נולד בלטביה
למשפחת סוחרים. עברית למד בילדותו. ב-1933 עלה ארצה עם משפחתו אשר השתקעה בראשון לציון. הוא סיים את בית הספר העממי במושבה, והשלים את לימודיו בלימודי ערב בתל אביב. עד מלחמת הקוממיות עסק בעבודות נגרות, בניין ומסגרות.
במלחמת העצמאות שרת כסופר צבאי ועורך ספריית-כיס לחייל. ב-1950 נתמנה עורך-משנה של עיתון הילדים "משמר לילדים"
וב-1979, היה לעורכו הראשי של השבועון. בשנת 1984 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה.
כמו כן זכה בפרס ברנר ובפרס חולון.
בנוסף על יצירתו לילדים, נודע שלמה ניצן כסופר של דור תש"ח. סיפורו הראשון, "חגים בחולות", נדפס בשנת 1944, ברבעון "מחברות לספרות" של ישראל זמורה. עיקר פרסומו היא הטרילוגיה הגדולה "צבת בצבת", רומן העוסק בגיבור הישראלי של מלחמת העצמאות, וביום השני, האפור, שלאחר המלחמה. על רקע סיפור משפחה רחב ובו יחסי בנים אבות מאד מורכבים.
רעייתו, המחנכת נחמה ניצן, תירגמה ועיבדה סיפורי ילדים ופירסמה
רשימות-ביקורת על ספרי-ילדים. בנם הוא איש התיאטרון, עמרי ניצן.
שלמה ניצן נפטר בתל-אביב בכ"ח בשבט תשס"ו, 26 בפברואר 2006.
*[לפי מקור אחד שלמה ניצן
נולד בכ"ד בכסלו תרפ"ג, 14 בדצמבר 1922]
בלאט, אברהם. משקע המלחמה ומוטיב המוות - שתי פנים.
בספרו: תחומים וחותם (תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 106־111.
על "האימפריה הפרטית של זמירי-פיקאסו"
אורן, יוסף. מייסד האימפריה ובנו. ידיעות אחרונות,
ספרות, י' באב תשמ"ב, 30 ביולי 1982, עמ' 21
<חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי
(ראשון לציון : יחד, תש"ן 1990), עמ' 111-117.
הלפרין, שרה. לחיות עם הפחד.
מאזנים, כרך נ"ה, גל' 6 (1982), עמ' 15-18.
פרי, לילי. עולם מוזר, או שמא עולם תקין עד אימה.
הארץ, מוסף ספרים, גל' 157 (ח' באדר תשנ"ו, 28 בפברואר 1996), עמ' 6.
על "צמחתי להיות לפניך"
יגיל, רן. הפלמ"חניק המהסס. מעריב, תרבות, ספרות, י"ב בחשון תש"ע, 30 באוקטובר 2009, עמ' 24 <נוסח מורחב
בשם:
"על הפרוזה של הסופר שלמה ניצן" פורסם באתרו של רני יגיל באתר 'בננות'>