אברהם
יצחק קריב נולד בסלובודקה, ליד קובנה באדר ב' תר"ס. למד בישיבות ליטא
(סלובודקה, טלז ומיר) במלחמת העולם הראשונה שהה באוקראינה וקרים. למד בבית
המדרש למורים מייסודה של רשת "תרבות" באודסה (היה תלמידם של ח"נ ביאליק
ויוסף קלוזנר). מ-1923 היה במוסקבה ולמד בפקולטה המתימטית-פיזית עד 1929.
ב-1934 עלה ארצה ועסק לסירוגין בהוראה ובעריכה ספרותית (ב"דבר", הוצאת עם
עובד, מוסד הרב קוק, "מאזניים" ועוד). ראשית יצירתו היה בשירה, אך התפרסם
בעיקר בביקורת ובכתיבת מסות. קריב נפטר בחיפה ונטמן בה בו' באדר ב' תשל"ו,
8 במארס 1976.
[צילום: אפרים ארדה]
אלחנני, אברהם חיים.עם אברהם קריב.דבר, לספרות ולאמנות, כ"ז באלול תשכ"ח, 20 בספטמבר 1968, עמ' 6, 7.
בנשלום, בנציון.
תעודת ישראל והדימוקראטיה. בספרו: ארחות יצירה : מסות ומאמרים (רמת גן : אגודת הסופרים
העברים ליד הוצאת מסדה, 1966), עמ' 191־192 <תגובה להרצאתו של אברהם
קריב בועידת הסופרים העבריים שנתקיימה בתל-אביב בטבת תשי"ד (נחתם: 1953)>
ברוידס, אברהם. בעקבי אברהם
קריב. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 1 (סיון תשל"ז, יוני 1977), עמ'
37־40.
חלמיש, משה. האגדה בעיני אברהם קריב. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 33־52.
יפה, אברהם ב. אברהם קריב כמשורר. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 17־23.
סדן, דב. על אברהם קריב. זאת
הארץ, גל' 200 (י"ז באדר ב' תשל"ו, 19 במארס 1976), עמ' 3 <חזר ונדפס
בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר: כרך האישים (תל אביב
: עם עובד, תשל"ח 1977), עמ' 203־205, בשם "שלוש עטרות">
סדן, דב. דברים לזכר אברהם קריב ז"ל.
זכרונות האקדמיה ללשון העברית,
כרך כ"א-כ"ד, תשל"ד-תשל"ז (ירושלים, תשמ"א), עמ' 209־215 <דברים בישיבה
המאה עשרים ושבע של האקדמיה שנתקיימה ביום כ"ט באדר ב' תשל"ו> <נדפס
לראשונה ב'דבר', 'משא', י"ד בניסן תשל"ו, 14 באפריל 1976, עמ' 21, 22; וחזר
ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר: כרך האישים (תל אביב : עם
עובד, תשל"ח 1977), עמ' 205־212, בשם "בין לאו והן">
סדן, דב. על אברהם קריב : דברים לזכרו בבית הסופר בירושלים. כרמלית,
כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 10־16 <חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר:
כרך האישים (תל אביב : עם
עובד, תשל"ח 1977), עמ' 213־218, בשם "פן ופנים". נחתם:
כ"ג תמוז תשל"ו>
עובדיהו, מרדכי. בברית אמונים. כרמלית, כרך ט"ז (תש"ל), עמ' 242־252.
פרידלנדר, יהודה. התשתית הכפולה בביקורתו של אברהם קריב. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 24־32.
פרידלנדר, יוסף. גישתו של אברהם קריב לתנ"ך. כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 53־64.
קרמר, שלום. הלב והפה : לשונו של אברהם קריב בביקורת.
כרמלית: שנתון ספרותי, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 65־78.
קרמר, שלום. לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב.
לשוננו לעם: קונטרסים עממיים לענייני לשון, כרך כ"ט (תשל"ח), גל' א', עמ' 14־24; גל' ב', עמ' 44־49.
שלום, ש. אברהם קריב ז"ל (דברים ליד ארונו). כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 9.
על "מיתרים ומערכות"
יפה, אברהם ב. דרכו של א. קריב בביקורת הספרות. כרמלית, כרך י"ז-י"ח (תשל"ג-תשל"ד), עמ' 267־272.
על "משלשום ועד הנה"
הוכרמן, יעקב. הספר "משלשום ועד הנה" לאברהם קריב. כרמלית, כרך י”ט-כ’ (תשל"ה), עמ' 255־266.
אברהם
יצחק קריב נולד בסלובודקה, ליד קובנה באדר ב' תר"ס. למד בישיבות ליטא
(סלובודקה, טלז ומיר) במלחמת העולם הראשונה שהה באוקראינה וקרים. למד בבית
המדרש למורים מייסודה של רשת "תרבות" באודסה (היה תלמידם של ח"נ ביאליק
ויוסף קלוזנר). מ-1923 היה במוסקבה ולמד בפקולטה המתימטית-פיזית עד 1929.
ב-1934 עלה ארצה ועסק לסירוגין בהוראה ובעריכה ספרותית (ב"דבר", הוצאת עם
עובד, מוסד הרב קוק, "מאזניים" ועוד). ראשית יצירתו היה בשירה, אך התפרסם
בעיקר בביקורת ובכתיבת מסות. קריב נפטר בחיפה ונטמן בה בו' באדר ב' תשל"ו,
8 במארס 1976.