יליד ירושלים. אביו, אברהם רכלבסקי, נולד וגדל ברוסיה, חסיד שהתפקר. לאחר שהקומוניסטים פגעו בבני משפחתו, הפנה עורף לתרבות הרוסית שלאורה התחנך, ועלה לארץ-ישראל. למרות שרחק מן האמונה הדתית, המשיך לחיות אורח חיים יהודי-דתי וכך גם חינך את בנו. אמו של באר, לעומת זאת, הייתה בת היישוב הישן בירושלים וגדלה במשפחה מנטורי-קרתא. בבגרותה, מרדה בעולם הדתי ונודתה מביתה. מערכת היחסים בין ההורים והמתח בין החינוך הדתי שהנהיג האב לבין החינוך החילוני-אנרכיסטי שהובילה האם, השפיעו רבות על עיצוב דרכו של באר כאדם וכיוצר. 'נוצות' ו'חבלים' - שני רומנים פרי עטו, מתארים בסגנון כתיבה אוטוביוגרפי את ילדותו, את הבית שבו גדל ואת ההווי הירושלמי הייחודי. שרת ברבנות הצבאית. בראשית דרכו עבד כמגיה ובהמשך כעורך בהוצאת הספרים 'עם עובד'. כמו-כן עסק במשך שנים רבות בכתיבה עיתונאית בעיתון היומי 'דבר'. משנת 1982 היה
בעל טור קבוע ב'דבר השבוע': "מזכרונותיה של תולעת ספרים". זכה
בפרסים ספרותיים שונים, כולל פרס מרדכי ברנשטיין לרומן העברי
המקורי (1984), פרס ראש-הממשלה ליצירה (1979 ו-1993), פרס היובל של
'עם עובד' (1988), פרס קרן ספיר (2001), פרס בית שלום עליכם
(2000), פרס קוגל מטעם עיריית חולון (2000), פרס ביאליק (2002), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2005),
ופרס ע"ש ישראל וברטה ניומן לשנת תשס"ח על פועלו
והישגיו בתחום היצירה העברית ובהנחלתה.
משנת 2000 מכהן חיים באר כפרופסור חבר בחוג לספרות עברית
באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
שעשועים יום יום : שירים (תל-אביב : עם עובד, תש"ל 1970)
נוצות (תל אביב : עם עובד, תש"ם 1979) <רומן> <תורגם להולנדית, גרמנית ואנגלית>
Een venster op de hemel / vertaald [uit het Hebreeuws] door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 2000)
Federn : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2002)
Feathers / translated from the Hebrew by Hillel Halkin (Waltham, Mass. : Brandeis University Press ; 2004)
עת הזמיר (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ח 1987)
גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, ברנר, עגנון מערכות-יחסים (תל אביב : עם עובד, תשנ"ב 1992)
חבלים (תל אביב : עם עובד, תשנ"ח 1998) <תורגם לגרמנית, הולנדית, אנגלית ואיטלקית>
Stricke : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2000)
Een deur aan de straat / vertaald [uit het Hebreeuws] door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Vassallucci, 2000)
The pure element of time / translated from the Hebrew by Barbara Harshav (Hanover, NH : University Press of New England : Brandeis University Press, 2003)
הררי, יצחק.נוצת הטווס : ארוס ומוות בפרוזה של
חיים באר (תל-אביב : דיונון, 2007)
מאמרים:
באר, חיים. צייד האפיפניות. בתוך: מאין נחלתי את שירי : סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה / עורכת: רות קרטון-בלום (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002), עמ' 195-220.
בלאט, אברהם. בסוד ילדות בירושלים מאת חיים באר (מסה). מבוע, קובץ י"ז (תשמ"ב), עמ' 102־110.
ברזילי-זוננפלד טלי. התגובה הראשונה שלי היתה: השתגעת. על המשמר, חותם, ג' בחשון תשמ"ט, 14 באוקטובר 1988, עמ' 10־11, 13 <ראיון עם הסופר חיים באר>
גרנות, משה. כשחיים ודוד היו ילדים. גג, חוב' 9 (2004), עמ' 54־62. <שיחה עם דוד גרוסמן ועם חיים באר על ילדותם והתבגרותם ועל הכתיבה על גבורים קטנים>
גרנות, משה. "הייתי זקוק למרחק" : ראיון עם הסופר חיים באר. ירושלים:
מאסף לדברי ספרות, כרך כ'-כ"א (תשס"ד 2004), עמ' 270־278 <חזר
ונדפס בספרו: שיחות עם סופרים
(תל-אביב : קווים, 2007), עמ' 299־316>
יגיל, רן. חתני פרס ספיר לספרות – שאלות ותשובות. עתון 77, גל' 243 (2000), עמ' 12־15 <שיחה עם אהרן אפלפלד, חיים באר ורות בונדי>
כהן, עמירם. נקודת מפנה : ראיון עם חיים באר. על המשמר, 4 במאי 1990, עמ' 10־11.
לניר, ניבה. חיים באר מספר סיפור. דבר, ט' בכסלו תשמ"ו, 22 בנובמבר 1985, עמ' 14.
מגד, איל. חיים באר: אל תתוודע לרשות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ו' בכסלו תשמ"ה, 30 בנובמבר 1984, עמ' 21.
מוצ'ניק, מלכה. עתיד לעבר ביצירתו של חיים באר. לשוננו, כרך 65, גל' 1 (2002), עמ' 65־76 <המאמר מציג את בעיית תאור הזמנים הדקדוקיים והשימוש בהם להבעת הזמן שבמציאות>
עילם, אילנה. חיים באר בשיחה עם אילנה עילם. אפיריון, גל' 12 (1988/1989), עמ' 3־5.
פדבה, גלעד. סופר ולא פקיד ממשלתי : ראיון עם חיים באר. על המשמר, חותם, כ"ב בתמוז תשנ"ד, 1 ביולי 1994, עמ' 2־3, 8.
קורן, יהודה. כותבים בצל מלחמה וחרדה: ... שני סופרים על חיים ולבטים בימים
טרופים (לא כמליצה). ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ז' באייר
תשס"ב, 19 באפריל 2002, עמ' 26 <ראיון עם דורית רביניאן וחיים באר>
קרונפלד, מריאנה. מי אנחנו? (ראיון עם חיים באר). בתוך: מחשבות ישראל : שיחות עם הוגים וסופרים על יהדות, ציונות וישראל / בעריכת המחלקה לחינוך יהודי-ציוני, הסוכנות היהודית (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003), עמ' 117־133.
רוזנטל, רוביק. "המשפחה עוד לא אמרה את המלה האחרונה". פנים, גל' 19 (חורף 2002), עמ' 18־24. <חיים באר מדבר על דעותיו על המשפחה, ועל משפחתו שלו>
רק, דליה. העובדות כובלות והבדיון משחרר : בין 'חבלים'
ל'נוצות' מאת חיים באר. עתון 77, גל' 315 (חשון תשס"ז,
אוקטובר 2006), עמ' 28־30.
נגיד, חיים. הספר על פי הבאר : שמואליק הספרי עיבד וביים את "נוצות" של חיים
באר. מעריב, 8 בינואר 1988, עמ' ד 3.
נגיד, חיים. "הם עושים דה הומיניזציה של החילונים" (דו-שיח: שמואל הספרי וחיים באר).
תיאטרון, גל' 1 (1998), עמ' 62־66 <חיים באר ושמואל הספרי מדברים על תיאטרון, ספרות וקולנוע ועל החיים שיוצרים אותם בעקבות ההצגה "נוצות" על פי ספרו של חיים באר>
נהיר, אהוד. ספר קריא וטוב ("נוצות" לחיים באר). עלי שיח, חוב' 10/11 (1981), עמ' 242.
עזר, ננסי. החלום ושברו: "נוצות" – חיים באר. בספרה: ספרות ואידיאולוגיה (תל-אביב : פפירוס, תשנ"ב 1992), עמ' 128־138.
פוירשטיין, אמיל. "נוצות" : על ההצגה בבימוי שמואל הספרי בתיאטרון הקמרי.
הצופה, 17 בינואר 1988, עמ' 2.
פישלוב, דוד. על נוצות ועל פרפראות. סימן קריאה, חוב' 12/13 (1981), עמ' 342־349.
אביגור-רותם, גבריאלה. קול יעקב, ידי עשו ופני המדונה.
דבר, כ"ט באדר תשמ"ח, 18 במארס 1988, עמ' 20־21.
אוריין, יהודית. והמשכיל בעת ההיא יצחק. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ה בטבת תשמ"ח, 15 בינואר 1988, עמ' 20.
אורן, יוסף. סאטירה על הרבנות הצבאית הראשית. עתון 77, גל' 98־99 (ניסן תשמ"ח, מארס-אפריל 1988), עמ’ 16־17.
ב. מיכאל. הפוך בה והפוך בה. כותרת ראשית, גל' 282 (27 באפריל 1988), עמ' 34־35.
בושס, הדה. לא עגנון ולא יזהר. הארץ, 8 בפברואר 1988, עמ' 16.
בלאט, אברהם. ספר הקטרוג והשנאה. הצופה, ח' באדר תשמ"ח, 26 בפברואר 1988, עמ' 6.
ברתנא, אורציון. דמויות שטוחות ומלים גדולות. מעריב, ספרות, ג' בשבט תשמ"ח, 22 בינואר 1988, עמ' 1.
גולן, אבירמה. קול הזמיר ונעירת החמור. דבר, 14 באפריל 1988, עמ' 7, 8
דאור, דן. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, כ"ה בטבת תשמ"ח, 15 בינואר 1988, עמ' ב 7.
דויד, חנה. "עת הזמיר" לחיים באר : על התקבלות הרומאן ומבחר אינטרפרטאציות. בתוך: ספר ישראל לוין : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / ערכו ראובן צור וטובה רוזן (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה 1994), כרך ב', עמ' 65־103.
הירשפלד, אריאל. אין אהבה לדברים הנשארים. הארץ, י"ז בשבט תשמ"ח, 5 בפברואר 1988, עמ' ב 6-ב 7. <הגיב על כך צבי קורצווייל – להלן>
לניר, ניבה. וקול התור נשמע בארצנו. דבר, דבר השבוע, י"ח בטבת תשמ"ח, 8 בינואר 1988, עמ' 10־13.
מנור, גיורא. עם תקיעת השופרות. על המשמר, א' באדר תשמ"ח, 19 בפברואר 1988, עמ' 16.
נבות, אמנון. רק פרודיה. דבר, כ"ט באדר תשמ"ח, 18 במארס 1988, עמ' 20.
נגיד, חיים. עת הזמר והזמירה. מאזנים, כרך ס"א, גל' 10/11 (תשמ"ח 1988), עמ' 28־30 <תוך השוואה ל"תמול שלשום" מאת עגנון>
פז-מלמד, יעל. נפש יהודי. מעריב, סופשבוע, י"ח בטבת תשמ"ח, 8 בינואר 1988, עמ' 10־15, 20 <ראיון עם הסופר חיים באר לרגל צאת ספרו: עת הזמיר>
קורצווייל, צבי. נימה לא אותנטית. הארץ, א' באדר תשמ"ח, 19 בפברואר 1988, עמ' ב 7. <תגובה על מאמרו של אריאל הירשפלד על ספרו של חיים באר: עת הזמיר, שפרסם ב"הארץ" מיום 5.2.88>
רובינשטיין, אליקים. על עת זמיר ועל מי באר. דבר, כ"ט באדר תשמ"ח, 18 במארס 1988, עמ' 20.
מלמד, אריאנה. מחרוזת הפנינים של חיים באר. חדשות, המדריך, י"ב בתשרי תשנ"ג, 9 באוקטובר 1992, עמ' 30.
פרידלנדר, יוסף. בין עגנון לביאליק וברנר. הצופה, ה' באדר תשנ"ג, 26 בפברואר 1993, עמ' 6.
קדמי, יחיאל. משולש ספרותי. על המשמר, י' בחשוון תשנ"ג, 6 בנובמבר 1992, עמ' 20.
קפלון, יונדב. גם אהבתם גם שנאתם. דמוי, גל' 7 (1994), עמ' 38־40.
קרפל, דליה. הצלע הרביעית : שיחה עם הסופר חיים באר בצאת ספרו "גם אהבתם גם שנאתם: ביאליק, ברנר, עגנון מערכות-יחסים".
הארץ, מוסף שבועי, כ"ז באלול תשנ"ב, 25 בספטמבר 1992, עמ' 56־57, 59, 92.
רונקין, יצחק. לסיים ולהתחיל מחדש. על המשמר, ט' בכסלו תשנ"ג, 4 בדצמבר 1992, עמ' 20.
שי, אלי. מיפגש של ענקים. מעריב, ספרות אמנות, א' בטבת תשנ"ג, 25 בדצמבר 1992, עמ' 29.
על "חבלים"
אורן, יוסף. "התדע מאין נחלתי את השירי?" מאזנים, כרך ע"ג, גל' 4 (ינואר 1999), עמ' 49־52 <נוסח מורחב נדפס בספרו רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש"ס 2000), עמ' 147־157>
באר, חיים. "ראית כמה שהיא דומה לאמא שלך", אמרה בתיה. מעריב, מוסף יום כיפור - ספרות וספרים, ט' בתשרי תשנ"ט, 29 בספטמבר 1998, עמ' 42 <הסופר חיים באר מספר על נסיבות כתיבת הרומן "חבלים">
בלאט, אברהם. אב ואם – ובן. הצופה, המוסף, י' בחשוון תשנ"ט, 30 באוקטובר 1998, עמ' 10, 13.
בן-דב, ניצה. חבלי חיים: על הרומן "חבלים" של חיים באר. עלי שיח, חוב' 42 (2000), עמ' 74־78.
בנטוב, יהושבע. 'רק על עצמי לספר ידעתי' – בן כותב את אמו - בין חבלי לידה לנקמת האם.
החינוך וסביבו, שנתון סמינר הקיבוצים, כרך 22 (2000), עמ' 221־228.
ברץ, לאה. "שלוש עשרה מלאו לנער" - טקסי בר מצווה בראי הספרות העברית.
מעוף ומעשה במכללת אחוה, כרך 9 (תשס"ד 1983), עמ' 59־81. <מאמר זה עוסק בסעודת בר מצווה, כפי שהיא מיוצגת בשלוש יצירות ספרותיות: "מאחורי הגדר" לח"נ ביאליק, "חבלים" לחיים באר ו"ספר הדקדוק הפנימי" לדויד גרוסמן>
גרבוז, יאיר. גם אהבתו, גם שנאתו. גם זכרונו, גם דמיונו. גם קרבתו, גם ריחוקו - "חבלים", חיים באר, עם עובד, 1999.
הארץ, מוסף ספרים, גל' 379 (כ"ו באייר תש"ס, 31 במאי 2000), עמ' 13. <סקירה בצירוף נימוקי ועדת השופטים להענקת "פרס ספיר לספרות" לספר זה>
חבר, חנן. מראה לעצמו אצבע משולשת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 291 (ד' בתשרי תשנ"ט, 23 בספטמבר 1998), עמ' 1־2.
טוקר, נפתלי הרץ. שבחי חיים באר. ירושלים, חוב' 19 (תשס"ג 2003), עמ' 231־242.
טריינין, אבנר. על חבלי המלים של חיים באר. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 10 (1999), עמ' 9־12.
לאור, יצחק. אמא, ילד וביניהם פאלוס. הארץ, תרבות וספרות, ה' בתשרי תשנ"ט, 25 בספטמבר 1998, עמ' ב 13-ב 14.
לויתן, עמוס. שניים מושכים ב"חבלים". עתון 77, גל' 225 (1998), עמ' 34־35 <על ביקורתם של חנן חבר ויצחק לאור על ספרו של חיים באר>
מלצר, יורם. כוחה האדיר של אמנות גדולה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז בחשוון תשנ"ט, 6 בנובמבר 1998, עמ' 29.
קורן, יהודה. חיים באר סוגר מעגלים כואבים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ו' באלול תשנ"ח, 28 באוגוסט 1998, עמ' 26 <ראיון עם הסופר בצאת ספרו "חבלים">
רק, דליה. המסע האוטוביוגרפי בזמן ובמרחב. מותר, חוב' 12 (תשס"ה), עמ' 51־56.
רק, דליה. העובדות כובלות והבדיון משחרר : בין 'חבלים'
ל'נוצות' מאת חיים באר. עתון 77, גל' 315 (חשון תשס"ז,
אוקטובר 2006), עמ' 28־30.