יצחק אורן (נדל) נולד בסיביר, בברית המועצות. כילד נדד עם
הוריו, רחל ויחזקאל נדל, לחרבין, בירת מנצ'וריה שבסין וחי בה עד לעלייתם ארצה ב-1936.
הוריו היו ציונים והאב היה מורה לעברית. בעת מלחמת העולם השנייה עבד כסולל דרכים עבור הצבא הבריטי והיה חבר בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).
למד ספרות, פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים (1936־1940). עם קום
המדינה התגייס לצה"ל וערך את עיתון 'המגן' (1948־1949).
עבד בשירות המדינה וערך את כתבי מבקר המדינה
(1965־1980). סיפורו הראשון פורסם ב-1946. היה העורך
הראשי של המהדורה הרוסית של האנציקלופדיה יודאיקה. זכה
היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול ב-1978; בפרס ניומן ב-1989
ובפרס ז'בוטינסקי ובפרס נשיא המדינה ב-1999.
התגורר בירושלים. נפטר בפברואר 2007.
[צילום: מכון לתרגום ספרות עברית]
ברץ, לאה. היצירה היא המרד : על הפואטיקה של יצחק אורן
... האומה, שנה מ"ד, גל' 167 (אביב תשס"ז, מארס 2007), עמ'
124־130.
ברתנא, אורציון. "צוואה" כסיפור-מרכז ביצירת יצחק אורן: על שליחותו המטאפיסית של היוצר - בין ה"נשגב" לבין ה"מגוחך". בצרון, כרך י', חוב' 43־44 (1989), עמ' 41־51.
כ"ץ, שרה. טיל הבשורה היהודית הקוסמית : דברים בטקס הענקת פרס ניומן לשנת 1989. מעריב, ספרות, ב' בניסן תשמ"ט, 7 באפריל 1989, עמ' 3.
כ"ץ, שרה. משיחיות הנפץ הקוסמית. מקור ראשון,
שבת, כ"ד באלול תשס"ז, 7 בספטמבר 2007, עמ' 6־7.
לילך, תמנה.
ילדות בחרבין. הארץ, תרבות וספרות, ה' באייר תשס"ז, 23
באפריל 2007, עמ' 5.
קצנלסון, גדעון. סוריאליזם עברי. הארץ, תרבות וספרות, 4 בדצמבר 1953, עמ' ב.
שקד, גרשון. יצחק אורן - פרוגון של הסיפור הנסיוני.
מאזנים, כרך נ"ט, גל' 3 (אלול תשמ"ה, ספטמבר 1985), עמ' 7־10; גל' 4 (חשון
תשמ"ו, אוקטובר 1985), עמ' 27־29.
על "אי-שם"
אורן, יצחק. ספרי הראשון. מעריב, מוסף לספרות, כ"ט באלול תשמ"ו, 3 באוקטובר 1986, עמ' 16־17.
על "אבות ובוסר"
שרירא, שושנה. והלילה היה לילה. דבר, ספרות ואמנות, 13 בנובמבר 1964, עמ'
על "פני דור וכלב"
זהבי, אלכס. שלשה ספרי מקור. האומה, שנה ז, חוב' 25 (תשכ"ח 1968), עמ' 124־127.