ילידת ירושלים. למדה באוניברסיטה העברית ובבית-הספר לתיאטרון חזותי. היא נצר למשפחת רבנים וחכמים, מעמודי התווך של יהדות עיראק. חביבה משמשת כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומחקרה עוסק בחקר ספרות ההיכלות, תורת הסוד והקבלה ומשתרע מתקופת ימי הביניים המוקדמים ועד למאה הי"ח, תקופתו של הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות. בתחום האמנותי - ייסדה את אנסמבל היונה להחייאתה של מוסיקה מיסטית וליטורגית מן המזרח.  מסה פרי עטה "הגיע הזמן לומר 'אני' אחרת בשירה העברית" שפורסמה בשני המשכים ב'מוסף ספרים' של עיתון 'הארץ' (גל' 688, ד' באייר תשס"ו, 2 במאי 2006 וגל' 689, י"ב באייר תשס"ו, 10 במאי 2006, עמ' 12־13) עוררה ויכוח על השירה העברית החדשה (ראה להלן)

• מתיבה סתומה (תל אביב : עם עובד, 1996)
• מוצא הנפש (תל אביב : עם עובד, תשס"ב 2002)

ספרים נוספים:

• השם והמקדש במשנת ר' יצחק סגי נהור : עיון משווה בכתבי ראשוני המקובלים (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"א 2001)
• המראה והדיבור : עיון בטבעה של חווית ההתגלות במסתורין היהודי (לוס אנג'לס : כרוב, תשס"ב 2002)
• הרמב"ן : התעלות : זמן מחזורי וטקסט קדוש (תל-אביב : עם עובד, תשס"ג 2003)

עריכה:

• המיתוס ביהדות (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ו 1996)

על המחברת ויצירתה:

• גולן, מרים. הרוח היא ההרה - מדרש שיר : על שפתה של חביבה פדיה. כרמל, גל' 10 (חורף תשס"ה 2005), עמ' 49-55 <דיון בשירים מתוך "מתיבה סתומה" ו"מוצא הנפש">
• ישורון, הלית. "ויתור על כל אחיזה": ראיון עם חביבה פדיה. חדרים, חוב' 15 (2003־2004), עמ' 169־190.
• מרקוביץ, דליה. שבירת צורות : ריאיון עם חביבה פדיה. הכיוון מזרח, חוב' 9 (2004), עמ' 7־13.

על "מתיבה סתומה"

• גוטקינד, נעמי. הנה משוררת. הצופה, ג' בטבת תשנ"ז, 13 בדצמבר 1996, עמ' 6.
• כהן, דורון ב. הלילה הארוך של הנשמה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 225 (י"ג בסיוון תשנ"ז, 18 ביוני 1997), עמ' 8 <חזר ונדפס בספרו יש לך משהו לקרוא? : ביקורות ומאמרים על ספרים וסופרים (ירושלים : כרמל, תשס"ג 2003), עמ' 173־177>
• לעאל, איריס. שירה השואפת לגדולה. מעריב, מוסף שבת ־ ספרות וספרים, כ"א באדר א' תשנ"ז, 28 בפברואר 1997, עמ' 29.
• סערי, רמי. ארבע נשים ואימת האהבה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ח באדר א' תשנ"ז, 7 במארס 1997, עמ' ד 2.
• צורית, אידה. כדבר עם האל בשפתו. חדרים, גל' 14 (2002), עמ' 127־131.
• קורן, יהודה. כמה שחורים חיי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת ־ תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו בחשוון תשנ"ז, 8 בנובמבר 1996, עמ' 28.
• שלוש, שמעון. להיות משורר או שוער. דימוי, גל' 16 (1998־1999), עמ' 50־51.

על "מוצא הנפש"

• בר-יוסף, חמוטל. "הקצב הקבוע של הבא והולך איננו ידוע לזה שחסר ־ על כן הוא חסר". הארץ, מוסף ספרים, גל' 499 (י"ב בתשרי תשס"ג, 18 בספטמבר 2002), עמ' 8.
• נגיד, חיים. נצרות וקבלה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת ־ תרבות, ספרות, אמנות, א' באלול תשס"ב, 9 באוגוסט 2002, עמ' 28.
• סלהוב, שבא. "משך הקרע": על שירתה של חביבה פדיה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ב באלול תשס"ב, 30 באוגוסט 2002, עמ' ה 3.
• עלון, קציעה. "לא ידענו שזה ככה, להיות בני אדם". עתון 77, גל' 270־271 (2002), עמ' 8.

על "השם והמקדש"

• ליבס, יהודה. מקדש שמו של השם ־ מקדש של מעלה ומקדש של מטה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בחשוון תשס"ב, 9 בנובמבר 2001, עמ' ב 14; א' בכסלו תשס"ב, 16 בנובמבר 2001, עמ' ב 15.
• ליבס, יהודה. על זמן כמקום: בספרה של חביבה פדיה, "השם והמקדש". דימוי, גל' 22 (אביב תשס"ג 2003), עמ' 34־36, 74.
• שי, אלי. שלהביות בפקעת האלוהות השבורה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 499 (י"ב בתשרי תשס"ג, 18 בספטמבר 2002), עמ' 8, 13.

על "הרמב"ן: התעלות – זמן מחזורי וטקסט קדוש"

• גולן, אסף. שכבת הסוד מתלבשת בתוך הפשט. הצופה, המוסף, כ"ז בסיוון תשס"ג, 27 ביוני 2003, עמ' 15.
• מאק, חננאל. 13 העיקרים של חקר הרמב"ן. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ד, 10 באוקטובר 2003, עמ' ה 3.

על "המיתוס ביהדות"

• ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. מיתוס ויהדות. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו באדר ב'תשנ"ז, 4 באפריל 1997, עמ' ד 2.

תגובות על "הגיע הזמן לומר "אני" אחרת בשירה העברית"

• לויתן, עמוס.  "עכשיו", נכון לעכשיו.  עתון 77, גל' 311 (סיון תשס"ו, יוני 2006), עמ' 32־34.
• מוקד, גבריאל.  השירה העברית מעולם לא היתה מנותקת מהמקום.  הארץ, מוסף ספרים, גל'  (24 במאי 2006), עמ' 
• נאור פרלמן, סיגל.  השירה שאני מבקשת.  הארץ, מוסף ספרים, גל'  (24 במאי 2006), עמ'
• פנחס-כהן, חוה.  תחילת מסע הניסוח של פני הדור בשירה.  הארץ, מוסף ספרים, גל'  (24 במאי 2006), עמ'

קישורים:

• Haviva Pedaya at the International Poetry web-site

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר