עמוס קינן (1927־2009)

<בהכנה>

Amos Kenan

עמוס קינן (לוין) נולד בדרום תל-אביב ב-2 במאי 1927 להורים חילוניים בעלי השקפת עולם סוציאליסטית. אביו היה יוצא גדוד העבודה, פועל בניין שנעשה פקיד לאחר שנפצע בתאונה. עמוס התחנך בבית החינוך לילדי עובדים ובתנועת השומר הצעיר. ב-1946 פגש במשורר יונתן רטוש ונשבה בקסמה של התורה הכנענית. הוא עזב את הלימודים אחרי סיום השביעית והחל לעבוד כפועל תעשייה. לאחר תקופה בלח"י, התגייס לצה"ל, לחם במלחמת השחרור ונפצע. לאחר המלחמה החל בכתיבה עיתונאית בעיתון הארץ. באפריל 1950 יצא בנימין תמוז, אביו הרוחני של המדור 'עוזי ושות'' לחו"ל והטור נמסר לידיו של עמוס קינן, שכתב בו עד סוף 1952. 'עוזי ושות'' הפך תחת עיטו של קינן לטור הסאטירי המצליף הראשון בעיתונות העברית נגד הממסד (והממסד הדתי במיוחד). ב-1953 חדל הטור להופיע עם מעצרו של עמוס קינן בחשד שהטיל פצצה לגן ביתו של שר התחבורה הדתי צבי דוד פנקס, בעקבות התקנת תקנה בידי הממשלה להשבית את המכוניות בשבת כדי לחסוך בדלק. קינן זוכה בבית המשפט המחוזי, אך כיוון שלא שיתף פעולה עם חוקריו הוסיפה לרחף מעליו עננת חשד שפגעה בתדמיתו כבעל טור ביקורתי. בעקבות המשפט הפסיק גרשום שוקן, מו"ל העיתון, את עבודתו של קינן ב'הארץ' והוא מצא פרנסתו בכתיבת חוברות 'טרזן' תחת שם בדוי. קינן חש פגוע ומתוסכל מן הפרשה וגלה מרצון לפאריס, שם שהה כתשע שנים. עם שובו ארצה, חזר ושב לכתיבה עיתונאית מצליחה. בנוסף על עבודתו העיתונאית, עמוס קינן הוא סופר מצליח ועוסק גם בציור, איור ספרים ופיסול. רעייתו של קינן, פרופ' נורית גרץ, פירסמה ב-2008 ביוגרפיה שלו - על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן. לזוג שתי בנות: רונה ושלומציון. עמוס קינן נפטר לאחר מחלה קשה בי"ד באב תשס"ט, 3 באוגוסט 2009.
[צילום: Ynet - ידיעות אחרונות]

ספריו:

  • דעתו של עוזי, או, מבחר של כתבי עוזי (תל-אביב : ש' פרידמן, תש"ט)
  • בשוטים ובעקרבים : מבחר עוזי ושות' (תל-אביב : ישראל, 1953)
  • בתחנה (תל-אביב : לדורי, 1963)
  • ספר התענוגות (תל-אביב : א' לוין-אפשטיין, תש"ל) <מהד' מחודשת הופיעה ב-2006>
  • Israel : a wasted victory / tr. by Miriam Shimoni (Tel-Aviv : Amikam, 1970) <מאמרים מתורגמים שפורסמו ב'ידיעות אחרונות'>

  • הדלת הכחולה (ירושלים : שוקן, תשל"ג 1972)
  • שואה 2 (תל-אביב : א.ל.הוצאה מיוחדת, תשל"ה 1975) <תורגם לצרפתית>
  • Holocauste II : récit / tr. par l’auteur et Christiane Rochefort (Paris : Flammarion, 1976)

  • מחזות : חברים מספרים על ישו : כי עודני מאמין בך (תל-אביב : ספריית פרוזה עיתונספרות,1978)
  • מתחת לפרחים : סיפורים (תל-אביב : ספריית פרוזה עיתונספרות, 1979)
  • אל ארצך, אל מולדתך (תל-אביב : ידיעות אחרונות ; ירושלים : עידנים, תשמ"א 1981)
  • הדרך לעין חרוד (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ד 1984) <תורגם לצרפתית, ספרדית, אנגלית, גרמנית, דנית, צ'כית והונגרית>
  • La route d’Ein Harod : roman / tr. par Christiane Rochefot (Paris : Albin Michel, 1984)

  • The road to Ein Harod / tr. by M. Hutzpit (London : Al Saqi Books, 1986)

  • El camino a Ein Jarod / tr. Marcelo Glucksman (Jerusalem : La Semana, 1987)

  • The road to Ein Harod / tr. from the French by Anselm Hollo (New York : Grove Press, 1988)

  • Der Weg nach En Harod : Roman / tr. Ruth Achlama (Augsburg : Oelbaum-Verlag, 1987)

  • Vejen til Ein Harod : roman / tr. Jan Hansen (Koebenhavn : Tiden, 1990)

  • Cesta do Ejn Charod / tr. Jindrich Vacek (Praha : Ivo Zelezny, 1993)

  • Az ut Ein-Harodba / tr. Acs Gabor (Budapest : Babel Kiado, 1997)

  • ספר הסאטירות : 1948 עד 1984 ולהיפך (ירושלים : כתר, 1984)
  • את והב בסופה (ירושלים : כתר, 1988)
  • צבעונים אחינו (ירושלים : כתר, 1989)
  • הנה 7 : קונטרס לשירה (תל-אביב : תג, 1995) <בעריכת נתן זך>
  • בלוק 23 : מכתבים מנס ציונה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ו 1996)
  • שושנת יריחו : ארץ ישראל – סביבה, זהות, תרבות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ט 1998)
  • קץ עידן הזוחלים : שירים (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ט 1999)
  • הבריחה אל הכלא (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ג 2003) <עריכה, הילה בלום>
  • ספר התענוגות (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2006) <מהדורה מחודשת>

תרגומים:

  • חמור הזהב / לוקיוס אפוליאוס (תל-אביב : ישראל, תשי"ד 1954)
  • מבחר הסיפור הסיני / חזר וספר לין יו-טאנג (תל-אביב : הדר, תשי"ד)
  • החייל האמיץ שוייק : קומדיה בשתי מערכות על פי יארוסלב האשק (תל-אביב : עמיקם, 1966)

על המחבר ויצירתו:

ספרים: מאמרים: על "בתחנה"
  • כרמי, דוד. יאוש מקצועי. עכשיו, חוב' 10 (חורף תשכ"ד 1964), עמ' 96־97.
על "ספר התענוגות" על "חברים מספרים על ישו"
  • ליטווק, מירי. מיתוס מקומי ב"חברים מספרים על ישו". עתון 77, גל' 115־116 (1989), עמ' 39.
על "מתחת לפרחים"
  • זהבי, אלכס. חיים על קו הקץ. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, 23 בנובמבר 1979, עמ' 21, 24.
על "הדרך לעין חרוד"
  • אישון, משה. פרקי שנאה בלבוש ספרותי. הצופה, מוסף ערב ראש השנה, כ"ט באלול תשמ"ד, 26 בספטמבר 1984, עמ' 20־21.
  • לויט, ענת. החלום לא כחלום יעוף. עתון 77, גל' 54־55 (סיוון-תמוז תשמ"ד, יוני-יולי 1984) עמ' 68.
  • רון, משה. עתיד עכשיו.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב' 19 (1986), עמ' 16־17.
על "ספר הסאטירות, 1948 ועד 1984 ולהיפך"
  • הנדלזלץ, מיכאל. סאטירה - נורא מצחיק. הארץ, 10 בינואר 1985, עמ' 10.
  • שקד, גרשון. נמר-הבית של ארץ-ישראל. הארץ, תרבות וספרות, ח' באדר תשמ"ה, 1 במארס 1985, עמ' 18.
על "את והב בסופה"
  • ברתנא, אורציון. לא סופה אלא מגיפה. מעריב, ספרות, י"ב באייר תשמ"ח, 29 באפריל 1988, עמ' 2.
  • משמר, תמר. עמוס קינן מחכה לעמוס קינן. עתון 77, גל' 103־104 (אלול-תשרי תשמ"ח-תשמ"ט, אוקטובר-ספטמבר 1988), עמ’ 13־14.
על "שואה 2"
  • סרנה, יגאל. עוצמה פיוטית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באדר א' תשמ"ט, 24 בפברואר 1989, עמ' 22
על "צבעונים אחינו"
  • דנה-פרוכטר, רחל. במה, בדיוק, אשמה החבריה? או, ומה מתחת לגימיק? עתון 77, גל' 119 (כסלו-טבת תש"ן, דצמבר 1989), עמ' 11.
על "הנה 7"
  • סערי, רמי.   שיניים פגומות, כותנה פורחת. הארץ, תרבות וספרות, 3 בנובמבר 1995
על "שושנת יריחו"
  • קניוק, יורם. ספר עם ריח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ט בכסלו תשנ"ט, 18 בדצמבר 1998, עמ' 26.
על "קץ עידן הזוחלים"
  • ברונובסקי, יורם. עמוס קינן בין יב"י לזך. הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תש"ס, 1 באוקטובר 1999, עמ' ב 14.
  • לאור, יצחק. ראי עיתונות כי היינו בזבזנים עד מאוד. הארץ, מוסף ספרים, גל' 367 (א' באדר ב תש"ס, 8 במארס 2000), עמ' 15.
על "הבריחה אל הכלא"
  • מלצר, יורם. יש מה ללמוד ממנו. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט בחשוון תשס"ד, 14 בנובמבר 2003, עמ' 24.

קישורים:

Google
חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף