נולד
בעיירה הלוסק, פלך מינסק ברוסיה הלבנה, בחשון תרנ"ז, אוקטובר 1896 לאביו
הנגר. למד בילדותו ב'חדר'. בהיותו בן תשע, היגר עם משפחתו לארה"ב.
הוא למד ב"איסט סייד" של ניו-יורק ב"חדר", בישיבה, ובבתי-ספר עירוניים של ניו-יורק. למרות שלא המשיך בהשכלה פורמלית גבוהה, תוך קריאה מרובה נהיה למלומד, אוטו-דידקט. לפרנסתו שימש כספרן וכמורה בבתי-ספר עבריים בניו-יורק ובקליבלנד, אוהיו.
ב-1920 פירסם את שיריו הראשונים בירחון 'מקלט', ומאז פירסם שירים, מאמרים עיוניים וביקורתיים, שיחות ואגדות
בכתבי-עת שונים, ביניהם 'התקופה', 'הדואר', 'מאזניי'ם, ו'ביצרון';
כמו-כן השתתף בעיתונות העברית בארץ ובעיתונות האנגלו-יהודית והיידית בארה"ב.
ב-1933 עלה ארצה עם משפחתו הגדלה, (הוא נשא לאישה את חיה רוזן, בעלת הקול הנפלא, שכמוהו שלטה בעברית, אנגלית ויידיש). הוא התקבל כחבר-מערכת בעיתון היומי
'דבר' ואף היה בין מייסדי השבועון לילדים 'דבר לילדים', בו הופיעו לראשונה פרקי ספרו המפורסם
"מסע הבובות לארץ-ישראל".
ב-1936 (עקב פטירת תינוק ממחלת הדיסינטריה בבי"ח תל-אביבי, וסיכון חיי שני ילדים נוספים ממחלת המלריה), חזרו ההורים עם ארבעת ילדיהם (ועוד אחד בדרך) לארה"ב, והתיישבו בברונקס שבניו-יורק.
אברהם רגלסון התפרנס בדוחק ע"י כתיבה מזדמנת בכתבי-עת יהודיים. רק בזמן מלחמת העולם השניה, זכה לעבודה קבועה בעיתון היידי היומי
'מאָרגן פרייהייט', שם היה בעל מדור משלו שכלל מבט להשקפותיו האישיות, חדשות מארץ-ישראל, מאמרים רבים על ספרות עברית ואנגלית, סדרת מעשיות מן ההיסטוריה היהודית, ואף שירה מקורית.
ב-1949 חזר ועלה לארץ. עבד כעורך ומתרגם בהוצאת 'עם עובד'. כמו כן, נספח למערכת העיתון
'על המשמר' עד לפרישתו ב-1962. בשנה זו זכה בפרס ברנר עבור ספר שיריו "חקוקות אותיותיך", שבו שיר הכותרת מהווה המנון לשפה העברית.
ב-1972 קיבל את פרס ביאליק המכובד עבור שירותיים – "לסולם-צורית" ו-"שני ברבורים ונהר", שיר מבוסס על אפיזודה בחיי המשורר האירי ייטס. לאחר שתירגם רגלסון את שירו זה לאנגלית, זכה השיר להקראה פומבית בתאטרון "ליפי" שבדובלין, אירלנד.
ב-1976 העניקה לו המחלקה לעברית של אוניברסיטת ניו-יורק את פרס ניומן כהכרה בתרומתו החשובה לספרות העברית, ואף הובא לניו-יורק לטקס קבלת הפרס.
אברהם רגלסון נפטר בנוה-מונסון בכ"ח באב תשמ"א, 28 באוגוסט 1981.
[תודה לשרונה תל-אורן על הרשות להשתמש במידע ובתמונה מתוך
האתר
הרשמי המוקדש לאברהם רגלסון]
קין והבל : שיר (קליולנד ; ירושלם : ים ; דפוס ליפשיץ, תרצ"ב)
מסע הבובות לארץ ישראל : הבובות בארץ-ישראל (תל-אביב : מצפה, תרצ"ו)
<מהד' שניה ושלישית הופיעו בתשי"ד ובתשי"ט בהוצאת הקיבוץ המאוחד עם איורים
מאת "אריה", מהד' חדשה בהוצאת ספרית פועלים עם איורים של ארי רון בתשמ"א 1981
ומהדורה מחודשת המכילה מבוא ואחרית-דבר שנכתבו בידי שרונה, בת הסופר,
הופיעה ב-2004. רוב האיורים בספר הם מאת "אריה". אחרים, מאת בינה גבירץ, אריה נבון וארי רון. כמו כן ישנם איורים של נחום גוטמן>
מלא הטלית עלים : מסות ושיחות (ניו יורק : ועד להוצאת כתבי א' רגלסון, תש"א)
שם הבדלח : מראות ואגדות (ניו יורק : ועד להוצאת כתבי א' רגלסון, תש"ב)
אל האין ונבקע : שירים (תל-אביב : עם עובד, תש"ד 1943)
Israel's sweetest singer : Yehudah Halevi (1080-1140) / including a new translation of Love of Zion by Abraham Regelson (New York : The Hebrew Poetry Society of America, 1943)
Yad ha-lashon : a practical handbook of Hebrew containing over 2,000 English idioms and expressions with their Hebrew equivalents (New York : Wolf Sales, 1948)
חקוקות אותיותיך : שירים (תל אביב : מחברות לספרות, תשכ"ד)
עין הסוס : ספורים מן המיתוס היוני (תל-אביב : דביר, תשכ"ז) <חיתוכי-לינול מאת עמוס חץ>
נולד
בעיירה הלוסק, פלך מינסק ברוסיה הלבנה, בחשון תרנ"ז, אוקטובר 1896 לאביו
הנגר. למד בילדותו ב'חדר'. בהיותו בן תשע, היגר עם משפחתו לארה"ב.
הוא למד ב"איסט סייד" של ניו-יורק ב"חדר", בישיבה, ובבתי-ספר עירוניים של ניו-יורק. למרות שלא המשיך בהשכלה פורמלית גבוהה, תוך קריאה מרובה נהיה למלומד, אוטו-דידקט. לפרנסתו שימש כספרן וכמורה בבתי-ספר עבריים בניו-יורק ובקליבלנד, אוהיו.
ב-1920 פירסם את שיריו הראשונים בירחון 'מקלט', ומאז פירסם שירים, מאמרים עיוניים וביקורתיים, שיחות ואגדות
בכתבי-עת שונים, ביניהם 'התקופה', 'הדואר', 'מאזניי'ם, ו'ביצרון';
כמו-כן השתתף בעיתונות העברית בארץ ובעיתונות האנגלו-יהודית והיידית בארה"ב.
ב-1933 עלה ארצה עם משפחתו הגדלה, (הוא נשא לאישה את חיה רוזן, בעלת הקול הנפלא, שכמוהו שלטה בעברית, אנגלית ויידיש). הוא התקבל כחבר-מערכת בעיתון היומי
'דבר' ואף היה בין מייסדי השבועון לילדים 'דבר לילדים', בו הופיעו לראשונה פרקי ספרו המפורסם
"מסע הבובות לארץ-ישראל".
ב-1936 (עקב פטירת תינוק ממחלת הדיסינטריה בבי"ח תל-אביבי, וסיכון חיי שני ילדים נוספים ממחלת המלריה), חזרו ההורים עם ארבעת ילדיהם (ועוד אחד בדרך) לארה"ב, והתיישבו בברונקס שבניו-יורק.
אברהם רגלסון התפרנס בדוחק ע"י כתיבה מזדמנת בכתבי-עת יהודיים. רק בזמן מלחמת העולם השניה, זכה לעבודה קבועה בעיתון היידי היומי
'מאָרגן פרייהייט', שם היה בעל מדור משלו שכלל מבט להשקפותיו האישיות, חדשות מארץ-ישראל, מאמרים רבים על ספרות עברית ואנגלית, סדרת מעשיות מן ההיסטוריה היהודית, ואף שירה מקורית.
ב-1949 חזר ועלה לארץ. עבד כעורך ומתרגם בהוצאת 'עם עובד'. כמו כן, נספח למערכת העיתון
'על המשמר' עד לפרישתו ב-1962. בשנה זו זכה בפרס ברנר עבור ספר שיריו "חקוקות אותיותיך", שבו שיר הכותרת מהווה המנון לשפה העברית.
ב-1972 קיבל את פרס ביאליק המכובד עבור שירותיים – "לסולם-צורית" ו-"שני ברבורים ונהר", שיר מבוסס על אפיזודה בחיי המשורר האירי ייטס. לאחר שתירגם רגלסון את שירו זה לאנגלית, זכה השיר להקראה פומבית בתאטרון "ליפי" שבדובלין, אירלנד.
ב-1976 העניקה לו המחלקה לעברית של אוניברסיטת ניו-יורק את פרס ניומן כהכרה בתרומתו החשובה לספרות העברית, ואף הובא לניו-יורק לטקס קבלת הפרס.
אברהם רגלסון נפטר בנוה-מונסון בכ"ח באב תשמ"א, 28 באוגוסט 1981.