נולד בעיר סלונים בבלארוס. גודל והתחנך בבית סבו בעיירה דרטשין ליד סלונים. למד ב'חדר' ולאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בבית ספר גרמני. באותה תקופה החל ללמוד עברית ונתקרב אל ספרות ההשכלה. עם פטירת סבו וסבתו (1921) יצא לוילנה ולמד בסמינר למורים שנפתח אז ע"י 'תרבות'. כאן נתפרסמו שיריו הראשונים בקובץ "לקט" שהוציאו תלמידי הסמינר.  הוא לא התמיד בלימודיו ובסתיו 1923 יצא לרוסיה להצטרף לאביו אולם נאסר בעוון פרסום שירה בעברית. לאחר חדשי עינויים, ברח, ובחורף 1924 הצטרף לאביו בעיר באקו שבאזארביז'אן. חי שם מהוראת עברית, שכר סופרים (פירסם שירים וסיפורים ביידיש) ומהקראות. בסוף 1925 יצא למוסקבה ומשם ללנינגראד (סט. פטרסבורג). כאן עבד כפועל ב"עמל" ("טרוד"), מפעל שנוסד בידי 'החלוץ', ומתוודע לקבוצת הסופרים העברים שם. ב-1929 נישא וב-1932 נודע לו על אחותו היושבת בארץ, שלא הכירה כלל. חרף יחסו החיובי למהפכה ולשלטון הקומוניסטי, נאסר לנסקי בשנת 1934 על שפרסם שירה בעברית ונשפט לחמש שנות עבודה בסיביר. גם שם המשיך לכתוב שירה, וב-1939 חזר ללנינגראד לאחר ששוחרר, אך עד מהרה נעצר והוגלה לאזור קזחסטאן. שם מת מחמת התנאים הקשים בחורף תש"ג (סוף 1942 או תחילת 1943). ביכורי שירתו נתפרסמו ב'כתובים' (1928, 1929, 1931), 'גלים' (1929־1930), 'מאזנים' (1930־1933, 1935־1939), 'השבוע' (1932), 'הארץ' (1933), 'מוסף' ל'דבר (1933, 1939), 'גליונות' (1934־1937), 'בוסתנאי' ועוד.  בשנת 1958 הגיע לישראל קובץ ובו 130 שיריו, בהם בלדות וסונטות בעברית עשירה, המתארים את תקופת ילדותו, שנות מאסרו ועבודת הפרך וכן תרגום "מיצירי" ללרמונטוב. שירתו פורסמה וזכתה להכרה, בין היתר הודות לפועלו של נתן זך.

ספריו:

• שירי חיים לנסקי (תל אביב : דבר, תרצ"ט) <י"ל בסיועה של חבורת ידידי הסופרים העברים בססס"ר>
• שירים, רשימות ומכתבים / הביא לדפוס והקדים מבואות - אברהם קריב (ירושלים : מוסד ביאליק, 1954 תשט"ו)( הענף הגדוע : כתבי הסופרים העברים שבברית המועצות) <כולל גם שירים והגיונות מאת אלישע רודין>
• מעבר נהר הלתי (תל אביב : עם עובד, תש"ך) <שירים> <מהדורה מורחבת יצאה לאור בתשמ"ו 1986>
• משירי חיים לנסקי (תל אביב : עקד, 1970)
• ילקוט שירים (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, 1973) <ליקט והוסיף הסברים עזריאל אוכמני ; הקדימה מבוא וצירפה ביבליוגרפיה שולמית לבוא>
• מעבר נהר הלתי (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986) <מהדורה מורחבת>

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

• פרנקל-מדן, רחל.  אדם ונוף : עיונים בעמדת הדובר במבחר שירי טבע ונוף של חיים לנסקי (תל אביב, תשל"ו) <עבודת גמר לתואר מ"א באוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למדעי הרוח - החוג לספרות עברית>

מאמרים:

• אונגרפלד, משה.  בין ביאליק לרודין ולנסקי.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ט בחשון תשכ"ג, 16 בנובמבר 1962, עמ' 7.
• בהר, עוזי.  לנסקי: חירות בצפונו של עולם.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 19 (מארס 1986), עמ' 131־138.
• בר-יוסף, חמוטל. "הדלי האחרון" של חיים לנסקי.  שדמות, גל' 18 (תשכ"ה),  עמ' 90־92 <כונס לספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ' 51־54>
• בר-יוסף, חמוטל. "קסם לי קסמה הלענה" של חיים לנסקי.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות ואמנות, 8 בספטמבר 1967, עמ' 12 <כונס לספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת-ציון : צבעונים, 2006), עמ' 50>
• ברגשטין, פניה.  א. רודין וח. לנסקי.  בספרה: רשימות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ב 1952), עמ' 254־262 <נחתם: 1942>
• הירשפלד, אריאל.  לנינגרד, במאסר, תרצ"ה.  הארץ, מוסף הארץ, י' בסיון תשס"ח, 13 ביוני 2008, עמ' 14.
• קריב, אברהם.  חזיונות ודיוקנאות : שירי חיים לנסקי.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כרך 15, גל' 8 (כ"ז בכסלו ת"ש, 8 בדצמבר 1939), עמ' 2, 3.

על "מעבר לנהר הלתי" (מהד' מורחבת, תשמ"ו)

• ברונובסקי, יורם. חיים לנסקי: אור גנוז ביסורים. הארץ, ג' באב תשמ"ו, 8 באוגוסט 1986, עמ' ב 6 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר – דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 236־240>

קישורים:

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר