שם העט
של המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי. נולדה בכ"ו בסיון תרע"ד
בעיר יקטרינוסלב, רוסיה, נצר למשפחה חסידית. "את שנות
ילדותה עשתה בביתו של הסב, הרד"ץ (רבי דוד צבי חן). היא התחנכה בין שתי
תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, וכל ימיה אהבה לקרוא ספרות רוסית. את שירה
הראשון כתבה כשהיתה כבת 8, שיר המנון לחבריה היו חברי תנועת החלוץ. היא
למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. עלתה ארצה עם
משפחתה ב-1925 והתיישבו בירושלים. כשנה לאחר מכן מת סבה,
הרד"ץ וזמן קצר לאחר מכן נפטר אביה ממחלה. היא התחנכה בבית ספר לבנות
'שפיצר' ובהמשך למדה הוראה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. סיימה
את לימודיה ב-1932 והיא ואמה עברו לתל-אביב. זלדה החלה ללמוד ציור
אצל הצייר חיים גליקסברג. ב-1935 חזרה לירושלים ולמדה בבצלאל. לאחר מכן
עברה לחיפה, בה גרה אמה שנשאה בשנית. זלדה עבדה כמורה בבית ספר דתי. לאחר
שאמה התאלמנה בשנית, חזרו השתיים לירושלים והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם
אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. ב-1950, לאחר המצור על ירושלים במלחמת
העצמאות,
נישאה לחיים-אריה מישקובסקי. בעלה עודדה לפרסם את
שיריה וב-1967 יצא לאור ספרה הראשון 'פנאי' שהתקבל בהתלהבות והפך לרב-מכר.
"גם ספריה הבאים התקבלו בחום ובשבחים. מאוחר יותר מצאה שירתה עוד ועוד
קוראים מוקירים, עוד ועוד יוצרים הלחנו ושרו את שיריה". ב-1971 נפטר בעלה.
ובכ"ז בניסן תשמ"ד,
נפטרה זלדה בירושלים.
[מקור: ד' קרפל. "ודמי הדחוס משחיר"]
[צילום: ישראל סאן]
פנאי : שירים / זלדה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ז)
הכרמל האי-נראה : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971)
פנאי ; הכרמל האי-נראה : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972)
אל תרחק : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1974)
פנאי ; הכרמל האי נראה ; אל תרחק : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד,
תשל"ה 1975)
הלא הר, הלא אש : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ז 1977)
שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ט 1979) לקט שירים מתוך: "פנאי",
"הכרמל האי-נראה", "אל תרחק", "הלא הר הלא אש" ועוד שירים.
השני המרהיב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א 1981)
לקט משירי זלדה / ליקטה ופירשה יפה קמר ; הכינו את המילון משה מנור
ודני בר (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית,
תשמ"ג 1983)
שנבדלו מכל מרחק : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1984)
שירי זלדה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985)
תרגומים לשפות זרות:
La obra poetica de Zelda / Roser Lluch I Oms (Barcelona
: Universidad de Barcelona, 1991)
Spanish and Hebrew on opposite pages Thesis (Ph.D.) –
Universidad de Barcelona, 1991.
The spectacular difference : selected poems of Zelda /
translated with an introduction and notes by Marcia Falk (Cincinnati,
OH : Hebrew Union College Press, 2004)
איני, לאה. שושנת היש ושושנת האין : דברים שנאמרו לזכרה של
המשוררת זלדה ב-10.4.04, בבית הקונפדרציה בירושלים, במלאת עשרים שנה למותה.
כרמל: כתב-עת לשירה, גל' 9 (2004), עמ' 39־43.
אלירז, ישראל. הרפתקה מרהיבה. מעריב, ספרות, ט' באייר
תשמ"ז, 8 במאי 1987, עמ' 2 <על זלדה ושירתה>
באר, חיים. שושנה מנותקת מן
החיים. דבר, דבר השבוע, 22 ביוני 1984.
בלאט, אברהם.שירת הבית הישן
- זלדה. סיני, כרך ע"ג
(תשל"ג), עמ' 181־188 <נוסח מורחב נדפס בספרו תחומים וחותם
(תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 11־20>
בלאט, אברהם. זלדה - שירי הבית והנפש. הצופה, 28 בספטמבר
1981, עמ' 10.
בלאט, אברהם. שירת התום והנפש. הצופה, 2 באוקטובר 1981,
עמ' 4.
בלאט, אברהם. זלדה - בין שתי רשויות. הצופה, ד' בסיון
תשמ"ה, 24 במאי 1985, עמ' 8; י"ח בסיון תשמ"ה, 7 ביוני 1985, עמ' 6.
בלאט, אברהם. מימד הזמן בשירת שלוש משוררות. הצופה,
עיטורי סופרים וספרים, כ"ט באלול תשמ"ו, 3 באוקטובר 1986, עמ' 3, 6 <על
לאה גולדברג, רחל וזלדה>
בסר, יעקב. מטמונים שבקרקע הלב. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, 8 בפברואר 1980, עמ' 23 <על "שירים">
בר-יוסף, חמוטל. שני שירים על ירושלים. ספרות ילדים ונוער,
כרך י', גל' א' (ל"ז) (תשמ"ד 1983), עמ' 21־23 <על "היינו כחוזרים" מאת
אמיר גלבוע ו"מקום של אש" מאת זלדה>
בר-יוסף, חמוטל. על שירת זלדה. מבפנים, כרך מ"ו, גל'
4 (תשמ"ה 1984), עמ' 569־573.
בר-יוסף, חמוטל. ופתאום כל זה נראה לי תפל : על זלדה ודרכה
אל התהילה - במלאת שנה לפטירתה ועם הופעת שבעת ספריה במקובץ... ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח בניסן תשמ"ה, 19 באפריל 1985, עמ' 21; ה'
באייר תשמ"ה, 26 באפריל 1985, עמ' 22.
בר-יוסף, חמוטל. דיוקן הזולת בשירת זלדה. דבר, י"ד בתשרי
תשמ"ז, 17 באוקטובר 1986, עמ' 21־22; כ"א בתשרי תשמ"ז, 24 באוקטובר 1986,
עמ' 20־21.
בר-יוסף, חמוטל. עוללות ביבליוגרפיות לשירת זלדה. קרית ספר,
כרך ס"א, חוב' ד (תשמ"ו-תשמ"ז, 1986־1987), עמ' 911־918 < כולל רשימת כל שיריה שנדפסו בספריה
או בכתבי עת שונים>
שם העט
של המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי. נולדה בכ"ו בסיון תרע"ד
בעיר יקטרינוסלב, רוסיה, נצר למשפחה חסידית. "את שנות
ילדותה עשתה בביתו של הסב, הרד"ץ (רבי דוד צבי חן). היא התחנכה בין שתי
תרבויות, דתית-רבנית ורוסית, וכל ימיה אהבה לקרוא ספרות רוסית. את שירה
הראשון כתבה כשהיתה כבת 8, שיר המנון לחבריה היו חברי תנועת החלוץ. היא
למדה בגן עברי ואחר כך בבית ספר רוסי. עלתה ארצה עם
משפחתה ב-1925 והתיישבו בירושלים. כשנה לאחר מכן מת סבה,
הרד"ץ וזמן קצר לאחר מכן נפטר אביה ממחלה. היא התחנכה בבית ספר לבנות
'שפיצר' ובהמשך למדה הוראה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. סיימה
את לימודיה ב-1932 והיא ואמה עברו לתל-אביב. זלדה החלה ללמוד ציור
אצל הצייר חיים גליקסברג. ב-1935 חזרה לירושלים ולמדה בבצלאל. לאחר מכן
עברה לחיפה, בה גרה אמה שנשאה בשנית. זלדה עבדה כמורה בבית ספר דתי. לאחר
שאמה התאלמנה בשנית, חזרו השתיים לירושלים והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם
אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. ב-1950, לאחר המצור על ירושלים במלחמת
העצמאות,
נישאה לחיים-אריה מישקובסקי. בעלה עודדה לפרסם את
שיריה וב-1967 יצא לאור ספרה הראשון 'פנאי' שהתקבל בהתלהבות והפך לרב-מכר.
"גם ספריה הבאים התקבלו בחום ובשבחים. מאוחר יותר מצאה שירתה עוד ועוד
קוראים מוקירים, עוד ועוד יוצרים הלחנו ושרו את שיריה". ב-1971 נפטר בעלה.
ובכ"ז בניסן תשמ"ד,
נפטרה זלדה בירושלים.