נולד וגדל ברמת-גן, דור שמיני בארץ, בן למשפחה ירושלמית ממוצא גרמני. הוא למד בתיכון "תלמה ילין" במגמת מוסיקה. בצבא שירת בחיל שלישות ואחר כך חתם לשירות קבע ביחידת המחשבים של צה"ל, ממר"ם. בגיל 24 החל ללמוד מוסיקה באוניברסיטת תל אביב. הוא היה סטודנט מצטיין, זכה בפרסים על קומפוזיציות שחיבר. בתקופת לימודיו זכו יצירותיו במספר פרסים. "סימפוניה קאמרית" פרי עטו בוצעה בדיסלדורף בשנת 1986. אבל, כפי שהעיד על עצמו, "החומר גבר על הרוח" והוא נמשך לעולם המחשבים, שם עבד במשך כמה שנים. כשהיה בן 28 נישא לאשתו הראשונה, אורית, שממנה התגרש כעבור שלוש שנים. לשניים ילדים משותפים - אסף ועדי, שניהם מוסיקאים צעירים. את אשתו השנייה מיכל, הכיר אדלמן באמצעות צ'ט באינטרנט. הם נפגשו לראשונה במסיבה של קבוצת הצ'ט שלהם. השניים נישאו בקפריסין ב־1999.בשנים האחרונות התגוררו בגבעת חן עם בנם המשותף איתי. את ספרו הראשון, שיצא לאור ב־1993, כתב אדלמן בתקופת משבר בחייו האישיים. בשנות ה־30 לחייו, לאחר גירושיו, החל לכתוב את ספר המתח הראשון שלו, "קונצ'רטו למרגל ולתזמורת". הסופר אמנון ז'קונט, ששימש אז עורך ספרי המתח בהוצאת כתר, האמין בכישרונו של אדלמן - אף על פי שבא מעולמות אחרים, עולם המחשבים ועולם המוסיקה, ולא מעולם הספרות. ב"קונצ'רטו למרגל ולתזמורת" פרש אדלמן עלילת ריגול סבוכה המתרחשת סביב הכנסייה הרוסית בירושלים, ומשלבת אנשי שב"כ ומוסיקולוג אחד. הספר - כמו כל ספריו של אדלמן - קיבל ביקורות אוהדות. אחרי פרסומו חזר אדלמן להשלים את התואר הראשון שלו בקומפוזיציה והמשיך ללימודי תואר שני. כעבור שש שנים פירסם את ספרו הבא, "משוואה עם נעלם אחד", שהיה לרב מכר מצליח. אחריו פירסם את "החתונה", "בסימן ונוס", ומספר חודשים לפני מותו את "שעות מתות", העוסק בקשר הסבוך שבין המערכת הרפואית, תעשיית התרופות והממסד הביטחוני. עלילת הספר נפתחת במות בתו של מיליונר ישראלי על שולחן הניתוחים בבית החולים. בשנים האחרונות שימש אדלמן עורך ספרי המתח של כתר. הוא אף כתב תסריטים לטלנובלה "השיר שלנו" בערוץ יס, ופירסם מדור מחשבים ב"ידיעות אחרונות". ספרו "החתונה" עובד לאחרונה לסרט על ידי הבמאי דורון ערן. "אני יודע ומסכים מראש ומעיד על עיסתי שספרות המתח מונחת על מדף אחד נמוך יותר מהספרות הקאנונית", אמר אדלמן בראיון ל"הארץ" ב־2000. "אני כנראה טוב בזה ולכן מגדיר את עצמי כסופר מתח. אין לי עדיין כלים לכתוב כתיבה אחרת. כשיהיו לי, לא אכתוב יותר ספרי מתח אלא ספרים אחרים. לא נורא. בינתיים זה בידור". נפטר ב־5 באוגוסט 2004.

ספריו:

• קונצ'רטו למרגל ולתזמורת (ירושלים : כתר, 1993) <תורגם לגרמנית>

• Konzert für Spion und Orchester / tr. Ulrike Harnisch (Frankfurt am Main : Eichborn, 2003)

• משוואה עם נעלם ( ירושלים : כתר, 1998) <זכה בפרס ספר הזהב לשנת 1999; תורגם לגרמנית>

• Gleichung mit einem Unbekannten / tr. Markus Lemke (Frankfurt am Main : Eichborn, 2002)

• בסימן ונוס (ירושלים : כתר, 2000)
• חתונה (ירושלים : כתר, 2000)
• שעות מתות (ירושלים : כתר, 2004)

עריכה:

• מרגל של אחד באפריל / א. (ירושלים : כתר, 2000)
• מבוא לאהבה / אמנון ז'קונט (ירושלים : כתר, 2001)
• דואט בביירות / מישקה בן דוד (ירושלים : כתר, 2002)

ספרי מחשב:

• לוטוס 1-2-3 למתקדמים – שפת המקרו (רמת־גן : הוד־עמי, תשמ"ח 1987)
• DOS-6 -- שימושים מתקדמים (רמת־גן : פוקוס מחשבים, 1993)
• חלונות פתוחים : שימושים מתקדמים ב-Windows (הרצליה : הוד־עמי, תשנ"ה 1994)
• Help! - שימושים חכמים בחלונות (תל־אביב : ידיעות אחרונות,1998)

על המחבר ויצירתו:

על "קונצ'רטו למרגל ולתזמרת"

• מירן, ראובן. הטובים והרעים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ז בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1993, עמ' 22־23.
• רוזנבלט, ישראל.  התזמורת המזייפת. מעריב, ספרות אמנות, כ"ב בסיוון תשנ"ג, 11 ביוני 1993, עמ' 33.

על "משואה עם נעלם"

• בורובסקי, דגנית. זחוח־דעת מן הצפון. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ב' בניסן תשנ"ט, 19 במארס 1999, עמ' 28.
• כהן, טל. משוואה עם נעלם מאת אורי אדלמן: ספרות מתח ישראלית באיכות מפתיעה  האייל הקורא <כ"ע מקוון>, 30 באוקטובר 1999.
• עבדי, אלונה. פוץ וסנוב, אבל חמוד. הארץ, מוסף ספרים, גל' 307 (כ"ה בטבת תשנ"ט, 13 בינואר 1999), עמ' 6.
• צהר, רעי. סקס, הומור, מתח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ' בטבת תשנ"ט, 8 בינואר 1999, עמ' 28.

על "בסימן ונוס"

• אשרוב, ארז.  היקיצה הגדולה.  כל־יום ספרות, <כ"ע מקוון>, 6 באוגוסט 2004
• בורובסקי, דגנית. גיבור לא כל־כך חכם. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט בחשוון תשס"א, 17 בנובמבר 2000, עמ' 28.
• הירש, אלי.  מי הפרקליט שלך.   ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ד באייר תש"ס,19 במאי 2000, עמ' 27־26
• מירן, ראובן. חף מיהירות ומכבד את האינטליגנציה של קוראיו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 381  (י"א בסיוון תש"ס, 14 ביוני 2000), עמ' 18.

על "חתונה"

• הרטוגזון, עידו. ארבעה שקלים באגד. מגזין במה
<כ"ע מקוון>, 18 באוגוסט 2000

על "שעות מתות"

• דויטש, חיותה. אז מה קרה הלאה? הצופה, המוסף, ב' באייר תשס"ד, 23 באפריל 2004, עמ'15.
• ארטמן, טלי.פינה חמה לשב"כ. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט' באייר תשס"ד, 30 באפריל 2004, עמ' 28־27.
• סיכסק, איימן. עלילה בלי עיגולים. הארץ, תרבות וספרות, א' בסיוון תשס"ד,21 במאי 2004, עמ'ה 2 .
• בורובסקי, דגנית. קל לזהות את הרעים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ט בסיוון תשס"ד, 18 ביוני 2004, עמ' 22.
• שגיא־ברג, שרון."שעות מתות" : ראיון עם אורי אדלמן. מגזין במה <כ"ע מקוון>, 21 ביוני 2004
• רכס, אבינעם.  בשם "המערכת".  הארץ, מוסף ספרים, גל' 601 (ט"ו באלול תשס"ד, 1 בספטמבר 2004), עמ' 8 (פורסם גם בהארץ Online)

עם פטירתו של אורי אדלמן:

• מנהיים, נועה.  לפעמים אין סיבה.  ידיעות אחרונות Ynet <מקוון>, 6 באוגוסט 2004
• שדה, תותי [גלי פיאלקוב].  הסופר מת הלילה [שיר].  במה חדשה (כ"ע מקוון>, 6 באוגוסט 2004
• לב־ארי, שירי.  באמצע העלילה.  הארץ Online <מקוון>, 8 באוגוסט 2004
• שגיא־ברג, שרון.  אורי אדלמן - יהי זכרו ברוך.  מגזין במה <כ"ע מקוון>, 8 באוגוסט 2004
• גרימלנד, גיא. "סופר מחונן ואיש מחשבים מהדרגה העליונה" : מוטי סדובסקי, חבר קרוב של אורי אדלמן ... מספיד את אחד האנשים המוכרים בקהילת ההיי טק והספרות.  DailyMaily <כ"ע מקוון>, גל' 3775 (9 באוגוסט 2004)
• ז'קונט, אמנון. סיפור מרתק וחוויה קיומית: אורי אדלמן, סופר מתח, מוסיקאי, איש מחשבים. שבעה למותו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת -ספרות, כ"ו באב תשס"ד, 13 באוגוסט 2004, עמ' 27.
• אשד, אלי.רקויאם לסופר ריגול.   היקום של אלי אשד <מקוון>, 13 באוגוסט 2004

קישורים:

• המכון לתרגום ספרות עברית
• אורי אדלמן בויקיפדיה
• פרק מ"בסימן ונוס "
• פרק מ"שעות מתות "

• אורי אדלמן ב'מועדון הקריאה'

חפש בלקסיקון הספרות העברית חפש ברשת

לראש הדף

לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר