צייר ופסל ישראלי. נולד בדרזדן, גרמניה. עלה לישראל בגיל שנתיים עם אמו, שנישאה להרצל תומרקין שהיה לאביו. גדל בתל אביב ולאחר מכן בבת ים. את שירותו הצבאי עשה תומרקין בחיל הים, ועם שחרורו בשנת 1954 עבד ולמד במשך שנה אצל הפסל רודי להמן בעין הוד. בשנת 1955 נסע לאירופה ועבד כתפאורן ב"ברלינר אנסמבל" אצל ברטולט ברכט שהשפיע עליו רבות. בשנת 1956 חזר ארצה והחל לפסל מגרוטאות ברזל.  בשנת 1961 נסע לנגב ובנה דגמים של פסלי נוף. בשנת 1962 נסע ליפן וארצות הברית במטרה ללמוד טכניקות של ציור יפני. שנה לאחר מכן חזר לארץ ויצר פסלי מדבר בערד ודימונה. אנדרטת השואה והתקומה בכיכר רבין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודה), עשויה ברזל חלוד וזכוכית.תומרקין החל ליצור את פסליו מחלקי נשק, יציקות פוליאסטר ודמויות אברי אדם. הוא יצר גם אנדרטאות כ"אנדרטת השלום" בלוד, העשוייה מחלקי טנקים ונשק ש"כותתו לאתים", גן פסלים במושב בורגתה ואנדרטת השואה בכיכר רבין בתל אביב (1975). בשנת 2004 הוענק לו פרס ישראל.
[צילום: אלדד רפאלי ומרק ניימן]

ספריו:

• 13 שיחות על אמנות המאה ה-20 / יגאל תומרקין (תל-אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור : אוניברסיטה משודרת, תשמ"ה 1985)
• הרפסודה של המדוזה (תל אביב : עם עובד, 2002) <סיפורים קצרים>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

על "13 שיחות על אמנות המאה ה-20"

• גלדמן, מרדכי. הפירמידה, האל ומרלין מונרו. במחנה, גל' 42 (25 ביוני 1986), עמ' 36.

על "הרפסודה של המדוזה"

• אבישי, מרדכי. מסות קטנות ופרקי-הגות. מאזנים, כרך ע"ח, גל' 4 (סיון תשס"ד, יוני 2004), עמ' 29־30.
• אלמוג, רות. "גוי לא סובל". הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשס"ג, 27 בספטמבר 2002, עמ' ה 2.
• מלצר, יורם. בדידותו של איש התרבות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז בכסלו תשס"ג, 22 בנובמבר 2002, עמ' 24.
• שץ, אבנר. סיוטים קשים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י' בכסלו תשס"ג, 15 בנובמבר 2002, עמ' 27־28.

קישורים:

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר