יליד הארץ. בן להורים יוצאי
הונגריה, ניצולי השואה. גדל והתחנך ברמת-גן. למד בבית ספר בליך ברמת-חן ולקראת
שירותו הצבאי התנדב להדרכת חבורות-רחוב בנתיבות ולאחר מכן שרת בצנחנים. אחרי
הצבא החל ללמוד ספרות ולשון עברית, יחסים בינלאומיים ובלשנות באוניברסיטה העברית.
במקביל ללימודים, תואר ראשון ושני, יגאל שוורץ ניהל את בית-עגנון ולימד בגמנסיה
רחביה. עבודת הדוקטורט: 'אמנות הסיפור של אהרן ראובני' (1989), הכין בהנחיית
פרופ' גרשון שקד שראה בו את תלמידו וממשיך דרכו האקדמית. ב-1985 התמנה לעורך
הסיפורת בהוצאת 'כתר', תפקיד אותו מילא עד 1994. במסגרת תפקידו ייסד וערך את
הסדרה 'צד התפר' בה יצאו לאור מכתבי עמוס עוז, דוד שיץ,
אהרן אפלפלד וכן אברהם
הפנר, חנה בת שחר, יואל הופמן,
איתמר לוי, אמנון נבות ואחרים. ב-1998 זכה במשרת
ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, אבל כעבור שנה וחצי הודיע
על המעבר לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כיום פרופ' שוורץ הוא ראש המחלקה
לספרות עברית וראש מרכז "הקשרים" לחקר הספרות היהודית והישראלית באוניברסיטה.
מחקריו עוסקים ביצירותיהם של סופרים עבריים בני דורות שונים:
ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), ש"י עגנון,
אהרן אפלפלד,
דוד שיץ ועוד.
הוא העורך של כתב העת "מכאן" לחקר הספרות העברית, ועורך-שותף של כתב העת האלקטרוני
BGU Review, וכן יועץ המערכת של הוצאת הספרים 'כתר'.
[צילום: אייל טואג]
לחיות כדי לחיות : אהרן ראובני – מונוגרפיה (ירושלים : יד יצחק בן-צבי
: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ג 1993)
קינת היחיד ונצח השבט : אהרן אפלפלד – תמונת
עולם (ירושלים : כתר : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית
בירושלים, 1996) <תורגם לאנגלית>
Aharon Appelfeld : from individual lament
to tribal eternity / translated by Jeffrey M. Green ; foreword by Arnold
J. Band (Hanover, NH : Brandeis University Press, published by University
Press of New England, 2001)
מה שרואים מכאן : סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה
(אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ה 2005)
<עריכה - זיסי סתוי>
הידעת את הארץ שם הלימון פורח : הנדסת האדם ומחשבת המרחב בספרות
העברית החדשה (אור יהודה : דביר, 2007) <כולל: "מפות
ספרותיות-מרחביות", מאת יפעת הכט>
עריכה:
אפס שתיים : כתב עת לספרות (ירושלים : כתר, תשנ"ב) <בשיתוף
צרויה שלו> <פסק להופיע>
ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד (תל-אביב
: הקיבוץ המאוחד, 2000) <בשיתוף יהודית בר-אל, ותמר ס. הס>
אהרון ראובני – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד,
1992) <ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה>
המאירי, עירית. יגאל שוורץ: צער והקלה. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת, כ"ח באב תשנ"ד, 5 באוגוסט 1994, עמ' 27 <ריאיון עם יגאל שורץ,
העורך הפורש של סדרת "צד התפר" שבהוצאת "כתר">
לורי, אביבה.
שוורץחייע.הארץ, מוסף הארץ, 17 ביוני 2005, עמ' 32-34, 36.
פז, מירי. פסיכולוג, גננת ובעל אישיות פתוחה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ד בחשוון תשס"ה, 29 באוקטובר 2004, עמ'
28. <ראיון עם יגאל שוורץ אודות הכישורים הנדרשים מעורך ספרים, ועל ארבע שנות פעילות מרכז "הקשרים" שהקים באוניברסיטת בן-גוריון>
לאור, יצחק.מרובב בכתמי זיעה ושמן שיזוף ודמעות.הארץ, תרבות וספרות, ז' באב תשס"ה, 12 באוגוסט 2005, עמ' ה 2. <"תאוות מיפוי אפשרית רק אם יש לה מרכז. מה המרכז של יגאל שוורץ? באין "נרטיב אחר" במרכז מצוי רק המבקר והאגו שלו">
לוינסון, אריאל. שאלות ישנות, שבילים חדשים. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 577־581.
על "הידעת את הארץ שם הלימון פורח"
רז-קרקוצקין, אמנון. המקום שבו צומחת החרדה.
עתון 77, גל' 335 (כסלו תשס"ט, דצמבר 2008), עמ' 19־21.
יליד הארץ. בן להורים יוצאי
הונגריה, ניצולי השואה. גדל והתחנך ברמת-גן. למד בבית ספר בליך ברמת-חן ולקראת
שירותו הצבאי התנדב להדרכת חבורות-רחוב בנתיבות ולאחר מכן שרת בצנחנים. אחרי
הצבא החל ללמוד ספרות ולשון עברית, יחסים בינלאומיים ובלשנות באוניברסיטה העברית.
במקביל ללימודים, תואר ראשון ושני, יגאל שוורץ ניהל את בית-עגנון ולימד בגמנסיה
רחביה. עבודת הדוקטורט: 'אמנות הסיפור של אהרן ראובני' (1989), הכין בהנחיית
פרופ'