יצחק אוורבוך-אורפז
נולד בזינקוב, שברוסיה, בתרפ"ב (1921). משפחתו נמלטה מאוקראינה הבולשביקית ועברה
לליפקאן שבבסרביה לבית סבו. בגלל מחלה, הוא נאלץ לוותר על לימודים פורמליים, ואת
השכלתו
רכש בעזרת מורה פרטי שלימד אותו ספרות עברית, נביאים אחרונים ודף גמרא שבועי. ב-1938,
בגיל 17,
עלה לארץ במסגרת עליית הנוער, ואחרי כחצי שנה של עבודה ולימודים בכפר הנוער
מאיר שפיה הצטרף לגרעין קיבוצי במושבה מגדיאל. בסתיו
1942 הגיעו ידיעות מקוטעות על מותם של הוריו ואחותו בטרנסדניסטריה.
הוא התגייס לצבא הבריטי ויצא לאירופה. בשובו ארצה ניסה להתבסס בעבודה
בליטוש יהלומים, ונקרא למלחמת העצמאות, בה שירת כקצין תותחנים. באחת
החופשות כתב סיפור לתחרות וזכה בפרס. הסיפור נדפס ב"במחנה" וכדי לקרוא אותו
ברדיו ביקשו שיעברת את שמו הגלותי, וכך הוא הפך מאוורבוך לאורפז. בגיל
מבוגר יחסית ניגש לבחינות מוקדמות ובחינת בגרות, במסגרת המכינה הצבאית,
ולמד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. בגמר שירותו הצבאי התקבל
כעורך לילה בעיתון "על המשמר". בנוסף, לסירוגין, כתב ב"על המשמר" טור אישי
שבועי שמגיב על תופעות בתחומי התרבות והחברה. ספרו הראשון, "עשב פרא",
הופיע ב-1959. באותן השנים עבד על נוסח סיפורי שיוכל להביא לידי ביטוי הולם
את מלוא העוצמה הרוחנית של החווייה הצליינית הלא-דתית, זו שאין לה מקום
קדוש - נוסח שמגיע לידי הבשלתו וגיבושו בנובלות "מות ליסאנדה", "ציד
הצביה", "נמלים", וברומן "מסע דניאל". ב-1979 שהה כסופר אורח באוניברסיטת
איווה, ארצות-הברית, ובשנות השמונים והתשעים הנחה
בסדנאות לכתיבה יוצרת בתל-אביב ובירושלים. אחרי מלחמת ששת-הימים פעל בוועד
לשלום וביטחון ובאירועים אחרים שדוגלים בשלום של פשרה בין ישראל
והפלסטינים. כמו כן היה מעורב בפעילויות לשימור החוף מפני אילי הנדל"ן.
ב-1982 הוא החזיר את שם אבותיו אוורבוך, והמתח שבין הזהות הישראלית ליהודית
הוסיף להעסיק את כתיבתו המאוחרת. ספריו זכו בפרס ברש ("עור בעד עור"), בפרס
טלפיר ("נמלים"), בפרס פיכמן ("בית לאדם אחד"), ובפרס אפרת ("הצליין
החילוני"). כמו כן זכה בפרס ביאליק (1986), בפרס ניומן (1997), בפרס נשיא
המדינה (1999) על מפעל חיים וב-2005 זכה בפרס
ישראל בתחום הספרות. נימוקי השופטים: "יצחק
אוורבוך-אורפז הוא סופר ומסאי חדשן ופורץ דרך...אורפז יצר עולם הצומח מתוך
המרחב התרבותי הישראלי אך בה במידה הוא מחובר למגמות ספרותיות, פילוסופיות
והגותיות בעולם המודרני המערבי. העיצוב של המימד הרליגיוזי ביצירתו הוא אחד
ממאפייניו הייחודיים. יצחק אוורבוך-אורפז הוא סופר לירי, אמן המילה
והשורה".יצחק אוורבוך-אורפז גר
בתל-אביב, אב לארבעה וסב לשישה.
[צילום: יעקב סער, לשכת העתונות הממשלתית]
שלוש נובילות (מרחביה : ספרית פועלים, תשל"ב 1972)
<כולל: מדרגה
צרה - מות ליסאנדה - נמלים>
עשב פרא : סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות,
1979)
הצליין החילוני : מסה על היבט אחד בסיפורת המודרנית (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד, תשמ"ב 1982)
הגבירה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1983)
העלם (תל אביב : עם עובד, תשמ"ד 1984)
הכלה הנצחית : רומאן (תל אביב : הקבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה ; ירושלים : כתר, תשמ"ח 1987)
רחוב הטומוז'נה : סיפורים חדשים וישנים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1989)
<"ספר זה מכיל את כל הסיפורים של המהדורה המקורית (1979) וכן שלושה סיפורים חדשים: כובע קש, הנחלה, מעשה אמיתי">
אהבות קטנות, טירופים קטנים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד ; ידיעות אחרונות ; ספרי חמד, 1992)
לצלוח את המאה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן תל אביב לספרות ולאמנות על שם יהושע רבינוביץ, 1993)
<ציורים, יגאל תומרקין>
לילה בסנטה פאולינה : סיפורים חדשים והנובלה נמלים (תל-אביב : גוונים, תשנ"ז 1997)
<עריכה,
עמוס לויתן>
לפני הרעש : טרילוגיה תל-אביבית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ט 1999)
<התוכן: בית לאדם אחד – הגבירה – העלם - האם, האהובה והמפלצת>
בנימין, כוכבה פטאל.המרחב - יסוד מעצב ביצירות
יצחק אוורבוך אורפז (רמת גן, תשמ"ה) <עבודת גמר (מ.א.) – אוניברסיטת
בר-אילן, תשמ"ה>
בנימין, כוכבה פטאל.תנודות בפואטיקה של יצחק אוורבוך
אורפז : מן הריאליזם הסוציאליסטי אל המטאריאליזם בריבוי צורותיו
(רמת גן, תשנ"ח 1998) <דיסרטציה - אוניברסיטת בר אילן, תשנ"ח 1998>
הראל-רורברג, טלי.תבניות מיתיות ביצירת יצחק אוורבוך-אורפז
: ברומאן "הכלה הנצחית" וביצירות הקשורות אליו: "רחוב הטומוז'נה" ו"מחזור
עתליה" - "בית לאדם אחד" "הגבירה" ו"העלם" (חיפה, 1997) <עבודת גמר (מ"א)--אוניברסיטת
חיפה, החוג לספרות עברית והשוואתית>
חנוך, אסתר.מסורת עגנון והמודרנה בסיפורת העברית של שנות הששים :
א.ב. יהושע, יצחק אורפז ויורם קניוק (ירושלים, 1988) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים>
מאמרים ורשימות:
אוורבוך-אורפז, יצחק. "טוב לי שם בארצות התפר" :
ריאיון בהתכתבות. מכאן, כרך ו' (חורף תשס"ו, דצמבר 2005),
עמ' 199־224 <מראיינים: זהבה כספי,
יגאל שוורץ וחברי המערכת הצעירה>
אבינור, גיטה. הנמלט והאם הגדולה. בספרה: השקף
אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974),
עמ' 176־181 <נחתם: יולי 1969>
אבישי, מרדכי.בחיפוש אחר צורות-מבע חדשות : יצחק
אורפז: מ'עשב פרא' עד 'נמלים'. בספרו: שרשים בצמרת
: יוצרים בספרות העברית (תל-אביב : אל"ף, תשכ"ט 1969), עמ' 143־163.
ברתנא, אורציון. יצחק
אוורבוך אורפז: אקזיסטנציאליסם, סמליות, מטאפיסיקה. בספרו:
הפאנטסיה בסיפורת
דור המדינה (תל-אביב : פפירוס : הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1989), במיוחד
עמ' 141־231.
ברתנא, אורציון. "הצליין החילוני"
הולך אל "הגבירה" ואל "העלם". דבר, ד' בסיון תשמ"ה, 24 במאי 1985,
עמ' 22, 23.
ברתנא, אורציון. "הגבירה" ו"העלם"
- בין התפישה של "הצליין החילוני" לבין אופנות בסיפורת הישראלית.
עכשיו,
חוב' 51־54 (1987), עמ' 142־157.
ברתנא, אורציון. יצחק אוורבוך אורפז
- מסע דניאל אל הצליינות החילונית: זוכי פרס ישראל לספרות לשנת 2005 –
בשירה ובפרוזה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ו' בניסן תשס"ה,
14 באפריל 2005, עמ' 29.
גוברין, נורית. מתל-אביב לבסרביה ובחזרה : על יצחק
אוורבוך-אורפז, במלאות לו 86 שנה, בעקבות הרצאה. גג, גל'
15 (קיץ 2007), עמ' 134־140.
גרץ, שוש."שלוש פגישות לאור העששית" ליצחק אורפז : עיונים פסיכולוגיים.
כן - כתב נפש, חוב' 1 (1993), עמ' 63־67.
לויתן, עמוס. הצופית לבית ישראל. עתון 77, גל' 309־310 (ניסן-אייר תשס"ו, אפריל-מאי
2006), עמ' 45 <על יצחק אוורבוך-אורפז עם זכייתו בפרס ישראל לשנת 2005>
נגב, אילת. נח האינסטלטור ונטע היפה. בספרה:
שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995),
עמ' 143-151.
סדן, דב. בין סיפור וחקר : בכבודם של חתני פרס פיכמן. מאזנים, כרך מ"ה, גל' 5 (תשרי תשל"ח, אוקטובר 1977), עמ'
325־328 <דברים עם הענקת פרס פיכמן ליצחק אורפז ואליהו
ליפינר>
הצליין החילוני במבחן הזמן : קובץ מאמרים / עורכת מדעית,
רינה צביאלי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תש"ס 1999)
ברמה, ישראל. געגועים מחפשים להם דרך : עם "הצליין החילוני" ליצחק אורפז. עכשיו, חוב' 47־48 (1983), עמ' 42־46.
דגן, חגי. על מחלתו של הצליין החילוני.
אלפיים, קובץ 22 (2001), עמ' 103־114 <בשנת 1982 פרסם יצחק אוורבוך
אורפז את המסה "הצליין החילוני". צליין זה הוא מבחינת אורפז גיבורה של
הספורת המודרנית, וככזה הוא מהווה במידה רבה שרטוט רדיקלי של האדם המודרני
בכלל. המחבר תוהה על קנקנו של צליין חילוני זה, עומד על חוליו, מתעכב על
קריאה בקורתית פוסט מודרנית שלו, ומציע לו מרפא>
על "הגבירה"
ברמה, ישראל. עד בוא השמש - עיון ב"הגבירה" ו"העלם" ליצחק אורבוך אורפז.
עכשיו, חוב' 49 (1984), עמ' 274־283.
על "העלם"
ברמה, ישראל. עד בוא השמש - עיון ב"הגבירה" ו"העלם" ליצחק אורבוך אורפז.
עכשיו, חוב' 49 (1984), עמ' 274־283.
על "הכלה הנצחית"
בר-לב, מרגלית. לא ב"יש" אלא ב"אין". עתון 77, גל' 98־99 (ניסן תשמ"ח, מארס-אפריל 1988), עמ’ 14־15.
ברתנא, אורציון. לא מחכים לגודו ברחוב
הטומוז'נה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"א בטבת תשמ"ח, 1 בינואר
1988, עמ' 20 <כונס בספרו: זהירות, ספרות ארץ-ישראל :
מגמות בשירה, בסיפורת ובביקורת בישראל (תל-אביב : פפירוס, תשמ"ט
1989), עמ' 94-100>