נולד בקאליש, פולין. את שנות המלחמה עשה
בברית-המועצות. עלה ארצה עם משפחתו ב-1950. שירת בצה"ל, למד עבודה סוציאלית
ועבד עם בני נוער עולה וקבוצות שוליים בלוד, רמלה ובית-דגן. ב-1976 ייסד
יחד עם יוסי קריים את הירחון לספרות "פרוזה". שנה לאחר מכן, כתשובת נגד
למהפך של 1977 - ייסד את הירחון לספרות
וחברה 'עתון 77' אותו הוא עורך עד עצם היום הזה. ב-1993 כיהן כיושב-ראש אגודת הסופרים העברים
ובשנת 1995 ייסד עם קבוצה של סופרים את "איגוד כללי של סופרים בישראל"
הפתוח לכותבים בכל השפות וגם כיהן כיו"ר הראשון שלו. בשנת 2000 ייסד וערך
את "טאָפלפונקט" רבעון לספרות ולתרבות יידיש. שיריו תורגמו ל-17 שפות והוא עצמו תרגם ספרים רבים
מרוסית, יידיש ופולנית. זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה 1980, בפרס טלפיר 1982 ובפרס
אפרת לשירה 1986. יעקב בסר נפטר לאחר מחלה קשה בב' בטבת תשס"ז, 23 בדצמבר
2006.
[צילום עליון: ערן רותם, 'הארץ', 25 בדצמבר 2006] [צילום
תחתון: מוטי קיקיון,
תערוכת דיוקן-שיר, באתר
מקום
לשירה בלב העיר]
בן-דוד, יערה. לטוות את חוט העצב העליז : עיון בשירו של יעקב בסר "חוט על כובעו המעוך", שיר לזכרו של
אברהם חלפי ז"ל. עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 315־317 <חזר ונדפס בספרה: אהבה ממבט שני : עיון בפרקי ספרות ישראלית וכללית (תל-אביב : עקד, תשנ"ז 1997), עמ' 143־148>
לב-ארי, שירי.
מת המשורר יעקב בסר.הארץ, גלריה, ד' בטבת תשס"ז, 25
בדצמבר 2006, עמ' 10.
מזור, יאיר. דיוקן הפואטיקה כצורך לדייק (על שירת
דן פגיס ויעקב בסר). עתון 77, גל' 210־211 (1997), עמ' 32־37.
מזור, יאיר. לערוג, להתגעגע, ואפילו להגיע, לגעת ולו לרגע חולף : על שירת יעקב בסר. בספרו
אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 148־151.