שלום לוריא (1920–2011)

<בהכנה>

Shalom Luria

    שלום לוריא, חוקר, מתרגם, עורך ומורה, נולד בקייב, אוקראינה בה׳ באלול תר״ף, 19 באוגוסט 1920 להוריו רבקה וזליק קלמנוביץ. ב-1921 נמלטה משפחתו לליטא העצמאית והשתקעה בעיר פונבז׳. כאשר היה בן שמונה נדדה המשפחה לווילנה והשתקעה בה. בקן השומר הצעיר בווילנה פגש לראשונה את אבא קובנר, שלימים ערך את כתביו. בסיום לימודיו החליט לעלות לארץ ישראל, בין השאר גם כדי להשתמט מהשירות בצבא הליטאי. הוא עלה לבדו ארצה ב-1938, הצטרף לקן השומר הצעיר בחיפה וב-1940 הצטרף עם חבריו לקיבוץ מרחביה, שבו הוא חבר עד יום מותו.
    אביו, זליג הירש קלמנוביץ׳, היה עיתונאי יידיש ומורה לעברית, ולימים מהאישים הבולטים בגטו וילנה. היומן הסודי שכתב בסתר משמש מקור נאמן לקורות הגטו ולהשמדת יהודי וילנה (יומן בגטו וילנה וכתבים מהעיזבון שנמצאו בהריסות, 1977). הוא נרצח במחנה באסטוניה ב-1944. לוריא קרא את שם משפחתו על שם משפחת אמו העברי, בעצה אחת עם אביו, כשזה ביקר בארץ, ערב השואה, כביטוי לרצונו להתערות בארץ.
    בקיבוץ מרחביה עסק לוריא שנים רבות בהוראה ובחינוך. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת גולני, ולאחר מכן למד הוראה בסמינר הקיבוצים, ספרות עברית ומקרא באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטת תל אביב השלים את לימודי התואר השני בספרות עברית, ובאוניברסיטה העברית בירושלים כתב את עבודת הדוקטור שלו בהנחיית שמואל ורסס. נושא עבודתו היה: ״לשון פיגורטיבית ביצירתו הדו-לשונית של מנדלי מוכר-ספרים״ (1977).
    מפעל חייו היה מחקר ספרות ותרבות היידיש בעברית. הוא היה היוזם, המייסד והעורך של כתב העת דפים למחקר בספרות של אוניברסיטת חיפה. ב-1993 הקים עם אחרים את כתב העת חוליות, שהוקדש לחקר ספרות ותרבות היידיש בעברית. אחת-עשרה כרכים של כתב העת יצאו לאור, והם היוו במה מרכזית למחקר היידיש בעולם היהודי כולו.
    לוריא תירגם מיידיש כמה יצירות חשובות, לחלקן הוסיף מבוא או אחרית דבר וחלקן אף אייר. בהן: הגטו לוחם: צעירי הבונד בגטו ורשה (2001); כתבים באבם, מאת מנדלי מוכר ספרים (1994); על נהרות בבל, מחזה תנ״כי מאת יצחק קצנלסון (1995); באהבה ובכאב: פרקי זיכרון על דוד הופשטיין (1998); הברנש הקטן, מאת מנדלי מוכר ספרים (2003); מעשיות בחרוזים, מאת דער נסתר (הנסתר; 2004); מאוצר סיפורי הנסתר, מאת דער נסתר (2006).
    תחום לעצמו במפעלו הספרותי הוא חקר כתבי אבא קובנר ועריכתם. ב-1981 ערך את ספר המסות של קובנר על הגשר הצר. ב-1988 ערך את הילקוט מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו של אבא קובנר. מגילות העדות יצא לאור בעריכתו ב-1993. מלבד אלה פירסם לוריא מאות מאמרי מחקר בספרות, ביידיש ובעברית, חלקם לא כונסו בספרים.
    שלום לוריא נפטר בי״ג באדר א׳ תשע״א, 17 בפברואר 2011 ונטמן בבית העלמין בקיבוצו, מרחביה.

       

נכתב על-ידי אלישע פורת עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים:   ] 

ספריו:
עריכה:
על המחבר ויצירתו:
  • סדן, דב. על דרכו ופעלו של שלום לוריא.  דבר, כ״ז באלול תשמ״ח, 9 בספטמבר 1988, עמ׳ 18.
קישורים:
Wikidata – Q111611015 J9U – 987007264881105171 NLI – 000086558 LC – n79138784 VIAF – 90734153
עודכן לאחרונה: 15 באפריל 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף