לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

אהרן מגד (1920)

Aharon Megged

יליד פולין. עלה ארצה עם הוריו ב-1926. "בן חמש וחצי הייתי כשהגעתי עם הוריי לחוף יפו" - כך מתחיל אהרן מגד לספר את קורותיו בגוף ראשון - "אבי, איש צנוע ושקט, שהיה מורה בגימנסיה עברית בעיר הולדתי וולוצלאבק בפולין, היה בבואנו ארצה למורה הראשון במושבה הקטנה רעננה, שבה התיישבנו. כאב וכמורה הוא הנחיל לי את אהבת הספר, את כיבוד התרבות היהודית, העתיקה והחדשה, ואידיאלים של צדק חברתי. ישבתי על הרצפה, לרגלי הכוננית שלו, וקראתי את הסיפורים של שלום עליכם, את השירים של ביאליק וטשרניחובסקי, את "כה אמר סרטוסטרא" בתרגומו הנפלא של פרישמן. בבואנו לרעננה היו בה כשלושים-ארבעים משפחות, שחיו בבתים קטנים ובצריפים לאורך רחוב אחד של חול. גדלתי בתוך הטבע, בין קוצים ופרחי בר, פרדסים וחורשות אקליפטוסים, פרות ועזים. מול הצריף הרעוע שלנו היה צריף גדול יותר, שבאגפו האחד היה בית כנסת, ובאגפו השני השתכנה קומונה של חלוצים. בהתעוררי בבוקר הייתי שומע את לחן תפילת השחרית, ולפני שכבי לישון בערב בקעו אליי קולות השירה והריקודים של החלוצים הצעירים. מאז ועד היום הצירוף הזה, שלא בא לידי התנגשות, הוא מופת של חיים חדשים בארץ ישראל. על הגבעה שמדרום למושבה, בין עצי האקליפטוס, נטתה את אוהליה קבוצה של בוגרי תנועת הנוער הציונית-סוציאליסטית "המחנות העולים". כל כך התרשמתי מהוויי חייה של קבוצה זו, מן השיתוף והאחווה ששררו בה, שגמרתי בלבי שכשאגדל אהיה אחד מחבריה. לימים הצטרפתי לתנועת הנוער החלוצית, ואני חב לה את טיפוח אהבת הארץ, את כיבוד עמל הכפיים ואת האמונה בעיקרון שעליך לקיים את אשר אתה נאה דורש. כשסיימתי את לימודיי בגימנסיה הרצליה בתל אביב, ולאחר שנת הכשרה בקיבוץ גבעת ברנר, התקבלתי לחברות בקיבוץ שדות ים שחנה אז ליד קריית מוצקין. כשלוש שנים עבדתי, כחבר הקיבוץ, עבודה מפרכת בנמל חיפה, בסבלות ובסווארות. הסיפור הראשון שלי, שהתפרסם בכתב עת מכובד, נכתב בלילות, בסוכת שומר. "מטען של שוורים" היה שמו, והוא על הוויי הנמל, שבו עבדו יחד יהודים וערבים, ומעליהם בריטים שהובילו למעצר פליטים מאירופה שהגיעו בספינות רעועות כעולים "לא ליגאליים". משעבר הקיבוץ להתיישבות בקיסריה, עבדתי בדיג ובחקלאות, והסיפורים על ההוויי היחפני שם כלולים בספרי הראשון, "רוח ימים". שם גם הכרתי מקרוב את חנה סנש, שלימים כתבתי על מות הגבורה שלה מחזה שהוצג ב"הבימה". כשחזרתי לארץ משליחותי בארה"ב והתגייסתי לצה"ל, כבר נולדה המדינה. הייתה זו תקופת מעבר בין חברה חלוצית, עם אידיאלים של שיתוף ושוויון, לחברה ממוסדת, עם אוכלוסייה של מאות אלפי עולים, פליטי השואה ופליטי מדינות ערב. המעבר הטראומטי הזה, שהיה בו "אנטי-קליימקס" לתקופה רומנטית-אידיאליסטית, טבע את חותמו על רבות מיצירותיי הראשונות, סיפורים ורומנים, ובייחוד על הרומן הסטירי "חדוה ואני" ועל הרומנים "החי על המת" ו"מקרה הכסיל". בשנת 1950 עזבתי את הקיבוץ ועברתי לתל אביב. עם קבוצה של חברים-סופרים ייסדתי את הדו-שבועון "משא", שהיה הבמה המרכזית של הספרות הצעירה, של דור סופרים ומשוררים שנולדו וגדלו בארץ ישראל. בשלוש שנות קיומו זכה כתב-העת הזה לתפוצה גדולה ולהדים בכל שכבות היישוב. בשנים הבאות עבדתי כעורך ספרותי בעיתונים היומיים "למרחב" ו"דבר". שלוש שנים, מאז שנת 1968 ועד 1971, הייתי נספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון; פעמים אחדות יצאתי למסעי הרצאות מחוף אל חוף בארה"ב; בפרקי זמן שונים שהיתי בחו"ל לצורך כתיבה, לרבות כסופר-אורח באוניברסיטת אוקספורד וכסופר-אורח באיובה, ארה"ב. אבל חומרי היצירה שלי לקוחים מעפר הארץ הזאת, הקדומה, התנכית, והחדשה, עם כל הסתירות והסיבוכים שלה, עם כל המלחמות והאיומים על קיומה. נימים רבות קושרות אותי לעבר היהודי בגולה, אל אבות אבותיי בפולין, שזכרם חי בתודעתי. יחסי לגולה בא לידי ביטוי ברבות מיצירותיי, החל באחד מסיפוריי הראשונים, "יד ושם", ועד לרומן "פויגלמן" ולספר התיעודי "מסע הילדים אל הארץ המובטחת", שהוא סיפורם של ילדים ניצולי שואה. כמי שלקח חלק מנעוריו בעיצובה ובבנייתה של החברה הישראלית, וכמי שחרד מכל הסכנות האורבות להמשך קיומה מבחוץ ובמפנים, אני מוצא את עצמי - לעתים בעל כורחי - מעורב במאבקים ובפולמוסים פוליטיים. אני משתדל מאוד שתחום הפעילות הזה לא יפלוש ולא יתגנב אל תחום היצירה הספרותית שלי. כשאני משקיף לאחור על עשרים הרומנים שפרסמתי, אני מוצא שעם היותם נטועים בביוגרפיה האישית שלי ומבטאים את אמונתי ואת ראיית העולם שלי הם, בה בשעה, גם ציוני דרך בתמורות שחלו במציאות הישראלית בחמישים השנים האחרונות. ועם זאת, הנושא של כולם הוא האדם, ואצלי הוא האדם הנודד מרומן לרומן, בשינויי דמות ולבוש, הוא ה"אנטי גיבור", הדחוי, העומד בשולי החברה, החש עצמו ש"אינו שייך" ועם זאה כָּמֵהַּ להיות "שייך". עד כאן אהרן מגד על אהרן מגד - בגוף ראשון.
אהרן מגד נשוי לסופרת אידה צורית, והוא אביהם של המשורר והסופר איל מגד ושל ד"ר עמוס מגד, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.אהרן הוא גם אחיו של הסופר מתי מגד, מי שהיה סופר בזכות עצמו, ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת חיפה ודיקאן הפקולטה למדעי הרוח.
אהרן מגד זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים, ובהם: 1955 - פרס אושיסקין; 1957 - פרס ברנר; 1963 - פרס שלונסקי; 1974 - פרס ביאליק; 1979 - פרס פיכמן; 1983 - פרס סמיילן ופרזנט טנס, ניו יורק; 1990 - פרס השופטים של אקו"ם; 1991 - פרס ניומן; 1996 - פרס ירושלים ע"ש ש"י עגנון; 1998 - פרס ויצ"ו, צרפת; 1998 - פרס ראש הממשלה; 2001 - פרס הנשיא, ובשנת 2003  - פרס ישראל לספרות.
[צילום: יעקב סער, לשכת העתונות הממשלתית]

ספריו:

  • אל הילדים בתימן (ניו יורק : וועדת החינוך על יד בתי הכנסת המאוחדים, תש"ח)
  • רוח-ימים (תל-אביב : הקבוץ המאוחד, תש"י 1950)
  • הרחק בערבה : מחזה בשלוש מערכות (מרחביה : ספרית פועלים, 1951)
  • חדוה ואני : פרשת קורותינו בעיר תל-אביב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ד 1954)<תורגם לאנגלית, ספרדית, צרפתית ורוסית>

  • Hedvah and I : a play in two acts / translated from the Hebrew by Mrs. M. Benaya (Jerusalem : Youth and Hechalutz Department of the Zionist Organisation, 1957)

  • Jedva y yo : novela humoristica / Aarón Mégued ; traducción, Heriberto Háber (Buenos Aires : Editorial Candelabro, 1962)

  • Hedva et moi : pièce en deux actes / Aharone Mègued ; traduction de Fanny Pinès (Jerusalem : Départment de la Jeunesse et du Héhalouts de l'Organisation Sioniste Mondiale, 1962)

  • Хедва и я : И что с нами приключилось в городе тель авив / Перевел С Иврита А. Элинсон (Белов) (Тель Авив : Гакибуц Гамеухад, 1975)

  • ישראל חברים : ט"ו סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט"ז 1955)
  • אי לייק מייק = (I like Mike) : מחזה בשלוש מערכות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט"ז 1956)
  • חנה סנש : מחזה בשתי מערכות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ח 1958) <תורגם לספרדית ויידיש>

  • Jana Szenes : drama / Aarón Megued ; traducción de Etty Elkin de Gitrik (Buenos Aires : Editorial Israel, 1961)

  • ‎‏חנה סענעש /‏‎ ‎‏פון אהרון מעגעד ; רעדאקטירט פון שמחה רובינשטיין ; איבערגעזעצט פון העברעיש מ.ח.‏‎ (מאנטרעאל :‏‎ ‎‏פארלאג יידישע שול, 1969‎)
  • מקרה הכסיל (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ך 1960) <ציורים, אריה נבון> <תורגם לאנגלית>

  • Fortunes of a fool / translated from the Hebrew by Aubrey Hodes ; with a foreword to the English edition by Max Brod (London : V. Gollancz, 1962)

  • הבריחה : שלושה מסעות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962)
  • החי על המת (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ה 1965) <תורגם לאנגלית, רומנית ורוסית>

  • The living on the dead / translated by Misha Louvish (London : Cape, 1970)

  • Eroii mor şi ei / în româneşte de I. Deneş. (Bucureşti : Univers, 1972)

  • За счет покойного / Перевел С Иврита В. Глозман, Редактор А. Гинзай (Иерусалим : Библиотека-Алия, 1977)

  • מסיפורי היום השני (תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור, תשכ"ו 1965)
  • העונה הבוערת : מחזה בשתי מערכות (ארבע תמונות) (תל-אביב : עמיקם, 1967) < עיטר, עודד פלד>
  • החיים הקצרים : רומן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972)<תורגם לאנגלית>

  • The short life : a novel / translated from the Hebrew by Miriam Arad (New York : Taplinger, 1980)

  • The Burning bush : a play / translated by Shoshana Perla (New York : Dept. of Education and Culture, World Zionist Organization-American section, 1972)

  • חצות היום : מבחר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ג 1973)
  • מחברות אביתר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ג 1973)
  • על עצים ואבנים (תל-אביב : עם עובד, תשל"ג 1973) <תורגם לצרפתית>

  • Derrière la tête : roman / trad. par Marc Cohen (Paris : Phebus, 1996)

  • העטלף (תל-אביב : עם עובד, תשל"ה 1975)
  • היינץ ובנו והרוח הרעה (תל-אביב : עם עובד, תשל"ז 1976) <תורגם לגרמנית>

  • Heinz, sein Sohn und der böse Geist : Erzählung / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (Gerlingen : Bleicher Verlag, 1994)

  • עשהאל (תל-אביב : עם עובד, תשל"ח 1978) <תורגם לאנגלית>

  • Asahel : a novel / translated from Hebrew by Robert Whitehill and Susan C. Lilly (New York : Taplinger, 1982)

  • אהבת נעורים (תל-אביב : דביר, תשל"ט 1979) < איורים מאת תמי בצלאלי>
  • מסע באב (תל-אביב : עם עובד, תש"ם 1980)
  • הגמל המעופף ודבשת הזהב (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ב 1982) <תורגם לאנגלית, גרמנית וצרפתית>

  • Das fliegende Kamel mit dem goldenen Höcker : roman / aus dem Hebräischen von Barbara Linner (München : C. Hanser., 1991)

  • Le chameau volant à la bosse d'or : roman / trad. par Arlette Pierrot (Genève : Métropolis, 1994)

  • The flying camel and the golden hump / translated from the Hebrew by Vivian Eden (New Milford, CT : Toby Press, 2007)

  • מסע הילדים אל הארץ המובטחת : פרשת ילדי סלבינו (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ד 1984) <תורגם לאנגלית ואיטלקית>

  • The story of the Selvino children : journey to the promised land / translated from the Hebrew by Vivian Eden (London : Vallentine, Mitchell, 2002)

  • Il viaggio verso la terra promessa : la storia dei bambini di Selvino (Milano : Mazzotta, 1997) [translated from English by Giuseppina Stanzione ; revised by Graziella Danon Falco]

  • אזור הרעש (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985)
  • מעשה מגונה : שלושה סיפורים (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986)
  • פויגלמן (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ז 1987) <תורגם לגרמנית, צרפתית ולאנגלית>

  • Fojglman : roman / aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Gerlingen : Bleicher, 1992)

  • Foiglman : roman / traduit de l'hébreu par Rosie Pinhas-Delpuech (Genève : Métropolis, 1997)

  • Foiglman / translated by Marganit Weinberger-Rotman (New Milford, CT. : Toby Press, 2003)

  • שולחן הכתיבה : קובץ מאמרים בענייני ספרות (תל אביב : עם עובד, תשמ"ט 1989)
  • נדב ואמו : סיפור לבני-הנעורים (תל-אביב : דביר בשיתוף עם אמקור, תשמ"ט 1989) <איורים, אבנר כץ>
  • מבחר ספורים / בחרה והוסיפה מבוא, יפה ברלוביץ (תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ט 1989)
  • בראשית (תל-אביב : אור-עם, תשמ"ט 1989) <תורגם לאנגלית>

  • Genesis / translated from the Hebrew by S. Ein-Gad and Miriam Arad (Tel-Aviv, 1962?)

  • The first sin (Jerusalem : World Zionist Organization, Department of Education and Culture in the Diaspora, Cultural Division : Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1974)

  • חנה סנש (תל-אביב : אור-עם, תשמ"ט 1989)
  • יום האור של ענת (תל-אביב : עם עובד, תשנ"ב 1992)
  • געגועים לאולגה (תל-אביב : עם עובד, תשנ"ד 1994)
  • עוול (תל-אביב : עם עובד, תשנ"ו 1996)
  • דודאים מן הארץ הקדושה (תל-אביב : עם עובד, תשנ"ח 1998)

  • Shabbat / traduit de l'hébreu par Arlette Pierrot (Genève : Metropolis, 1998)

  • פרספונה זוכרת (תל-אביב : זמורה, ביתן, תש"ס 2000)
  • עד הערב (לוד : זמורה-ביתן, תשס"א 2001)<תורגם לצרפתית>

  • Le poids de l'innocence / traduit de l'hébreu par Laurent Cohen (Paris : Bibliophane-D. Redford, 2003)

  • נקמת יותם (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ג 2003) <עריכה, הילה בלום>
  • ירחי הדבש של פרופסור לונץ (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ה 2005)
  • שלושה מהם (תל אביב : אחוזת בית, תשס"ו 2006) <'על עצים ואבנים', 'החי על המת', 'מחברות אביתר'> <עם דברי הקדמה למהדורה החדשה מאת אהרן מגד ומבוא מאת אמיר גוטפרוינד>

עריכה והבאה לדפוס:

  • הגדת העצמאות / חיבר ועיבד אהרון מגד (תל-אביב : הוצאת מטכ"ל-אכ"א - ענף ההסברה, תשי"ב 1952)
  • שתי שבלים וחרב : סיפור לבני הנעורים / יוסף אורי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ג)
  • חיות-הבר אשר ידעתי / מאת ארנסט סטון תומפסון (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"ד 1954)
  • הקבוץ (תל-אביב : מסביב לעולם, 1963) <מרכז כללי, עודד אבישר ; רכז צלום, דוד פרלמוטר> <תורגם לאנגלית וצרפתית>

  • The Kibbutz / editors, Aryeh Ophir, Moshe Chizik, Dov Maisel ; Aharon Megged, text (Tel Aviv : Misaviv Laolam Pub. House, 1964)

  • Le Kibboutz / Rédacteurs, Aryeh Ophir, Moshe Chizik et Dov Maisel ; Aharon Megged, mise en page; David Perlmutter: choix des photographies (Tel-Aviv : "Misaviv Laolam" Pub. House; diffusion: A. Michel, Paris 1966)

  • מסכת ההגנה / ליקט וערך - אהרן מגד (תל-אביב : ארגון חברי ההגנה, מחוז תל-אביב, תשכ"ו)
  • מהר גריזים עד הר חרמון : קרבות פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / דברי מבוא: אלוף דוד אלעזר ; רישומי קרב: שמואל כץ ; סיפור המערכה אהרון מגד (תל-אביב : משרד הבטחון, תשכ"ח 1967)
  • בהק של חלום : שירים / משה ואלדמן. מסה על המשורר / מאת אהרן מגד ; ערך והביא לדפוס שלמה אבן שושן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1985)

תרגום:

  • ארץ החמס / ז'ורז' אמאדו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי"א 1951)
  • תרבות גוועת / כריסטופר קודוול (מרחביה : ספרית פועלים, 1952)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:

  • בלאו, יפה. תבניות תחביר וטקסט ומשמעיהן הסגנוניים בכתיבתו הספרותית ובכתיבתו הפובליציסטית של אהרן מגד (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ב 2001) 416 עמ'. <דיסרטציה>
  • כהן, ישראל.  פרקי אהרן מגד (תל-אביב : עקד, תשל"ו) 134 עמ'.

    • התוכן:
    ראשיתו (עמ' 3־4) "חדוה ואני" (עמ' 10־15) "החי על המת" (עמ' 48־60) "על עצים ואבנים" (עמ' 102־118)
    "רוח ימים" (עמ' 4־8) "מקרה הכסיל" (עמ' 15־26) "החיים הקצרים" (עמ' 60־83) "העטלף" (עמ' 118־130)
    "ישראל חברים" (עמ' 8־10) "הבריחה" (עמ' 26־48) "מחברות אביתר" (עמ' 83־101) חתימה (עמ' 131־134)
    על הספר כתבו:
    • מיכלי, ב. י. פרקי מונוגראפיה הטעונים עידכון. מאזנים, כרך נ"ט (1985), גל' 4, עמ' 31־33.
  • שה-לבן, יוסף. אהרון מגד (תל-אביב : אור-עם, תשל"ט 1978) 28 עמ' (הערות והנחיות ללמוד ולקריאה)
  • שחאדה, חסיב. הסמיכות הפרודה בכתבים של אהרן מגד : וביחוד ב"החי על המת" (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים, 1969) 116 עמ'. <עבודת-גמר בחוג הלשון העברית, בהדרכת עוזי אורנן>

  • Eden, Vivian Sohn. An examination of how translation is like theatre : with an annotated translation from the Hebrew of the novel
    "The flying camel and the golden hump" by Aharon Megged and an introduction to the novel (1986). 349 leaves
    <Thesis (Ph.D.)--University of Iowa>

  • Gegenwart im Licht der Geschichte : Autorentagung zur israelischen Literatur mit Aharon Megged und David Schütz / Herausgeber, Karl Ermert (Rehburg-Loccum : Evangelische Akademie Loccum, 1994) 96 p.

מאמרים:

  • מגד, אהרן. מטען השוורים. מעריב, י"ז באדר ב' תשמ"ו, 28 במארס 1986, עמ' 26. <על סיפורו של אהרן מגד "מטען של שוורים" שהופיע לראשונה ב"מבפנים" ב-1940>
  • מגד, אהרן. הנמל היה לי חלון אל העולם הגדול. הארץ, מוסף ספרים, גל' 660 (י"ד בתשרי תשס"ו, 17 באוקטובר 2005), עמ' 36־37.
  • אביגל, שוש. לא סרתי ימינה. חדשות, מוסף, ט"ו באב תשנ"א, 26 ביולי 1991, עמ' 26, 45. <ראיון עם הסופר אהרן מגד>
  • אבינור, גיטה.  מציאות וסמל ביצירת אהרון מגד.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 101־110 <נחתם: מארס 1964. על "ישראל חברים", "חדוה ואני", "הבריחה" ו"מקרה הכסיל">
  • אבישי, מרדכי. אהרן מגד: הוויה ספרותית מול גלגולי-מציאות (50 שנות יצירה). מאזנים, כרך ע"א, גל' 2 (1996), עמ' 15־18
  • אשד, אלי. מה הקשר בין התרבות האמורית הקדומה ומצב חיי נישואין בראשית המאה ה-21? : על אהרן מגד. היקום של אלי אשד <מקוון>, 25 במאי 2005.
  • בלאט, אברהם.  מסע החיים והספרות - הטרילוגיה של אהרון מגד.  בספרו: תחומים וחותם (תל-אביב : סיגלית, תשל"ד 1974), עמ' 79־90.
  • בנאי, רפי. ההוויה הפרדוקסלית של העם היהודי (ראיון עם אהרן מגד). בתוך: מחשבות ישראל : שיחות עם הוגים וסופרים על יהדות, ציונות וישראל / בעריכת המחלקה לחינוך יהודי-ציוני, הסוכנות היהודית (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003), עמ' 317־326.
  • ברגד, זאב. אהרון מגד – והמוסריות שבאמנות. הדואר, שנה 51, גל' ז' (כ"ט בכסלו תשל"ב, 17 בדצמבר 1971), עמ' 103. <דברים שנאמרו בכנס חגיגי במרכז היהודי בסינסינטי, אוהיו, לרגל ביקורו של הסופר>
  • גפין, רינה. אהרן מגד: עירובים : על הזיקות בין פרוזה לשירה ביצירת אהרן מגד. על המשמר, מוסף לחג, א' בתשרי תשמ"ה, 27 בספטמבר 1984, עמ' 49.
  • גפין, רינה. בעיית הזולת : על הדמות הסיפורית ורקמת היחסים ביצירות אהרן מגד. על המשמר, מוסף על המשמר לעצמאות ישראל, ג' באייר תשמ"ה, 24 באפריל 1985, עמ' 42־43.
  • גרנות, משה.  "האירוניה מציגה את האדם באורח אמביוולנטי" : שיחה עם אהרן מגד.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל-אביב : קווים, 2007), עמ' 149־168.
  • הדרי-רמג', יונה. אף פעם לא הייתי אחד מהחבר'ה : ראיון עם אהרון מגד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' באייר תשנ"א, 19 באפריל 1991, עמ' 20־21.
  • חקק, הרצל ובלפור. ראיון עם אהרן מגד. אפיריון, גל' 9 (1988), עמ' 10־11.
  • ירדני, גליה.  ט"ז שיחות עם סופרים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1961), עמ'  143־153.
  • כהן, יהושע. תיאורי נוף ויישוב ביצירתו של הסופר אהרון מגד. ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, כרך כ"ב (תשנ"א), עמ' 95־105.
  • כהן, ישראל. פרקי אהרון מגד. מאזנים, כרך מ"א (תשל"ו), עמ' 371־383; כרך מ"ב (תשל"ו), עמ' 38־49, 91־101, 170־182, 258־270, 385־393. <נדפס גם כמונוגרפיה – ראה לעיל>
  • לויט, ענת. להביע מה שאבד ואיננו : שיחה עם אהרן מגד. דבר, ה' בחשון תשמ"ז, 7 בנובמבר 1986, עמ' 20־21.
  • מגד, אהרן. אתונו של בלעם. הארץ, כ"א בתשרי תשמ"ו, 6 באוקטובר 1985, עמ' 12. <על-פי הרצאה בדיון על "סיפורת ריאליסטית מול סיפורת לא ריאליסטית" מטעם האוניברסיטה הפתוחה>
  • מונדי, יוסף. לתיאטרון התייחסתי כמו לחלטורה : ראיון עם אהרן מגד. דבר, דבר השבוע, 20 במארס 1992, עמ' 18־19.
  • נש, שלמה. השואה והשלכותיה ביצירת אהרן מגד : הדרך אל "פויגלמן" ואחריו. בצרון, כרך י"א, גל' 49־51 (1992), עמ' 194־196.
  • נש, שלמה. סופרים ונשים כאנטי-גיבורים בספריו המאוחרים של אהרן מגד. עתון 77, גל' 278 (תשס"ג 2003), עמ' 17־22, 42.
  • רוזנטל, רוביק. מקום רע באמצע : ראיון עם אהרן מגד. על המשמר, חותם, ה' באייר תשמ"ה, 28 באפריל 1985, עמ' 20־21.
  • שוהם, חיים. הקיבוץ כגן-עדן אבוד : הדראמות של אהרון מגד. בספרו: הדראמה של 'דור בארץ' : אתגר ומציאות בדראמה הישראלית (תל-אביב : אור-עם, תשמ"ט 1989), עמ' 116־149
  • שקד, גרשון. החכם על הכסיל - על יצירתו של אהרן מגד. דפים למחקר בספרות, כרך 7 (1990), עמ' 163־188.

על "רוח ימים"

  • בנארי, נחום.  "רוח ימים" לאהרון מגד.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 142־144.
  • טרסי-גיא, אסתר. "רוח ימים". בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 152־153.

על "חדוה ואני"

  • הגורני, אברהם. הערות מוקדמות על "חדווה ואני". בספרו: סיפורת בת-ימינו (תל-אביב : אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 76.
  • זוסמן, עזרא. "חדוה ואני" ב'הבימה'. דבר, 6 באוקטובר 1954.
  • קרמר, שלום. סאטירה ארץ-ישראלית.  גזית, כרך י"ג, גל' יא-יב (אב-אלול תשי"ד, אוגוסט-ספטמבר 1954), עמ' 62-63.

על "ישראל חברים"

  • טרסי-גיא, אסתר. "ישראל חברים". בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 153־155.

על הסיפור "יד ושם" מתוך "ישראל חברים"

  • חנני, יוסף.  אהרן מגד: "יד ושם". בספרו: הוראת הסיפור הקצר : מהד' 2. (תל-אביב : אור-עם, תשמ"ב 1981), עמ' 169־176.
  • טרסי-גיא, אסתר. "ישראל חברים". בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 153־155.
  • רגב, זינה ומנחם. על הסיפור "יד ושם" של אהרון מגד. בתוך: על שלושה סיפורים : חוברת הדרכה למורים (תל-אביב : תרבות וחינוך, תשכ"ו 1966), עמ' 19־26.

על "הבריחה"

  • פרידמן, רבקה. מיתוס המבול באספקלריה דימונית. בצרון, כרך ס"ז (תשל"ו), עמ' 82־84.

על "החי על המת"

  • אבינור, גיטה.  החיים והמתים.   בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 111־114 <נחתם: פברואר 1965>
  • אבישי, מרדכי.  נוכח מציאות משתנה : עבר והווה ב'החי על המת' לאהרן מגד.  בספרו: שרשים בצמרת : יוצרים בספרות העברית (תל-אביב : אל"ף, תשכ"ט 1969), עמ' 129־136.
  • אורן, יוסף. "החי על המת". הפועל הצעיר, 9 במארס 1965. <נוסח מורחב נדפס בספרו זהויות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ"ד 1994), עמ' 82־91>
  • אורן, יוסף. פסלים מגולפים במילים (שלושה שימושים בפסלים ברומאן הישראלי). מאזנים, כרך ס"ד, גל' 3־4 (1989), עמ' 54־59.
  • הולצמן, אבנר. הביוגראפיה שלא נכתבה: החי על המת - מפתח ליצירתו של אהרן מגד. בתוך: ספר ישראל לוין : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן] (תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, תשנ"ה 1994), כרך ב, עמ' 105־121.
  • ויצמן, אלדעה. על עיקר וטפל: עיון פרגמטי ביחסי חידוש ונתון ב"החי על המת" לאהרן מגד. חלקת לשון, חוב' 29־32 (תש"ס-תשס"א 2000), עמ' 19־39.
  • זהבי, אלכס. דוידוב ו"המרתף". האומה, שנה ג, חוב' 12 (תשכ"ה), עמ' 701־702.
  • פרוכטמן, מאיה. השפעתם של המקורות הקדומים והספרות החדשה על לשונו של אהרון מגד ב"החי על המת". הספרות, כרך א (תשכ"ט), עמ' 723־725.
  • שביד, אליעזר. אימת ההתמודדות עם יום אתמול. מולד, כרך כ"ג (תשכ"ה), עמ' 51־62.

על "העונה הבוערת"

  • גמזו, חיים. "העונה הבוערת" לאהרון מגד ב'הבימה'. הארץ, 27 בינואר 1967

על "החיים הקצרים"

  • אבינור, גיטה.  הגברת המלומדת ובעלה הבלתי מלומד.  בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרטת העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ' 115־119 <נחתם: יולי 1972>
  • מוקד, גבריאל [לא חתום]. בין רומאן זעיר לביקורת ספרות. עכשיו, חוב' 25־28 (תשל"ג 1973), עמ' 288־289.
  • סמיד, שלום. על "החיים הקצרים" לאהרון מגד. עלי שיח, חוב' 1 (סיון תשל"ד, יוני 1974), עמ' 136־137.
  • פרליס, איזה. "החיים הקצרים" – רומן חדש לאהרן מגד. הדואר, שנה 51, גל' כ"א (ל' בניסן תשל"ב, 14 באפריל 1972), עמ' 355.

על "עצים ואבנים"

  • פריזל, זיוה. הדור שלנו ו"על עצים ואבנים" של מגד.  הדואר, שנה 55, גל' ל"ד (י' באב תשל"ו, 6 באוגוסט 1976), עמ' 562.

על "העטלף"

  • דן, יוסף. החיפוש אחר שרשים בסיפורת הישראלית.  הדואר, שנה 56, גל' ב (י"ט בחשון תשל"ז, 12 בנובמבר 1976), עמ' 23, 24 <בין היתר על "העטלף" לאהרן מגד>
  • רמרז-ראוך, גילה. שייכות ללא הזדהות : מוטיב חשבון הנפש ושני רומנים ישראליים. שדמות, חוב' ס"ד (תשל"ז), עמ' 66־69.
  • שחם, אורי. עטלף שחור על גב סוס לבן. בתוך: בין היסטוריה לספרות / [הביאה לדפוס מיכל אורון] (תל-אביב : דיונון, תשמ"ג 1983), עמ' 169־206.
  • שהם, אורי. איש המחתרת כשליח - בין משיח עברי למשיח נוצרי. בספרו: גיבור דורנו בארץ (תל-אביב : פפירוס : מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ו 1986), עמ' 67־105

על "היינץ ובנו והרוח הרעה"

  • אבישי, מרדכי. האב, הבן והמציאות הישראלית. על המשמר, 21 בינואר 1977, עמ' 6.
  • ויס, הלל. הקונץ של היינץ. מעריב, 4 בפברואר 1977 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית-אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 99־103>
  • זהבי, אלכס. האב, הבן וחברת המהגרים : על הרומאן החדש של אהרון מגד. ידיעות אחרונות, 25 בפברואר 1977, עמ' 5.
  • לנדר, פנחס. סופם המעורפל של היינץ הירש ובנו רובי. מאזנים, כרך מ"ה (1977), עמ' 134־137.
  • פרליס, איזה. מלחמתו האבודה של היינץ הירש : רומן חדש של אהרן מגד. הדואר, שנה 57, גל' ג' (ח' בכסלו תשל"ח, 18 בנובמבר 1977), עמ' 43־44.
  • שקלובסקי, רחל. מלחמת היחיד בעוול שבעולם. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות על ספרים (תל-אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 81־86.

  • Zehavi, Alex. The tragedy of immigrant society. Modern Hebrew Literature, vol. 3, no. 1-2 (1977), pp. 81-84.

על "עשהאל"

  • בן-יוסף, יצחק. אהרן מגד - "עשהאל". עלי שיח, חוב' 7־8 (1979), עמ' 297־300.
  • ברמה, ישראל. הסופר העברי מכה אל החומש: יומנו של קיפוד. עכשיו, חוב' 39־40 (1979), עמ' 337־340.
  • הגורני, אברהם. הזדחויותיו של עשהאל. מאזנים, כרך מ"ח (1979), עמ' 132־134.
  • וילף, מיכאל. "עשהאל" לאהרן מגד. גזית, כרך ל"ג, חוב' ז'-ח' (1979), עמ' 52־53.
  • ויס, הלל. בתחבולות שקופות. מעריב, 13 באפריל 1979 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית-אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 104־108>
  • לבנית, רות. [ביקורת]. עתון 77, גל' 25 (1981), עמ' 61.
  • ניר, רפאל. חידושי הלשון של אהרן מגד ב"עשהאל". לשוננו לעם, כרך ל', גל' ו'-ז' (תשל"ט), עמ' 165־185.
  • פלאי, משה. משחק-מילים: "עשהאל" לאהרון מגד. בצרון, כרך א', גל' 1־2 (1979), עמ' 62־64.
  • פרוכטמן, מאיה. התם המחדש - דרך לחידושי מלים בספרות העברית בת-ימינו. החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות: עבודות 6 (תשנ"ד), עמ' 49־54.
  • שאלתיאל, אלי. [ביקורת]. עמדה: ירחון לשלום ולתמורה סוציאליסטית, שנה ג', גל' 33־34 (1978), עמ' 43.
  • שקלובסקי, רחל. המושבה הגלילית והבוהימה התל-אביבית. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות על ספרים (תל-אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 87־92.

על "אהבת נעורים"

  • טוקר, נפתלי. סיפור לבני הנעורים כז'אנר בעייתי. מאזנים, כרך מ"ט (חשון תש"ם 1979), עמ' 359־361.
  • מגד, אהרן. ביקורת ספרים כז'אנר בעייתי. מאזנים, כרך נ' (1980), עמ' 144־145. <תגובה לביקורתו של נפתלי טוקר על הספר "אהבת נעורים" ב"מאזנים" חשוון תש"ם>
  • רוזינר, שלומית. אהבת נעורים. ספרות ילדים ונוער, כרך ו', גל' ב' (1979), עמ' 43־45.

על "מסע באב"

  • אורן, יוסף. חזון הקץ של דניאל לוין. מעריב, 19 בדצמבר 1980, עמ' 37.
  • בחור, יונה. על אבות ובנים. מגוון: לשאלות חברה ומדינה, מארס 1981, עמ' 66־69.
  • בן-יוסף, יצחק. על "מסע באב" מאת אהרן מגד. עלי שיח, חוב' 12־14 (1982), עמ' 419־423.
  • בן עזר, אהוד. שרשרת של בריחות. הארץ, 26 בדצמבר 1980, עמ' 18.
  • ברלוביץ, יפה. הבריחה מן הזמן. דבר, 2 בינואר 1981, עמ' 18.
  • ברלוביץ, יפה. הדטרמיניזם של הגיבור בן הדור השני ביצירת אהרון מגד : דיון משווה בין ספרו האחרון "מסע באב" למכלול הנובלות שלו. עתון 77, גל' 28 (1981), עמ' 38־40.
  • ברתנא, אורציון. העידן החדש של "התלוש". ידיעות אחרונות, 21 בנובמבר 1980, עמ' 20, 26. <כונס בספרו עדות קריאה (תל-אביב : פפירוס, תשמ"ב 1982), עמ'  79-85>
  • וילף, מיכאל. סיני כבית קברות של בנים. האומה, שנה י"ט, חוב' 63 (1981), עמ' 166־167.
  • ויס, הלל. דיאלקטיקה מפרה. מאזנים, כרך נ"ג, גל' 1 (יוני 1981), עמ' 54־56, 72 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית-אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 109־113>
  • לבנית, רות. [ביקורת]. עתון 77, גל' 25 (1981), עמ' 61.
  • פרליס, איזה. המצב הישראלי באספקלריה סיפורית. על המשמר, 9 בינואר 1981, עמ' 6.

  • Feinberg, Anat. Fathers and sons : Aharon Megged's "Journey in the Month of Av". Modern Hebrew literature, vol. 7, no. 1-2 (1981/1982), pp. 16-20.

על "הגמל המעופף ודבשת הזהב"

  • גלבוע, מנוחה. בין סאטירה לרומאן. מאזנים, כרך נ"ו, גל' 6 (1983), עמ' 56־57.
  • נגיד, חיים. פני הספרות נמחצות בראי : מבקרים ומבוקרים בארבעה ספרים חדשים. מאזנים, כרך נ"ו, גל' 5 (1983), עמ' 40־44.
  • רזיאל, ורדה. הסופר, השכן ואשת המבקר. עתון 77, גל' 40־41 (1983), עמ' 63.

על "מסע הילדים אל הארץ המובטחת"

  • גבעון, דבורה. שם קטע? עתון 77, גל' 63 (אייר תשמ"ה, אפריל 1985), עמ' 46.
  • לאור, דן. מגד בעקבות ברכט. הארץ, ז' בחשון תשמ"ה, 2 בנובמבר 1984, עמ' 18.
  • עינת, עמלה. אהבה כתיראפיה. דבר, ו' בכסלו תשמ"ה, 30 בנובמבר 1984, עמ' 21.

על "איזור הרעש"

  • אדר, בנקו. רשימות אל עולם אבוד. על המשמר, י"א בסיון תשמ"ה, 31 במאי 1985, עמ' 16־17.
  • ישראל, יעל. בזכות שמאל שפוי. מאזנים, כרך נ"ט, גל' 5־6 (1986), עמ' 54־55.
  • כשר, אסא. זהירות, טוטאליטריות זוחלת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ט באדר תשמ"ה, 22 במארס 1985, עמ' 21.
  • פסח, חיים. [ביקורת]. במחנה, גל' 30־31 (17 באפריל 1985), עמ' 50.
  • קלינוב, רינה. אזור הרעש. מבפנים, כרך מ"ז, גל' 3 (1985), עמ' 325־326.

על "מעשה מגונה"

  • בחור, יונה. שלושה תרגילים בבגידה. הארץ, כ"ט בטבת תשמ"ז, 30 בינואר 1987, עמ' ב 6.
  • יעוז, חנה. שבירת מיתוסים – כ"מעשה מגונה". עתון 77, גל' 86 (אדר-ניסן תשמ"ז, מרץ 1987), עמ' 8.
  • יפה, א. ב. שלוש מצוקות. על המשמר, כ"ח בתשרי תשמ"ז, 31 באוקטובר 1986, עמ' 15, 18.
  • פרידלנדר, יוסף [י. עמוס]. אדם ומוסר בנבכי הזמן. הצופה, כ"ב בטבת תשמ"ז, 23 בינואר 1987, עמ' 6.

על "פויגלמן"

  • אורן, יוסף. הצבר חוזר אל הזהות היהודית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל' בתשרי, תשמ"ח, 23 באוקטובר 1987, עמ' 20, 25.<חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש"ן 1990), עמ' 118־125>
  • בלאט, אברהם. לשון וגורל. הצופה, י' בשבט תשמ"ח, 29 בינואר 1988, עמ' 6.
  • בן-אלה, יוסף. על הבגידה הגדולה. עתון 77, גל' 94־95 (כסלו-טבת תשמ"ח, נובמבר-דצמבר 1987), עמ' 11.
  • בן-סימון, דניאל. כאש הבוערת בעצמותיו. דבר, דבר השבוע, כ"ג בתשרי תשמ"ח, 16 באוקטובר 1987, עמ' 12־14. <הגיב על כך אהרן מגד ברשימתו "איך בין א העבראיסט" – ראה להלן>
  • הגורני, אברהם. ליידיש באהבה. דבר, י"ג בכסלו תשמ"ח, 4 בדצמבר 1987, עמ' 20 <חזר ונדפס בספרו: סיפורת בת-ימינו (תל-אביב : אור-עם, תש"ן 1989), עמ' 71־75>
  • הראל, שלמה.  'פויגלמן' לאהרון מגד.  בספרו: הרומאן הישראלי בשנות ה-80 ... ועוד אחד : עיון בבעיות יסוד (אבן-יהודה : רכס,  2001), עמ' 163-188.
  • ויס, הלל. שואה הולכת ונמשכת. נקודה, 7 בנובמבר 1987 <כונס בספרו: עלילה : ספרות הכליון הישראלית (בית-אל : ספרית בית-אל, תשנ"ב 1992), עמ' 114־118>
  • וסרמן, יחיאל. שפת היידיש כמשל. מעריב, ספרות, ד' בטבת תשמ"ח, 25 בדצמבר 1987, עמ' 2.
  • יפה, א. ב. איש הציפור. על המשמר, י"ב באייר תשמ"ח, 29 באפריל 1988, עמ' 19.
  • לויט, ענת. עבורי היידיש מבטאת המשך של שושלת : ראיון עם אהרן מגד. מעריב, ספרות, ל' בתשרי תשמ"ח, 23 באוקטובר 1987, עמ' ה 1.
  • מגד, אהרן. איך בין א העבראיסט. דבר, דבר השבוע, ל' בתשרי תשמ"ח, 23 באוקטובר 1987, עמ' 3. <תגובה למאמרו של דניאל סימון בגליון דבר השבוע מ- 16.10.87>
  • נש, שלמה. איציק מאנגר, פויגלמן ושאלת האנטי-גיבור. בתוך: ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה 2005), עמ' 473־496.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: מקור. הארץ, 16 באוקטובר 1987, עמ' 19.
  • שמיר, זיוה. ציפורי שיר יידישאיות. הארץ, ל' בתשרי תשמ"ח, 23 באוקטובר 1987, עמ' ב 6.

על ההצגה "פויגלמן" בבימוי יורם פלק בתיאטרון האידי בישראל על פי ספרו של אהרן מגד

  • אביגל, שוש. נועז יחסית. חדשות, 8 באוקטובר 1991, עמ' 32.
  • הנדלזלץ, מיכאל.  איש הציפורים של היידיש.  הארץ, כ"ד באלול תשנ"א, 3 בספטמבר 1991, עמ' ב 7.
  • הנדלזלץ, מיכאל.  איש הציפורים של היידיש.  הארץ, ב' בחשון תשנ"ב, 10 באוקטובר 1991, עמ' ב 7.
  • זלצמן, אביבה. שתי שפות, היסטוריה משותפת. דבר, 2 בספטמבר 1991, עמ' 13.
  • מנור, גיורא ואריה רוזנפלד. איש הציפורים אינו ממריא. על המשמר, 10 באוקטובר 1991, עמ' 16.
  • פויירשטיין, אמיל. בעקבות בכורה. הצופה, 15 באוקטובר 1991, עמ' 4.
  • שיפמן, יוסי. התיאטרון האידי עולה כיתה. דבר, 8 באוקטובר 1991, עמ' 12.

על "שולחן הכתיבה"

  • גלבוע, מנוחה. בין מסה לרומן. דבר, י"א בתמוז תשמ"ט, 14 ביולי 1989, עמ' 19־20.
  • מגד, אהרן. ציטוט דמיוני. מעריב, ספרות, י"ד באייר תשמ"ט, 19 במאי 1989, עמ' 8 <תגובת אהרן מגד לביקורת על ספרו: שולחן הכתיבה>
  • נש, שלמה (סטנלי). דיבור ושתיקה של סופר. עתון 77, גל' 117 (תשרי תש"ן, אוקטובר 1989), עמ' 13.

על "נדב ואמו"

  • ארגמן-ברנע, עמליה. אסור להגדיל את האסון. ידיעות אחרונות, 6 בספטמבר 1989, עמ' 35.
  • צור, יגאל. סיפור פשטני או משל נסתר. על המשמר, 15 בספטמבר 1989, עמ' 21.
  • צור, יגאל. [ביקורת]. הד החינוך, דצמבר 1989, עמ' 39.

על "מבחר סיפורים"

  • בלאט, אברהם. בלי גשר טרנסצנדנטי. מעריב, ספרות, י"ט באדר תש"ן, 16 במארס 1990, עמ' 6.
  • גלבוע, מנוחה. בין מסה לרומן. דבר, י"א בתמוז תשמ"ט, 14 ביולי 1989, עמ' 19־20.
  • לוז, צבי. עניין ביוצאי הדופן. עתון 77, גל' 114 (תמוז תשמ"ט, יולי 1989), עמ' 12.

על "יום האור של ענת"

  • אבישי, מרדכי. עולמה של אורלי אלטשולר. על המשמר, ו' באלול תשנ"ב, 4 בספטמבר 1992, עמ' 20.
  • אוריין, יהודית. חזרה לנופים אהובים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ח בסיוון תשנ"ב, 19 ביוני 1992, עמ' 22.
  • אורן, יוסף. מזלה הרע של הסאטירה. דבר, ו' באלול תשנ"ב, 4 בספטמבר 1992, עמ' 25; י"ג באלול תשנ"ב, 11 בספטמבר 1992, עמ' 25.
    נוסח מורחב נדפס בספרו זהויות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ"ד 1994), עמ' 92־110.
  • בושס, הדה. כמו כתבה במקומון. הארץ, 30 ביוני 1992, עמ' ב 4.
  • גוטקינד, נעמי. מ"הדיבוק" ועד ל"כלה המכורה". הצופה, ב' בתמוז תשנ"ב, 3 ביולי 1992, עמ' 6.
  • דותן, אייל. לשון משלה. הארץ, כ"ט באב תשנ"ב, 28 באוגוסט 1992, עמ' ב 8.
  • האן, לאה. ספרות בראי החברה. עכשיו, חוב' 59 (1992), עמ' 344־348.
  • לן, שלומית. אנחנו שוקעים ברפש עד צוואר. הארץ, מוסף שבועי, י"ח בסיוון תשנ"ב, 19 ביוני 1992, עמ' 7־8.
  • מנדה-לוי, עודד. פגימות בהתבוננותו של המחבר. דבר, ו' באלול תשנ"ב, 4 בספטמבר 1992, עמ' 25.
  • שי, אלי. סדנה להרחבת אופקים. מעריב, ספרות אמנות, ה' בתשרי תשנ"ג, 2 באוקטובר 1992, עמ' 4, 6.

על "געגועים לאולגה"

  • אבישי, מרדכי. אלברט גירון מתאווה להיות סופר. על המשמר, י"ז בסיוון תשנ"ד, 27 במאי 1994, עמ' 20.
  • אדמון, תלמה. שולחן ניתוחים סטרילי. מעריב, ספרות אמנות, כ"א באדר תשנ"ד, 4 במארס 1994, עמ' 36.
  • בסר, יעקב. עם אהרן מגד: הגל החדש בסיפורת מנותק מן הרצף הקודם. על המשמר, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' 19.
  • גוטקינד, נעמי. געגועיו של הפקיד האפור. הצופה, כ"א באדר תשנ"ד, 4 במארס 1994, עמ' 6.
  • גלבוע, מנוחה. געגועים ל"געגועים לאולגה". דבר, א' בתמוז תשנ"ד, 10 ביוני 1994, עמ' 23.
  • גלזמן, לאה. לצחוק על הכל - או לבכות על הכל? עתון 77, גל' 178 (חשון-כסלו תשנ"ה, נובמבר 1994), עמ' 7.
  • כץ, אבי. שומאיש מרחוב שפינוזה. הארץ, ו' בניסן תשנ"ד, 18 במארס 1994, עמ' ב 9.
  • מנדה-לוי, עודד. מהפך בחיים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח באדר תשנ"ד, 11 במארס 1994, עמ' 29.
  • רצבי, שלום. אלברט גירון חוזר למחוזות הילדות. מאזנים, כרך ס"ח, גל' 7־8 (1994), עמ' 67־69.
  • שפירא, יואב. אדרת כבריחה מהשטן. דבר, א' בתמוז תשנ"ד, 10 ביוני 1994, עמ' 23.
  • שקלובסקי, רחל. על הסופר האמיתי. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות על ספרים (תל-אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 93־94.

על "עוול"

  • אורן, יוסף. מה עוללה שרה לוינשטיין לבעלה? דמוי, גל' 13 (1996), עמ' 32־44.
  • גודאל, מרים. הכוח והצדק - על הספר "עול". אפיריון, גל' 56 (1999), עמ' 36־37.
  • לבנית, רות. הסופר והעוול. עתון 77, גל' 202 (1996), עמ' 36.
  • צמרת, צבי. קולו של הסופר. עתון 77, גל' 203 (שבט תשנ"ז, ינואר 1997), עמ' 12־13, 17.
  • שביד, אליעזר. על העוול המתגלגל מדור לדור. דמוי, גל' 14 (1996/1997), עמ' 66־69.

על "דודאים מן הארץ הקדושה"

  • אורן, יוסף. תחילתה של גאולה (על יצירתו של אהרן מגד ועל ספרו האחרון). מאזנים, כרך ע"ב, גל' 9 (יוני 1998), עמ' 28־32. <נוסח מורחב הופיע בספרו רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית (ראשון-לציון : יחד, תש"ס 2000), עמ' 28־43>
  • גוטקינד, נעמי. אבל זוהי קדושה זרה: "דודאים מן הארץ הקדושה". הצופה, י"ז בשבט תשנ"ח, 13 בפברואר 1998, עמ' 6.
  • הופמן, חיה. מיניות ואדיקות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ז בשבט תשנ"ח, 13 בפברואר 1998, עמ' 26.
  • כרמי, נעמי. של מי האמת כאן? הארץ, מוסף ספרים, גל' 265 (כ"ז באדר תשנ"ח, 25 במארס 1998), עמ' 7.
  • נבות, אמנון. דודאים מן הארץ הקלושה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א' באדר תשנ"ח, 27 בפברואר 1998, עמ' 31.
  • פרליס, איזה.  מסע צליינית בארץ הקודש.  הדאר, שנה 77, גל' י"ח (א' באב תשנ"ח, 24 ביולי 1998), עמ' 16־17.
  • שקלובסקי, רחל. האהבה המשגעת לפלסטינה, הארץ הקדושה. עתון 77, גל' 217 (אדר תשנ"ח, מארס 1998), עמ' 5.

על "פרספונה זוכרת"

  • בלאט, אברהם. במעגלי החיים, השאול והתחיה. מאזנים, כרך ע"ה, גל' 4 (2001), עמ' 55־56.
  • ז'קונט, אמנון. אם שאפתנית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י' באב תש"ס, 11 באוגוסט 2000, עמ' 26־27.
  • מלצר, יורם. תנאים לספרות אמיתית. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ח בתמוז תש"ס, 21 ביולי 2000, עמ' 26.
  • פלג, מולי. ניצחון בנקודות ליהדות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 391 (כ"ב באב תש"ס, 23 באוגוסט 2000), עמ' 7, 13.

על "עד הערב"

  • אורן, יוסף. קריסת מיתוס הצבריות בעיני גימלאי "אלמוני". האומה, חוב' 146 (2001), עמ' 91-99
  • אלמוג, רות. מקור <ביקורת על ספרו של אהרן מגד "עד הערב">. הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בסיוון תשס"א, 15 ביוני 2001, עמ' ב 14
  • בן-מרדכי, יצחק. הספרן ואשתו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו בתמוז תשס"א, 6 ביולי 2001, עמ' 28
  • גרנות, משה. "האירוניה מציגה את האדם באורח אמביוולנטי" : ראיון עם אהרן מגד. עכשיו, חוב' 67-68 (2002/2003), עמ' 140-147
  • הולצמן, אבנר. "הלוואי שהייתי כאחד מהם". מאזנים, כרך ע"ו, גל' 3 (2002), עמ' 3-5
  • מלצר, יורם. חוכמה בתוך האפלה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ב בתמוז תשס"א, 13 ביולי 2001, עמ' 26
  • נירגד, ליה. כל הדכדוך הזה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 457 (י"ג בכסלו תשס"ב, 28 בנובמבר 2001), עמ' 12.
  • נש, שלמה. הגיגים קיומיים : ניכוס ישראלי של השואה. הדואר, כרך 81, גל' ד (תשס"ב), עמ' 14־16.
  • נש, שלמה. "תמיד אעמוד בשוליים מול חוויותיה מעבר למסך השחור, בלב המאפליה". כיוונים חדשים, חוב' 8 (2003), עמ' 176-183
  • שוורצשטיין, טלי. תלישות וגעגוע גדול. עתון 77, גל' 256 (סיוון תשס"א, יוני 2001), עמ' 9.

על "נקמת יותם"

  • הופמן, חיה. לחנוק את העורכת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ב באלול תשס"ג, 19 בספטמבר 2003, עמ' 26־27.
  • הרצוג, עמרי. הספרים: טור חדש על ספרים חדשים. הארץ, תרבות וספרות, כ"ב באלול תשס"ג, 19 בספטמבר 2003, עמ' ה 1.
  • [מוקד, גבריאל].  נקמתו של מתרגם (סיפור של קוריוז או קוריוז של סיפור).  עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ'  376.
  • קרניאל, גל. בין רדיפת צדק לשיגעון. הארץ, מוסף ספרים, גל' 561 (א' בכסלו תשס"ד, 26 בנובמבר 2003), עמ' 6.

על "ירחי הדבש של פרופסור לונץ"

על "שלושה מהם"

  • גלסנר, אריק.  וידויים על חיים כפולים.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' באלול תשס"ו, 1 בספטמבר 2006, עמ' 26.

קישורים:

Google
חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף