יזהר סמילנסקי, בנו של זאב סמילנסקי,
איש העלייה השניה, נולד ברחובות בכ"ט באלול תרע"ו, 27 בספטמבר 1916. סיים
את בית-הספר התיכון בעיר הולדתו ובית-המדרש למורים בבית-הכרם בירושלים. היה מורה ביבנאל, כפר הנוער בן-שמן ובבית-ספר תיכון ברחובות. למד באוניברסיטה העברית בירושלים
ובארצות-הברית והיה חבר כנסת (1948־1967) מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה
ומטעם רפ"י מהששית. ס. יזהר היה מרצה בכיר לחינוך באוניברסיטה העברית
בירושלים ופרוספדור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. פירסומו הראשון היה בסיפור "אפרים חוזר לאספסת" שפורסם בכתב-העת
'גליונות' בעריכת יצחק למדן, אשר העניק לו את שם-העט 'ס. יזהר'.
יצירתו "ימי צקלג" זיכתה אותו בפרס ישראל לשנת תשי"ג. כמו כן זכה בפרס ברנר
לספרות. נפטר בכ"ז באב תשס"ו, 21 באוגוסט 2006.
ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
חיים נגיד (תל-אביב : עם עובד, 1972)
גלעד, מירי.האובייקט - מכמיהה להתבוננות ועד התגלות : דיון משווה ביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר (רמת גן, תשס"ד 2003) <דיסרטציה--אוניברסיטת בר אילן, תשס"ד 2003>
נבו, גידי.שבעה ימים בנגב : על "ימי צקלג" לס. יזהר (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, תשס"ה 2005)
<מבוסס על עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, 2000>
אביגור-רותם, גבריאלה. איפה איפה הן,
הנערות ההן, ואיפה האהבה ההיא. הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשנ"ז,
4 באוקטובר 1996, עמ' ד 1. <על דמותו של הסופר ס' יזהר>
אלקד-להמן, אילנה. וזה כל טעם שיעור הספרות : על גישתו של
יזהר להוראת הספרות. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ז, 6
באוקטובר 2006, עמ' 3.
בן-ארי, ניצה. הסוד השמור ביותר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ז' בתשרי תשנ"ז, 20 בספטמבר 1996, עמ' 28 <דברים שנאמרו ע"י עורכת הוצאת זמורה-ביתן במסיבה לכבוד ס' יזהר>
בן-ארי, ניצה. ס. יזהר (אנטי-)גיבור תרבות. קשת
החדשה, חוב' 21 (סתיו 2007), עמ' 169־178 <על מעמדו של ס. יזהר בתרבות הישראלית: האם הפנימה התקשורת את האמביוולנטיות העקרונית בדמותו? האם התעלמה מחתרנותו בשל חוסר הבנה, או שמא באיחור רב הפכה חתרנותו של יזהר חלק מהקונצנזוס?>
ברזל, הלל. מבוא לסיפורי ס. יזהר. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש"ל 1970), עמ' 171־177 <דיון בסיפורים "השבוי", ו"הנמלט">
גולן, אבירמה. לשון האדם והאדמה.
הארץ, גלריה, כ"ח באב תשס"ו, 22 באוגוסט 2006, עמ' 1, 2.
גלסנר, אריק. הדינוזאור האחרון.
מקור ראשון,
יומן, א' באלול תשס"ו, 25 באוגוסט 2006, עמ' 14־15 <פרידה מס. יזהר>
גלעד, מירי. מכמיהה להתבוננות ועד התגלות.
קשת החדשה, חוב' 8 (2004), עמ' 113־122. <דיון משווה ביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר>
גרנות, משה. "חשבתי לומר על
כלום את הכול" : שיחה עם ס' יזהר. בספרו: שיחות עם סופרים
(תל-אביב : קווים, 2007), עמ' 71־84.
הופרט, שמואל. גם הללויה וגם רקוויאם. ידיעות אחרונות, כ"ו בכסלו תשנ"ד, 10 בדצמבר 1993, עמ' 28־29 <ראיון עם ס. יזהר>
הירשפלד, אריאל.
שירת הג'קרנדה.הארץ, מוסף הארץ, ט"ו בסיון תשס"ז, 1
ביוני 2007, עמ' 16 <בין היתר, על תמונה מתוך
סיפורו "הנמלט">
מגד, איל. כתב את הארץ. מקור ראשון, יומן, א' באלול
תשס"ו, 25 באוגוסט 2006, עמ' 14 <עם פטירתו של ס. יזהר>
מהלו, אביבה. ס. יזהר בין "שרטוטים" ל"עבודה": גילויים חדשים על ניסיונותיו הספרותיים הראשונים של ס. יזהר.
שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 12 (2007), עמ' 181־207
<במאמר נעשה ניסיון לחשוף את שורשיה החבויים של יצירתו הסיפורית של הסופר
יזהר – באמצעות גילויים חדשים: בחלקו הראשון מתועדים ניסיונותיו הכושלים של
יזהר לפרסם את פרי עטו ב"מאזנים" וב"גיליונות", עד שלמדן, עורך "גיליונות",
מקבל לדפוס את סיפורו הראשון. מתוך חליפת המכתבים ביניהם – נחשפות לראשונה
יצירותיו הגנוזות: "טרקטור" ו"משעול השדה", ומתברר, שניסה כוחו הן בשירה
והן בפרוזה. חלקו השני של המאמר מוקדש לניתוח היצירות הנ"ל: הקריאה
ב"טרקטור" מעלה את השימוש, שעושה יזהר במאפייני הז'אנר של הנובלה הלירית –
כדי לתת ביטוי לקונפליקט הפנימי של 'המספר היזהרי': בין הצורך להמשיך מורשת
אבות לבין הרצון ליצור דבר חדש. המעבר משירה – לנובלה לירית מוצג באמצעות
ה'פואמה': "משעול השדה", שנדחתה על-ידי למדן, והנובלה הלירית: "משעולים
בשדות", שראתה אור ב"גיליונות" שבעריכתו (מתוך המאמר)>
מוקד, גבריאל. על ס' יזהר: בין
שני צירי דיון. מקור ראשון, שבת, י"ט בחשון תשס"ז, 10 בנובמבר
2006, עמ' 11 <"הממד הפוליטי ביצירתו של יזהר הועצם ללא הצדקה לממדי ענק,
המשכיח את גדולתו האמיתית כמודרניסט עברי">
מעפיל, אבי. שני רעים יצאו לדרך : על יזהר סמילנסקי
ויחיעם ויץ. ספר איתי זמרן (במכללה, חוב' 16־17) (אביב
תשס"ה), עמ' 335־351 <נדפס גם ב'מכאן':
כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב
תשס"ח), עמ' 183־211>
מרגלית, פנחס. היופי שלא היה למופת. מקור ראשון,
שבת, כ"ב באלול תשס"ו, 15 בספטמבר 2006, עמ' 7 <"עכשיו יבואו ההספדים
ההרואיים על מי שהיה מורי האהוב. אבל האיש, שלא חסר לו דבר, אהב את המלה
ןלאו דווקא את הארץ">
נוימן, יוסף. כן, "ללכת", "ללכת" : שלוש פגישות עם ס'
יזהר. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ז, 6 באוקטובר
2006, עמ' 2.
עסיס, עמית. העושר שבתוך האחד. מקור ראשון,
שבת, כ"ב באלול תשס"ו, 15 בספטמבר 2006, עמ' 6־7, 17 <"האירועים שיזהר מתאר
יכולים היו להסתכם בשני משפטים בכל ספר אחר, אבל אצלו הם כל הסיפור. כי
העושר מצוי בתוך אירוע אחד ובאינסוף המתמצה בו, אותו אינסוף שאליו הולכות
כל המילים">
עשהאל, ישראל. הידיעה הגדולה או חדוות הנפש המתפעלת – מקרא ביזהר של שנות ה-90.
קשת החדשה, חוב' 1 (סתיו 2002), עמ' 14־26; חוב' 2 (חורף 2002), עמ' 40־58.
עשהאל, ישראל. יזהר המאוחר והנפש המתפעלת. מעריב,
6 במאי 2003.
פז, עוזי. הקול הירוק. הארץ, תרבות וספרות,
י"ד בתשרי תשס"ז, 6 באוקטובר 2006, עמ' 2 <על תרומתו של ס' יזהר בקידום
שמירת הטבע בהיותו חבר-כנסת>
פלדמן, אהובה. ס. יזהר. בספרה: שנאה (לא) כבושה
: על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל-אביב : תמוז, תשס"ז
2006), עמ' 94־111.
פלדמן, יעל. של מי הקרבן הזה, לעזאזל? עלייתו ונפילתו של אברהם העוקד בשנות החמישים.
מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 125־157. <דיון, בין היתר, ביצירותיהם של
יגאל מוסינזון, משה שמיר וס. יזהר>
פנואלי, ש"י. ס. יזהר. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 193־203.
קריב, אברהם. ס. יזהר. בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש"י 1950), עמ' 190־197 <נחתם: תש"א> <על "אפרים חוזר לאספסת", "משעולים בשדות" ו"לילה בלי יריות">
רוזן, ברוך.דברים ששאל ס. יזהר ממשה סמילנסקי, או: מנין נחל יזהר את סיפורו "ערימת
הדשן". הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשס"ח, 3 באוקטובר
2007, עמ' 1.
שביד, אלי. נוער ישראלי באספקלריה כפולה : על סיפורי
משה שמיר וס. יזהר. בספרו: שלוש אשמורות
(תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד 1964), עמ' 185־201.
שביט, דן. "כתבת ספר יפה ובו כמה
דפים מינוריים המפכים באוושה מדייקת" : על דיאלוג סמוי וגלוי עם ס' יזהר,
בשלוש תחנות. הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ז, 6
באוקטובר 2006, עמ' 2.
שהם, אורי. הערבה הפתוחה, הפרדס הסגור והכפר הערבי : על מצבי
יסוד ושאלות מוסר ביצירתו של ס. יזהר. סימן קריאה, חוב' 3־4
(1974), עמ' 336־346 <חזר ונדפס בספרו: גיבור דורנו בארץ
(תל-אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ו 1986), עמ'
44־66.>
שייט, הדי. לא "מרגיש אייזן" : הצבר-התלוש בסיפורת המוקדמת של "דור בארץ" על-פי יצירות של ס' יזהר,
משה שמיר וחנוך ברטוב.
מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 158־182.
שקד, גרשון. שבוי ב"חרבת חזעה".
ארץ אחרת,
גל' 35 (אב-אלול תשס"ו, אוגוסט-ספטמבר 2006), עמ' 12־13.
Miron, Dan. S. Yizhar: Some general observations. In:
Midnight convoy, and other stories / S. Yizhar (Jerusalem : Institute for the Translation of Hebrew Literature and Israel Universities Press, 1969), pp. 257-272.<Reprinted
in Modern Hebrew literature (New series), no. 3 (Fall 1989), pp.
10-14>
על "בפאתי נגב"
טרסי-גיא, אסתר. "בפאתי נגב". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ'
144־145.
קורצווייל, ברוך. בחורשה אשר בגבעה. הארץ, 30 במאי 1947 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 119־124>
שאנן, אברהם. לדרכו של הסיפור העברי החדש. מולד, כרך א', גל' 4 (תמוז תש"ח, יולי 1948), עמ' 241־243.
על "סיפור חרבת חזעה"
בהר, אלמוג. יום מגיע והם מתחילים לצעוק. הארץ,
תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ז, 6 באוקטובר 2006, עמ' 1 <על מחלת חוסר
העיוורון של ס' יזהר, עם היציאה המחודשת של "חרבת חזעה">
מירון, דן. בין דממה לזעקה. דפים למחקר בספרות, כרך 7 (תשנ"א 1990), עמ' 55־94
<חזר ונדפס בספרו מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות,
מחזור ראשון (תל-אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ'
315־356>
ברתנא, אורציון. "השמים? מה יש בהם?"
מעריב, ספרות, כ"ו באדר א' תשמ"ט, 3 במארס 1989, עמ' 1־2.
גלעד, מירי. מכמיהה להתבוננות ועד התגלות : דיון משווה ביצירתם של וירג'יניה וולף וס. יזהר. קשת החדשה, חוב' 8 (2004), עמ' 113־122.
דן, יוסף. אויר פסגות : ממד הזמן ותפיסת האדם ב"ימי צקלג".
בספרו: הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן :
מסדה, 1975), עמ' 96־106.
טרסי-גיא, אסתר. "נמלים עמלות". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ'
146־150.
כלב, יפה. עיון מחדש בעיצוב הנוף ב"ימי צקלג" של ס. יזהר. החינוך וסביבו, כרך י' (תשמ"ז-תשמ"ח), עמ' 139־152.
לאור, יצחק. אנחנו ה-12 שבעפר השוחות : קריאה ב"ימי צקלג" של ס. יזהר אחרי 32 שנים. הארץ, ה' בסיון תש"ן, 29 במאי 1990, עמ'
ב 11-ב13 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת
: מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995), עמ'
50־75>
מעפיל, אבי. 'ימי צקלג' : בין מציאות לבדיון. בתוך: אתגר הריבונות : יצירה והגות בעשור הראשון למדינה / העורך, מרדכי בר-און (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ט), עמ' 408־428. <על אירועי הקרב על ח'רבת מחאז בנגב, ספטמבר-אוקטובר 1948>
נבו, גידי. עיצוב המרחב ב'ימי
צקלג'. עיונים בתקומת ישראל, כרך 13 (תשס"ג 2003), עמ' 323־343.
נבות, אמנון. שיירה של חצות? מאזנים, כרך ס"א, גל' 10־11 (תשמ"ח), עמ' 64־70. <על ס. יזהר ובעיקר על הרומן "ימי צקלג">
קורצווייל, ברוך. הערות לפרק מרומאן חדש לס' יזהר.
הארץ, 30 באוגוסט 1957 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 124־133>
Handelsaltz, Michael. "This book still lives, hurts and bleeds".
Modern Hebrew literature (New series), no. 3 (Fall 1989), pp.
15-16 <An interview with S. Yizhar on his book>
Nevo, Gideon.
The realism of S. Yizhar's ימי צקלג (Days of
Ziklag). Hebrew studies, vol. 47 (2006), pp. 299-320.
על "עלילות חומית"
טרסי-גיא, אסתר. "עלילות חומית". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ'
257־263.
על "ברגלים יחפות"
טרסי-גיא, אסתר. "ברגלים יחפות". בספרה:
ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ'
67־69.
ארן, דוד. בעקבות "ילקוט הרעים", "מקדמות" ו"פוסט-מורטם" : על סופרי "דור תש"ח" והספרות שנכתבה עם קום המדינה. על המשמר, ב' בכסלו תשנ"ג, 27 בנובמבר 1992, עמ' 19־20.
בושס, הדה. טעם עדנת היופי הזה. הארץ, 31 במארס 1992, עמ' ב 4.
בלאט, אברהם. השיבה אל גן העדן האבוד של הילדות. הצופה, כ"ח בניסן תשנ"ב, 1 במאי 1992, עמ' 6.
בן-דב, ניצה. לדבר עליו ועל העולם בנשימה אחת. עתון 77, גל' 151־152 (אב-אלול תשנ"ב, אוגוסט-ספטמבר 1992), עמ' 22־25, 54.
ברזל, אלכסנדר. מיהו ה"אנחנו" המבקש מקומו בהמשך הסיפור. דבר, ט"ז בתשרי תשנ"ד, 1 באוקטובר 1993, עמ' 23. <ביקורת על ספריו של ס. יזהר "מקדמות" ו"צלהבים">
בלאט, אברהם. הליכה ומלים מעבר לגבולות. הצופה, המוסף, ג' באדר תשנ"ט, 19 בפברואר 1999, עמ' 10.
גור, בתיה. פלא הבריאה הנשית. הארץ,
תרבות וספרות, כ"ה בסיוון תשנ"ח, 19 ביוני 1998, עמ' ב 14.
לויתן, עמוס. ותעור האביונה. עתון 77, גל' 219 (1998), עמ' 36־38 <חזר ונדפס בספרו
מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשס"ה 2005), עמ' 18־25, בשם: 'סיפור של "אמצע"'>
פרליס, איזה. דיוקן האמן כנער מתבגר. הדאר,
שנה 77, גל' כ"ב (ערב ראש השנה תשנ"ט, 20 בספטמבר 1998), עמ' 30־31.
שץ, אבנר. טבע האהבה ואהבת הטבע.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ב באייר תשנ"ח,
8 במאי 1998, עמ' 26־27.
על "גילוי אליהו"
בלאט, אברהם. מלחמת הקיום והאשליה האמנותית. הצופה, המוסף, כ"ח בתשרי תש"ס, 8 באוקטובר 1999, עמ' 10.
ברקוביץ, עינת. הלם הקרב השני של ס. יזהר. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט' בניסן תשנ"ט, 26 במארס 1999, עמ' 44־45, 47־48, 100.
הולצמן, אבנר. הוא היה שם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ד באייר תשנ"ט, 30 באפריל 1999, עמ' 26־27.
לאור, יצחק. איך היינו בזבזנים, עד מאוד. הארץ, תרבות וספרות, י"ג בסיוון תשנ"ט, 28 במאי 1999, עמ' ב 14.
לב, אלאונורה. לבשורתו צריך להאמין יותר. הארץ, מוסף ספרים, גל' 328 (כ"ה בסיוון תשנ"ט, 9 ביוני 1999), עמ' 1, 57.
לויתן, עמוס. לפתע המוות, לאט החיים. עתון 77, גל' 232 (תמוז תשנ"ט, יוני 1999), עמ' 32־35 <חזר ונדפס בספרו: מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשס"ה 2005), עמ' 9־17>
מלצר, יורם. מהומת אלוהים. מעריב,
מוסף שבת - ספרות וספרים, ז' באייר תשנ"ט, 23 באפריל 1999, עמ' 27.
עוז, עמוס. יזהר יקר.
הארץ, תרבות וספרות, י"ד בתשרי תשס"ז, 6 באוקטובר 2006, עמ'
1 <מכתב אל ס. יזהר שכתב עמוס עוז אחרי קריאה ברומאן "גילוי אליהו">
פלדמן, אהובה. פניה של "הישראליות" בשלוש יצירות של המלחמה. נתיב, שנה 14, חוב' 84 (2002), עמ' 114־120 <עיון ביצירות "גילוי אליהו" לס. יזהר, "כיפור" (סרט) לעמוס גיתאי ו"תאום כוונות" לרב חיים סבתו>
פלדמן, אהובה. פנים של "ישראליות". גג, גל' 8 (2003), עמ' 26־35 <מלחמת יום הכיפורים כחוויה מכוננת: עיון ביצירות "גילוי אליהו" לס' יזהר, "כיפור" לעמוס גיתאי ו"תאום כוונות" לחיים סבתו>
שקלובסקי, רחל. הערך המוחלט של חיי היחיד. עתון 77, גל' 232 (תמוז תשנ"ט, יוני 1999), עמ' 12.
שקלובסקי, רחל. אבנים במלחמת התרבות. עתון 77, גל' 260 (חשון תשס"ב, אוקטובר 2001), עמ' 14, 15.
יזהר סמילנסקי, בנו של זאב סמילנסקי,
איש העלייה השניה, נולד ברחובות בכ"ט באלול תרע"ו, 27 בספטמבר 1916. סיים
את בית-הספר התיכון בעיר הולדתו ובית-המדרש למורים בבית-הכרם בירושלים. היה מורה ביבנאל, כפר הנוער בן-שמן ובבית-ספר תיכון ברחובות. למד באוניברסיטה העברית בירושלים
ובארצות-הברית והיה חבר כנסת (1948־1967) מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה
ומטעם רפ"י מהששית. ס. יזהר היה מרצה בכיר לחינוך באוניברסיטה העברית
בירושלים ופרוספדור מן המניין לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. פירסומו הראשון היה בסיפור "אפרים חוזר לאספסת" שפורסם בכתב-העת
'גליונות' בעריכת יצחק למדן, אשר העניק לו את שם-העט 'ס. יזהר'.
יצירתו "ימי צקלג" זיכתה אותו בפרס ישראל לשנת תשי"ג. כמו כן זכה בפרס ברנר
לספרות. נפטר בכ"ז באב תשס"ו, 21 באוגוסט 2006.
תרגום: