רן יגיל נולד ב-1968, בנו של הבדרן גדי יגיל ונכדו של שחקן התיאטרון וקריין הרדיו משה חורגל. שירת בלהקה צבאית, תחילה בלהקת המפח"ש ואחר-כך בלהקת פיקוד צפון. ב-1987 הוציא את ספר שיריו הראשון, "מות סנדלרים", ושנה אחר-כך את רומן הביכורים שלו, "מחשבה אחת קדימה". לאחר שירותו הצבאי עסק בבידור ובמשחק. השתייך לחוג הספרותי "עכשיו 55". היה עורך בהוצאת גוונים, שם יצאו לאור ספריו "ארז כמעט יפה וסיפורים אחרים" (1996) ו"ז'אק", רומן ביוגרפי על הזמר ז'אק ברל (1998). מ-1995 עורך הביטאון לספרות "עמדה" יחד עם עמוס אדלהייט. לצד כתב-העת פעלה הוצאה-לאור משותפת עם הוצאת ביתן, שבה יצאו לאור ספריו "סוף הקומדיה – תריסר סיפורים" (2001) ו"נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן" (2003). משמש עורך לשוני ב"מעריב", כותב קבוע במדור "ספרות וספרים" במוסף השבת של "מעריב", ומפרסם שם טור שבועי, "שיר והערה". עורך אנתולוגיות סיפורים בנושאים שונים יחד עם ירון אביטוב. זכה בפרס ראש הממשלה בשנת 2003. גר בתל-אביב, נשוי ואב לשלושה.
[מקור: לקסיקון אנציקלופדי לתקשורת ועיתונות באתר 'העין השביעית' של המכון הישראלי לדמוקרטיה]

ספריו:

• מות סנדלרים (תל אביב : עקד, תשמ"ח 1987) <שירים>
• מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988)
• ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : גוונים, תשנ"ו 1996)
• ז'אק (תל-אביב : גוונים, תשנ"ח 1998) <על הזמר הבלגי ז'אק ברל>
• סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : ביתן, תשס"א 2001)
• נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : עמדה/"ביתן", תשס"ג 2003)
• הרביניסט האחרון (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
• אני ואפסי (ירושלים : כרמל/עמדה, תשס"ח 2008) <עריכה - דנה רייך> <רומן>

עריכה:

• הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : גוונים, תשנ"ח 1997)
• בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : כרמל, תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב>
• טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : כרמל, תשס"ב 2002) <בשיתוף ירון אביטוב>
• הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב>
• אחד אלוהינו : מאמינים, כופרים ופוסחים על שתי הסעיפים (ירושלים : כרמל, תשס"ח 2008) <בשיתוף ירון אביטוב>

על המחבר ויצירתו:

• רן יגיל. השאלון: "הספרות זה צד חזק אצלי שאשתי פחות מכירה".  הארץ, מוסף ספרים, גל' 715 (י"ז בחשון תשס"ז, 8 בנובמבר 2006), עמ' 3.

על "הרביניסט האחרון"

• זמיר, מיכל.  אולי המדינה הלכה, אבל החיים נמשכים.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 718 (ח' בחשון תשס"ז, 29 בנובמבר 2006), עמ' 10.
• סומק, רוני.  חרקירי.  עתון 77, גל' 316 (כסלו תשס"ז, נובמבר-דצמבר 2006), עמ' 10.
• פלקסין, אריאל. מי גנב את המדינה?  מקור ראשון, דיוקן, י"ז בכסלו תשס"ז, 8 בדצמבר 2006, עמ' 38.

על "אני ואפסי"

• דליס.  נוסטלגיה תל-אביבית של שנות השבעים מול סצינת רוק בפלורנטין עכשיו – אב ובִתו.  רן יגיל <מקוון>, 18 בפברואר 2009.
• וקסמן, אבי.  בעיקר אני.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 813 (כ"ד באלול תשס"ח, 24 בספטמבר 2008), עמ' 12
• מירן, ראובן. "אני ואפסי" מאת רן יגיל. הארץ, גלריה, כ"ב בחשון תשס"ט, 20 בנובמבר 2008, עמ' 11.
• מרדכי, שחר-מריו. ההפקה הגדולה.  עתון 77 , גל' 335 (כסלו תשס"ט, דצמבר 2008), עמ' 16־17.
• שכנאי, יעל.  צער גידול בנות, או, הרווח בין הגבר לחולצה של בתו.  מוציאה מחושך לאור <מקוון>, 14 בינואר 2009.

קישורים:

• "אני ואפסי" באתר
• "הרביניסט האחרון" באתר
• הבלוג האישי של רן יגיל באתר 'בננות'.

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר