שמעון הלקין נולד
בדובסק, פלך מוהילוב בבלארוס בי"ב בחשון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898. ב-1914 היגר עם
הוריו לארצות הברית. הלקין השלים לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1928. משנת 1920, עוד בהיותו סטודנט,
עסק בהוראה במוסדות יהודיים שונים. עלה לארץ לראשונה בשנת 1932, ושהה בארץ כשבע שנים כמורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב. בשנת 1939 חזר לארצות הברית, שם לימד במוסדות שונים והגיע למעלת פרופסור ללשון וספרות עברית. בשנת 1949 נקרא לשמש כפרופסור לספרות עברית חדשה
באוניברסיטה העברית בירושלים, בה שימש, בין השאר, כראש החוג עד לפרישתו. לאחר יציאתו לגמלאות חזר כפרופסור למדעי היהדות בבית
המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק. הוא היה מורה מעולה, חוקר ספרות מקורי, מתרגם מצוין שתרגומיו מהספרות האנגלית מוכרים עד היום. היה במשך שנים רבות מראשי המדברים בתחום הספרות העברית ובשל פועלו אף זכה לפרס ישראל, בשנת 1975, בתחום הספרות היפה.
שמעון הלקין היה משורר עברי מקורי. ראשית כתיבתו ב-1917 (בהיותו בן 18) ויצירותיו
פורסמו ב"התורן", "מקלט", "התקופה" ועוד. כתב שירה קשה ואינטלקטואלית, שהייתה רחוקה מהשירה העברית הארצישראלית. השוני בטעם והמרחק הגאוגרפי לא הקלו את התקבלותו כמשורר מוכר. ביצירתו השירית בולטת בייחודה הפואמה "יעקב רבינוביץ' בירמות". זוהי פואמה פארפסיכולוגית מקורית ומפתיעה, שלא נכתבו כמוה בספרותנו מאז ועד היום. הלקין כתב גם פרוזה עברית מקורית ולא קלה. הטרילוגיה שלו על חיי מהגר אינטלקטואל, "יחיאל ההגרי", היא יצירה מורכבת שלא זכתה להימנות עם הספרים שהתחבבו על קוראי העברית. באופן כללי ניתן לומר ששירתו המקורית והפרוזה המקורית שלו, היו "ספרות לסופרים", נתקבלו רק על ידי מיעוט מובחר של קוראים ולא חילחלו לרשימות הקריאה של הדור.
בתחום התרגום פרץ הלקין והפך למתרגם מוכר וידוע, בעיקר בזכות תרגומו המופלא ל"עלי עשב" של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. שיריו של ויטמן, דרך תרגומו של הלקין, השפיעו על כתיבת השירה העברית באותן שנים, ובמיוחד ניכר הדבר בשירתו של ע. הלל הצעיר.
שמעון הלקין נפטר בירושלים והוא בן 89. [מקורות:
קרסל,
ויקיפדיה,
שאנן²,
גרנות², 'דבר
השבוע']
[צילום: בנו רותנברג]
וייזר, רפאל. ביבליוגראפיה של כתבי שמעון הלקין : בשירה
בפרוזה במסה ובתרגום ושל מאמרים שנכתבו עליו ועל יצירתו. בתוך: ספר
היובל לשמעון הלקין : במלאות לו שבעים וחמש שנים / ערכוהו
בעז שכביץ ומנחם פרי (ירושלים : ראובן מס, תשל"ה 1975), עמ' 11-39.
וייזר, רפאל. ביבליוגרפיה של כתבי שמעון הלקין ומה שנכתב עליו ועל יצירתו בין השנים תשל"ד-תשמ"ט.
מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ב (תש"ן), עמ' 39־49.
ספרים:
מחקרי ספרות : מוגשים לשמעון הלקין / בעריכת עזרא פליישר
(ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל"ג 1973) תוכן הענינים
ספר היובל לשמעון הלקין : במלאות לו שבעים וחמש שנים / ערכוהו
בעז שכביץ ומנחם פרי (ירושלים : ראובן מס, תשל"ה 1975)
תוכן הענינים:
אברמוביץ, צילה.תפקודן של תבניות אנאלוגיות ברומן שמזרם התודעה : עיון ב"עד משבר" לש' הלקין (תל-אביב, תשל"ח 1978) <עבודת גמר לתואר "מוסמך". אוניברסיטת תל-אביב, תשל"ח>
אברמוביץ, צילה.עקרונות לבדיקה של קשרים סטרוקטוראליים ביצירתו של יוצר - החלתם על יצירתו של ש. הלקין (תל-אביב, 1984) <דיסרטציה--אוניברסיטת תל-אביב>
שכביץ, בעז. יערות מתוהמים : אפיסודות
בביוגראפיה ליטראריה של שמעון הלקין (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : מכון כץ
לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ב 1982)
זנדבנק, שמעון. "יוחי" ו"אלאסטור": המשורר הבוחר באין. בספרו
שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976), עמ'
103־121 <חזר ונדפס בקובץ שמעון הלקין : מבחר מאמרים על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
דן לאור (תל אביב : עם עובד, תשל"ח 1978), עמ'
107־126>
גיל, משה. ש. הלקין המספר. גליונות, כרך
כ"ג, גל' ה'-ו' (תשרי-כסלו תש"י), עמ' 138־142 <חזר ונדפס בספרו כתבים
נבחרים/ עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה
אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 163־169>
קרטון-בלום, רות. ואריאציות על ים ואהבה : עיון בשירו
של שמעון הלקין "פוגה בדרך תרשישה" עם הופעת 'שירים תרע"ז-תשל"ג'.
מאזנים, כרך מ"ה, גל' 5 (תשרי תשל"ח, אוקטובר 1977), עמ' 293־300.
קרמר, שלום. התעצמותו הראשונה של הלקין.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"ב, גל' 1 (1975), עמ' 6־11 <על הסיפור "גולים" מאת שמעון הלקין>
על "על האי"
אפשטיין, אברהם. שירתו של שמעון הלקין.
ספר השנה ליהודי אמריקה, כרך י'-י"א (תש"ט 1949), עמ' 570־582.
על "יחיאל ההגרי"
דן, יוסף. יחיאל ההגרי: מיסטיקן ללא דת. בספרו: הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן :
מסדה, 1975), עמ' 128־135.
וויינר, חיים. "יחיאל ההגרי". בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר
(ירושלים : קרית-ספר, תש"ך 1960), עמ' 115־116 <פורסם לראשונה ב"הדואר",
29 ביולי 1929>
שמעון הלקין נולד
בדובסק, פלך מוהילוב בבלארוס בי"ב בחשון תרנ"ט, 28 באוקטובר 1898. ב-1914 היגר עם
הוריו לארצות הברית. הלקין השלים לימודיו באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1928. משנת 1920, עוד בהיותו סטודנט,
עסק בהוראה במוסדות יהודיים שונים. עלה לארץ לראשונה בשנת 1932, ושהה בארץ כשבע שנים כמורה בבתי ספר תיכוניים בתל אביב. בשנת 1939 חזר לארצות הברית, שם לימד במוסדות שונים והגיע למעלת פרופסור ללשון וספרות עברית. בשנת 1949 נקרא לשמש כפרופסור לספרות עברית חדשה
באוניברסיטה העברית בירושלים, בה שימש, בין השאר, כראש החוג עד לפרישתו. לאחר יציאתו לגמלאות חזר כפרופסור למדעי היהדות בבית
המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק. הוא היה מורה מעולה, חוקר ספרות מקורי, מתרגם מצוין שתרגומיו מהספרות האנגלית מוכרים עד היום. היה במשך שנים רבות מראשי המדברים בתחום הספרות העברית ובשל פועלו אף זכה לפרס ישראל, בשנת 1975, בתחום הספרות היפה.
שמעון הלקין היה משורר עברי מקורי. ראשית כתיבתו ב-1917 (בהיותו בן 18) ויצירותיו
פורסמו ב"התורן", "מקלט", "התקופה" ועוד. כתב שירה קשה ואינטלקטואלית, שהייתה רחוקה מהשירה העברית הארצישראלית. השוני בטעם והמרחק הגאוגרפי לא הקלו את התקבלותו כמשורר מוכר. ביצירתו השירית בולטת בייחודה הפואמה "יעקב רבינוביץ' בירמות". זוהי פואמה פארפסיכולוגית מקורית ומפתיעה, שלא נכתבו כמוה בספרותנו מאז ועד היום. הלקין כתב גם פרוזה עברית מקורית ולא קלה. הטרילוגיה שלו על חיי מהגר אינטלקטואל, "יחיאל ההגרי", היא יצירה מורכבת שלא זכתה להימנות עם הספרים שהתחבבו על קוראי העברית. באופן כללי ניתן לומר ששירתו המקורית והפרוזה המקורית שלו, היו "ספרות לסופרים", נתקבלו רק על ידי מיעוט מובחר של קוראים ולא חילחלו לרשימות הקריאה של הדור.
בתחום התרגום פרץ הלקין והפך למתרגם מוכר וידוע, בעיקר בזכות תרגומו המופלא ל"עלי עשב" של המשורר האמריקאי וולט ויטמן. שיריו של ויטמן, דרך תרגומו של הלקין, השפיעו על כתיבת השירה העברית באותן שנים, ובמיוחד ניכר הדבר בשירתו של ע. הלל הצעיר.
שמעון הלקין נפטר בירושלים והוא בן 89. 
[מקורות:
