סופר ומוציא-לאור. ישראל זמורה נולד בעיירה
פוצ'ומבאוצ'י, בחבל בלז שבבסרביה בכ"ד באייר תרנ"ט, 7 במאי 1899. למד
בצעירותו ב'חדר' ובישיבה ורכש לעצמו השכלה כללית באודסה ובפטרבורג. עלה
ארצה ב-1925 ומאז היה פעיל בספרות העברית. היה אחד
מהסופרים המודרניסטיים בני התקופה (מחבורתם של אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן,
לאה גולדברג ואחרים) ופרסם בכתבי העת 'כתובים' ו'טורים' וביקורת ספרותית
במספר כתבי-עת ספרותיים ארץ-ישראלים בני התקופה. זמורה היה גם פעיל בתרגום
(בעיקר מצרפתית ורוסית). ב-1940 ייסד את כתב העת 'מחברות לספרות'
(1940־1954) והיה עורכו הראשי. באותה שנה גם ייסד הוצאת ספרים בעלת שם זהה
שהוציאה לאור ספרות עברית מקורית קדומה ומודרנית וכן יצירות מובחרות מספרות
העולם ובעיקר ספרות ילדים מובחרת ('פו הדב'). ב-1960 ערך את ספריית 'שחרית'
שהוציאה ספרי ילדים מובחרים. היה מעורכי כתב-העת 'מאזנים' של אגודת הסופרים
וכן ערך את המדור לספרות של "קול ישראל". ישראל זמורה נפטר בתל-אביב בכ"ח
בחשוון תשמ"ד, 4 בנובמבר 1983. [צילום: י'
ברזילאי, 1974]
סופר ומוציא-לאור. ישראל זמורה נולד בעיירה
פוצ'ומבאוצ'י, בחבל בלז שבבסרביה בכ"ד באייר תרנ"ט, 7 במאי 1899. למד
בצעירותו ב'חדר' ובישיבה ורכש לעצמו השכלה כללית באודסה ובפטרבורג. עלה
ארצה ב-1925 ומאז היה פעיל בספרות העברית.