יוכי ברנדס (1959)

Yochi Brandes

יוכי (יוכבד) ברנדס (לבית רבינוביץ) נולדה בחיפה. בת למשפחת אדמו"רים חסידית. למדה בבתי-ספר חרדים של רשת בית- יעקב בפתח-תקוה ובחיפה. המשיכה בלימודים אקדמיים במכללת ירושלים התורנית ולאחר מכן באוניברסיטת בר-אילן. היא השלימה תואר שני ביהדות במכון שכטר של התנועה הקונסרבטיבית בירושלים.  היא לימדה משך שנים רבות תנ"ך ומחשבת ישראל בבתי-ספר שונים, וכתבה תוכניות לימודים בתנ"ך וביהדות. מזה כעשר שנים היא מלמדת בבית-המדרש של בית שמואל בירושלים ומרצה בפורומים שונים בנושאי ספרות ויהדות.  במקביל לכתיבתה הספרותית, הקימה ברנדס בשנת 1999 במסגרת הוצאת ידיעות אחרונות את הסדרה יהדות כאן ועכשיו, שבה יצאו עד כה יותר מ-50 ספרים. ברנדס מעורבת מפעם לפעם בנושאים ציבוריים אקטואליים, בעיקר כמרואיינת בתוכניות רדיו וטלביזיה. באמצע שנות השמונים הגישה פינה בתוכנית הטלביזיה "צירופים" ופרסמה משך כשנתיים טור קבוע בעיתון "מעריב". גם כיום היא מפרסמת לעיתים מאמרים בעיתונים שונים, שחלקם מעורר תגובות סוערות.
"כתיבתה של ברנדס שואבת את השראתה מארון הספרים היהודי על כל רבדיו: התנ"ך, ספרות חז"ל, ההלכה, התפילה, הקבלה והחסידות, וספריה מתארים פרקים מרכזיים בתולדות הציונות. הסיפור הקצר הראשון שכתבה ברנדס, מספר אפס, התפרסם רק לאחר שנים. בשנת 1996 פרסמה בכתב-העת אלפיים את הסיפור הקצר מאדים. זהו סיפורה של אשה חרדית צעירה והסוד הנורא שהיא נושאת עימה לגבי לידת ילדה הבכור, שלו חיכתה שנים. הסיפור קרוב בנושאיו ובסגנונו לרומן הראשון של ברנדס, גמר טוב, שהתפרסם בשנת 1997 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר, שהפך מיד לרב-מכר והקנה לברנדס את פרסומה כסופרת, מתאר את קריסתם הטראגית של נישואיהם של שרה ובנימין, בני-דודים שגדלו בעולם החרדי-חסידי של בני ברק, וחושף בהדרגה את הביוגרפיה המשפחתית שהביאה לכישלונם הבלתי-נמנע של הנישואים. הספר משופע בתובנות לגבי השינויים שחלו בעולם החרדי האשכנזי בשני הדורות האחרונים. ברנדס משלבת את סיפורם העכשווי של שרה ובנימין במאורעות מתקופת מלחמת העולם השנייה, שילוב תקופות שיהפוך לסימן היכר של יצירתה בהמשך. הספר יצא שנית בשנת 2003. הרומן השני של ברנדס, הגר (הוצאת ידיעות אחרונות), מספר את סיפור אהבתם הסוערת וההרסנית של תלמיד ישיבה ממאה שערים וקיבוצניקית מעין-שמר, שנפגשו בפלמ"ח במהלך מלחמת העצמאות. במקביל מסופר סיפורה של הנכדה הירושלמית, שיוצאת לאחר חמישים שנה, בעקבות משבר אישי, להתחקות אחר אהבת הנעורים הטראגית של סבה ולנסות להבין את פשר הכוחות הסמויים השולטים בחייה שלה. בשנת 2005 עיבדה ברנדס את הספר למחזה, שהועלה כהצגת יחיד של השחקנית הדס קלדרון במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, וממשיך להיות מוצג מאז. לכבות את האהבה (2001) מספר על סטודנטית המחליטה לכתוב רומן היסטורי על כת ים-המלח, ובמהלך הכתיבה מתוודעת לאהבת הנעורים של אמה לגבר בעל כוח משיכה כובש וסודות אפלים. הרומן עוסק בקשר הטעון והמסובך בין האם והבת, באהבות ובבגידות, ובחיפוש המבטיח אך גם מאיים אחר משמעות רוחנית. הרומן גם מתחקה אחר גלגוליה של הציונות הדתית – מן "המזרחי" של ימי טרום המדינה ועד לקבוצות וזרמים שונים בציבור המתנחלים של ימינו. גרעינים לבנים (2003) מתמקד בכוחו של סיפור, בדרכים השונות בהן אנו בוחרים לספר סיפור, ובכוח הטמון בו להשפיע על חיינו ולשנותם. הרומן טווה במקביל את סיפוריהן של שתי נשים הנעות בין פריצת מסגרת לרצון להשתייך, בהפרש של מאה שנה זו מזו – האחת בימי העלייה הראשונה, והשנייה בישראל של ימינו. הספר מתאר מגוון מערכות יחסים נפתלות ומסובכות בין נשים לגברים שבחייהן: בין בנות לאבותיהן, בין אמהות לבניהן, בין רעיות לבעליהן ובין אוהבות לאהוביהן. ספרה האחרון של ברנדס, וידוי (2005), הוא רומן רחב יריעה, החוזר ועוסק בנושאים שהעסיקו את הסופרת בספריה הקודמים – כוחם של סיפור ויצירה אומנותית להשפיע על חיינו והאופן שבו כל פירוש מחודש של העבר מעצב את ההווה; שאלות של גורל ובחירה; מקומן של נשים בעולם גברי; התמודדות עם אשמה ועם כפרה. הרומן פותח בפרעות קישינב בראשית המאה העשרים, מתמקד בתחיית התרבות העברית באודסה ובתל אביב הקטנה, ומתסתיים במדינת ישראל של תחילת המאה ה-21."
יוכי ברנדס נשואה ואם לארבעה ילדים. 
[מקור:  ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית]
[צילום: מערכת וואלה].

ספריה:

  • גמר טוב (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ז 1997)
  • הגר (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1998) <רומן>
  • לכבות את האהבה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001)
  • גרעינים לבנים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003) <עריכה, שי צור>
  • וידוי (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005) <עריכה, שי צור>
  • מלכים ג (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, 2008) <רומן> <עריכה - יגאל שוורץ>
על המחברת ויצירתה:

  • ברנדס, יוכי. הוא הביט בי נדהם. "כתבת סיפור?". הארץ, מוסף ספרים, גל' 660 (י"ד בתשרי תשס"ו, 17 באוקטובר 2005), עמ' 54 <הסופרת יוכי ברנדס חוזרת אל הרגעים, האנשים, הסיפורים והשירים שבהם התחילה יצירתה>
  • לונדון, ירון. ואל ספרך תשוקתך. ידיעות אחרונות, סוכות, י"ד בתשרי תשנ"ח, 15 באוקטובר 1997, עמ' 48־51 <ריאיון עם ארבע סופרות דתיות (חנה בת-שחר, יוכי ברנדס, נעמי רגן ומירה מגן) שכבשו את רשימת רבי המכר>
על "גמר טוב"
  • בלבן, אברהם. חזרה לאחור. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו באב תשנ"ז, 29 באוגוסט 1997, עמ' 28.
  • ישראל, יעל. אמא טובה ואמא מכשפה. עתון 77, גל' 215 (1998), עמ' 8.
  • נבות, אמנון. דודי הזיקוק של כלא 6. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ג' באלול תשנ"ז, 5 בספטמבר 1997, עמ' 31.
  • פוקס, אסתר. מורדת ונכנעת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 248 (כ"ו בחשוון תשנ"ח, 26 בנובמבר 1997), עמ' 5.
על "הגר"
  • גוטקינד, נעמי. זה לא התנ"ך כמשל: על ספרה של יוכי ברנדס, "הגר". הצופה, המוסף, י"ב בשבט תשנ"ט, 29 בינואר 1999, עמ' 10.
  • גילת, צבי. מחפשת את הדבר האמיתי. מעריב, סופשבוע, א' בכסלו תשנ"ט, 20 בנובמבר 1998, עמ' 66־68 <ראיון עם הסופרת יוכי ברנדס על ספרה "הגר" ועל דמותו של אברהם הויזמן, ששימשה לה מקור השראה>
  • הולצמן, אבנר. מעשה מרקחת מפוברק. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 194־196 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', ינואר 1999>
  • פרצ'ק, רוני. כפרת חטאי האהבה במתבן הציוני. הארץ, מוסף ספרים, גל' 322 (י"ב באייר תשנ"ט, 28 באפריל 1999), עמ' 6.
על "לכבות את האהבה"
  • באומל, יהודית. "שועלים קטנים מחבלים כרמים". הארץ, מוסף ספרים, גל' 417 (כ"ח בשבט תשס"א, 21 בפברואר 2001), עמ' 6.
  • גוטקינד, נעמי. תבשיל שהוקדח: על ספרה של יוכי ברנדס "לכבות את האהבה". הצופה, המוסף, כ"ג בשבט תשס"א, 16 בפברואר 2001, עמ' 11.
  • גולדן, שי. את הספר הזה אני מעדיף לקרוא בחושך.  וואלה! תרבות ובידור <מקוון>, 3 במארס 2001.
  • הופמן, חיה. אהבה בהתנחלות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט' בשבט תשס"א, 2 בפברואר 2001, עמ' 27.
  • מלצר, יורם. קלות-יד וקלות-דעת. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ג בשבט תשס"א, 16 בפברואר 2001, עמ' 26.
על "גרעינים לבנים"
  • וייס-גולדמן, רוחמה. היום אני כבר לא צריכה לצרוח. ידיעות אחרונות, ספרות, י"ד בשבט תשס"ג, 17 בינואר 2003, עמ' 26 <ראיון עם הסופרת יוכי ברנדס בצאת ספרה "גרעינים לבנים">
  • מלצר, יורם. שירים פשוטים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ה' באדר א' תשס"ג, 7 בפברואר 2003, עמ' 24.
  • מרום, נתי. יותר אנגלי מהאנגלים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 520 (י' באדר א' תשס"ג, 12 בפברואר 2003), עמ' 1, 8.
  • שיפמן, סמדר. פיצוחים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 527 (כ"ט באדר ב' תשס"ג, 2 באפריל 2003), עמ' 6, 17.
על "וידוי"
  • אוריין, יהודית. ציונות בלי כאבים. עתון 77, גל' 307 (טבת-שבט תשס"ו, ינואר-פברואר 2006), עמ' 10־11.
  • באומל, יהודית.  סיפורם של חיים מוחמצים.  מקור ראשון, השבועון, א' בכסלו תשס"ו, 2 בדצמבר 2005, עמ' 26.
  • גלסנר, אריק. ולמבקר יש וידוי משלו. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט"ז בחשוון תשס"ו, 18 בנובמבר 2005, עמ' 26.
  • קהת, חנה. על אשמה ווידוי. הצופה, המוסף, ט"ז בחשוון תשס"ו, 18 בנובמבר 2005, עמ' 12.
  • שמיר, זיוה. האם בקרוב תילמד הציונות מספרי "הגל הקל"? הארץ, מוסף ספרים, גל' 666 (כ"ח בחשוון תשס"ו, 30 בנובמבר 2005, עמ' 1־2.
על "מלכים ג"
קישורים:

Google
חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף