל של מדינת ישראל", מקרן האישה היוצרת בספרות,
מיסודה של גילה אוריאל.
דער שלייער פון נאראָנים : לידער / איבערגעזעצט פון עברית אויף יידיש יעקב שופט (ריכטער) (תל-אביב : ירון גולן, תשנ"ח 1998) <מהדורה דו לשונית – עברית ויידיש>