|
מבוא |
עמ' 7־21 |
|
נוסח עממי גנוז
של "אל הציפור" |
עמ' 22־33 |
|
הטיפוס
העממי (Volkstyp)
כדובר במונולוגים הדראמאטיים וב"שירי העם" |
עמ' 34־50 |
|
"התפארות בקינה"
– גלגוליה של דמות ה"אלאזון" מן השירה הפסבדו-עממית אל
השירה הקאנונית |
עמ' 51־65 |
|
הפואמה "שירתי" –
בין אודה חגיגית למהתלה עממית |
עמ' 66־79 |
|
"היא יושבה
לחלון" – תרגום מילולי של שיר-עם יידי או יצירת מקור? |
עמ' 80־93 |
|
"מחול
השחת" (danse
macabre)
בשירי הילדים, ב"שירי העם", ביצירה הקאנונית |
עמ' 94־109 |
|
"יעקב ועשו" –
שילובו של מוטיב עממי בסיפור מורכב |
עמ' 110־123 |
|
השיבה המאוחרת –
מן המודוס ה"עממי" הנמוך אל המודוס הגבוה |
עמ' 124־143 |
|
ביאליק – חסיד,
מתנגד או משכיל? |
עמ' 144־160 |
|
"הדלות שרקה
בארובה" – מימוש והמחזה של אידיומאטיקה יידית |
עמ' 161־177 |
|
רשימת מראי-המקום |
עמ' 178־182 |