אגי משעול, משוררת, נולדה (1947) בטרנסילבניה, רומניה, למשפחה ממוצא הונגרי. גדלה והתחנכה במושבה גדרה. ב-1968 פרסמה את ספרה הראשון אותו גנזה זמן קצר לאחר צאתו לאור. החלה את לימודיה באוניברסיטת בן-גוריון ולאחר מכן עברה לירושלים, שם נרשמה לסדנת הכתיבה של יהודה עמיחי והשלימה תואר שני בספרות עברית. בירושלים נישאה לגיורא משעול ובני הזוג הקימו את ביתם בכפר מרדכי, שם היא מתגוררת מאז ועוסקת גם בגידול אפרסקים. שנים רבות לימדה בבית הספר התיכון באר-טוביה. אגי משעול שמשה כ"סופר-אורח" באוניברסיטת תל-אביב וכ"משוררת הבית" באוניברסיטה העברית בעקבות זכייתה בפרס "דוליצקי" (2007). היא מלמדת במכללת "עלמא" בתל-אביב, מנהלת אומנותית של פסטיבל השירה הבינלאומי "משכנות שאננים" בירושלים ומנחה סדנאות כתיבה באוניברסיטאות ובכיתת השירה של כתב העת "הליקון".
אגי משעול היא כלת פרס ראש הממשלה (1995), פרס קוגל (2001) ופרס יהודה עמיחי (2003).
יונת פקסמיליה : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1991)
השפלה הפנימית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995)
The swimmers / Agi Mishol (Dublin : Poetry Ireland ; Annaghmakerrig : Tyrone Guthrie Centre, 1998)
<Poems in Hebrew and English on opposite pages. "Translations from the Hebrew”>
ראה שם : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ס 2000) <תורגם
לאנגלית>
Look there / new and selected poems of Agi Mishol ; translated from the Hebrew by
Lisa Katz (Saint Paul, Minn. : Graywolf Press, 2006)
משעול, אגי. הרווח שבין החתלתול למלאך. בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון-בלום (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ' 49־62.
משעול, אגי. להיות משוררת היום בישראל. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ח' בסיוון תשס"ד, 28 במאי 2004, עמ' 26 מתוך דברים שנאמרו בטקס חנוכת התוכנית לכתיבה יוצרת על שם נח ופולה מוזס באוניברסיטת תל-אביב, 19 במאי 2004
משעול, אגי. השיר הראשון היה מצב תודעה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 660 (י"ד בתשרי תשס"ו, 17 באוקטובר 2005), עמ' 12.
גור, בתיה. הציפות, הציפיות, התחתונים החזיות והסכין: שבע נשים מתנועעות, הוגות ומזמרות טקסטים של המשוררת אגי משעול. הארץ, תרבות וספרות, כ"ט בסיוון תשס"ד, 18 ביוני 2004, עמ'
ה 2 <אודות המופע "ינשופות">
ינאי, הגר. הנקודה הפנימית שמתחברת למופלא. קמרה : עתון בית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, גל' 9 (1999), עמ' 46־48.
<שיחה עם אגי משעול>
ישראלי, תמר ויערה שחורי. "אצלי היגייני, אזור כתיבה": על שירת הפנאי העברית. מטעם, גל' 1 (2005), עמ' 63־74
<על זרם בשירה העברית שהחל בשנות התשעים - שירת הפנאי. עולמה של שירה זו הוא עולם של פנאי ונועם, בו היוקרה מתחזה לפשטות. זוהי
שירה של סגנון חיים, שירה שאינה מתחייבת לדבר, זולת הבעלות על העולם, עולם המיוצג באמצעות חפצי יוקרה. זו שירה אסקפיסטית המשכתבת את המציאות לצרכיה ופועלת מן המקום הפרטי והאישי והמיוצגת בשירתן של אגי משעול ויונה וולך>
לטוביצקי, טלי. המוזיקה שבשירה: טלי משוחחת עם שלושה משוררים - אגי משעול,
סלמאן מצלאחה
ונורית זרחי.אוזניים למוזיקה, גל' 2 (2000), עמ' 2־5.
מירון, דן. הסיבילה הקומית : על שירתה של אגי משעול. בתוך: מבחר וחדשים / אגי משעול (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ג 2003), עמ' 293־443.
צביאל, עירית.אמת הראי והשרות : ארס-פואטיקה והקול הנשי בשירתן של לאה גולדברג, יונה וולך ואגי משעול (חיפה, 2002)
<עבודת גמר לתואר שני, אוניברסיטת חיפה, החוג לספרות עברית והשוואתית, בהדרכת חיה שחם>
אילן, אורית. היבבה הטראנסילוואנית ההי. דבר, ט' בתמוז תשנ"א, 21 ביוני 1991, עמ' 26.
בלבן, אברהם. תפוח אדמה לא אפוי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח' באב תשנ"א, 19 ביולי 1991, עמ' 25.
גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 24 במאי 1991, עמ' ב 9.
הירשפלד, אריאל. יום העצמאות של ארץ הילדים האבודים. הארץ, ח' באב תשנ"א, 19 ביולי 1991, עמ' ב 8; ט"ו באב תשנ"א, 26 ביולי 1991, עמ' ב8; כ"ב באב תשנ"א, 2 באוגוסט 1991, עמ' ב 8.
נסים, קובי. חיתוך דיבור כפול. על המשמר, 9 באוגוסט 1991, עמ' 21.
שבתאי, אהרן. נוכח פסל סאפפו. מעריב, השבוע, 5 ביולי 1991, עמ' 58, 59.