נולד בחאלב (סוריה) בי"ז בשבט תרפ"ט (28 בינואר 1929) במשפחה מושרשת בעיר מדורות. ראשית חינוכו היתה ב'תלמוד תורה' בעיר הולדתו. בגיל 8 עלה ארצה עם הוריו והתיישבו בתל-אביב. למד בבית-הספר 'ביאליק וסיים את הגימנסיה הרצליה. ב-1946 התנדב לפלמ"ח וכעבור שנה השתתף עם חבריו להכשרה ביסוד הקיבוץ מעין-ברוך. בתש"ז נסע ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת מלחמת העצמאות עשה כחייל בעיר הנצורה. בתום המלחמה שב לקיבוץ. היה מרכז הדיר, מזכיר הקיבוץ ומדריך קבוצות נוער עולה. לאחר שסיים את המדרשה לחינוך משותף בבית-ברל והשתלם באוניברסיטה העברית עבר להוראה וניהל את בית-החינוך המשותף לעמק החולה. יצא לשליחויות שונות, ביניהן מטעם תנועת 'החלוץ' לאירופה ומטעם אונסקו לארצות אפריקה הדוברות צרפתית. ספרו "מישל עזרא ספרא ובניו" עובד לסרט טלויזיה וזיכה אותו בפרס ירושלים
לספרות יפה ע"ש ש"י עגנון. ב-1979 הוענק לו פרס ראש הממשלה ליצירה. אחיו הוא הסופר והמתרגם טוביה שמוש (1912־1982).
שמוש, אמנון. מישל עזרא ספרא ובניו - הספר והסדרה : שלושים שנה לחתימת הרומן 'מישל ואני'.
כיוונים חדשים, חוב' 15 (טבת תשס"ז, ינואר 2007), עמ'
243־251.
בנימיני, יפה. שם וכאן במרוצת הזמן : עיון בספרו של אמנון שמוש "מישל עזרא ספרא ובניו". בתוך:
בין היסטוריה לספרות / הביאה לדפוס – מיכל אורון (תל אביב : דיונון, תשמ"ג 1983), עמ' 207־224.