דוד אבידן נולד בו'
באדר תרצ"ד, 21 בפברואר 1934 בתל אביב. למד בגמנסיה "שלוה" בתל-אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים היה חבר בבנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - קול העם.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על-ידי זמרים ישראליים.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצויין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד".
אבידן תירגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
הוא זכה בפרס ביאליק לשירה ב-1994. דוד אבידן נפטר בתל-אביב ב-11 במאי 1995, כשהוא עני וחולה. על מצבתו חקוק שירו הקצר "אָדָמִלַה". שמו של שיר זה ('אדם' ו'מלה', שהותכו ל-'אדמלה') מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מצירוף של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שאף היא הוציאה כמה ספרים).
ברזים ערופי שפתים : שירים (תל-אביב : ארד, 1954) <מהדורה מורחבת הופיעה ב-2001>
בעיות אישיות : שירים (תל-אביב : ארד, 1957)
סיכום ביניים (ירושלים : עכשיו, תש"ך) <לקט שירים>
שירי לחץ (תל-אביב : אל"ף, 1962) <הופיע שנית בהוצאת א. לוין-אפשטין – מודן ב-1973>
משהו בשביל מישהו : מיבחר שירים 1952־1964 (ירושלים : שוקן, תשכ"ד)
<נדפס ב-1975 בהוצאת
א. לוין-אפשטין-מודן; ב-1987 בהוצאת ספרית פועלים ובתשס"ו, 2005 בהוצאת
הקיבוץ המאוחד>
דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט : מחר אתה מת, אדוני ; קאראמבול. וכן: פרק-נבחר מתוך "מיסמך יהודי-גרמני": מה נגד מה ... (ירושלים : עכשיו, 1965)
דו"ח אישי על מסע ל.ס.ד. (תל-אביב : המאה השלושים, 1968)
<יצא עם ספרו: שירים בלתי-אפשריים (תל-אביב, 1968)>
שירים בלתי-אפשריים (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1968)
<יצא עם ספרו: דו"ח אישי על מסע ל.ס.ד. (תל-אביב, 1968)> <"שירים שחוברו בשנים 1964-1968">
לא : הערות וצופנים על בינצופנים ותקרינים (ירושלים : מוזיאון ישראל, תשכ"ט)
<"אלבומון זה רואה אור לרגל תערוכת התקרינים של דוד אבידן ... אדר-ניסן תשכ"ט, והוא משמש גם כקטלוג">
שירים חיצוניים (תל-אביב : עקד, 1970)
שירים שימושיים (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין, 1973)
הפסיכיאטור האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין : מודן, 1974)
<תורגם מהמקור האנגלי בידי המחבר> <מהדורה מוחדשת הופיעה ב-2001 בהוצאת בבל>
שירי אהבה ומין (תל-אביב : א. לוין-אפשטיין : מודן, 1976)
<מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1987>
שירי מלחמה ומחאה (תל-אביב : א. לוין-אפשטין : מודן, 1976)
<מהדורה חדשה הופיעה בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1987>
מה חיפש קורט ואלדהיים אצל האפיפיור הפולני : קובץ חדשירי בתשע שפות ... = וואָס האָט געזוכט קורט וואלדהיים ביים פוילישן פויפס ... = What did Kurt Waldheim expect from the Polish Pope ... (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1987)
המיפרץ האחרון : שירי סופת-המידבר ושבעה שירי-רקע (תל-אביב : ספרי המאה השלושים, 1991)
ראש לשועלים (תל אביב : ירון גולן, 1994) <סיפור> <איורים,
דפנה שחורי>
אדמלה (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001) <שירים>
<ערך והוסיף אחרית דבר, דוד וינפלד ; עיצוב ואיורים, ולדימיר בנדרסקי>
ברזים ערופי שפתיים : שירים (תל אביב : בבל, 2001)<מהדורה מחודשת לספרו הראשון של דוד אבידן, שראה אור ב- 1954. למהדורה המחודשת נוספו גרסאות מאוחרות יותר של השירים "חלום רע" ו"בעניין אהבתו האומללה של אלפרד פרופרוק" שהתפרסמו בקובץ "סיכום ביניים" (עכשיו, 1960)>
עריכה:
חמישה שירי מעלות : דגמים מילוליים פתוחים ליוזמת דיגום חופשי / חיים יחזקאל הלפרין ; הקדים והדגים דוד אבידן (תל אביב : מעלות, 1968)
תרגומים:
השעות הקטנות : מחזה במערכה אחת / מאת שון או'קייסי (תל-אביב : חמו"ל, תש"כ)
הזמנה לארמון / מאת ז'אן אנואי (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ח 1987)
נישואי פיגארו / מאת בומרשה ; עוזרת מתרגם - ג'יזל ספירו (חיפה : התיאטרון העירוני, תשמ"ט 1989)
ארתורו אוי / מאת ברטולט ברכט (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי" בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, תשמ"ד)
דון קארלוס : פואמה דראמטית / מאת פרידריך פון שילר ; על פי הנוסח האנגלי מאת ג'יימס קירקופ (רמת גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, 1989)
טל, תמר. מגמות בתפקודם של מערכים גראפיים מיוחדים ביצירת
הרובד הסמנטי בשירתם של אבות ישורון,
אבא קובנר ודוד אבידן בין
השנים 1970-1990 (חיפה, 1995) <עבודת גמר (מוסמך)--אוניברסיטת חיפה,
נובמבר 1995>
קלדרון, נסים. מצבי יסוד בשירתו המוקדמת של דוד אבידן 1954־1962 (תל-אביב,
1978) <דיסרטציה. אוניברסיטת תל-אביב>
מאמרים:
אדף, שמעון. בדיון ואבדון - על
ההתעקשות לכשף אצל אבידן. מקרוב, חוב' 16 (סתיו 2005), עמ'
54־58.
אשד, אלי. האיש שבא מהעתיד : עולמו הפואטי של דוד אבידן
כפי שהוא נראה בעד משקפי השמש של המדע הבדיוני. מעין, גל' 1
(חורף 2005), עמ' 38־42.
לוי, דן. בין כמות לאיכות. מאזנים, כרך מ"ז, גל' 2 (תמוז תשל"ח, יולי 1978), עמ'
140־141 <על "שירי מלחמה ומחאה"; "שירי אהבה ומין"; "תשדורות מלוויין ריגול">
מזור, יאיר. פואטיקה ושמה כפפת אגרוף אך לפעמים אף משי חרישי : דוד אבידן: שור זועם ורגיש בזירת השירה העברית.
עתון 77, גל' 203 (1997), עמ' 18־21 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 103־119>
מיכלי, ב. י. תדריך לכתיבת שירים. מאזנים, כרך ג, גל' 4 (אב תשט"ז, יולי 1956), עמ' 316־317.
נגיד, חיים. הקדים את זמנו. ידיעות אחרונות, המוסף לחג - ספרות סוכות, י"ד בתשרי תשס"ב, 1 באוקטובר 2001, עמ' 26 <ביקורת על ספריו של דוד אבידן "אדמלה: מבחר משירי דוד אבידן" (בעריכת דוד וינפלד), "ברזים ערופי שפתים: שירים" ו"הפסיכיאטר האלקטרוני שלי: שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב">
נץ, רויאל. "ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד פי הטבעת" : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך.
הו! כתב עת לספרות, חוב' 5 (שבט תשס"ז, פברואר 2007), עמ' 154־166
<דן בין היתר בשירת דוד אבידן>
פרנקל-אלרואי, טל. "אהב את הקץ, כי הוא אביך ואמך ובניך אחריך" : שירתו של דוד
אבידן בין תשוקה לאותנטי לבין רצון לעוצמה. מטעם, חוב' 3 (ספטמבר 2005), עמ' 37־46 <על שירת דוד אבידן ועל מוטיב החיים והמוות השגור בה>
שחורי, דפנה. השפה העברית היא, לדעתי, אחת השפות המעולות לשימוש ספרותי : דפנה שחורי מראיינת את דוד אבידן לרגל קבלת פרס ביאליק. דבר, ז' באדר תשנ"ד, 18 בפברואר 1994, עמ' 25.
דוד אבידן נולד בו'
באדר תרצ"ד, 21 בפברואר 1934 בתל אביב. למד בגמנסיה "שלוה" בתל-אביב, ובאוניברסיטה העברית. בתחילת שנות החמישים היה חבר בבנק"י (ברית נוער קומוניסטי ישראלי), ושיריו הראשונים התפרסמו בעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית - קול העם.
קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים", יצא לאור בשנת 1954. אבידן המשיך לפרסם ספרי שירה עד לשנותיו האחרונות, וכן כתב תסריטים וביים אותם ועסק בתחומים נוספים של היצירה האמנותית.
"הערב יוצאים", תקליטה הראשון של "שלישיית התאומים" (1966) כולל את השיר "הסתלקי רות", תרגומו של דוד אבידן ל"Hit The Road Jack" של ריי צ'ארלס, וכן שירים נוספים של אבידן: "אנחנו לא רקדנים", "זה לא נורא" (לפי לחן של אנריקו מסיאס) ו"שבת" (לפי לחן של ליאו פרה). אחדים משיריו של אבידן הולחנו ומבוצעים על-ידי זמרים ישראליים.
אבידן גילה עניין רב בחידושי הטכנולוגיה ובדרך לשלבם ביצירתו. ספרו "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) כולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה", של ג'וזף וייצנבאום, תוכנית שזכתה לפרסום נרחב כצעד חלוצי בבינה מלאכותית. בדש ספרו "תשדורות מלווין ריגול" (1978) מצויין: "רובם המכריע של מרכיבי הספר החדש הם תיעתוקים של הקלטות דיקטאפון-יד, שאבידן הפך אותו בארבע השנים האחרונות לציוד-יצירתי-צמוד".
אבידן תירגם אחדים מספריו לאנגלית, וכן תורגמו ספריו לשפות נוספות, ובהן צרפתית, רוסית וערבית.
הוא זכה בפרס ביאליק לשירה ב-1994. דוד אבידן נפטר בתל-אביב ב-11 במאי 1995, כשהוא עני וחולה. על מצבתו חקוק שירו הקצר "אָדָמִלַה". שמו של שיר זה ('אדם' ו'מלה', שהותכו ל-'אדמלה') מייצג אחד ממאפייני שירתו של אבידן - הרחבת גבולות השפה, בעיקר באמצעות יצירת מילים חדשות המורכבות מצירוף של שתי מילים ידועות.
הותיר אחריו בן יחיד, תר אבידן, בנה של ציפורן לוטם (שאף היא הוציאה כמה ספרים).