מירה
(מרים) שפלן (בת חיה ויעקב אידלסון) נולדה בעיירה רומני בפלך פולטבה שבאוקראינה בו'
בתשרי תרס"ט, 1 בספטמבר 1908. אביה היה סוחר תבואות ועצים אמיד ועמד בראש משפחה
גדולה (תשעה ילדים). עם פרוץ המהפכה הבולשבקית ב-1917, עברה המשפחה לסט. פטרסבורג,
שם הצטרפה מירה לתנועת הנוער הציונית צ.ס. (ציונים סוציאליסטיים). שם פגשה בגיל
16 את זרח
שפלן, ולימים נישאה לו. עקב פעילותה הציונית נאסרו מירה וזרח על ידי השלטון
הקומוניסטי והוגלו מזרחית להרי אורל. זרח שפלן שוחרר ב-1927 ועלה ארצה (הצטרף
לקבוצת כנרת) ומירה שוחררה ועלתה ארצה ב-1928. שנה חייתה
בתל-אביב והייתה מבקרת את זרח בכנרת. ב-1931 התקבלה מירה לחברות בכנרת, נישאה
לזרח והקימו בה את ביתם. ב-1934 נולד בנם, יצחק, שנקרא על שם אחיה הבכור של מירה, שהיה
עילוי ונפטר ממחלה בגיל צעיר. מירה הצטרפה לעבודה בכרם עם זרח, שהתמסר לענף הכרם
כל חייו. היא התמידה בכך 33 שנים, גם כשעסקה בעבודות אחרות (בעיקר בנוי) או בלימודים.
הקפידה לבוא לעונות הבציר ולהצטרף לצוות הכרם. באריזת הענבים התמידה ממש עד שנותיה
האחרונות. בשנים 1947־1950 הייתה מורה ומדריכה של חברת הנוער "מעוז" (ילדים ניצולי
שואה), ושימשה להם כאם. שנים רבות נשמר הקשר ביניהם. ב-1952 שימשה מורה ומדריכה
לחברת הנוער "להב" וב-1955 יצאה ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים ושילבה
שם עבודה בלימודים וקיבלה תעודת בוגר אוניברסיטה בספרות. מירה בעלת רגשות עזים, התפעמה
מהנוף, מהארץ ומחיי הקיבוץ, התחילה לכתוב שירים, שהתפרסמו בכתבי עת וירחונים שונים.
בתשכ"ה 1964, יצא לאור ספר שיריה "על חודי כוכבים" בהוצאת מחברות לספרות. ב-1969 קיבלה פרס עידוד ליוצרים של המועצה האזורית עמק הירדן על ספר שיריה.
זרח נפטר באוגוסט 1981. באמצע שנות ה-80 החלה לעבוד במכבסה של הקבוצה. בעקבות תקלה
במקום עבודתה נפגעה מירה. בשנותיה האחרונות התגוררה בבית-הדר ועבדה ב"הדרית".
מירה נפטרה בכ"א באדר תשנ"ו, 13 במארס 1996. במשך שנות חייה היו
לה בכנרת ומחוצה לה חברות בנפש, ויוצרים שהעריצו אותה, מנהיגי ציונות, סופרים, שחקנים
ומשוררים, שבקשר אתם התמידה כל חייה. מירה הספידה רבים מהחברים הותיקים והצעירים
שהלכו לעולמם, ידעה לבטא כל אדם בייחודו ודמותו. למירה הייתה משפחה גדולה של קרובים,
שעלו מרוסיה במשך כל שנות קיום המדינה והתיישבו בארץ. חלקם היו פעילים בתנועה הקיבוצית,
בממשלה, במדע, ברפואה, בהנדסה, באדריכלות ועוד. בעיזבונה נמצאו שירים
רבים, יומנים וכתובים שלה שלא יצאו לאור. השאירה אחריה את בנה יצחק, כלתה טובה,
הנכד רענן ומשפחתו ו-2 נינים.
[מקורות:
אתר קבוצת כנרת]
[תודה לרוחמה ברגמן]