© כל הזכויות לביבליוגרפיה של נתן אלתרמן שמורות ליוסף גלרון-גולדשלגר.

מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על-פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• מאור, יצחק. מים נגד אבנים. דבר, כ"ב בשבט תשט"ו, 14 בפברואר 1955, עמ' 3.
  תגובה לטורו של נתן א' "המועדון, המועדון".
• מאיה (מקיבוץ מגן). על האור והחיוך בשירתו של נתן אלתרמן.  על החומה, שנה כ"ג, גל' 19 (121) (י"ג בכסלן תש"ך, 13 בדצמבר 1959), עמ' 7.
• מאיר, יהושע. באותו ענין.  אגרת לחברים (איחוד הקבוצות והקבוצים), שנה ח', גל' 397 (י"ד באלול תשי"ט, 17 בספטמבר 1959), עמ' 4.
  "גם אני מתפלא על נתן אלתרמן דווקא כמחבר המאמר "ברלין וירושלים" ...  אבל עוד יותר על תגובותיהם של חברינו ש' שילה ורפאל ברוך ... אין לנו ברירה, אלא לחפש ולנצל כל אפשרות להגדלת כוחנו על-ידי קשירת יחסים ידידותיים עם כל מי שמוכן להושיט לנו עזרה ...".
• מגד, אהרן. משהו על קלפיות ועל 'הטור השביעי'.   משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ה', גל' 20 (112) (כ"ח באייר תשט"ו, 20 במאי 1955), עמ' א.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן "עם סכומי קלפיות". המחבר מוקיע את הליכתו של נתן אלתרמן עם מפא"י ויציאתו נגד מפ"ם.
  עונה על כך נתן אלתרמן בטורו "שתיקה והודיה".
• מגד, אהרן. באותו ענין. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ה', גל' 27 (119) (י"ח בתמוז תשט"ו, 8 ביולי 1955), עמ' א.
  חתום: א.מ.
  רשימת-תגובה למאמרו של נתן אלתרמן "מסביב למשפט" על משפטו של של ישראל קסטנר.
• מגד, אהרן. מול 'עיר היונה'. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ז', גל' 27 (כ"ב בסיון תשי"ז, 21 ביוני 1957), עמ' א.
  חתום: א.מ.
  עם צאת 'עיר היונה'.
• מגד, אהרן. שתי ערים : עם פרס ביאליק לספרות. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ח', גל' 2 (י"ח בטבת תשי"ח, 10 בינואר 1958), עמ' א.
  חתום: א.מ.
  בין 'בעיר ההריגה' לח"נ ביאליק לבין 'עיר היונה' לנתן אלתרמן.
• מגד, אהרן. אלוף נו"ן. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה י', גל' 33 (י"ב באב תש"ך, 5 באוגוסט 1960), עמ' א.
  חתום: א.מ.
  על שירת נ' אלתרמן במלאת לו חמשים.
• מגד, אהרן. "הטור" הנופל על הסף. הארץ, תרבות וספרות, כ' בסיון תשמ"ו, 27 ביוני 1986, עמ' ב 6.
  על 'מחברות אלתרמן', כרך ד' (תשמ"ו): 'הטור השביעי' – תוספות (1943־1948) ובמיוחד על ארבעה טורים הדנים בשואה: "פסח של גלויות", "שמחתה של ווארשה", "נערה עברייה" ו"הרצל והילדים".
• מגד, אהרן. אלתרמן ושירת "קו הקץ". ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ד בכסלו תשמ"ז, 26 בדצמבר 1986, עמ' 20, 25.
  על יצירותיו של אלתרמן ועל שואת יהודי אירופה: שיריו העוסקים בשואה, כיצד משתקפת השואה ביצירתו.
  דברים שנאמרו בכנס עיון על יצירת אלתרמן מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומדרשת שדה בוקר.
  חזר ונדפס בתוך אלתרמן ויצירתו : [דברים ומחקרים] / ערכו מנחם דורמן ואהרן קומם ([באר-שבע] : המרכז למורשת בן-גוריון, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הקיבוץ המאוחד, מוסד אלתרמן, תשמ"ט 1989), עמ' 21־27 וכן בספרו שולחן הכתיבה : קובץ מאמרים בענייני ספרות (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ט 1989), עמ' 244־251.
• מגד, מתי. על האמת ההיסטורית והסמלים החיים : (מכתב גלוי לנתן אלתרמן). דבר, כ"ד באב תשט"ו, 12 באוגוסט 1955, עמ' 3, 4.
  תגובה נוספת לטורו של נתן אלתרמן "על שתי הדרכים" במסגרת רשימתו "מסביב למשפט" על משפט קסטנר.
• מגד, מתי. שליחותה של שירה : מעין מכתב גלוי לנתן אלתרמן. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ז', גל' 34 (י"ב באב תשי"ז, 9 באוגוסט 1957), עמ' א, ב.
  עם הופעת 'עיר היונה'.
  הגיב על כך בנימין חכלילי ברשימתו "על שליחותה של שירה" ו'עיר היונה'" (מספר ????).
• מגד, מתי.  נוסח ישן ונוסח חדש.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ז', גל' 50 (ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957), עמ' א, ב.
  על שינוי נוסח בשיר השביעי מתוך 'שירים על רעות הרוח' מתוך 'עיר היונה' ועל שינוי נוסח ב'שיר עשרה אחים'.

• מגד, מתי. שירת אלתרמן ועולם הבלאדה. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ט', גל' 34 (י"ז באב תשי"ט, 21 באוגוסט 1959), עמ' א, ב.
  רשימה בעקבות הופעת 'בלדות ישנות ושירי זמר של אנגליה וסקוטלנד', בתרגומו של נתן אלתרמן.
• מגד, מתי. פתיחה לדו-שיח. משא (מצורף ל'למרחב'), שנה י', גל' 33 (י"ב באב תש"ך, 5 באוגוסט 1960), עמ' א, ב.
  לנתן אלתרמן במלאת לו חמשים.
• מגד, מתי. אהבה ראשונה וחוזרת : עם פטירתו של נתן אלתרמן. משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 14 (כ"ו באדר ב תש"ל, 3 באפריל 1970), עמ' א.
• מגד, מתי. "כפל הפנים" של המשורר. מולד, כרך ג (כ"ו), חוב' 14־15 (224־225) (סיון תש"ל, יוני 1970), עמ' 231־247.
• מוקד, גבריאל. על מה נזעק נתן א.? 7 ימים (המוסף לשבת של ידיעות אחרונות), גל' 394 (כ"א בשבט תשי"ט, 30 בינואר 1959), עמ' 7.
  תגובה לטורו של נתן אלתרמן שדן בסיפורו של יהושע בר-יוסף "סיפור הארבעה" מיום י' בשבט תשי"ט, 16 בינואר 1959.

• מורה, נ.  "שר האומה מצווה".  מאזנים, כרך ה', חוב' ה' (תשרי תשי"ח, אוקטובר 1957), עמ' 348־349.
  תגובה לטורו של נ' אלתרמן "משמעותם של שילומים".
• מיכלי, בנימין-יצחק.  'הטור השביעי' ומשוררו.   זמנים, מוסף לשבת, ה' באלול תשי"ד, 3 בספטמבר 1954, עמ'  v.
  חזר ונדפס בספרו מסה ופולמוס (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה,
1973), עמ' 52־54.
• מירון, דן. "הגיבור הבינוני" ב'שמחת עניים'.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ז, גל' 13 (כ"ו באדר ב' תשי"ז, 29 במארס 1957), עמ' א.
  תגובה לרשימתו של ישראל רינג על "שמחת עניים".
• מירון, דן. המת והרעיה : מתוך סדרת עיונים בשירת אלתרמן.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה ז, גל' 50 (ו' בכסלו תשי"ח, 29 בנובמבר 1957), עמ' א-ב.
  חזר ונדפס בספרו 'ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו' (תשכ"ב 1962), עמ' 13־37; במהדורתו השניה, המתוקנת והמורחבת (תשל"ה 1975), עמ' 69־93; בקובץ 'נתן אלתרמן' : מבחר מאמרי ביקורת על שירתו (תל-אביב : עם עובד, תשל"א 1971), עמ' 83־101; ובתוך 'הפואמה המודרניסטית ביצירת אלתרמן' : מסות על 'שמחת עניים' ו'שירי מכות מצרים' / בעריכת זיוה שמיר וצבי לוז (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"א 1991), עמ' 91־108.
• מירון, דן. על שלושה שירי דרך. מחברות אלתרמן, כרך א (תשל"ז 1977), עמ' 167־202.
  על שלושה שירים מתוך 'כוכבים בחוץ': "בדרך הגדולה", "עוד חוזר הניגון" ו"מזכרת לדרכים".
  חזר ונדפס בספרו 'מפרט אל עיקר' (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ"א), עמ' 70־100.
• מירון, דן.  שירת הגודל והבינה בתחילתה : על מקומו של הז'אנר הראפסודי בשירתו המוקדמת של נתן אלתרמן.  מחברות אלתרמן, כרך ב  (תשל"ט 1979), עמ' 201־253.
  חזר ונדפס בספרו מפרט אל עיקר (תל-אביב, תשמ"א), עמ' 101־150.
• מירון, דן. על מימד הזכרון ב"כוכבים בחוץ" לנתן אלתרמן. מאזנים, כרך נ', גל' 3 (שבט תש"ם, פברואר 1980), עמ' 163־181.
  בעקבות דברים שהושמעו בערב עיון בשירת אלתרמן לרגל יום הזכרון התשיעי למות המשורר.
  חזר ונדפס בספרו 'מפרט אל עיקר' (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשמ"א), עמ' 181־210.
• מירון, דן. שיחות על נתן אלתרמן : שיחה ראשונה. הדואר, שנה 61, גל' ל"ח (י"ב בחשון תשמ"ג, 29 באוקטובר 1982), עמ' 629־631; שיחה שנייה. שנה 62, גל' ב' (כ"ו בחשון תשמ"ג, 13 בנובמבר 1982), עמ' 21־24; גל' ד' (י' בכסלו תשמ"ג, 26 בנובמבר 1982), עמ' 55־57; שיחה שלישית: גל' ה' (י"ז בכסלו תשמ"ג, 3 בדצמבר 1982), עמ' 75־76; גל' ו' (כ"ד בכסלו תשמ"ג, 10 בדצמבר 1982), עמ' 85־86; שיחה רביעית: גל' ט' (כ"ב בטבת תשמ"ג, 7 בינואר 1983), עמ' 134־136; גל' י' (כ"ט בטבת תשמ"ג, 14 בינואר 1983), עמ' 149־151; שיחה חמישית: גל' י"ג (כ"א בשבט תשמ"ג, 4 בפברואר 1983), עמ' 197־199; גל' י"ד (כ"ח בשבט תשמ"ג, 11 בפברואר 1983), עמ' 218־220.
• מירון, דן. תוספות 'הטור השביעי' – מה הן מחדשות?. מאזנים, כרך ס', גל' 3 (אלול תשמ"ו, ספטמבר 1986), עמ' 10־14.

על 'מחברות אלתרמן ד', ה'טור השביעי', תוספות, כרך ראשון.
• מירון, דן. במלחמת העצמאות נולדה שירת המדינה.  מעריב, ה' באייר תשנ"ב, 8 במאי 1992, (במוסף 'ספרות, אמנות'),
  עמ' 1־2.
  ראיון עם חיים נגיד על ספרו של מירון: "מול האח השותק" : עיונים בשירת מלחמת העצמאות. בין היתר על "מרידתו" של נתן זך בשירת נתן אלתרמן. הגיבה על כך זיוה שמיר ברשימתה "המרד שלא היה".
• מירון, דן. בין ג'ורג' הקדוש לדרקון. הארץ, ט' בתמוז תשנ"ב, 10 ביולי 1992, עמ' ב 9 (במדור 'תרבות וספרות')
  תגובה לשני המאמרים של אריאל הירשפלד בעקבות ספרו של מירון "מול האח השותק".
• מירון, דן. "בקול תרועה, בנהי תופים" : נתן אלתרמן הצעיר - וחבורת "טורים". צפון, כרך ו (תש"ס 2000), עמ' 207־230.
• מלכין, דב בר. כל עוד זה העולם את שיריו לא ירצח ... בשער, גל' 3 (23) (י"ג בניסן תש"ח, 22 באפריל 1948), עמ' 4־5.
  על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ 'הטור השביעי' (תש"ח).
• מלכין, יעקב. על השיר שבטור. בשער, גל' 3 (23) (י"ג בניסן תש"ח, 22 באפריל 1948), עמ' 4, 8.
  על נתן אלתרמן ושיריו עם הופעת קובץ 'הטור השביעי' (תש"ח).
• מלקינסון, רות ואליעזר ויצטום. מ'מגש הכסף' ועד 'מי יזכור את הזוכרים'. אלפיים, קובץ 12 (תשנ"ו 1996), עמ' 217־220.
  על ספרו של דן מירון "מול האח השותק".
• מנהיים, נועה. אבודה באהבתה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ד' בניסן תשס"ד, 26 במארס 2004, עמ' 27־28.
  על ספרה של אידה צורית "העלמה והמשורר", "רומן בדיוני בהשראת דמותה של הציירת צילה בינדר ואהבת חייה למשורר נתן אלתרמן
".
• מניה (מקיבוץ אשדות יעקב).  עוד משהו על שירי נ. אלתרמן. משא, שנה ב, גל' 16 (28) (כ"ח באלול תשי"ב, ערב ראש השנה תשי"ג, 18 בספטמבר 1952), עמ' 2
.
תגובה לטורו של נתן אלתרמן "אחר חתימת ההסכם".
• מס"א. פרס ביאליק.  דבר, י"ח בטבת תשי"ח, 10 בינואר 1958, עמ' 5.
  על "עיר היונה".
• 'מעריב'. אלתרמן הפך לסוד צבאי. ידיעות מעריב, ט"ו באב תש"ח, 20 באוגוסט 1948, עמ' 5.
  על התגייסות נתן אלתרמן לצבא.
• 'מעריב'. כנסת, או - תיאטרון?   מעריב, י"ט באייר תש"ט, 18 במאי 1949, עמ' 2.
  דיווח מהכנסת על ישיבת הבית בה קרא יצחק בן-אהרן את טורו של נתן א' "שתי-שבלים-וחנית" שנפסל על-ידי הצנזורה הצבאית.
• מעריב. סודיות סביב פרס ביאליק "נכפתה" על ראש העיר : אלתרמן - חתן הפרס לספרות יפה. מעריב, י' בטבת תשי"ח, 2 בינואר 1958, עמ' 4.
• ה'מעש'. תשובה לנתן אלתרמן. המעש, גל' נ' (תמוז תש"ז), עמ' ב (במדור 'טור מול טור').
  תגובה בגנות טורו של נתן א' "לא אלחם באחי".
  נדפס גם ב'כתבים' / לוחמי חירות ישראל, כרך ב', עמ' 595־596.
• ה'מעש'. המשורר ושירו. המעש, גל' ס"ח (כסלו תש"ח), עמ' ב (במדור 'טור מול טור')
  תגובה לשירו של נתן אלתרמן "המחתרת" מתוך 'שמחת עניים'. הכותב משתמש גם בשירו של אלתרמן "הבוגד" מתוך 'שמחת עניים'.
  נדפס גם ב'כתבים' / לוחמי חירות ישראל, כרך ב', עמ' 815־816.
• מרגלית, יריב.  השביעי והששה.  הארץ, כ"ח באב תשי"ד, 27 באוגוסט 1954, 'תרבות וספרות', עמ' א.
  על הכרך השני של "הטור השביעי".
• מרשק, בני. ברכת לוחמים למשוררם.  משא (מצורף ל'למרחב'), שנה י', גל' 33 (י"ב באב תש"ך, 5 באוגוסט 1960), עמ' א.
  לנתן אלתרמן במלאת לו חמשים.
• משעול, אגי. הביוגרף-הבלש והמשורר האפל. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ב בתמוז תשס"א, 13 ביולי 2001, עמ' 27.
  ביקורת על ספרו של דן מירון "פרפר מן התולעת: נתן אלתרמן הצעיר - אישיותו ויצירתו".

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת