נולד
בפתח-תקוה בי' בניסן תרצ"ו, 2 באפריל 1936. בן לאחת המשפחות שיסדו את
המושבה הראשונה בשנת תרל"ח (1878). סבו, יהודה ראב (בן-עזר) היה ממיסדי
המושבה ודודתו, אסתר ראב, היתה המשוררת הארצישראלית הראשונה. אהוד למד
בגימנסיה המקומית 'אחד העם' ולאחר שגורש מבית הספר סיים את לימודיו
התיכוניים ב'תיכון חדש' בתל-אביב. שירותו הצבאי עשה בנח"ל והיה מראשוני
קיבוץ עין גדי (1955 עד 1958). למד פילוסופיה, ספרות כללית ועברית
וקבלה באוניברסיטה העברית בירושלים, כן היה מדריך ומורה ביישובי עולים בנגב
ובסביבות ירושלים. מ-1966 מתגורר בתל-אביב, נשוי ואב לבן. ב-1976 וב-1991
זכה בפרס היצירה ע"ש לוי אשכול מטעם ראש-הממשלה. טיפל בעזבונה הספרותי של
דודתו, המשוררת אסתר ראב.
מצאלחה, סלמאן. את בניך תיתן לו ולקחת מבניו. הארץ, כ"ה בניסן תשנ"ג, 16 באפריל 1993, עמ' ב 9.
סומך, ששון. לא רק רועים וכפריים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ה בסיוון תשנ"ב, 26 ביוני 1992, עמ' 26.
פלטי, מיכל. צילו של הישראלי. על המשמר, ב' בתמוז תשנ"ב, 3 ביולי 1992, עמ' 22.
שלחת, אנטואן. דמות הערבי בספרות העברית. רב-קול, גל' 1 (1999), עמ' 82־83.
<שיחה עם אהוד בן עזר - הראיון התפרסם בעיתון "אל-אתיחאד" ב- 29.1.1999 בעקבות הופעת הנוסח האנגלי של האנתולוגיה "במולדת הגעגועים המנוגדים">
על "ימים של לענה ודבש"
פרליס, איזה. אסתר ראב המשוררת ה"צברית" הראשונה. הדאר, שנה 77, גל' י"ב (כ"ט בניסן תשנ"ח, 24 באפריל 1998), עמ' 20־21.
על "שלוש אהבות"
מלמד, דוד. הגיבור מתענג על
הסבתא, הבת והנכדה. מעריב, מוסף לשבת - ספרות וספרים, כ"ט
בטבת תש"ס, 7 בינואר 2000, עמ' 29.
על "ברנר והערבים"
רובינשטיין, רני. פולני המזרח. הארץ, מוסף ספרים, גל' 438 (כ"ז בתמוז תשס"א, 18 ביולי 2001), עמ' 4.
על "יֵעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר"
ש. שפרה. הזמן אינו יכול לאוהבים. כיוונים חדשים,
חוב' 14 (סיון תשס"ו, יוני 2006), עמ' 241־249.