אהוד בן עזר

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

אהוד בן-עזר (1936)

<בהכנה>

Ehud Ben-Ezer

נולד בפתח-תקוה בי' בניסן תרצ"ו, 2 באפריל 1936. בן לאחת המשפחות שיסדו את המושבה הראשונה בשנת תרל"ח (1878). סבו, יהודה ראב (בן-עזר) היה ממיסדי המושבה ודודתו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארצישראלית הראשונה. אהוד למד בגימנסיה המקומית 'אחד העם' ולאחר שגורש מבית הספר סיים את לימודיו התיכוניים ב'תיכון חדש' בתל-אביב. שירותו הצבאי עשה בנח"ל והיה מראשוני קיבוץ עין גדי (1955 עד 1958). למד פילוסופיה, ספרות כללית ועברית וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, כן היה מדריך ומורה ביישובי עולים בנגב ובסביבות ירושלים. מ-1966 מתגורר בתל-אביב, נשוי ואב לבן. ב-1976 וב-1991 זכה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול מטעם ראש-הממשלה. טיפל בעזבונה הספרותי של דודתו, המשוררת אסתר ראב.

ספריו:

המחצבה (תל אביב : עם עובד, תשכ"ג 1963)
אנשי סדום (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ח 1968)
לא לגיבורים המלחמה : רומן (תל-אביב : א. לוין-אפשטין, תשל"א 1971)
לילה בגנת הירקות הנרדמים : ספור לילדים מכל הגילים (רמת גן : מסדה, 1972) <איורים, נורית יובל>
הפרי האסור : סיפורים (תל-אביב : אחיאסף, תשל"ח 1977)
עופרית בלופרית : ספור לילדים (תל-אביב : יבנה, תשל"ח 1977) <איורים, יעקב קמחי>
אפרת : מחזור סיפורים (תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור : ספרית תרמיל, תשל"ט 1978)
השקט הנפשי (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל"ט 1979) <רומן>
בעקבות יהודי המידבר (ירושלים : שוקן, תשמ"ג 1983) <איורים, דני קרמן>
הנאהבים והנעימים : רשימות מהחיים החדשים המתרקמים בארץ-ישראל (תל אביב : ביתן, תשמ"ה 1985)
50 שירי מתבגרים תל אביב : רכגולד, 1987) <בהשתתפות דני קרמן>
בצאת ישראל ממצרים : ספור יציאת מצרים בציורים מצוירים על ידי נחום גוטמן (תל אביב : יבנה, תשמ"ז 1987)
ימים של לענה ודבש : סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב (תל אביב : עם עובד, תשנ"ח 1998)
לא לגיבורים המלחמה : רומאן (הוד השרון : אסטרולוג, 2000)
שלוש אהבות : רומאן (הוד השרון : אסטרולוג, 2000)
המחצבה : הספר השלם : רומאן (הוד השרון : אסטרולוג, 2001) <מהדורה שנייה, ערוכה מחדש בידי המחבר, על פי המהד' הראשונה, מצונזרת>
אנשי סדום : הסיפור האמיתי : רומאן (הוד השרון : אסטרולוג, 2001)
ברנר והערבים : במלאת 80 להירצחו (הוד השרון : אסטרולוג, 2001) <כולל את "עצבים" ליוסף-חיים ברנר, בהעתקת אהוד בן עזר>
יֵעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר : שירים 1955־1995 (הוד השרון : אסטרולוג, תשס"ה 2005)

עריכה:

במולדת הגעגועים המנוגדים : הערבי בספרות העברית : מבחר ספורים (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ב 1992) <תורגם לאנגלית>
Sleepwalkers and other stories : the Arab in Hebrew fiction / edited by Ehud Ben-Ezer (Boulder : Lynne Rienner, 1999)

על המחבר ויצירתו:

בלאט, אברהם. הפרובלמטיקה של אהוד בן-עזר. בספרו: תחומים וחותם (תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 156־164 <על "אנשי סדום" ועל "לא לגיבורים המלחמה">
גר, צפרירה. על סיפוריו של אהוד בן-עזר. ספרות ילדים ונוער, שנה ט', גל' א'(1982), עמ' 48.

על "המחצבה"

גנוז, יצחק. "המחצבה". הפועל הצעיר, שנה 56, גל' 39 (2 ביולי 1963), עמ' 21.

על "אנשי סדום"

גור, ישראל. מבוכת סדום. האומה, שנה ז, חוב' 2 (26) (תשכ"ט), עמ' 257־264.
כהן, אדיר. "אנשי סדום". הדואר, שנה 49, גל' ל"ה (אב תש"ל, אוגוסט 1970), עמ' 626.

על "הפרי האסור"

וילף, מיכאל. סיפורי אהוד בן עזר. על המשמר, ספרות, כ"ו בשבט תשל"ח, 3 בפברואר 1978, עמ' 6.

על "הנאהבים והנעימים"

גולן, ירון. נימפומאניה עברית. הארץ, מוסף, ח' באב תשמ"ה, 26 ביולי 1985, עמ' 11.
טרדלר, רותי. היום פורנוגראפיה, מחר קלאסיקה. נעמת, גל' 89 (סיון תשמ"ו, יוני 1986), עמ' 42־43.

על "במולדת הגעגועים המנוגדים"

אבישי, מרדכי. הערבי בעיני הסופר העברי. על המשמר, ב' בתמוז תשנ"ב, 3 ביולי 1992, עמ' 22.
בלאט, אברהם. דמות הערבי בספרות הישראלית. הצופה, י"ב בתשרי תשנ"ג, 9 באוקטובר 1992, עמ' 6.
ברלוביץ, יפה. "קפצנו אלהים בעיניים עצומות" (עיון בעמדותיה של הספרות העברית לגבי השאלה הערבית). עתון 77, גל' 149 (1992), עמ' 18־20.
ברצקי, נורית. היום, הערבים בספרות כבר לא סיוט. מעריב, השבוע, כ"ט באדר ב' תשנ"ב, 3 באפריל 1992, עמ' 51 <ראיון עם אהוד בן-עזר>
ויס, הלל. כמו בבואה נשקפת בראי. מעריב, ספרות אמנות, י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 2־3.
לשם, גיורא. "במולדת הגעגועים המנוגדים". הד החינוך, מאי 1992, עמ' 15.
מצאלחה, סלמאן. את בניך תיתן לו ולקחת מבניו. הארץ, כ"ה בניסן תשנ"ג, 16 באפריל 1993, עמ' ב 9.
סומך, ששון. לא רק רועים וכפריים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ה בסיוון תשנ"ב, 26 ביוני 1992, עמ' 26.
פלטי, מיכל. צילו של הישראלי. על המשמר, ב' בתמוז תשנ"ב, 3 ביולי 1992, עמ' 22.
שלחת, אנטואן. דמות הערבי בספרות העברית. רב-קול, גל' 1 (1999), עמ' 82־83. <שיחה עם אהוד בן עזר - הראיון התפרסם בעיתון "אל-אתיחאד" ב- 29.1.1999 בעקבות הופעת הנוסח האנגלי של האנתולוגיה "במולדת הגעגועים המנוגדים">

על "ימים של לענה ודבש"

פרליס, איזה. אסתר ראב המשוררת ה"צברית" הראשונה. הדאר, שנה 77, גל' י"ב (כ"ט בניסן תשנ"ח, 24 באפריל 1998), עמ' 20־21.

על "שלוש אהבות"

מלמד, דוד. הגיבור מתענג על הסבתא, הבת והנכדה. מעריב, מוסף לשבת - ספרות וספרים, כ"ט בטבת תש"ס, 7 בינואר 2000, עמ' 29.

על "ברנר והערבים"

רובינשטיין, רני. פולני המזרח. הארץ, מוסף ספרים, גל' 438 (כ"ז בתמוז תשס"א, 18 ביולי 2001), עמ' 4.

על "יֵעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר"

ש. שפרה. הזמן אינו יכול לאוהבים. כיוונים חדשים, חוב' 14 (סיון תשס"ו, יוני 2006), עמ' 241־249.

קישורים:

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר