עמוס עוז (1939)

<בהכנה>

Amos Oz

נולד בירושלים להוריו פניה ויהודה-אריה קלוזנר. דודו היה פרופ' יוסף קלוזנר. למד בבית ספר תחכמוני בירושלים ובגמנסיה העברית ברחביה. בגיל 15 עזב את ירושלים ועבר לקיבוץ חולדה. לאחר שירות צבאי בנח"ל חזר ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. עמוס עוז נשוי לנילי, אותה הכיר בקיבוץ ולהם שלושה ילדים. משפחת עוז מתגוררת בערד. עמוס עוז מייצג את השמאל הציוני בישראל ודעותיו מוערכים ברחבי תבל. הוא זכה באין ספור פרסים ספרותיים, בהם פרס ישראל בשנת היובל למדינה (תשנ"ח), פרס גיתה היוקרתי באירופה על ספרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' והוא נחשב כמועמד רציני לקבלת פרס נובל לספרות. ב-2006 זכה בתואר דוקטור לפילוסופיה לשם-כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו לספרות הישראלית ובהערכה על חלקו בשיח הישראלי ובהאדרת שמה של ישראל בעולם.
[צילום: משה מילנר, לשכת העתונות הממשלתית]

ספריו:

  • ארצות התן : סיפורים (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה , 1965) <תשעה סיפורים קצרים> <מהדורה מעודכנת הופיעה בתשל"ו - ראה להלן>
  • מקום אחר : רומאן (מרחביה : ספרית פועלים, 1966) <יצא לאור בהוצאת כתר ב-1989> <תורגם לצרפתית, אנגלית, שבדית, גרמנית, פינית וספרדית>
  • Ailleurs peut-être : roman / traduit de l'hébreu par Judith Kauffman (Paris : Calmann-Lévy, 1971)

  • Elsewhere, perhaps / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1973)

  • Någon annanstans / övers. från hebreiskan, Viveca Heyman (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1975)

  • Keiner bleibt allein : Roman / aus dem Hebräischen von Nilly Mirsky und Jörg Trobitius (Düsseldorf : Classen, 1976)

  • Ehkä jossain muualla / suomentanut Kai Kaila (Helsinki : Tammi,1977)

  • Quizás en otra parte (Buenos Aires : Emecé , 1978)

  • מיכאל שלי (תל-אביב : עם עובד, 1968) <תורגם לאנגלית, צרפתית, קטלנית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, שבדית, יפנית, נורבגית, פינית, גרמנית, רומנית, פורטוגלית, הונגרית, ערבית, פולנית, בולגרית, רוסית, אוקראינית וסינית>
  • My Michael / translated from the Hebrew by Nicolas de Lange in collaboration with the author (New York : Lancer Books, 1970)

  • My Michael / translated from the Hebrew by Nicolas de Lange in collaboration with the author (New York : Knopf ; London : Chatto & Windus, 1972)

  • Mi marido Mikhael (Barcelona : Aymá, 1972)

  • El meu Mikhael / traducció i pròleg d'Eduard Feliu (Barcelona : Proa, 1973)

  • Mon Michaël / traduit de l'hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1973)

  • Min Michael / översättning av Viveka Heyman (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1977)

  • Mijn Michael : roman / uit het Hebreeuws vertaald door M. van Tijn (Amsterdam : Meulenhoff, 1987) 2 druk

  • Mieheni Mikael / suomentanut Marja Alopaeus (Helsinki : Tammi, 1978)

  • Meu Michel / tradução de Rifka Berezin, Sonia Boguchwal e Nora Rosenfeld (São Paolo : Summus Editorial, 1982)

  • Mihael, Mihael : regeny / forditotta Molnar Eszter (Budapest : Europa, 1985)

  • Mein Michael : roman / aus dem Englischen übersetzt von Gisela Podlech-Reisse (Frankfurt : Suhrkamp, 1989)

  • Min Michael / oversatt av Kjell Risvik (Oslo : Aventura, 1994)

  • Meu Michel / tradução de hebraico, Milton Lando (São Paulo : Companhia das Letras, 2002, c1987)

  • O meu Michael / tradução, Carolina Vasconcellos (São Paulo : Asa Editores, 2002)

  • Mój Michał / przełożyła z języka angielskiego Urszula Łada-Zabłocka (Warszawa : Czytelnik, 1991)

  • حنه وميخائيل /  عاموس عوز، ترجمة رفعت فودة. (CAIRO : الدار العربية للطباعة والنشر والتوزيع، ١٩٩٤)
  • حنه وميخائيل / عاموس عوز ؛ ترجمة - رفعت فودة (القاهرة : الدار العربية، ١٩٩٤)
  • Мой Михаэль : роман / Амос Оз ; перевод с иврита Виктора Радуцкого ; снимки Иерусалима Якова Лиховецкого (Москва : Нир "2P", 1994.)

  • Miĭ Mikhaelʹ : roman / pereklad z ivrytu. (Kyïv : Redat︠s︡ii︠a︡ z︠h︡urnala "Vsesvit", 1994)

  • Мій Міхаель : роман / Амос Оз ; переклад з івриту [Іван Білик, Віктор Радуцький] (Київ, 1994)

  • O Michael mou : mythistorema / metaphrase apo hebraika Chrysoula Papadopoulou (Athena : Ekdoseis Kastaniote, 1997)

  • Mi querido Mijael / traducción del hebreo de Raquel García Lozano (Madrid : Siruela, 2005)

  • Моят Михаел / Амос Оз ; превод от английски Катя Меламед (София, 1993) - Bulgarian

  • עד מוות (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"א 1971) <שני סיפורים: 'אהבה מאוחרת' ו'עד מוות'> <מהד' חדשה הופיעה ב-1991 בהוצאת מקסוול-מקמילן-כתר בליווי חיתוכי עץ של יעקב פינס> <הסיפור 'עד מוות' הופיע ב-2003 במסגרת סדרת תרמיל/בבל בהוצאת בבל> <תורגם לאנגלית, צרפתית, שבדית, הולנדית, פינית, גרמנית>
  • Unto death / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author ; woodcuts by Jacob Pins  (New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1975)

  • Jusqu'à la mort : nouvelles / traduit de l'hébreu par Rina Viers (Paris : Calmann-Lévy, 1974)

  • Intill döden / översättning från engelska av Mårten Edlund (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1980)

  • Tot ter dood / uit het Hebreeuws vertaald door Maartje van Tijn (Amstelveen : Amphora Books, 1983)

  • Kuolemaan asti / suomentanut Ilkka Malinen (Helsinki : Tammi, 1987)

  • Dem Tod entgegen : zwei Erzählungen / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)

  • לגעת במים לגעת ברוח
  • הר העצה הרעה : שלושה סיפורים (תל אביב : עם עובד, תשל"ו) <התוכן: הר העצה הרעה - אדון לוי – געגועים>
  • Pahanneuvon vuori / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1981)

  • סומכי (ספור לילדים)
  • Maailmassa kaikki muuttuu / suomentanut Hannu Väisänen (Hämeenlinna : Karisto, 1983)

  • ארצות התן : סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשל"ו 1976) <עשרה סיפורים> <"הסיפורים נכתבו בשנים 1962-1965 ותוקנו בשנת 1975"> <תורגם לאנגלית וצרפתית>
  • Where the jackals howl : and other stories / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange & Philip Simpson (London : Chatto & Windus ; New York : Harcourt Brace Jovanovich, 1981)

  • Les terres du chacal : nouvelles / traduites de l'hébreu par Jacques Pinto (Paris : Stock, 1987)

  • באור התכלת העזה
  • מנוחה נכונה (רומן)
  • Täydellinen rauha / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1988)

  • פה ושם בארץ ישראל התרשמויות ממסע אישי שערך בארץ.
  • Israelin maassa / suomentanut Dan Steinbock (Helsinki : Tammi, 1983)

  • קופסה שחורה (תל אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987) <רומן> <יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב-1996> <תורגם לפינית, רוסית>
  • Musta laatikko / suomentanut Pirkko Talvio-Jaatinen (Helsinki : Tammi, 1990)

  • Черный ящик / Амос Оз ; Перевод С Иврита В. Радуцкий, Редактор М. Шкловская, Обложка Р. Ротем (Иерусалим : Библиотека Алия, 1996)

  • ממורדות הלבנון : מאמרים ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשמ"ח 1987) <יצא לאור שנית בהוצאת כתר ב-1998><תורגם לאנגלית, יפנית, גרמנית>
  • The slopes of Lebanon / translated from the Hebrew by Maurie Goldberg-Bartura (San Diego : Harcourt Brace Jovanovich, 1989)

  • 贅沢な戦争 : イスラエルのレバノン侵攻 / アモス・オズ著 ; 千本健一郎訳 (東京 : 晶文社, 1993)

  • Die Hügel des Libanon : politische Essays / aus dem Englischen von Christoph Groffy (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1995)

  • לדעת אישה (תל אביב : עם עובד, תשמ"ט 1989) <מהדורה שניה הופיעה ב-1989 בהוצאת כתר>
  • Att känna en kvinna : roman / översättning Mose Apelblat (Stockholm : Wahlström & Widstrand, 1992)

  • Naisen ikävä / suomentanut Kristiina Lampola (Helsinki : Tammi, 1993)

  • המצב השלישי (ירושלים : כתר, 1991)
  • שתיקת השמים : עגנון משתומם על אלוהים (ירושלים : כתר, 1993)
  • פנתר במרתף (ירושלים : כתר, 1995)
  • Pantteri kellarissa / suomentanut Kristiina Lampola (Helsinki : Tammi, 2000)

  • מתחילים סיפור (ירושלים : כתר, 1996)
  • כל התקוות : מחשבות על זהות ישראלית (ירושלים : כתר, 1998)
  • אותו הים (ירושלים : כתר, 1999) <תורגם לאנגלית, נורבגית>
  • The same sea / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange in collaboration with the author (New York : Harcourt, 2001)

  • Det samme hav / oversatt fra hebraisk av Kjell Risvik (Oslo : Pax, 2001)

  • Meri on sama / suomentaneet Kristiina Lampola ja Mikko Rimminen (Helsinki : Tammi, 2002)

  • סיפור על אהבה וחושך (ירושלים : כתר, 2002) <רומן אוטוביוגרפי> <תורגם לאנגלית, גרמנית, ספרדית ופולנית>
  • A tale of love and darkness / translated from the Hebrew by Nicholas de Lange (London : Chatto & Windus ; Orlando : Harcourt, 2004)

  • Eine Geschichte von Liebe und Finsternis / aus dem Hebräischen von Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp Verlag, 2004)

  • Una historia de amor y oscuridad / traducciףn del hebreo de Raquel Garcםa Lozano (Madrid : Siruela, 2004)

  • Opowieść o miłości i mroku /  z hebrajskiego przełożył Leszek Kwiatkowski (Warszawa : Warszawskie Wydawn. Literackie MUZA SA, 2005)

  • בעצם יש כאן שתי מלחמות (ירושלים : כתר, 2002) <קובץ מאמרים> <עריכה, אבי כצמן>
  • פתאום בעומק היער : אגדה (ירושלים : כתר, 2005) <עריכה, שמעון אדף> <תורגם לצרפתית ופולנית>
  • Soudain dans la forêt profonde : conte / traduit de l'hébreu par Sylvie Cohen (Paris : Gallimard, 2006)

  • Nagle w głębi lasu / z hebr. przeł. Leszek Kwiatkowski (Poznań : "Rebis", 2006)

  • על מדרונות הר-געש : שלוש מסות (ירושלים : כתר, 2006)
  • חרוזי החיים והמוות (ירושלים : כתר, 2007)
  • מיכאל שלי (ירושלים : כתר, 2008) <מהדורה מיוחדת לציון ארבעים שנה להופעת הספר עם אחרית דבר מאת צרויה שלו>

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיה:
  • ירושלמי, יוסף.  עמוס עוז - ביבליוגרפיה, 1953־1981 עם מבחר השלמות עד קיץ 1983 (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ה 1984)
  • קלמן, רותי.  עמוס עוז : ביבליוגרפיה של ספריו ותרגומיהם (1965-אוקטובר 1995) (באר-שבע : אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ספרית ארן, כסלו תשנ"ו, נובמבר 1995)
ספרים:
  • ספר עמוס עוז / עורכים אהרן קומם ויצחק בן־מרדכי. – באר־שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תש"ס 2000. 182 עמ'. (אשל באר־שבע, כרך 7)
    התוכן:
    • סמילנסקי, יזהר. עמוס עוז / אל תגידי לילה. עמ' 1־7.
    • שקד, גרשון. למה מייללים התנים? : על יצירתו של עמוס עוז. עמ' 9־34.
    • בן דב, ניצה. האומנם מנוחה לאחר הסערה? : על סיומי סיפורים ומסות של עמוס עוז. עמ' 35־40.
    • בר־יוסף, חמוטל. מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז. עמ' 41־49.
    • שחם, חיה. נובלות באור התכלת העזה : טרנספורמציות בכתיבת הנובלות של עמוס עוז. עמ' 51־62.
    • שמיר, זיוה. סיפורי הילדות של עמוס עוז. עמ' 63־70.
    • ברלוביץ, יפה. פה ושםרוני סומק בארץ־ישראל בסתיו 1982 : מסע ופואטיקה. עמ' 71־92.
    • בן־מרדכי, יצחק. התנים והרעם : בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לעמוס עוז. עמ' 93־108.
    • ברזל, הלל. עוז ועגנון : לדעת אישה ו"עידו ועינם": עיון משווה. עמ' 109־127.
    • זילברמן, דורית. המסע התיאולוגי האנטי־פנאטי של עוז המאוחר. עמ' 129־ 139.
    • ברינקר, מנחם. נוכחות הסופר בחברה. עמ' 141־151.
    • אליאב, לובה. שניים ואולי שלושה וארבעה. עמ' 153־ 155.
    • אחלמה, רות. מחפשים שידוך לפימה : על תרגום יצירותיו של עמוס עוז לגרמנית. עמ' 157־159.
    • בראשטר, מרלנה. קצב התרגום, תרגום הקצב : על תרגום הרומאן אל תגידי לילה לרומנית. עמ' 161־167.
    • רדוצקי, ויקטור. "ניגון רוסי..." : היבטים אחדים של תרגום יצירותיו של עמוס עוז לרוסית. עמ' 169־173.
    • קרטון־בלום, רות. במקום אפילוג : החיפוש אחר חללית־האם: על אותו הים של עמוס עוז. עמ' 175־182.
    על הספר:
    • פראג, אורית. המסע של עוז בארץ ישראל פונה אל ההיסטוריה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י' בטבת תשס"א, 5 בינואר 2001, עמ' 29.
  • אזולאי, אסתר.  יצירה ביצירה עשויה : אינטרטקסטואליות ברומנים של עמוס עוז (נתיבות : מכללת חמדת הדרום, מכללה אקדמית לחינוך, יהדות והוראת המדעים, 2006)
     על הספר:
  • בלבן, אברהם.  בין אל לחיה : עיון ביצירתו של עמוס עוז (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986) <תורגם לאנגלית>
    התוכן:
    • פרק ראשון: הערה ביוגרפית – בין קלוזנר לעוז – נסיון בכתיבת ביוגרפיה ספרותית
    • פרק שני: מסת מבוא
    • פרק שלישי: בין אל לחיה : על תפישתו הרליגיוזית של עמוס עוז
    • פרק רביעי: מים ושמים – הים ודמויות הנשים ביצירותיו של עוז
    • פרק חמישי: מלחמה ושלום – על יסוד הסינתיזה ביצירתו של עוז
      כולל הערות ביבליוגרפיות ומפתחות.
    על הספר:
    • כרמל-פלומין, נילי. בין סדר לטירוף. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט בחשון תשמ"ז, 21 בנובמבר 1986, עמ' 23.
    • מליק-שירן, יהודית. "בין אל לחיה". הד החינוך, דצמבר 1986, עמ' 46.
    • נצר, רות. "כאיש עומד מול סוד אפל". מאזנים, כרך ס"ג, גל' 4 (1989), עמ' 76־77.
    • פז, מירי. נפש הסופר כנפש אומתו. דבר, 24 בספטמבר 1986, עמ' 12.
    • ציפר, בני. שבוע של ספרים: ביקורת. הארץ, 19 בספטמבר 1986, עמ' ב 7.
    • שניר, לאה. בין אל לחיה : שיחה עם אברהם בלבן עם צאת ספרו "בין אל לחיה - עיונים ביצירת עמוס עוז". דבר, ח' באלול תשמ"ו, 12 בספטמבר 1986, עמ' 20.
  • Balaban, Abraham. Between God and beast : an examination of Amos Oz's prose (University Park, Pa. : Pennsylvania State University Press, 1993)

  • בלבן, אברהם.  אל הלשון וממנה : לשון ומציאות ביצירת עמוס עוז (תל אביב : עם עובד, תשמ"ט 1988)
    • ברתנא, אורציון. לגעת בעוז במבוכה. מעריב, ספרות, י' באדר ב' תשמ"ט, 17 במארס 1989, עמ' 2.
    • הרציג, חנה. על "אל הלשון וממנה". בקורת ופרשנות, חוב' 26 (1990), עמ' 137־138.
    • נצר, רות. כוח הלשון וגבולותיה. דבר, ב' בניסן תשמ"ט, 7 באפריל 1989, עמ' 18.
    • שניר, לאה. בתוך הלשון ומחוצה לה : לאה שניר מראיינת את אברהם בלבן. על המשמר, ה' באדר א' תשמ"ט, 10 בפברואר 1989, עמ' 17־18.
  • בן-דב, ניצה. והיא תהילתך : עיונים ביצירות ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשס"ז 2006)
    התוכן:
    פתח דבר
    מסת מבוא: "באור הדמדומים" – עגנון וצלליו : השפעתו של ש"י עגנון על א"ב יהושע ועל עמוס עוז.

    חלק ראשון: ש"י עגנון
    פרק ראשון: "יכלו זכרונות תרצה" : "בדמי ימיה" – אולי סיום פמיניסטי
    פרק שני: "אחות אחות בואי אלי" : "הרופא וגרושתו" ואונס דינה
    פרק שלישי: "בשבעה עשר בתמוז במרתפה של גיטלי פרומטשיס" : "כיסוי הדם" ונשים במלחמה ושלום
    פרק רביעי: "סוף המעשה שמכל מאהביה נשתייר הוא עמה" : שירה – פרק אחרון
    מבוא לחלק שני ושלישי: "תקופת הפוגה שקטה ב'מצב הישראלי'" : א"ב יהושע יהושע ועמוס עוז – התחלות

    חלק שני: א"ב יהושע
    פרק חמישי: אישה שופטת ופחד מוות : הפרדיגמה העשתורית ביצירתו של א"ב יהושע
    פרק שישי: "ניסיון לשים קץ לסבל האנושי" : השיבה מהודו – מזרח/מערב, גבר/אישה
    פרק שביעי: "אל הנער הזה התפללתי" : על מקומו של הילד במסע אל תום האלף
    פרק שמיני: "תהילה בעצמה מורידה אותו לשם" : היעלמות ותעלומה בהכלה המשחררת
    פרק תשיעי: והעיר איננה כלה : על שליחותו של הממונה על משאבי אנוש

    חלק שלישי: עמוס עוז
    פרק עשירי: נעילה שהיא בעילה : על היעדרות, על ארוס ועל תשוקה ביצירותיו של עמוס עוז
    פרק אחד-עשר: אדיפוס ברמת-לוטן : על זיקות בין הרומן לדעת אישה לשני מחזות של סופוקלס
    פרק שנים-עשר: פנקס החלומות החום : הנגלה והנסתר ברומן המצב השלישי
    פרק שלושה-עשר: האומנם מנוחה לאחר הסערה? : על סיומי סיפורים ומסות של עמוס עוז
    פרק ארבעה-עשר: "הצער לא מסתיים" : סיפור על אהבה וחושך – לסיים באישה ובבנה יחידה
    הערות. קורפוס היצירות. ביבליוגרפיה. מפתח שמות ועניינים
    על הספר:
  • גרץ, נורית.  עמוס עוז : מונוגרפיה (תל-אביב : ספרית פועלים, 1980)
    התוכן:
    • הקדמה
    • חלק ראשון: הסופר והחברה
    • חלק שני: פואטיקה חדשה
    • חלק שלישי: יצירות:
      • ארצות התן
      • מקום אחר
      • מיכאל שלי
      • אהבה מאוחרת
      • עד מוות
      • לגעת ברוח לגעת במים
      • הר העצה הרעה
    • סוף-דבר, הערות, ביבליוגראפיה, תאריכים ביוגראפיים
  • מזור, יאיר.  ליטוף באפלה : על סיפורת עמוס עוז  (ירושלים : כתר, 1998)
    • סומק, רוני. צופן הליטוף, תאורת האפלה. עתון 77, גל' 225 (חשון תשנ"ט, נובמבר 1998), עמ' 11.
  • ראובני, הדסה. דמות המספר ביצירותיו של עמוס עוז (תל-אביב, חשון תשל"ה 1974) <עבודת גמר לקראת התואר M.A. באוניברסיטת תל-אביב>
  • רוזמרין, סיגלית.  מבני תחביר ותבניות שיח : עיון סגנוני בלשונו של עמוס עוז (רמת-גן, תשס"ד 2004)<חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן>
  • שה-לבן, יוסף.   עמוס עוז : הערות והנחיות ללימוד ולקריאה (תל-אביב : אור-עם, 1978)
מאמרים:
  • אורן, יוסף. סופרי הזמן הצהוב. מקור ראשון, שבת, י"ט בשבט תשס"ו, 17 בפברואר 2006, עמ' 6־7; סיפור של אהבה נכזבת. מקור ראשון, שבת, כ"ו בשבט תשס"ו, 24 בפברואר 2006, עמ' 7, 22 <דיון בכתיבתם של "סופרי השמאל" עמוס עוז, א.ב. יהושע, אלי עמיר, סמי מיכאל, דויד גרוסמן, רונית מטלון, אשכול נבו ומאיר שלו> <נוסח מורחב נדפס בספרו משבר ערכים בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס"ז 2007), עמ' 17־30>
  • אבישי, מרדכי.  עמוס עוז: סיפורים ורומאנים ראשונים.  בספרו:  שערים ברוח : סופרים עבריים ויהודים בספרות העולם (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ' 144-149.
  • ארבל, מיכל. "מנזר השתקנים": עלייתו של הג'ובניק וערעורה של הזהות הגברית הלוחמת. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ' (תשס"ו 2005), עמ' 285־307 <ב"מנזר השתקנים" מעלה עמוס עוז דמות חדשה על במת הספרות העברית: הג'ובניק. בחירה בדמות זו לדמות מרכזית מסמנת תמורה אידיאולוגית ותרבותית רבת משקל בחברה הישראלית. הדמות הלא-קרבית טעונה במשמעויות חברתיות ולאומיות ובבדיקת הזהות של הישראלי החדש - יהודי, גלותי, גברי, גיבור?>
  • בלאט, אברהם.  מארץ ה"תן" לארצות האדם - עמוס עוז.  בספרו תחומים וחותם (תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 20־37.
  • בלבן, אברהם. עמוס עוז - מסת מבוא (פרק מתוך חיבור על יצירתו של עמוס עוז, אשר יראה אור). עכשיו, חוב' 49 (1984), עמ' 195־216.
  • בלבן, אברהם. טעם האימה והכאב (עיון בסיפורו של עמוס עוז "מנזר השתקנים"). מאזנים, כרך נ"ח, גל' 9־10 (1985), עמ' 29־31.
  • בלבן, אברהם. קריאה אחרת בעמוס עוז. דבר, י"ג בסיון תשמ"ו, 20 ביוני 1986, עמ' 24־25.
  • בלבן, אברהם. עמוס עוז, קטעי זכרונות. ידיעות אחרונות, י"ג בסיון תשמ"ו, 20 ביוני 1986, עמ' 24.
  • בלבן, אברהם. דברים ודבורים ביצירת עמוס עוז. עתון 77, גל' 105 (חשון תשמ"ט, אוקטובר 1988), עמ' 36־38.
  • בלבן, אברהם. סוציאליסטים נואפים. מעריב, ספרות, כ"ד בחשון תשמ"ט, 4 בנובמבר 1988, עמ' 1.
  • בלבן, אברהם. לשון ומציאות ביצירתו של עמוס עוז. דבר, ט"ז בכסלו תשמ"ט, 25 בנובמבר 1988, עמ' 18.
  • בלבן, אברהם. יסודות מיתולוגיים ורומנסיים בסיפורת של "דור המדינה". דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג', כרך ב (1989), עמ' 251־258 <על יצירתם של משה שמיר, עמוס עוז ועמליה כהנא-כרמון>
  • בן-דב, ניצה. "תקופת הפוגה שקטה במצב הישראלי" - א"ב יהושע ועמוס עוז: התחלות. קשת החדשה: רבעון לספרות עיון ובקרת, חוב' 12 (2005), עמ' 109־115 <סיפוריהם של יהושע ועוז, שפורסמו בעשור השני למדינה, היוו פריצת דרך ושינוי כיוון בספרות הישראלית. לא עוד הקונקרטי והעכשווי של ההווה הישראלי, אלא פנייה אל המטאפיזיקה, אל המופשטות ואל הפנטזיה>
  • בצלאל, יצחק.  ספרות מרחוב ראשי לפרבר.  משא (מצורף ל'למרחב'), 3 באוגוסט 1965, עמ'  א <חזר ונדפס בספרו: הכל כתוב בספר : עם סופרי ישראל כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט 1969), עמ' 88-92>
  • בר-און, מרדכי. עוז בירושלים החצויה. ישראל, כרך 7 (2005), עמ' 41־72. על ירושלים ביצירתו של עוז ובדברי הפובליציסטיקה שלו.
  • בר-יוסף, חמוטל. מעמדה המוסרי של השפיות ביצירתו של עמוס עוז. עיונים בתקומת ישראל, כרך 8 (1998), עמ' 555־564.
  • ברגר, דרורה. דמות הערבי בסיפורת העברית. עתון 77, גל' 168 (שבט תשנ"ד, ינואר 1994), עמ' 24־25.<דיון, בין היתר, ב'ארצות התן' ו'מיכאל שלי' לעמוס עוז>
  • ברתנא, אורציון. שתי אסכולות בסיפורת "דור המדינה": ארץ-ישראל ביצירת עוז מול ארץ-ישראל ביצירת שחר. מחקרי יהודה ושומרון, קובץ 13 (2004), עמ' 305־318.
  • גרין, שגיא. דברים שרואים מקצה המדבר : ראיון עם עמוס עוז. הארץ, גלריה, 23 באוקטובר 1996, עמ' ד 1.
  • גרנות, משה.  "די לי שאני כותב" : שיחה עם עמוס עוז.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל-אביב : קווים, 2007), עמ' 51־70.
  • גרץ, נורית. מאורע דראמאטי וזמנים אחרים. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל' 6 (1976), עמ' 380־393 <על המשותף לסיפורת של עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמליה כהנא-כרמון במבנה התמאטי>
  • הגורני, אברהם. מה קראו, מה יקראו? ספרות ילדים ונוער, שנה י"ג, גל' א' (1986), עמ' 4־7.
  • הולצמן, אבנר. אש זרה בסתר רעם : בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לעמוס עוז. גנזי מיכה יוסף, חוב' ז (תשנ"ז), עמ' 198־214.
  • הראל, אורית.  "ספרים זה לא פסיכותרפיה".  מעריב, סופשבוע, ה' בסיון תשס"ו, 1 ביוני 2006, עמ' 10־14 <ראיון עם הסופר>
  • ויס, הלל.  סילוק שכינה : המלחמה באנימה: ע' עוז וא"ב יהושע נגד "תהילה" לעגנוןאקדמות, חוב' יג (ניסן תשס"ג, אפריל 2003), עמ' 131־149.
  • לאור, יצחק. חיי המין של כוחות הביטחון. דבר, ה' באייר תשנ"ב, 8 במאי 1992, עמ' 24; י"ב באייר תשנ"ב, 15 במאי 1992, עמ' 24 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995), עמ' 76־104>
    על הסופר עמוס עוז וספריו "לדעת אשה" ו"מנוחה נכונה".  הגיב על כך:
    • קלדרון, נסים. לא דומה לראיה (מכתב למערכת). דבר, י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 25 <תגובה למאמריו של יצחק לאור על דמות הצבר ביצירת עמוס עוז>
      ענה על כך:
    • לאור, יצחק. השופט הביתה! דבר, י"ט באייר תשנ"ב, 22 במאי 1992, עמ' 25.
  • לוונברג, פליסיטאס פון.  על "פרס גתה" לעמוס עוז, פרנקפורט, 2005.  אלפיים: כתב-עת רב תחומי לעיון, הגות וספרות, קובץ 31 (תשס"ז 2007), עמ' 239־252 <תרגם מגרמנית: חנן אלשטיין>
  • פלדמן, יעל.  "את קין את בנך אשר אהבת" : הבשורה על פי יפתח.  עתון 77, גל' 311 (סיון תשס"ו, יוני 2006), עמ' 28־29, 35 <על סיפורו של עמוס עוז "איש פרא" שפורסם לראשונה בכתב העת 'קשת', חוב' 9 א (סתיו 1966), עמ' 86־104>
  • קלדרון, נסים. להסיר את המרכאות הכפולות. על עמוס עוז. בספרו: בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 52־77 <נחתם: ספטמבר 1979>
  • קניוק, יורם. עמוס עוז מול כיתת היורים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל' בשבט תשנ"ד, 11 בפברואר 1994, עמ' 28.
  • קריספין, מיכל. דמות המספר ועמדת התצפית. הקיבוץ, חוב' 13 (1990), עמ' 156־175 <על הזיקה בין סיפורי דוד מלץ ועמוס עוז>
  • שוורץ, יגאל.  1963 - נוודים וצפע, עמוס עוז.  בספרו: הידעת את הארץ שם הלימון פורח : הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, 2007), עמ' 367־469.
  • שטיינר, משה. הסופר הישראלי בעידן האידיאולוגיה. האומה, שנה ט"ז, חוב' 53 (1977), עמ' 93־100. <על א.ב. יהושע ועמוס עוז>
  • שניידר, שמואל. מדינת ישראל והחזון הציוני : עמוס עוז בסבך אידיאולוגי. בצרון, גל' 41־42 (תשמ"ט), עמ' 43־49.
  • Feldman, Yael.  On the cusp of Christianity: Virgin sacrifice in Pseudo-Philo and Amoz Oz. The Jewish quarterly review, vol. 97, no. 3 (Summer 2007), pp. 379-415.

על "ארצות התן"
  • אבינור, גיטה.  למי מייללים התנים?  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 151־153 <נחתם: דצמבר 1965>
  • אברון, זיוה. בין שתי גירסאות: ארצות התן לעמוס עוז - 1965, 1975. דפים למחקר בספרות, כרך 13 (2001־2002), עמ' 103־133.
  • אורן, יוסף. "ארצות התן" - מקץ עשרים שנה. הארץ, ח' טבת תשמ"ו, 20 בדצמבר 1985, עמ' 18־19.
  • בחור, יונה. עולם של שנאה. הארץ, 28 במאי 1965 <נדפס גם בספרה: רשימות על ספרות (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ'  61־63>
  • בלבן, אברהם. על מפתח אחד לסיפורי "ארצות התן" מאת עמוס עוז. מעריב, 4 במאי 1984, עמ' 39.
  • בן-ברוך, יוסי. הארצות שמעבר לגדר : עיון מחודש בקובץ הסיפורים "ארצות התן" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 269־286.
  • ברגר, דרורה. חיים וספרות ביד הלשון (עמוס עוז: יחסי גומלין בין הלשון למציאות על-פי "ארצות התן"). עתון 77, גל' 144־145 (שבט-אדר תשנ"ב, ינואר-פברואר 1992), עמ' 34־38.
  • בריפמן, אראלה. ארצות התן לעמוס עוז : עיון משווה בשני נוסחים על פי חמישה סיפורים (חיפה, 1979) <עבודת גמר לקראת תואר מוסמך>
  • זוכמן, לאה. האל-ידע הקולקטיבי בקובץ "ארצות התן": קריאה לאור משנתו של קארל ג' יונג. תלפיות, תשס"א-תשס"ב, עמ' 527־532 <במאמר נקראים אחדים מן הסיפורים בקובץ "ארצות התן", קריאה מחודשת בעזרת פרשנות פסיכואנליטית על פי תורתו של קרל יונג>
  • ירושלמי, יוסף. ביבליוגרפיה על סיפורי עמוס עוז, אשר התפרסמו בקובץ "ארצות התן". עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 287־302.
  • מאור, גרשון.  ארצות התן.  עכשיו, חוב' 15־16 (חורף-אביב תשכ"ו 1966), עמ' 150־151.
  • מזור, יאיר. טינת התנים היא גם געגועים : אינטרטקסטואליות ודקונסטרוקציה ב"נוודים וצפע" לעמוס עוז. מאזנים, כרך ע', גל' 9 (תשנ"ו), עמ' 9־11.
  • פיינברג, ענת. ושוב "ארצות התן". על המשמר, ה' בסיון תשל"ו, 3 ביוני 1976, עמ' 6.
  • קינסטלר, עדה. תנים ואדם. האומה, שנה ד, חוב' 14 (תשכ"ו), עמ' 289־292.
  • רוזמרין, סיגלית.  תמורות בלשון הספרות העברית בתקופה שבין שנת 1965 לבין שנת 1975 : דגם מייצג על-פי השוואת שני הנוסחים של "ארצות התן" לעמוס עוז (רמת-גן, תשנ"ה 1995) <חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן>
על "מקום אחר"
  • אבי-מיכה, י.  מקור זר.  מבפנים, כרך כ"ח, גל' 4 (נובמבר 1966), עמ' 376־379.
  • אבינור, גיטה. רומאנטיקה בת-זמננו: שתי הערכות על "במקום אחר" לעמוס עוז. על המשמר, י"ט בכסלו תשכ"ז, 2 בדצמבר 1966, עמ' 5 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 154־157>
  • בילצקי, י.ח. אונים אפלים. על המשמר, י"ט בכסלו תשכ"ז, 2 בדצמבר 1966, עמ' 5, 6.
  • כהן, אדיר. "מקום אחר".  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, 25 בנובמבר 1966, עמ' 9.
  • קינסטלר, עדה.  העץ וצלו.  מולד, כרך כ"ג, חוב' 108־110 (אוקטובר 1966), עמ' 701־704.
  • רבי, יעקב. במבט מלוכסן. על המשמר, י"ט בכסלו תשכ"ז, 2 בדצמבר 1966, עמ' 5, 6.
על "מיכאל שלי"
  • עוז, עמוס. בינינו לבין האבדון עומדים גם ספרים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח בתשרי תש"ס, 8 באוקטובר 1999, עמ' 29 <דברים שנאמרו ע"י הסופר עמוס עז בבית הנשיא עם בחירת ספרו "מיכאל שלי" לאחד ממאה הרומנים הטובים של המאה ה-20 ע"י מועדון הספרים הגרמני "ברטלסמן">
  • אביגור-רותם, גבריאלה. מלים כמעקה על פני תהום (על "מיכאל שלי" לעמוס עוז). עלי שיח, חוב' 9 (1980), עמ' 138־155.
  • אבישי, מרדכי. בין מאויים לניכור. על המשמר, 2 במארס 1990, עמ' 21.
  • אזולאי, אסתר. הכתיבה בעיני המספרת הכותבת ב"מיכאל שלי" לעמוס עוז. עלון למורה לספרות, גל' 14 (תשנ"ג), עמ' 24־30.
  • אזולאי, אסתר. אינטרטקסטואליות כדרך עיצוב ב"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז. שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 9 (2004), עמ' 245־268 <המאמר מצביע על אינטרטקסטואליות כדרך לעיצוב דמות וכדרך לעיצוב עולם פנימי של דמות ברבדים שונים ברמת המודעות שלה. נבחנות דרכי עיצוב של עולם פנימי - באמצעות אמירות גלויות לעין, ועיצוב עולם התת-מודע - באמצעות יצירות גלויות לעין, המופיעות בהזיות ובחלומות של הגיבורה ב"מיכאל שלי". כמו כן נבדקות דרכי עיצוב תת-מודע של טקסט באמצעות אמירות סמויות מן העין>
  • אמיר, דנה. "אל מעבר לקו היקיצה": האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך של העצמי ב"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל' 17־18 (2004), עמ' 137־142.
    <חוה גונן, גיבורת הספר "מיכאל שלי", ניצבת במרכזו של "דו-קרב" טראגי שמנהלים על ליבה הפנים והחוץ. היתרון שמשיג הפנים על החוץ במאבק הזה מסיט את חייה עמוק לתוך רגיסטר הפתולוגיה הנפשית. המאמר מנסה לנסח את המאבק הפנים והחוץ בתוך נפשה דרך רעיון האינטראקציה הממאירה בין היסוד המתהווה והיסוד המתמשך של העצמי, ולהבין מתוך כך את בחירתה בשיגעון כניסיון להמלט מן הברירה החמורה יותר של המוות הנפשי>
  • בן-עזר, אהוד. שמשון - הגיבור המסכן. נעמת, אוקטובר-נובמבר 1984, עמ' 69־72. <דיון, בין היתר, ב"מיכאל שלי" לעמוס עוז>
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים; מקור. הארץ, 2 במארס 1990, עמ' ב 9.
  • זהבי, אלכס. שלשה ספרי מקור. האומה, כרך ז, חוב' 25 (תשכ"ח), עמ' 124־127 <בין היתר, "מיכאל שלי" לעמוס עוז>
  • חקק, לב. גולם גאנץ או גאון מדעי? – על הדיבור הסמוי ב"מיכאל שלי" לעמוס עוז. שדמות, חוב' ס"ב (תשל"ז), עמ' 82־85.
  • כהן, אורי. "מיכאל שלי" והמעבר מעילית מהפכנית למעמד בינוני. ישראל, כרך 3 (2003), עמ' 157־182.
  • נגיד, חיים. שיר פליטי. מאזנים, כרך נ"ז, גל' 5־6 (1983), עמ' 16. <על השיר "אהל מספר חמישים" והשוואה ל"מיכאל שלי" מאת עמוס עוז>
  • פוגל, מלכה. "נקודת תצפית" בביקורת הספרות : עיון מדגים ברומן "מיכאל שלי" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 17־18 (1983), עמ' 180־184.
  • קורן, יהודה. עמוס עוז בסינית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ד באדר א' תשנ"ז, 21 בפברואר 1997, עמ' 28 <על פועלה של המתרגמת ג'י צ'ין ג'ונג ועל תרגומו של הספר "מיכאל שלי" לסינית>
  • קורצווייל, ברוך. הסוסה האפוקליפטית צוהלת בטרקלין הסיפור הישראלי, או: ערגת הכיסופים של ישראל העובדת לנסיכים ונסיכות. הארץ, 31 במאי 1968 <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 298־306>
  • ראובני-גרמי, הדסה. דמות המספר ב"מיכאל שלי" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 4־5 (1977), עמ' 202־219.
  • שאנן, אברהם. ייחודו של עמוס עוז כמספר. בצרון, כרך א', גל' 5־6 (1980), עמ' 26־31 <על הסיפור "ארבעה פרקים ראשונים" ועל "מיכאל שלי">
על הסרט "מיכאל שלי" בבימוי דן וולמן
  • גרץ, נורית. מירושלים להוליווד דרך המדבר האדום (על "מיכאל שלי" – הספר והסרט). עכשיו, חוב' 51־54 (1987), עמ' 283־299.
  • כצנלסון, רבקה. אהבה קשה לארץ קשה. נעמת, יוני-יולי 1985, עמ' 66־68.
על "עד מוות"
  • אבינור, גיטה.  אויב אהוב.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 158־164 <נחתם: אוגוסט 1972>
  • אדרת, אברהם. "עד מות" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 2 (1975), עמ' 163־181.
  • בלבן, אברהם. תמצית עולמו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ז' בתשרי תשס"ד, 3 באוקטובר 2003, עמ' 27־28.
  • מרכוס, הגר. "עד מוות" - עמוס עוז.  בספרה:  הזמן והנצח : עיונים בפרקי ספרות ישראלית וכללית (ירושלים : משרד החינוך, התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, התשנ"ז 1996), עמ' 43-57.
  • נגיד, חיים. סיפורת הקרבה למיצויה העצמי. עכשיו, חוב' 25־28 (אביב תשל"ג 1973), עמ' 348־349.
על "לגעת במים לגעת ברוח"
על "הר העצה הרעה"
  • ברמה, ישראל. בריחות ירושלמיות בדמדומי קיץ ארבעים ושבע.  עכשיו, חוב' 39־40 (1979), עמ' 331־336.
על "סומכי"
על "מנוחה נכונה"
  • בלבן, אברהם. על "מנוחה נכונה" לעמוס עוז. בקורת ופרשנות, חוב' 21 (טבת תשמ"ו, דצמבר 1985), עמ' 53־68.
  • הולצמן, אבנר.  "ודאי כבר היו דברים מעולם" : בין עמוס עוז ודוד מלץ.  על המשמר, דף לספרות ולאמנות, ג' באב תשמ"ב, 23 ביולי 1982, עמ' 6 <חזר ונדפס בספרו: אהבות ציון : פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשס"ו 2006), עמ' 581-587>
  • הולצמן, אבנר. עוד על "מנוחה נכונה". עלי שיח, חוב' 21־22 (1984), עמ' 248 <על הקשר בין סיפורי הקיבוץ של עמוס עוז לבין ספריו של דוד מלץ>
על "קופסה שחורה"
  • אורן, יוסף. לפענח אסון צפוי (אינטרפטציה שונה לרומאן של עמוס עוז "קופסה שחורה"). עתון 77, גל' 96־97 (פברואר 1988), עמ' 18־20 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש"ן 1990), עמ' 39־51>
  • בלבן, אברהם. בין אש לאפר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו בטבת תשמ"ז, 16 בינואר 1987, עמ' 20.
  • בלבן, אברהם. על היסוד הנשי והיסוד הגברי שבנפש: עיון ב"קופסה שחורה" לעמוס עוז. עלי שיח, חוב' 26 (1989), עמ' 31־47.
  • בן, מנחם. מסעות אהבה הלוך וחזור. דבר, כ"א בשבט תשמ"ז, 20 בפברואר 1987, עמ' 21.
  • בן-דב, ניצה. היסורים הם על-פי נוסח והאושר הוא כלי דק ונדיר. עתון 77, גל' 87 (אייר תשמ"ז, אפריל 1987), עמ' 22.
  • דנה, רחל. בזכות עמוס עוז והקופסה השחורה. עתון 77, גל' 87 (אייר תשמ"ז, אפריל 1987), עמ' 23.
  • הגורני, אברהם. השחור והלבן. דבר, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ' 20 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו  (תל-אביב : אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 40-44>
  • הראל, שלמה. 'קופסה שחורה' לעמוס עוז. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה-80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ' 41־60.
על "ממורדות הלבנון"
  • אלון, אמונה. משהו נשבר בדרך (גשרים). נקודה, גל' 156 (1992), עמ' 38־39.
  • בושס, הדה. הידיים ידי בגין והקול קול הגבעתרון. הארץ, 7 בדצמבר 1987, עמ' 16.
  • בר-ניר, דב. בתבונת זעם.  דבר, ד' בטבת תשמ"ח, 25 בדצמבר 1987, עמ' 20.
  • ויס, הלל. עוד הטפות בשער.  נתיב, כרך א', גל' 2 (אייר-סיון תשמ"ח, אפריל-מאי 1988), עמ' 70־72.
  • יאירי, דליה. עמוס עוז, כאן ועכשיו.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח בחשון תשמ"ח, 20 בנובמבר 1987, עמ' 21.
  • כוזר, רון. קביעה גדולה, קביעות קטנות. דבר, י"ח בטבת תשמ"ח, 8 בינואר 1988, עמ' 20.
  • כפכפי, איל. כוח המילים (על ספרו של עמוס עוז "ממורדות הלבנון").  שדמות, חוב' ק"ו (תשמ"ח), עמ' 145־147.
  • לבנת, זהר. הפיסוק כאמצעי רטורי.  בלשנות עברית, גל' 46 (2000), עמ' 69־79.
  • מלצר, יהודה.  רד אלינו מלבנון.  הארץ, י' בשבט תשמ"ח, 29 בינואר 1988, עמ' ב 6.
  • מלצר, יהודה. עמוס ו"שוט".  הארץ, א' באדר תשמ"ח, 19 בפברואר 1988, עמ' ב 6-ב 7 <מענהו של י. מלצר על התגובות לבקרתו על ספרו של ע. עוז: ממורדות הלבנון, שפורסמה "הארץ" מיום 5.2.88>
  • קלדרון, נסים. מדרגה רחבה ומדרגות אחרות. הארץ, 6 במאי 1988, עמ' ב 6-ב 7.
  • שמיר, ישראל. לצאת לכפור ולחזור ממנו בשלום.  על המשמר, י' בשבט תשמ"ח, 29 בינואר 1988, עמ' 17.
  • שקד, גרשון. זעמם של הצדיקים. הארץ, 5 בפברואר 1988, עמ' ב 6. <תגובה לרשימתו של יהודה מלצר מיום 29 בינואר 1988. ענה על כך יהודה מלצר ברשימתו מיום 19 בפברואר 1988>
על "המצב השלישי"
  • אב"ן. ירושלים של מעלה של פימה. דבר, 7 בינואר 1991, עמ' 9.
  • אוריין, יהודית. השיעמום המשעמם של פימה ברומברג. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ח בטבת תשנ"א, 4 בינואר 1991, עמ' 20 <הגיבה על כך לאה שניר ברשימתה "כבוד האדם והספרות" ב'על המשמר', י"ז בשבט תשנ"א, 1 בפברואר 1991, עמ' 19>
  • אורן, יוסף. "המצב השלישי" - עמוס עוז. אפיריון, גל' 20־21 (קיץ 1991), עמ' , עמ' 10־14 <נוסח חלקי נדפס ב'מעריב', ספרות, כ"ה בטבת תשנ"א, 11 בינואר 1991, עמ' ה 5; י"ז בשבט תשנ"א, 1 בפברואר 1991, עמ' ב 15 תחת הכותרת "ילדים מורעלים". נדפס גם בספרו העט כשופר פוליטי (ראשון לציון : יחד, תשנ"ב 1992), עמ' 27־38>
  • בושס, הדה. ייבגני אונייגין מקרית יובל. הארץ, 8 בינואר 1991, עמ' ב 4.
  • בלבן, אברהם. עוז שובר את הכלים. מעריב, ספרות, כ' בניסן תשנ"א, 4 באפריל 1991, עמ' 10־11.
  • בלאט, אברהם. מן הרע הפוליטי אל ההזדהרות המיסטית. הצופה, י"ז בשבט תשנ"א, 1 בפברואר 1991, עמ' 6.
  • בן-דב, ניצה. פינקס החלומות החום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ח בסיון תשנ"א, 31 במאי 1991, עמ' 24.
  • ברתנא, אורציון. אבן חלולה בתוך הנפש (על סיפורו של עמוס עוז "אבן חלולה"). ירושלים, כרך י"ד, חוב' 1 (תש"ם), עמ' 61־74.
  • גור, רבקה. שבוע של ספרים; מקור. הארץ, 11 בינואר 1991, עמ' ב 9.
  • גורן, צבי. באכחנאליה ואפוקליפסה, או ימי ירושלים האחרונים. על המשמר , ג' בשבט תשנ"א, 18 בינואר 1991, עמ' 22.
  • הגורני, אברהם. קטרוג ואי-אמונה. דבר, ג' בשבט תשנ"א, 18 בינואר 1991, עמ' 12; י' בשבט תשנ"א, 25 בינואר 1991, עמ' 19.
  • הולצמן, אבנר. פימה מחכה לנס. הארץ, א' באדר תשנ"א, 15 בפברואר 1991, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ'  68־72> <הגיב על כך ס. יזהר ברשימתו "הוא לא היה שם" ב'הארץ', ח' באדר תשנ"א, 22 בפברואר 1991, עמ' ב 8. הגיבה על כך חנה נוה ברשימתה "הוא היה שם?" ב'הארץ', ט"ו באדר תשנ"א, 1 במארס 1991, עמ' ב 8>
  • זילברמן, דורית. עוז לגויים, ולנו: המסע התיאולוגי האנטי-פנאטי של עוז המאוחר. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 4 (1991), עמ' 20־25.
  • זילברמן, דורית. המסע המיסטי של עמום עוז: משני מצבים לשלושה. עתון 77, גל' 132־133 (שבט-אדר תשנ"א, ינואר-פברואר 1991), עמ' 18־22.
  • כצמן, אבי. ואולי אין זו אלא טירדת זבוב מזמזם. הארץ, מוסף שבועי, י"א בטבת תשנ"א, 28 בדצמבר 1990, עמ' 16־17.
  • לויתן, עמוס. המצב המדומה. על המשמר, י"ח בטבת תשנ"א, 4 בינואר 1991, עמ' 18.
  • לניר, ניבה. פימה רוצה את מה שרוצים כולם. דבר, 28 בדצמבר 1990, עמ' 1.
  • מוקד, גבריאל. "המצב השלישי". עכשיו, חוב' 56 (1991), עמ' 305־306.
  • מלמד, אריאנה. החטא ועונשו, עוז בנוסח גוגול. חדשות, מוסף, י"א בטבת תשנ"א, 28 בדצמבר 1990, עמ' 44־45.
  • נבות, אמנון. המצב הרביעי (פרוזה של מבקר ספרות, א') מאזנים, כרך ס"ה, גל' 6 (1991), עמ' 4־9.
  • נגב, אילת. אני לא כותב על אנשים מאושרים : ראיון עם הסופר בצאת ספרו. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י"א בטבת תשנ"א, 28 בדצמבר 1990, עמ' 12־13.
  • סויסה, אלברט. בין קרית היובל לעיר גנים : קריאה ב"המצב השלישי" וב"עקוד". מאזנים, כרך ס"ח, גל' 5 (1994), עמ' 26־28.
  • פז, מירי. השמאל שהעלה פימה. דבר, דבר השבוע, י' בשבט תשנ"א, 25 בינואר 1991, עמ' 16.
על "פנתר במרתף"
  • ברתנא, ארציון. פנתר במרתף (מכתב גלוי לעמוס עוז). מאזנים, כרך ע', גל' 2 (1995), עמ' 16־18.
  • מורג, גלעד. כוחן של קלישאות. עתון 77, גל' 220 (סיון תשנ"ח, יוני 1998), עמ' 20־21, 41.
  • Morahg, Gilead. Betraying the cause: Amos Oz’s Panther in the Basement. Modern Hebrew Literature, vol. 17, (Fall/Winter, 1996), pp. 29-42.

על "לדעת אישה"
  • אורן, יוסף.  רומן פוליטי מורכב ומרתק.  מעריב, ספרות, כ"ח בשבט תשמ"ט, 3 בפברואר 1989, עמ' 1, 2 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש"ן 1990), עמ' 52־68>
  • ברזל, הלל. עוז ועגנון ("לדעת אשה" – "עידו ועינם": עיון משווה). עתון 77, גל' 220 (1998), עמ' 22־31 <נדפס גם בספר עמוס עוז (באר-שבע, תש"ס 2000), עמ' 109־127 - ראה לעיל>
  • הגורני, אברהם. לא "לדעת" ולא "אישה". דבר, ב' בניסן תשמ"ט, 7 באפריל 1989, עמ' 18 <חזר ונדפס בספרו  סיפורת בת-ימינו  (תל-אביב : אור-עם, תש"ן 1989), עמ'  44-50>
  • הראל, שלמה. 'לדעת אישה' לעמוס עוז. בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה-80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן יהודה : רכס, 2001), עמ' 119־142.
  • עינת, עמלה. האומץ לדעת. עתון 77, גל' 110 (אדר ב' תשמ"ט, מארס 1989), עמ’ 10-11.
על "שתיקת השמים"
  • איזקסון, מירון ח. משתומם על האדם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ד בשבט תשנ"ג, 5 בפברואר 1993, עמ' 23.
  • ברתנא, אורציון. אני משתומם על עוז. על המשמר, כ"ח בשבט תשנ"ג, 19 בפברואר 1993, עמ' 18, 21.
על "כל התקוות"
  • ברנע, יוסף. זהות ישראלית או ציונית? עתון 77, גל' 225 (חשון תשנ"ט, נובמבר 1998), עמ' 13.
  • המאירי, עירית. עמוס עוז, הפחדים והתקוות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ח בניסן תשנ"ח, 24 באפריל 1998, עמ' 26.
על "אל תגידי לילה"
  • ורון, מירי. לגעת במוות, לגעת בחיים. עתון 77, גל' 170 (ניסן תשנ"ד, מארס 1994), עמ' 19.
על "מתחילים סיפור"
  • ישראל, יעל. התחלה נכונה. מאזנים, כרך ע"א, גל' 8 (סיון תשנ"ז, יוני 1997), עמ' 17־19
על "אותו הים"
  • אורן, יוסף. המספר בין מיסתורין להיתול. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 8 (אייר תשנ"ט, מאי 1999), עמ' 15, 16.
  • פרס, שמעון. יוצר הרים: (על "באותו הים" של עמוס עוז). מאזנים, כרך ע"ג, גל' 10 (תמוז תשנ"ט, יולי 1999), עמ' 7, 8.
  • שמיר, זיוה. שתהא המוזיקה ים-תיכונית. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 7 (ניסן תשנ"ט, אפריל 1999), עמ' 14־20 <הגיגים ציוניים ופוסט-ציוניים ב"חגיגת קיץ" של אלתרמן וב"אותו הים" של עמוס עוז>
על "סיפור על אהבה וחושך"
  • עוז, עמוס. מתבונן בהוריו כאילו הם ילדיו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' 27 <דברים בטקס הענקת פרס 'פראנס קולטור' על הרומאן הזר הטוב ביותר ל'סיפור על אהבה וחושך', במעמד פתיחת יריד הספרים הבינלאומי של צרפת, פאריס 18.3.2004>
  • אורן, יוסף.  אהבה וחושך ושאר ירקות.  נתיב, גל' 91 (מארס 2003), עמ' 57־63 <נוסח מורחב נדפס בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשס"ד 2004), עמ' 152־175>
  • אייל, אלי. הספרות כמקור היסטורי. כיוונים חדשים, חוב' 7 (2002), עמ' 5־8.
  • אלטר, אורי.  הקדשת הסופר ומות האם בסיפור על אהבה וחושך.   ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 107־115.
  • בן-דב, ניצה. "הצער לא מסתיים": סיפור על אהבה וחושך - לסיים באשה ובבנה יחידה. קשת החדשה, חוב' 6 (2003), עמ' 68־76.
  • בן-דב, ניצה.  נעילה שהיא בעילה : על היעדרות, על ארוס ועל תשוקה ביצירותיו של עמוס עוז.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 117־129.
  • בר-און, מרדכי.  עוז בירושלים החצויה.   ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 41־72.
  • גולן, אבירמה.  האם הסיפור שלו הוא הסיפור שלנו.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 653 (כ"ו באב תשס"ה, 31 באוגוסט 2005), עמ'  1, 12.
  • גור, בתיה. הטרגיה הלאומית של אב, אם ובן. הארץ, תרבות וספרות, ב' בניסן תשס"ב, 15 במארס 2002, עמ' ה 2.
  • גרץ, נורית.  הנופים שלו והנופים שלי : מבט אישי.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 211־217.
  • דויטש, חיותה. גם על עצמי לספר ידעתי. נקודה, גל' 252 (2002), עמ' 50.
  • וסרמן, יחיאל. בין אהבה וחושך. הצופה, המוסף, י"ד באייר תשס"ב, 26 באפריל 2002, עמ' 14.
  • זהבי, אלכס. ודע מניין אני בא. ארץ אחרת, גל' 12 (2002), עמ' 78־81 <עמוס עוז מתבונן באמצעות סיפורו וסיפור משפחתו בסיפור הציוני: "עמוס המתחיל לכתוב, הסטודנט של שלום וברגמן, האיש שמכשיר עצמו להוראה בקיבוץ נעשה לספקן ובודק ובודק. התהליך שהחל על סף בגרותו נמשך והבשיל והגיע לשיאו ב"סיפור על אהבה וחושך">
  • טאוב, גדי. בין יחיד לרבים - על סיפור על אהבה וחושך. מקרוב, חוב' 12 (סתיו 2003), עמ' 7־12.
  • כתר, לירום. הבוקר שאחרי הספר : קריאה שנייה בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך". מאזנים, כרך ע"ח, גל' 3 (ניסן תשס"ד, אפריל 2004), עמ' 52־53.
  • לאור, דן. מנין אני בא. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ג, 20 בספטמבר 2002, עמ' ה 4.
  • לאור, דן.  במחוזות הזיכרון : ביוגרפיה, אידאולוגיה וסיפור בכתיבתו של עמוס עוז.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 25־40.
  • לאור, יצחק.  "ומה, בעצם, מבקשים המראיינים המתנשפים האלה מנבוקוב וממני?" : "סיפור על אהבה וחושך": תעמולה, נרקיסיזם והמערב.  מטעם, חוב' 7 (ספטמבר 2006), עמ' 67־90.
  • לב, אלאונורה. חתול, מין ומוות - על מוטיב חוזר אחד אצל עמוס עוז. קשת החדשה, חוב' 2 (2002), עמ' 62־68.
  • לויתן, עמוס. ארבע הערות על אהבה וחושך. עתון 77, גל' 267 (2002), עמ' 30־32.
  • ליבליך, עמיה.  'להדחיק ספה' : כמה פנים בכתיבה האוטוביוגרפית של עמוס עוז.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 131־142.
  • מילנר, איריס.  סיפור משפחתי : מיתוס המשפחה בסיפור על אהבה וחושך וביצירתו המוקדמת של עמוס עוז.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 73־105.
  • מלצר, יורם. שפע המכסה על היופי. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תשס"ב, 15 במארס 2002, עמ' 26.
  • נאור, מרדכי. טיול בירושלים המנדטורית עם עמוס עוז. עלון לרכז הטיולים, גל' 1 (תשס"ג 2002), עמ' 10־12 <"סיפור על אהבה וחושך" הוא מורה דרך מצוין לירושלים של פעם, של שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50>
  • ערפלי, בעז. מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת. הארץ, תרבות וספרות, י' באב תשס"ב, 19 ביולי 2002, עמ' ה 3 <תגובה למאמרו של מרדכי שלו "תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות", שהתפרסם ב-כ"ה בתמוז תשס"ב, 5.7.2002 – ראה להלן>
  • פורת, דינה. "היה בירושלים פחד": על שואה ואנטישמיות ב"סיפור על אהבה וחושך" מאת עמוס עוז. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בניסן תשס"ג, 25 באפריל 2003, עמ' ה 4.
  • פורת, דינה.  'היה בירושלים פחד' : שואה ואנטישמיות בספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 143־154.
  • פז, מירי. עדיין יהודי בחושך. עתון 77, גל' 265 (2002), עמ' 8.
  • פרילוק, ניצה. טיול בעקבות סופר, דודה ונסיך: שני סיורים-שבכתב בעיר רובנו, שבה גדלה פניה מוסמן, המתוארת בספרו של בנה, עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך". הארץ, תרבות וספרות, ד' בתמוז תשס"ב, 14 ביוני 2002, עמ' ה 3.
  • פרילוק, ניצה. "געגוע לעיר שחוצה אותה נהר": בין רובנו לירושלים בעקבות "סיפור על אהבה וחושך" לעמוס עז. האומה, שנה 41, גל' 153 (2003), עמ' 115־130.
  • פרילוק, ניצה. נסיך ומשורר - קרל לובומירסקי: נצר למשפחת נסיכים פולנים, המוזכרת ב"סיפור על אהבה וחושך" לעמוס עוז, מתגורר באיטליה וכותב שירה ... הארץ, תרבות וספרות, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' ה 2.
  • קופרפיש לוטן, שרון. הסופר כותב לקוראת האולטימטיבית: קריאה שנייה ב'סיפור על אהבה וחושך' לעמוס עוז. מעריב, שביעי של פסח – ספרות וספרים, כ' בניסן תשס"ג, 22 באפריל 2003, עמ' 33.
  • קלדרון, נסים. עדות, בדיה, ביקורת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 476 (כ"ח בניסן תשס"ב, 10 באפריל 2002), עמ' 1, 14.
  • קלדרון, נסים. עמוס עוז ודלות החומר.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 155־162.
  • שביט, ארי. היהודי השורד. הארץ, מוסף, י"ז באדר תשס"ב, 1 במארס 2002, עמ' 18־20, 22, 24.
  • שוורץ, יגאל.  'נכנסת לארמון מכושף ושחררת אותו מהכישוף' : על סיפור על אהבה וחושך כספר פולחן.   ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 173־209.
  • שלו, מרדכי. שנה למלחמת ראש השנה ושישים שנה ל"שמחת עניים" - דור אוסלו ודור ה"כאילו" - חג המולד הנוצרי וחג המולד הצברי - "סיפור על אהבה וחושך" כסיפור ייעוד – ההתאבדות כמשל - מוקסם והוזה כולי. הארץ, תרבות וספרות, כ"ט באלול תשס"א, 17 בספטמבר 2001, עמ' ה 2; כ"א בתשרי תשס"ב, 8 באוקטובר 2001, עמ' ב 8; כ"ז בטבת תשס"ב, 11 בינואר 2002, עמ' ב 14; ה' בסיוון תשס"ב, 16 במאי 2002, עמ' ה 2; י"ג בסיוון תשס"ב, 24 במאי 2002, עמ' ה 2; כ"ד באב תשס"ב, 4 באוגוסט 2002, עמ' ה 2.
  • שלו, מרדכי. תרבויות, התאבדויות וגילוי עריות. הארץ, תרבות וספרות, כ"ה בתמוז תשס"ב, 5 ביולי 2002, עמ' ה 2 <מוטיבים בספרו של עמוס עז "ספור על אהבה וחשך"; ענה על כך בעז ערפלי ברשימתו 'מעשה התאבדות הוא (לא) ללכת לבית הכנסת' – ראה לעיל>
  • שלו, מרדכי. הולדת הטרגדיה מתוך רוח המוזיקה: מאוסלו עד ז'נבה דרך "שמחת עניים", "שיר לשלום" ו"סיפור על אהבה וחושך". דימוי, גל' 23 (חורף תשס"ד), עמ' 10־34 <המחבר מוכיח את מידת הקשר שבין היצירה הספרותית של אלתרמן ושל עמוס עוז לבין המאורעות ההיסטוריים המרכזיים של זמנם. הגיב על כך יונתן כהן ב"שלוש הערות למאמרו של מרדכי שלו" ב'דימוי', גל' 24 (חורף תשס"ה), עמ' 8, 77>
  • שפירא, אניטה. סיפור על ארוס, טנטוס – ובניין האומה - על ספרו של עמוס עוז סיפור על אהבה וחושך. כיוונים חדשים, חוב' 7 (2002), עמ' 9־21.
  • שפירא, אניטה. 'הסיפור הציוני' של  עמוס עוז.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 163־171.
  • שקד, גרשון. רקוויאם לאבא ולאמא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ד באדר תשס"ב, 8 במארס 2002, עמ' 26־27.
  • שקד, גרשון.  מצבה לאבות וסימן לבנים : האוטוביוגרפיה של עוז על רקע האוטוביוגרפיות של גורי, קניוק ואפלפלדישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 7 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 1־24.
  • Kaplan, Eran.  Amos Oz's A Tale of Love and Darkness and the Sabra myth.  Jewish social studies, vol. 14, no. 1 (Fall 2007), pp. 119-143.

  • Shaked, Gershon. A monument for the fathers, a beacon for the sons : comparing the biography of Amos Oz with the life stories of Haim Gouri, Yoram Kaniuk and Aharon Appelfeld. Modern Hebrew Literature, new series, vol. 1 (2004-2005), pp. 133-148.

על "בעצם יש כאן שתי מלחמות"
  • לאור, יצחק. שירה בציבור בלי שירה. הארץ, תרבות וספרות, ל' בניסן תשס"ג, 2 במאי 2003, עמ' ה 2.
על "פתאום בעומק היער" על "על מדרונות הר-געש"
  • אביבי, יובל.  קופסה שחורה.  וואלה! תרבות ובידור <מקוון>, 30 במאי 2006.
  • אלפרוביץ', ליאור.  לבה רותחת. Time Out תל-אביב, גל' 190 (22־29 ביוני 2006), עמ' 136
  • ארליך, צור.  להבין את האויב.  מקור ראשון, שישי ישראלי, ד' בתמוז תשס"ו, 30 ביוני 2006, עמ' 60.
  • כהן, לוראן. תמימות בעייתית. ארץ אחרת, גל' 36 (תשרי-כסלו תשס"ז, אוקטובר-נובמבר 2006), עמ' 77־79.
  • צימרמן, משה. כיצד היינו נוהגים לו היינו ילדים גרמנים, בשנת 1933. הארץ, מוסף ספרים, גל' 694 (י"ח בסיוון תשס"ו, 14 ביוני 2006), עמ' 1, 22.
    הגיבו על כך:
  • רוזנטל, רוביק. ושליש תאוותו בידו.  מעריב, מוסף שבת - ספרות, כ"ה בתמוז תשס"ו, 21 ביולי 2006, עמ' 29.
  • שגיב, אסף.  דו"ח על הפנומנאליות של הרוע.  תכלת, חוב' 26 (חורף תשס"ז 2007), עמ' 141־148.
  • Sagiv, Assaf.  Return from Oz.  Azure, no. 26 (Autumn 5767 / 2006), pp. 130-138.

על "חרוזי החיים והמוות"
קישורים:

Google
חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף