ברוך תור־רז (טוריס), יליד תל אביב (ז' בחשוון תרצ"ז, 23 באוקטובר
1936). גדל והתחנך בעיר מולדתו. בזמן לימודיו עבד כנער מתלמד בבית דפוס, שם ערך, כפי
שהוא עצמו מעיד, את היכרותו הראשונה עם עולם הספר. לאחר שירותו הצבאי עסק בחינוך ובהדרכת
מבוגרים, ובשנת 1968 התמנה לשמש כארכיונאי ראשי של מפלגת העבודה.
את סיפוריו הראשונים פרסם המחבר בשבועונים לילדים. רבים מסיפוריו עוסקים בארץ ישראל,
ובשאיפה לשימורם של חיי פשטות טהורים ואידיליים בארץ. בסיפוריו אלה מאניש המחבר את
בעלי החיים בטבע ודרך עלילותיהם הוא מבטא ביקורת כלפי אלה שפוגמים באותו עולם אידילי
מתוך שיקולים כלכליים וחמדנות לשמה. זכה בפרס אנדרסן בשנת 1996. רעייתו,
שלומית תור־רז.
אבישי, מרדכי. עלם יהודי בסלוניקי. על המשמר, 23 במארס
1990, עמ' 21
הגורני, אברהם. לשפניולית באהבה. דבר, י"ב באב תש"ן, 3 באוגוסט
1990, עמ' 20<נדפס גם בספרו: משא ועיון : מסות על לשון,
חינוך וספרות (תל-אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 149־150>
כהן, אדיר. הילד הזה הוא אויבי. הארץ, 29 במארס 1990, עמ' ב
5
רפאל, שמואל. זיכרונות משאלוניקי. הארץ, ז' בשבט תש"ן, 2 בפברואר
1990, עמ' ב 8
על "רעב רק לעוגה"
רות, מרים. (1) ספר שירים מיוחד... ספרות ילדים ונוער,
כרך י"ז, גל' 2 (1990), עמ' 47־49
על "מעשה בכוכבון שלא רצה לישון"
ברגסון, גרשון. [ביקורת]. ספרות ילדים ונוער, כרך י"ט, גל' 3
(1993), עמ' 52־53