ילידת ווארשה. בת למשפחה חסידית, מצאצאי
האדמו"ר ר' יחזקאל מקאזמיר. בשנת 1930 עלו בני משפחתה לארץ והתיישבו באיזור
קוסקוס-טבעון, ואחר כך עברו לנשר, שכונת פועלים ליד חיפה. היא למדה בבית הספר
לילדי עובדים בנשר, ואחר כך בבית הספר הריאלי בחיפה ובסמינר לוינסקי בתל אביב.
אמה של יהודית מתה ממחלת הטיפוס כאשר יהודית הייתה נערה צעירה ואז עברה עם
אביה לחיפה. ב-1948 נשאה לצייר צבי מאירוביץ, ממייסדי "אופקים חדשים" ואחד
הציירים המובילים בישראל, שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות. הזוג התגורר בחיפה
והיו להם שני ילדים: דורית ויהושע. ביתם היה מוקד מפגש לידידים רבים, אמנים
וסופרים. באפריל 1971 לקה צבי מאירוביץ בשבץ, ושותק בפלג גופו הימני. לאחר
שבועות אחדים החל לצייר ביד שמאל, ובכל שנות מחלתו הקדישה יהודית הנדל את עצמה
לשרתו, כדי שיוכל לצייר, וכך צייר עד יום מותו, וגם ביום מותו, ב-11 בנובמבר
1974. במותו הייתה ליהודית נובלה כמעט גמורה, שכבר חתמה על חוזה לפרסומה ב"עם
עובד", אך עם מותו של מאירוביץ גנזה אותה ולא פרסמה אותה עד היום. עם פטירת
בעלה, עברה יהודית לתל-אביב.
יהודית החלה לפרסם סיפוריה הראשונים ב"מבפנים" (תש"ב) ומאז ומאז השתתפה בסיפורים
באכסניות ספרותיות רבות בארץ. ב-1954 זכתה בפרס אשר ברש על ספרה "רחוב המדרגות"
שהופיע כשנה לאחר מכן וזכה להצלחה רבה ואף הומחז ב-1957. ב-1999 נערכה במוזיאון
תל-אביב תערוכה של ציורי בעלה מלווים קטעים מתוך ספרה "הכוח האחר". יהודית
הנדל היא כלת פרס ביאליק לשנת 1997 ופרס ישראל לספרות לשנת 2003.
מירון, דן.הכוח החלש : עיונים בסיפורת של יהודית הנדל
(תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ב 2002). <"סידרה של מסות המבקשות להאיר את ההישגים האמנותיים ואת המסר האנושי המוסרי הגלומים
ביצירות הסיפורת של יהודית הנדל. המסות נכתבו בזמנים שונים, אבל הן פורשות מסכת רצופה אחת, שבה מסתמן מהלך ההתפתחות הממושך והמרתק של הסיפורת של הנדל מראשיתה, דרך
תחנת-הביניים המיוחדת במינה, "הכוח האחר", ועד לסיפורי "כסף קטן", "ארוחת בוקר תמימה" והנובלה "הר הטועים". אגב סימון מהלך זה מבררות המסות את עיקרי אמנותה של הנדל ואת מקומה הייחודי בסיפורת הישראלית ... " על הספר:
שמש, יהושע [ש. יהושע]. עיונים ביצירת יהודית הנדל. הצופה, מוסף לשבת, א' באלול תשס"ב, 9 באוגוסט 2002, עמ' 15.
שירב, פנינה.כתיבה לא תמה : עמדת שיח וייצוגי נשיות ביצירותיהן של יהודית הנדל,
עמליה כהנא-כרמון ורות אלמוג (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1998)
על הספר: כרמי, נעמה. מאובייקט מדובר לסובייקט מדבר. הארץ, מוסף ספרים, גל' 335 (ט"ו באב תשנ"ט, 28 ביולי 1999), עמ' 12.
מאמרים:
הנדל, יהודית. לכתוב זה כמו ללכת במערה : יהודית הנדל ורוני סומק משוחחים... ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט באדר תשמ"ה, 22 במארס 1985, עמ' 20.
הנדל, יהודית. המילים באות מהאצבעות. מקור ראשון, שבת, כ"ד באדר תשס"ו, 24 במארס 2006, עמ' 6 (יהודית הנדל על כתיבתה>
לאור, יצחק. שוב חוזר רחוב המדרגות. הארץ, תרבות וספרות, ח' בכסלו תשנ"ט, 27 בנובמבר 1998, עמ' ב 13.
שירב, פנינה. כמו בתחילת שנות ה-50, החברה הישראלית עדיין מפוצלת.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' בכסלו תשנ"ט, 27 בנובמבר 1998, עמ' 29.
על "החצר של מומו הגדולה"
נגיד, חיים. החצר של מומו הגדולה. עכשיו, חוב' 25־28 (אביב תשל"ג 1973), עמ' 332־336.
על "הכח האחר"
גלדמן, מרדכי. יצירה מתוך הכרחיות הכישלון. הארץ,
כ"ח בניסן תשמ"ה, 19 באפריל 1985, עמ' 18.
קניוק, יורם. סיפור אהבה.
מעריב, סופשבוע, 22 בפברואר 1985, עמ' 14-16.
על "הר הטועים"
הולצמן, אבנר. מגע עם התהום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ' בטבת תשנ"ב, 27 בדצמבר 1991, עמ' 21
<חזר ונדפס בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 81־84 (בשם "עצים שברק פגע
בהם")>
יוסף, חיה. "שנים אני נושאת בליבי את הספר הזה". על המשמר, ט"ו בכסלו תשנ"ב,
22 בנובמבר 1991, עמ' 18 <כונס בספרה סיפורים קטנים על אנשים גדולים
: ראיונות (תל-אביב : ירון גולן, תשס"ה 2005), עמ' 146-151>
על "החמסין האחרון, או, החצר של מומו
הגדולה"
גוטקינד, נעמי. "החמסין האחרון" ב"חצר של מומו הגדולה".
הצופה, ט"ו בסיוון תשנ"ג, 4 ביוני 1993, עמ' 6.
הולצמן, אבנר. בחצרה של
מומו. בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 326־328 <הובא לראשונה ב'מוסף
רדיו לספרות', יוני 1993>
חפץ, פביאנה. מחזור שנות ה-60. חדשות, המדריך, י"ג בתמוז
תשנ"ג, 2 ביולי 1993, עמ' 31.
כץ, אבי. שום דבר אין לו המקום שלו. הארץ, כ' בתמוז
תשנ"ג, 9 ביולי 1993, עמ' ב 9.
לבטוב, יצחק. רק מחקתי. על המשמר, ה' באב תשנ"ג, 23
ביולי 1993, עמ' 18 <ראיון עם הסופרת בצאת ספרה>
מירון, דן. מן המוצק אל המומס. מעריב, ספרות אמנות,
י"ב באב תשנ"ג, 30 ביולי 1993, עמ' 25־26; י"ט באב תשנ"ג, 6 באוגוסט 1993,
עמ' 25־26.
רותם, יהודית. כוח המחיקה. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו בסיוון תשנ"ג, 4 ביוני 1993, עמ' 35 <ראיון
עם הסופרת בצאת ספרה>
שקד, גרשון. אהבה הבאה בתבוסה. ידיעות אחרונות, המוסף
לשבת, כ"ז בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1993, עמ' 23.
על "ארוחת בוקר תמימה"
אורן, יוסף. החיים בין דף א' לדף ב'.
מאזנים, כרך ע', גל' 8 (סיון תשנ"ו, מאי 1996), עמ' 28־31 <נוסח
מורחב נדפס בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון
לציון : יחד, תשס"ד 2004), עמ' 113־122>
הנדל, יהודית. ביאליק של ילדותי בנשר, הצרצר והמחצבה : מתוך דברים
שנאמרו בטקס חלוקת פרס ביאליק, שהוענק השבוע ליהודית הנדל על ספרה "ארוחת
בוקר תמימה" ועל מכלול יצירתה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בשבט תשנ"ז, 31
בינואר 1997, עמ' ד 1. <נדפס גם ב'צפון', כרך ה (1998), עמ'
37־38>
לן, שלומית. הטבע האמיתי של הדברים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 208 (י"ב
באדר א' תשנ"ז, 19 בפברואר 1997), עמ' 7.
על "אנשים אחרים הם"
בר-יוסף, יצחק. הספר הראשון שלי עבר צנזורה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ח באייר תש"ס, 2 ביוני 2000, עמ' 26.
<ראיון עם הסופרת יהודית הנדל בצאת המהדורה המחודשת לספרה "אנשים אחרים הם">
על "טירופו של רופא הנפש"
אורן, יוסף. נובלה על המתים בחייהם.
האומה, שנה 40, גל' 152 (קיץ תשס"ג, יוני 2003), עמ' 98־105 <נוסח
מורחב נדפס בספרו: סוגות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון
: יחד, תשס"ד 2004), עמ' 97־112>
ברזל, אביבה. על טירופו של רופא הנפש – מאת יהודית הנדל (מחקרי
ספרות). הדאר, כרך 82, גל' 4 (2002/2003), עמ' 5-6.
גוטקינד, נעמי. הרוח המשוטטת של הבעל המת. הצופה, המוסף,
ט"ו בטבת תשס"ג, 20 בדצמבר 2002, עמ' 11.
הולצמן, אבנר. הנעדר והנוכח. הארץ, תרבות וספרות, ה'
באדר א' תשס"ג, 7 בפברואר 2003, עמ' ה 2 <חזר ונדפס בספרו
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ'
281־283>
הופמן, חיה. המת החי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת -
תרבות, ספרות, אמנות, י"ז בכסלו תשס"ג, 22 בנובמבר 2002, עמ' 26־27.
הרצוג, עמרי. צללים מארץ זרה. הארץ, מוסף ספרים, גל'
521 (י"ז באדר א' תשס"ג, 19 בפברואר 2003), עמ' 6.