נולד בווילקי, פלך קובנה, ליטא, בכ' בכסלו תרמ"ג, 1 בדצמבר 1882. קיבל חינוך יהודי-מסורתי ממוזג באהדה להשכלה. לשם המשך לימודיו בא בראשית המאה העשרים לאודיסה והושפע ביותר מחבורת אחד-העם וביאליק. ב-1904 יצא לארצות הברית יחד עם חבר-נעורים שלו ובן-דודו א.ד. מרקסון. שניהם סבלו רבות בשנים הראשונות והסבל השאיר אותותיו במות שניהם באבם. סילקינר הורה כל הימים והשנים בבית תלמוד-תורה בניו-יורק (בשנותיו האחרונות שימש מנהלו). הוא החל בכתיבת שיריו עוד בימי-אודיסה שלו. אולם לא פירסם. בתרס"ג נדפס ב"הזמן" שירו הראשון וההמשך בא רק עם הגיעו לארה"ב. מאז השתתף בשיריו במרבית האכסניות העבריות בארה"ב ומחוצה לה. היה למעשה הפותח של השירה העברית המודרנית בארה"ב, אם בצורתה ואם בתוכנה. ספרו הראשון "מול אוהל תמורה" (פואימה, ירושלים, תר"ע) היא התמודדות ראשונה של השירה העברית עם נושא "אמריקאי" (על הווי האינדיאנים בימי שלטון הספרדים באמריקה. הספר הוקדש למרקסון) וסימן מפנה בשירה העברית ופתח תקופה חדשה בספרות העברית בארה"ב. אף מילא הוא את מרבית הקובץ "סנונית" שהוציא ראובן בריינין (תר"ע) והוקדש לשירה העברית החדשה באמריקה. כינס מרבית שיריו באסופה "שירים" (תרפ"ז). הוציא כמה ספרי-לימוד ("עברית", עם אחרים. ניו-יורק, 1907. כמה מהדורות; "הספר הראשון". עם אחרים. 1912־1913) וכן היה, עם י. אבן-שמואל (קויפמן) וישראל אפרת, במחברי המילון האנגלי-עברי הגדול (תרפ"ט. עשרות הדפסות לאחר מכן). אף היה בעורכי "התורן" (כרך ב. תרע"ד). תירגם "מקבת" לשקספיר (וארשה, תרצ"ט) והוסיף הערות לתרגום "הסוחר מוויניציה" לשמעון הלקין. ב"נ סילקינר נפטר בניו-יורק בי"ז בחשוון תרצ"ד, 6 בנובמבר 1933.
תרגום:
|