משורר, צייר ומבקר ספרות. נולד בעיירה סוקולוב בפולין (ליד ווארשה). גדל באווירה חילונית ואת אהבתו לספרות ירש מאביו אשר התפרנס מתפירת מעילי פרווה. ביתו שימש מקום מפגש לאנשי רוח. ב־1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסה המשפחה לתוככי ברית המועצות וכך ניצלה. אולם השנים, כפליטים בברית המועצות, לא היו קלים והמשפחה נאלצה להתקיים בדוחק. שנים אילו נחרטו בחלקן ביצירתו. המשפחה עלתה ארצה ב־1948 והתיישבה בעכו ולאחר מכן בחיפה. בראשית דרכם בארץ עבדו עזריאל ואביו כפועלים של הקרן הקימת לישראל. ב־1951 השתתף כחייל מילואים בקרב על תל מוטילה. חווייה זו קישרה אותו עם ההוויה הישראלית. אז החליט לנטוש את היידיש כשפת יצירה ועבר ליצור בעברית. עזריאל קאופמן למד היסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וב־1976 למד ספרות עברית לתואר שני באוניברסיטת תל־אביב (עבודת הגמר עסקה ב"נושא ההתאבדות בסיפור העברי בראשית המאה"). במשך שנים רבות שימש כמורה במערכות החינוך השונות, ומשנות השבעים, עבר להתגורר בתל־אביב וניהל את המחלקה לאמנות ותרבות במשרד החינוך והתרבות במחוז תל־אביב. בין השנים 1998 עד 2003 ערך את כתב העת "מאזנים" של אגודת הסופרים. בנוסף על כתיבתו עסק גם בציור והציג מיצירותיו במוזיאונים וגלריות שונות. עזריאל קאופמן נפטר בכ"ח בשבט תשס"ה, 20 בפברואר 2004 והוא בן 74.

ספריו:

• סונטת עוף נודד : שירים 1982־1983 (תל־אביב : נתן־נטע, תשמ"ג 1983)
• מעט מזה : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1985)
• כבר אפשר לזוז (תל־אביב : ספרית פועלים, תשמ"ט 1989) <שירים>
• הפיך ומרתק : שירים (ירושלים : כרמל, תשנ"ד 1994)
• מפני היום הזה : שירי זעם וכאב על רצח רבין נובמבר־דצמבר 95 (תל־אביב : תג, תשנ"ז 1996)
• שם המעשה : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ס 1999) <עריכה, לאה שניר>
• תולעת בת מאה שנה : שירים (תל־אביב : נתן־נטע, תשס"ב 2002)
• בוז, לא טיח : שירים לאורך היומן (תל־אביב, נתן־נטע, תשס"ד 2003)
• זמן בולע את עצמו : מחזור שירים, 1.9.03־5.2.04 (תל־אביב : נתן־נטע, תשס"ה 2004)
• שעה אחת של שמש : מבחר שירים 1983־2004 (תל-אביב : קשב לשירה, תשס"ז 2007) <אחרית דבר, רחל פרנקל-מדן>

ספרים בעניני אמנות:

• מסע אל האמת הבדויה : דו שיח על יצירות אמנות בנות זמננו / צבי רפאלי, עזריאל קאופמן ; נרשם ונערך ע"י חנה ויסבורד (חיפה : רנסנס, תשכ"ח 1968)
• עזריאל קאופמן : ציורים 1950־1990 (הרצליה : מוזיאון הרצליה, 1991) <כולל ביוגרפיה קצרה ורשימת תערוכות>

על המחבר ויצירתו:

• אלקד־להמן, אילנה. קריאה בשיר אחד של עזריאל קאופמן. עלי שיח, חוב' 26 (1989), עמ' 111־114 <על "מעבר לימים אני רואה אבן">
• אלקד־להמן, אילנה. פעילות מסכמת לקורס מבוא לשירה במכללה למורים. תרגיל בקריאת שירה: על פי שירו של עזריאל קאופמן "מעבר לימים אני רואה אבן". דפים (כתב־עת לעיון ומחקר בהכשרת מורים), חוב' 12 (1991), עמ' 77־85.
• בן־שאול, משה. תהום ודרור : עם מותו של עזריאל קאופמן ז"ל. מאזנים, כרך ע"ח, גל' 2 (אדר תשס"ד, מארס 2004), עמ' 3.
• סומק, רוני. על תערוכת ציוריו של קאופמן בביתן לאמנות בפארק הירקון. עתון 77, גל' 24 (1980), עמ' 45.
• פרנקל-מדן, רחל.  בדרכי השיר של עזריאל קאופמן.  בתוך: שעה אחת של שמש : מבחר שירים 1983־2004 / עזריאל קאופמן (תל-אביב : קשב לשירה, תשס"ז 2007), עמ' 161־180.
• שניר, לאה. רחש הקונכייה : שיחה עם המשורר עזריאל קאופמן על שירתו. על המשמר, כ"ד באב תשמ"ו, 29 באוגוסט 1986, עמ' 18, 20.

על "סונטת עוף נודד"

• יצחקי, ידידיה. מינימאליזם ומעבר לו. מאזנים, כרך ס"א, גל' 2 (1987), עמ' 65־66.

על "מעט מזה"

• דור, משה. מעט שהוא הרבה. מעריב, 10 בינואר 1986, עמ' 26.
• ציפר, בני. שבוע של ספרים. הארץ, 17 בינואר 1986, עמ' 19.
• שחרור, ציפי. "ואני מתרגם ברזל". מעריב, כ"ה בתמוז תשמ"ו, 1 באוגוסט 1986, עמ' 26.
• שיינפלד, אילן. מידת הגובה והגבול. על המשמר, כ"ח באייר תשמ"ו, 6 ביוני 1986, עמ' 16.
• שניר, לאה. שיהא רואה בלית ברירה. דבר, כ"א באייר תשמ"ו, 30 במאי 1986, עמ' 23.

על "כבר אפשר לזוז"

• אלקד־להמן, אילנה. תנופת ימים יפים. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 7/8 (1991), עמ' 65־68.
• מור־חיים, עדינה. שבעה שערים של קסם ויופי. מעריב, ספרות, כ' בסיון תשמ"ט, 23 ביוני 1989, עמ' 6.
• ניסים, קובי. על חודה של נקודה. עתון 77, גל' 114 (תמוז תשמ"ט, יולי 1989), עמ’ 8.
• קוץ, מרים. זה נפלא להייקו ישראלי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ז בסיון תשמ"ט, 30 ביוני 1989, עמ' 25.
• קליין, אדלינה. "כבר אפשר לזוז". פסיפס, גל' 12 (1991), עמ' 19.
• רוזנפלד, ברכה. "כבר אפשר לזוז" מאת עזריאל קאופמן. עכשיו, חוב' 58 (1992), עמ' 339־341.
• שניר, לאה. מידת החלוף, ונצח הנוף. על המשמר, ה' בסיון תשמ"ט, 8 ביוני 1989, עמ' 23.

על "הפיך ומרתק"

• בסר, יעקב. עם עזריאל קאופמן: אני עובר, נוסע, קורה לי משהו – מתחיל לכתוב. על המשמר, דפים לספרות, י"א בתשרי תשנ"ה, 16 בספטמבר 1994, עמ' 19. <ראיון בצאת ספרו "הפיך ומרתק: שירים">
• הגני, עמירה. עדיין מבקש שם. מאזנים, כרך ס"ח, גל' 11 (1994), עמ' 45־46.
• וייכרט, רפי. בלתי הפיך ומרתק. עכשיו, חוב' 61 (1995), עמ' 195־196.
• מור־חיים, עדינה. דיוק, קונקרטיות ומשמעיות. דבר, משא, י"א בתשרי תשנ"ה, 16 בספטמבר 1994, עמ' 15.
• רוזנפלד, ברכה. שירה היודעת לשיר. על המשמר, ז' באב תשנ"ד, 15 ביולי 1994, עמ' 20.
• שמיר, זיוה. ללא צעיפים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ז בסיוון תשנ"ד, 27 במאי 1994, עמ' 29.
• שתל, שמואל. בוהק העוקץ את החושך. עתון 77, גל' 174 (1994), עמ' 9.

על "מפני היום הזה"

• לעאל, איריס. בסמוך לחוויה. מעריב, מוסף שבת ־ ספרות וספרים, כ"ד בטבת תשנ"ז, 3 בינואר 1997, עמ' 30.

על "שם המעשה"

• וייכרט, רפי. מעורר הקשב הנפשי. מעריב, מוסף שבת ־ ספרות וספרים, ב' בניסן תש"ס, 7 באפריל 2000, עמ' 31.
• יגיל, רן. בנהר הדורות האינסופי. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 5 (אדר א' תש"ס, פברואר 2000), עמ' 64־65.
• ישראל, דורית. נער שקיפיות. דימוי, גל' 21 (2002), עמ' 70.

על "תולעת בת מאה שנה"

• אלמוג, רות. ציפור עם אישיות. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשס"ב, 8 בפברואר 2002, עמ' ב 14.
• גרנות, משה. תוגה חכמה. מאזנים, כרך ע"ו, גל' 5 (2002), עמ' 61־62.
• וייכרט, רפי. יד מחבקת מבפנים. מעריב, מוסף שבת ־ ספרות וספרים, י"ז באב תשס"ב, 26 ביולי 2002, עמ' 29.
• טוקר, נפתלי. "תולעת בת מאה שנה". אפיריון, חוב' 81 (2003), עמ' 31־34.
• לויתן, עמוס. תולעת מתעתעת. עתון 77, גל' 265 (2002), עמ' 39.
• ליטבסקי, צביה. שתי וערב אצבעות של חושך. הארץ, מוסף ספרים, גל' 481 (ד' בסיוון תשס"ב, 15 במאי 2002), עמ' 10.
• מרום־גרוסמן, לאה. עזריאל קאופמן ־ "תולעת בת מאה שנה". נפש : רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל' 12 (2002), עמ' 97־98.
• קורן, יהודה. התמונה הזאת רודפת אותי עד היום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת ־ תרבות, ספרות, אמנות, כ"ג בניסן תשס"ב, 5 באפריל 2002, עמ' 26. <ראיון עם המשורר עזריאל קאופמן אודות קורותיו בתקופת השואה, בצאת ספרו "תולעת בת מאה שנה: שירים">

על "בוז, לא טיח"

• יגיל, רן. חיפש אחר תשובה. מעריב, מוסף שבת ־ ספרות וספרים, י"ב באדר תשס"ד, 5 במארס 2004, עמ' 25.

על "זמן בולע את עצמו"

• איזקסון, מירון. מצא את עצמו אומר שירה חופשית, וגילה שבנפשו מתרוצץ סוס. הארץ, מוסף ספרים, גל' 645 (כ"ט בסיוון תשס"ה, 6 ביולי 2005), עמ'  4.
• יגיל, רן.  זה סוס שברח מן העדר.  עמדה: ביטאון לספרות, גל' 17 (קיץ תשס"ז 2007), עמ' 155.
• פלד, עודד.  סוס חולם כנפיים.  עתון 77, גל' 308 (אדר תשס"ו, מארס 2006), עמ' 12־13.

על "שעה אחת של שמש"

• בן-דוד, יערה.  כותב את נפשו דדלוס ציפור.  עתון 77, גל' 323 (אב-אלול תשס"ז, אוגוסט 2007), עמ' 10־11.

קישורים:

• על עזריאל קאופמן ושירתו באתר הפיקוח על הוראת ספרות במשרד החינוך, התרבות והספורט.

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר