נתן
זך נולד בברלין כהארי זייטלבך. "עלה ארצה עם הוריו ב-1935. התחנך בבתי ספר בחיפה ותל-אביב
ולאחר שחרורו מהצבא למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1951 החלו שיריו
מתפרסמים בעיתונות היומית ('הארץ', 'על המשמר' ו'משא', המוסף הספרותי של
'למרחב') ובכתבי עת ספרותיים ('לקראת', 'אכסניה' ועוד). ב-1955 יצא
לאור ספר שיריו הראשון 'שירים ראשונים' וב-1961 ספרו השני 'שירים שונים'.
בד בבד עם השירים פירסם זך פרקי פרוזה וביקורת ספרותית, ערך את מבחר יצירתו
של יעקב שטיינברג (1963) ואת כתב העת הספרותי 'יוכני'. נתן זך נחשב למנהיג
הדור הפוסט-אלתרמני. מאמרו "הרהורים על שירת אלתרמן",
שפורסם ב'עכשיו' ב-1959, נחשב לדעת רבים מחוקרי הספרות למניפסט החשוב ביותר
של המרד בפאתוס הלירי של המשוררים הציונים, שכן הוא כלל מתקפה יוצאת דופן
ואמיצה על נתן אלתרמן, שנחשב באותה תקופה למשורר הלאומי ולאחד היוצרים
המוערכים ביותר בארץ"*.
כתיבתו שכלתנית, בעלת סגנון ייחודי היוצר מתח בין ניגודים
וסתירות. היא מרובדת, איננה "וידוית" ונמנעת מרגשנות.
רבים משיריו הולחנו והתחבבו על קהל רחב.
זך - פרופסור לספרות, חוקר, מתרגם ועורך, זכה בפרסים רבים ,
ביניהם פרס ישראל בשנת 1995 ופרס ביאליק לספרות בשנת 1982 .
(* ע. אלמוג. 'פרידה משרוליק' <2004>)
קלדרון, נסים.פרק קודם : על נתן זך בראשית שנות הששים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1985)
הדרי, דני. הבריחה ממעורבות. דבר, ט"ז בכסלו תשמ"ו, 29 בנובמבר 1985, עמ' 22; כ"ג בכסלו תשמ"ו, 6 בדצמבר 1985, עמ' 20.
יפה, אברהם ב. אתגר הביקורת החברתית. על המשמר, ו' באלול תשמ"ה, 23 באוגוסט 1985, עמ' 16.
מגד, אייל. נסים קלדרון: בין דיין לזך. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' באייר תשמ"ה, 26 באפריל 1985, עמ' 23.
נבות, אמנון. השפעת קרני ירח על הישוב 'קרני שומרון'. עכשיו, חוב' 50 (1985), עמ' 346־348.
בן, מנחם. האושר שזך לא
הבין. הארץ, מוסף ספרים, גל' 698 (ט"ז בתמוז תשס"ו, 12
ביולי 2006), 10-11 <על פולמוס זך-אלתרמן. פרק מתוך ספרו של מנחם בן
"משלמה המלך עד שלמה ארצי, מיונה הנביא עד יונה וולך">
בר-יוסף, חמוטל. ניאו-דקאדנס בספרות הישראלית 1955־1965: המקרה של נתן זך.
ביקורת ופרשנות, חוב' 27 (1991), עמ' 125־152.
ברתנא, אורציון. זך באור זך : שירתו של נתן זך בשנות חמישים והששים לאור מסות הביקורת שלו באותה תקופה.
דבר, כ"ט באלול תשמ"ד, 26 בספטמבר 1984, עמ' 18, 20; ט' בתשרי תשמ"ה, 5 באוקטובר 1984, עמ' 19; ט"ז בתשרי תשמ"ה, 12 באוקטובר 1984, עמ' 17.
גולן, אבירמה. שקרים שסיפרו לי : ועוד בעניין זך.
דבר, כ"א בתשרי תשמ"ט, 2 באוקטובר 1988, עמ' 12.
גורפיין-אוכמני, רבקה. "צפור שניה" / נתן זך.
בתוך ספרה: אבל הדברים היפים : מסות על ספרות עברית חדשה
(תל-אביב : ספרית פועלים, תש"ם 1980), עמ' 28־31.
כנפי, עידית. "סיפור חיים" של משוררים : המקרה של נתן
זך ושאול טשרניחובסקי. החינוך וסביבו (שנתון מכללת סמינר
הקיבוצים), כרך כ"ז (תשס"ה 2005), עמ' 275־284.
[מוקד, גבריאל]. נתן זך – ברכות לקראת יום הולדתו ה-75. עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 412.
מזור, יאיר. כשזך כתב שירה בפעם הראשונה. עתון 77, גל' 198 (1996), עמ' 20־23 <חזר ונדפס בספרו
אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 88־94>
מזור, יאיר. על הקנקן, על מה שבתוך הקנקן, ועל מה שביניהם : פשטות כמורכבות ומורכבות כפשטות בשירת זך ועמיחי.
אפיריון, גל' 56 (1999), עמ' 42־51 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 76־86>
נאור-פרלמן, סיגל. לכתוב כאילו היית ערפאת עצמו: על נתן זך ודיוקן המשורר כמשרטט דיוקן.
מטעם, חוב' 6 (יוני 2006), עמ' 143־150 <על הופעתם של ערפאת ואוסאמה בן לאדן בשירים ובקטעי פרוזה של נתן זך>
נץ, רויאל. "ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד פי הטבעת" : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך.
הו! כתב עת לספרות, חוב' 5 (שבט תשס"ז, פברואר 2007), עמ' 154־166.
פלג-בנימיני, תמר. "כשהרגש דועך" : השימוש הפואטי בפסוקית הזמן המשועבדת בשירת נתן זך המוקדמת.
בקורת ופרשנות, חוב' 38 (קיץ תשס"ה 2005), עמ' 279־303.
קורצווייל, ברוך. המוזה
אינסה את משורר-הקץ נתנאל - מתוך "שני מכתבים ותשובה על שירו של נתן
זך. הארץ, 4 ביולי 1958 <על שירו של נתן זך "סוס העץ
מיכאל"> <כונס גם בספרו: חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים
/ ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב
1982), עמ' 319־320>
קינסטלר, עדה. שירה היודעת את עצמה (על נתן זך ויצירתו עם קבלת פרס ביאליק).
מאזנים, כרך נ"ד, גל' 2 (1982), עמ' 5־6.
קלדרון, נסים. הרגשת המקום. חדרים, גל' 6 (1987), עמ' 22־36
<על השיר "יבשת אבודה" מאת נתן זך, שפורסם בזמן המלחמה בלבנון>
רובינשטיין, בלהה.נתן זך - "השיר האחר"
ו"השיר הנכון" : "לומר זאת אחרת" - לחולל מפנה בשירה העברית העכשווית. בספרה: שירים ומה שביניהם
: על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב :
עם עובד, תשס"ג 2003), חלק ב, עמ' 179־197.
כולל: המשורר והשיר <דיון בשיריו:
"השיר הנכון", ו"לומר
זאת אחרת">, אדם בעולם קר ומנוכר <דיון ב"רגע אחד", "אני
שומע משהו נופל", ו"שיר לאוהבים הנבונים">, לתפוס את היופי,
לחיות את החיים <"שימו לב לסגול הרועד", "אני רוצה תמיד עיניים", ו"ציפור
שנייה">
שהם, ראובן. נתן זך נוחת 'לחוף ימים' או: 'אנחנו' כ'היסטוריונים חדשים'.
ישראל, כרך 2 (2002), עמ' 173־188.
שהם, ראובן. האבל על מות אשתו של המורה למתמטיקה: משחק או קינה?
דפים למחקר בספרות, כרך 14־15 (2005), עמ' 431־451 <המחבר מפרש את שירו של זך "מתה אשתו" ומתייחס לפרשנויות אחרות לו. תגובת יוסף מילמן במאמר: "תלמידו הווירטואלי של המורה למתמטיקה: גבולות התיבנות של הדובר בשיר" בעמ' 453־465, ותשובת המחבר בעמ' 467־468>
שהם, ראובן. "בעולם" של נתן זך "גם פרצוף מכר הוא זר".
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ' (תשס"ו 2005), עמ' 309־355 <הדובר בשיריו של זך הוא תמיד "האחר" שמוקף באחרים זרים כמוהו. האמן, שאין לו מקום משלו, שהוא גולה ונודד, שסביבו ערב רב של גולים מהגרים שהמאחד ביניהם בעיקר השנאה והפחד, שאין ביניהם כל מכנה משותף של ממש, ושהוא עצמו אחד מהם>
Bar Yosef, Hamutal. Neo-decadence in Israeli poetry 1955-1965: the case of Nathan Zach.
Prooftexts, vol. 10, no. 1 (1990) p. 109.
Mazor, Yair. Israeli poetry: between bridled sentiment and exiled sentimentality: the case of Nathan Zach.
Modern Judaism, vol. 8, no. 2 (1988), pp. 157.
על "שירים שונים" (תש"ך)
לוז, צבי. גלים חדשים.
בספרו: מציאות ואדם בספרות הארץ-ישראלית (תל-אביב :
דביר, תש"ל 1970), עמ' 162־165 <דיון בשירים 'תן לי מה שיש לעץ' ו'רובינזון
קרוזו'>
נתן
זך נולד בברלין כהארי זייטלבך. "עלה ארצה עם הוריו ב-1935. התחנך בבתי ספר בחיפה ותל-אביב
ולאחר שחרורו מהצבא למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1951 החלו שיריו
מתפרסמים בעיתונות היומית ('הארץ', 'על המשמר' ו'משא', המוסף הספרותי של
'למרחב') ובכתבי עת ספרותיים ('לקראת', 'אכסניה' ועוד). ב-1955 יצא
לאור ספר שיריו הראשון 'שירים ראשונים' וב-1961 ספרו השני 'שירים שונים'.
בד בבד עם השירים פירסם זך פרקי פרוזה וביקורת ספרותית, ערך את מבחר יצירתו
של יעקב שטיינברג (1963) ואת כתב העת הספרותי 'יוכני'. נתן זך נחשב למנהיג
הדור הפוסט-אלתרמני. מאמרו