נולד בניו-יורק בדצמבר 1925 למשפחה יהודית דוברת עברית. כרמי (במקור, כרמי טשרני),
מחשובי המשוררים העברים המודרנים, עלה ארצה ב-1947 והשתתף במלחמת העצמאות.
שנים רבות ערך את העיתון הספרותי 'משא'; תרגם מחזות קלאסיים מאנגלית; ערך
ספרי ילדים ונוער ואנתולוגיות לשירה; הרצה באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל
והשתתף בפסטיבלי שירה בינלאומיים. בשירתו ניכרת השפעתה של השירה האמריקנית
בת-זמנו. זכה במגוון פרסים, ביניהם פרס ברנר (1972), פרס ביאליק (1990)
ופרס שלונסקי.
מגד, מתי. מקורות החווייה השירית.
משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ד', גל' 29 <צ"ל שנה ה', גל' 1> (י"ג בטבת תשט"ו, 7 בינואר 1955), עמ' 2, 4 <על שירתם של
אמיר גלבע, ט. כרמי וחיים גורי>
מזור, יאיר. אינטלקטואל אירוני כותב ארוטיקה : על שירת ט. כרמי.
אפיריון, גל' 57 (1999), עמ' 4־7 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 198־201>
שנברג, גליה. הזיקות בין תרגומיו השקספיריים של ט' כרמי
לשירתו המקורית. צפון, כרך ג (תשנ"ה), עמ' 313־325.
Spicehandler, Ezra.
The achievement of T. Carmi. Jewish Book Annual, vol. 52
(1994), pp. 176-196.
על "שלג בירושלים"
בן-יהודה, ש. אפקים מתכווצים. קול העם, ט' בשבט תשי"ז, 11 בינואר 1957, עמ' 4.
על "נחש הנחושת"
דותן, אייל. להחיות את המת. עתון 77, גל' 126 (תמוז תש"ן, יולי 1990), עמ' 17.