אברהם בן אריה וילנסקי נולד בעיירה שצ'וצ'י שבפלך לומז'ה, פולין, ביום א' בכסלו תר"ן, 24 בנובמבר 1889. בהיותו בן 8 עברה משפחתו להתגורר בעיר ביאליסטוק. את חינוכו קיבל ב"חדרים" ובגיל 13 בישיבה בראשות הרב ר' זלמן סנדר שפירא בעיירה קרינקי ולבסוף בגימנסיה רוסית בוילנא. בסוף דצמבר 1911 יצא לארץ-ישראל וביום כ' בטבת תרע"ב, 10 בינואר 1912 הגיע ארצה. בארץ עסק בהוראה בכנרת, בשפיה, בצפת, בנס-ציונה, ברחובות ומשנת 1927 עד ליציאתו לגמלאות ב-1949 – בתל-אביב.
    עוד בהיותו נער, תלמיד הגימנסיה בוילנא, פרסם שיר ביידיש בירחון לעבען און וויסענשאפט, בעריכת ש. הורוויץ. בארץ פירסם סיפור קצר בשם "מעשה באדם שלבו הלך שבי" בכתב העת האחדות שבעריכת י"ח ברנר (שנה שלישית, גל' 24, ד' בניסן תרע"ב). בשנת 1953 יצא לאור בהוצאת ב. ברלוי ספר סיפורים לילדים (לילדיו) בשם הציפור הקטנה. באותה שנה נדפס גם סיפור קצר פרי עטו בהדור בשם "קלפים ונימפות". בשנת 1964 הופיע ספר שיריו בהוצאת "קרית ספר" בשם ערבית – פרי יצירה של שנה ומחצה.
    המורה אברהם וילנסקי נפטר בתל אביב בי"ט באלול תשכ"ה, 16 בספטמבר 1965.
[מקורות: ארכיון ג. קרסל, הספריה הלאומית בירושלים]

• הצפור הקטנה, ועוד ספורים (תל אביב : ב. ברלוי, תשי"ד 1953) <ציורים – איזה>
• ערבית (ירושלים : קרית ספר, תשכ"ד 1964) <איורים – ש. וגינסקי>