ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה
ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב
ולמדה בבית הספר התיכון 'אליאנס'. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם
היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים.
בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר
לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות
ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות
הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור
שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי"
ולמדה במכון הרטמן.
מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת
ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן
ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות
ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על
ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר
ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה.
רוטנברג, יעל. "אני מדברת אליך" : זהות האישה הכותבת בשירת חוה
פנחס-כהן. עלי שיח, חוב' 56 (חורף תשס"ז 2006), עמ' 58־68 <דיון בשירים "אני
מדברת אליך" מתוך 'מסע איילה' ו"שלושים יום" מתוך 'שירי אורפאה'>